מעברים - רצף חינוכי מהגן לבית הספר

הוראת קבע מס' 0156 - חדש

תאריך פרסום: כ"ט בטבת תשע"ט, 06 בינואר 2019 | הוראה תקפה מתאריך: 6.1.2019
חוזר זה מונה את העקרונות המנחים בתהליך המעבר ממסגרת גן הילדים למסגרת בית הספר, מציג המלצות ושיקולים חינוכיים בנושא, ומפרט את השלבים השונים ואת תפקידיהם של הגורמים השונים המעורבים בתהליך. להלן עקרונות פעולה חשובים התורמים ליצירת רצף חינוכי בין הגן לבין בית הספר: א. הצוות החינוכי בבית הספר, בשיתוף עם צוות הגן, אחראי להוביל תהליך מעבר מיטבי מהגן לבית הספר, תוך הסתייעות בגורמים נוספים במחלקות החינוך ברשויות. ב. יש להקפיד על יצירת היכרות ותקשורת בין כל הגורמים במסגרות החינוך השונות - המורות, הגננות, היועצים, הפסיכולוגים, מנהלי בתי הספר, רכזי החינוך החברתי ורכזי השתלבות -במהלך השנה כולה, בצומתי זמן שייקבעו במשותף מראש. ג. יש להקפיד על יצירת קשר בין הגן לבין בית הספר במהלך שנת הלימודים בהקשר קהילתי וסביבתי, תוך הגדרת יעדים משותפים. ד. חשוב ליצור המשכיות בין הגן לבין בית הספר בנושאים של תוכני הלימוד ואופן ארגונם, דרכי ההוראה והלמידה, ארגון הזמן וארגון הצוות.

   052 - 2511972
   doritla@education.gov.i
גני ילדים ובתי הספר בחינוך היסודי בכל מערכת החינוך

 

1.        מבוא

גן הילדים וכיתה א' הם מסגרות חינוכיות שחשוב ליצור ביניהן רצף חינוכי.

הגן הוא מסגרת חינוכית משמעותית שילדים מתפתחים ומתחנכים בה. הילדים בגן מתנסים באופנים שונים: הם משחקים, חווים חוויות, לומדים ומפיקים הנאה משהותם בו. הפעילויות וההתנסויות היום-יומיות במהלך שנות הלימודים בגן משמשות תשתית לחוויית הלמידה הנכונה לילדים בבית הספר והן מקדמות את תהליך ההסתגלות של הילדים למסגרת העתידית.

התפיסה החינוכית שהאגף לחינוך קדם-יסודי והאגף לחינוך יסודי מובילים היא שעל הרצף החינוכי בין הגן לכיתה א' להיות מושתת על תהליכי הלמידה של הילדים ולשמש חלק מרצף ההתפתחות שלהם ושהגן אינו שלב של הכנה לבית הספר. חשוב מאוד שהילדים והוריהם יתכוננו למעבר לבית הספר, אך חשוב לא פחות שבית הספר יתאים את דרכי העבודה בכיתות א' לילדים הצעירים ולצורכיהם ההתפתחותיים ויאפשר הדרגתיות בהנחלת שיטות הוראה וסדר יום שונים מאלה שהילדים הורגלו אליהם בגן.

במסגרת המעבר מגן הילדים לבית הספר יפעלו הצוותים החינוכיים לשם יצירת תהליכי עבודה משותפים, שבמהלכם ישולבו הן הפרדה מהגן והן תהליך ההסתגלות לבית הספר. לשם יצירת מעבר הדרגתי, התואם את השלבים ההתפתחותיים של הילדים, יכללו תהליכי העבודה -

א.         תהליך מתמשך של היכרות בין צוותי החינוך של הגנים לבין מחנכות כיתות א';

ב.         היכרות של הילדים והוריהם עם המסגרת הבית-ספרית.

2.        המשנה החינוכית

חשוב לוודא כי הרצף בין הגן לכיתה א' יהיה מושתת על תובנות העולות ממחקרים בנושא בנוגע לתהליכי למידה של ילדים כחלק מתהליך התפתחותם. בעת המעבר מהגן לבית הספר חשוב לייצר רצף חינוכי שביכולתו לקדם הסתגלות ולאפשר חוויה מיטבית שתתרום לתחושות של ביטחון ושל מסוגלות בקרב הילדים והוריהם.

התהליך החינוכי מושתת על כמה רצפים:

רצף משחק ולמידה

מחקרים עדכניים מלמדים שההפרדה בין תהליכי למידה לבין משחק היא מוטעית. ילדים צעירים לומדים באמצעות משחק, והוא משמש בסיס להתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. בגן הילדים הלמידה מתרחשת תוך התנסויות ותוך משחק בהקשר טבעי ובהתאם לנושאים שהילדים מתעניינים בהם. חשוב להמשיך ולייחד מקום מרכזי למשחק עם המעבר לכיתה א', תוך הכרה בחשיבותו כמתודה התורמת ללמידה בהקשרים שונים.

רצף התפתחותי רב-ממדי

ההתפתחות מתרחשת על פני רצף רב-ממדי של תחומים הקשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה: התחום התחושתי-המוטורי, התחום הרגשי-החברתי, התחום השפתי והתחום הקוגניטיבי. מטרת העבודה החינוכית בגן הילדים היא לקדם את התחומים הללו תוך התאמתה לכל אחד מהילדים באופן דיפרנציאלי.

בעת המעבר מהגן לכיתה א' מתרחש שינוי באיזון בין התחומים, ומתעצמת חשיבותו של התחום הקוגניטיבי; עם זאת, חשוב להמשיך ולפתח את כלל תחומי ההתפתחות באופן הוליסטי. בשלב התפתחותי זה יש לתחומים המוטורי, הרגשי והחברתי השפעה רבה על ההיבט הקוגניטיבי, ולכן יש להעמיד במרכז העשייה החינוכית התבוננות הוליסטית על הילד והוראה רב-תחומית.

רצף סביבה חינוכית, משפחה וקהילה

למידה משמעותית מתרחשת בהקשר של הסביבה האנושית והפיזית שבה הילד חי. לכן יש לשים דגש על תהליך הלמידה, הן בגן והן בבית הספר, כקשור לסביבה שבה הילדים חיים, וליצור קשר רציף בין המסגרת החינוכית, בין משפחות התלמידים ובין הקהילה שהם משתייכים אליה (הגישה האקולוגית).

קשר בין ילדי הגן והצוותים החינוכיים בגן לבין תלמידי כיתה א' והצוותים החינוכיים בבית הספר

תחומי עניין משותפים ישמשו בסיס למפגשים, הן במסגרת הגן והן במסגרת בית הספר, לשם היכרות הדדית בין הילדים לצוותים החינוכיים בשתי המסגרות ולשם התנסויות למידה חווייתיות משותפות.

3.        המעבר מהגן לבית הספר

3.1.         כללי

המעבר ממסגרת גן הילדים למסגרת בית הספר הוא תהליך מתמשך שתחילתו בשנה שבה הילדים עדיין בגן, המשכו עם כניסתם לכיתה א', והוא מתקיים במהלך כל השנה הראשונה במסגרת בית הספר.

בהליך המעבר של ילדים מהגן לבית הספר יש להתייחס למכלול גורמים: המאפיינים ההתפתחותיים של הילדים, משפחות הילדים והקהילה שהם משתייכים אליה והמסגרות החינוכיות: הגן שהילדים לומדים בו והמסגרת הבית-ספרית שהם מתעתדים לעבור אליה.

יש לקיים מפגשים הדדיים בין ילדי הגן לבין ילדי בית הספר במהלך השנה, בצומתי זמן שייקבעו מראש על ידי הצוותים החינוכיים.

יש להקפיד על יצירת סדירויות בסביבה החינוכית, הן במבנה סדר היום והן בתהליכי הלמידה בכיתות א', שתתייחסנה למאפייני ההתפתחות הגילית ותותאמנה להם.

יש לעצב תהליכי עבודה משותפים בעת המפגשים ההדדיים של הפיקוח על הגנים והפיקוח על בתי הספר לצורך החלטה על הפרקטיקות המעשיות המביאות לידי ביטוי את התפיסה המוצגת בחוזר זה.

האגף לחינוך יסודי מקדם מהלך "א' תחילה" שנועד להקל ולרכך את המעמד מהגן לבית הספר על הילדים ועל ההורים כאחד. בבסיס מהלך זה עומדת האמונה כי על בית הספר להכין את עצמו לקליטת הילדים, ולא הילד הוא שצריך להתאים את עצמו לבית הספר.

3.2.         שלבים בתהליך המעבר מן הגן לבית הספר

3.2.1כדי לבסס את המהלך "א' תחילה" ולקדם תיאום ציפיות יתוכננו מפגשים של מפקחי החינוך היסודי עם מפקחי החינוך הקדם-יסודי (או מי מטעמם) יחד עם נציגי אגף החינוך ברשויות, המפקח על הייעוץ, מנהל השפ"ח ומנהל המתי"א או נציג מטעמם. כמו כן יתקיימו מפגשי הסברה לצוותים החינוכיים לשם יצירת שגרות וסדירויות עבודה.

3.2.2כדי ליצור תהליך מעבר מיטבי מהגן לבית הספר חשובה הכנה מתמשכת במהלך שנת הלימודים. לשם כך יש לקיים לפחות שלושה ביקורים הדדיים במהלך השנה של הילדים עם צוותי החינוך של הגן ושל כיתות א' מבתי הספר שילדי הגנים מזינים. מומלץ כי הביקורים יתקיימו סביב חגים ומועדים, אירועים מיוחדים, נושאי לימוד משותפים וכדומה.

3.2.3הביקור של ילדי הגן בבית הספר ילווה על ידי אנשי הצוות החינוכי של הגן. יש לוודא כי הפעילויות תהיינה בעלות אופי נינוח, ותתקיימנה בהנחיה משותפת של הצוותים החינוכיים. רגיעה בשלב ההיכרות תורמת לתחושת מוכרות ורצון להמשכיות. במהלך הביקור יכירו הילדים את המרחב הפיזי: שער בית הספר והכניסה, הכיתות, החצר, השירותים, המשרדים ומרחבים נוספים, אם קיימים. כמו כן יכירו הילדים את מחנכות כיתות א'. מומלץ לקיים את המפגשים בקבוצות קטנות ולהסביר לילדים שהמחנכות שיפגשו לא בהכרח תהיינה המחנכות שלהם.

3.2.4יש לתכנן במקביל גם ביקורים של ילדי כיתות א' בגנים, לשם יצירת חוויה של מפגש הדדי מהנה. ילדי כיתה א' יחוו סגירה נוספת של תהליך הפרידה מהגן, ואילו ילדי הגן יזהו כי ילדי בית הספר "דומים" להם וכי חוויותיהם דומות, ובכך תתבסס לראשונה חוויה של היכרות עם "ילדי בית הספר" שלא פעם נתפסים על ידי ילדי הגן כ"גדולים" וכשונים מהם.

4.        הקשר עם הורים

4.1ההורים הם הגורם המשמעותי ביותר עבור הילד, ומידת השותפות שלהם עם הצוות החינוכי ואמונם בו היא גורם משמעותי בהסתגלות התלמיד למסגרת החינוכית.

יצירת תרבות של שיח עם ההורים והקשבה לדעתם בנוגע לילדם, תוך מתן דגש על ראיית הילד כעולם שלם ויצירת תמונה מלאה אודות תפקודו, תחומי העניין שלו, חוזקותיו וקשייו במגוון סביבות ומצבי חיים, חשובה ביותר לשם קליטתו המיטבית בבית הספר. יצירת המשכיות במענים ובמסרים לילד כחלק מרצף החיים בין הבית לבין בית הספר תתרום להסתגלותו ולתפקודו המיטבי.

4.2שלב המעבר לבית הספר וההכנה לקראתו מעורר אי-ודאות וחרדה גם אצל ההורים. כניסת הילד לכיתה א' מעוררת רגשות מעורבים בקרב ההורים: תחושות של שמחה וגאווה, אך לעיתים גם דאגה מהצפוי לילדים בעת הצורך בהתמודדות עם האתגרים החדשים.

בקרב ההורים קיימות ציפיות גבוהות להישגים אקדמיים וחברתיים, אולם חוויותיהם האישיות של ההורים והחוויות שחוו עם ילדיהם הבוגרים יותר עם כניסתם לבית הספר משפיעות על העברת מסרים לילד בהווה. חשוב לזהות ולהכיל רגשות אלה, לגלות הבנה ואמפתיה, ובמקביל לשדר מקצועיות ואמון ביכולתם של הילדים לענות על הציפיות החדשות שהמערכת מעמידה בפניהם.

4.3יש לוודא את קיומו של שיח עם ההורים על יעדי עבודה ייחודיים לכל ילד אשר ייכללו בתוכנית האישית שלו, תוך מתן דגש למענים הנדרשים לצרכיו הייחודיים, לקשייו ולחוזקותיו ותוך ראייה רב-תחומית של מכלול הצרכים והמענים ברצף היום בבית הספר, בבית ובקהילה.

4.4מומלץ לקיים שני מפגשים לפחות בנושא במהלך השנה, כמפורט להלן:

-          פגישה ראשונה עם הורי כלל ילדי הגן

בתחילת שנת הלימודים האחרונה של הילד בגן, בעת הפגישה הראשונה של הגננת עם כלל ההורים, תביא הגננת לידיעתם את מהלך תוכנית המעברים.

-          פגישה שנייה לקראת ההרשמה לבתי הספר עם הורי כלל ילדי הגן

מוצע לקיים מפגש במתכונת של שיח קבוצתי עם ההורים בהנחיה משותפת של הגננת, מורת כיתה א', פסיכולוג הגן ו/או פסיכולוג המסגרת הקולטת, נציג בית הספר, כגון יועץ חינוכי, ונציג של המתי"א שיוכל להתייחס לנושאים הנוגעים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. חשוב להקשיב לשאלותיהם של ההורים ולשים לב לדאגותיהם, שכן תחושותיהם עוברות גם לילדיהם. יש לוודא מתן מענה לשאלותיהם בפירוט נרחב ובכך לתרום לרגיעה בקרב ההורים ובקרב הילדים. חשוב להתייחס הן להיבטים הרגשיים, הן להיבטים החברתיים והן להיבטים הפדגוגיים.

4.5כמו כן חשוב לקיים תקשורת שוטפת ורציפה עם ההורים במגוון אמצעים מעבר למפגשים במסגרת החינוכית; לדוגמה: ביקורים בבית התלמיד, העברת מידע באמצעות מחברות קשר, מכשירי תקשורת תומכת המשמשים את התלמידים, קשר טלפוני ועוד.

אפשר לקיים את המפגש השני בבית הספר הקולט, יחד עם המנהל ועם והצוות הטיפולי-ייעוצי, ולאפשר גם שיח בקבוצות קטנות בחלק מהמפגש. חשוב לקיים מפגשי הדרכה פרטניים או קבוצתיים להורים על פי הצורך במסגרת הגן, לשם תמיכה בתהליך המעבר לכיתה א', תוך התייחסות להיבטים רגשיים, חברתיים ופדגוגיים.

4.6העברת מידע

מומלץ להסביר להורים את הצורך ואת והחשיבות של העברת מידע חינוכי-טיפולי מצוות הגן לצוות בית הספר לשם שמירה על רצף חינוכי וטיפולי וכדי להתאים את המענים לצורכי התלמיד. העברת המידע תתבצע אך ורק בהסכמת ההורים ובעקבות חתימתם על ויתור סודיות כמתבקש.

4.7לשם מתן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד יש לנהוג על פי הכללים האלה:

4.7.1כחלק משיתוף ההורים בבניית התוכנית האישית של הילד (כמתחייב מחוק החינוך המיוחד) חשוב לשתף אותם בחשיבה על יעדים שיכוונו ליצירת רצף בין הגן לבית הספר, בהתאם לצורכי התלמיד. יש להגדיר יחד עם ההורים את המטרות שחשוב לעבוד עליה עם הילד בשנתו האחרונה בגן ובשנתו הראשונה בבית הספר.

4.7.2בגני החינוך המיוחד מומלץ לקיים מפגשי הדרכה להורים בשיתוף הצוות הרב-מקצועי בגן לקראת המעבר לבית הספר.

4.7.3בעת השיח עם ההורים יש להציג לפניהם את סוגי המסגרות הבית-ספריות שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים בהן:

-כיתה בחינוך רגיל שהתלמיד בעל הצרכים המיוחדים לומד בה (שילוב)

-כיתת חינוך מיוחד בבית ספר בחינוך הרגיל

-בית ספר לחינוך מיוחד.

4.7.4בעת השיח בין הצוותים החינוכיים בגן ובבית הספר יש ליצור רצף חינוכי בעבודה על מטרות ועל ויעדים ייחודיים לכל תלמיד. יש לוודא שהעברת מידע ממסגרת אחת לשנייה, לרבות התוכנית האישית של הילד (תח"י או תל"א), מותנית בהסכמת ההורים לחתום על טופס ויתור סודיות.

מידע נוסף אודות שותפות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בתהליכים החינוכיים מצוי בפורטל הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

5.        השארת ילד בגן שנה נוספת

במהלך השנה תעקוב הגננת אחר התקדמות הילדים ותזהה ילדים שקיימת לגביהם התלבטות באשר למעבר לבית הספר. על הגננת לשתף בהתלבטויות את פסיכולוג הגן. יש לפעול על בסיס ההנחיות בחוזר הוראות הקבע עג/5(ב), סעיף 3.10-14, "דחיית המעבר לבית הספר והישארות שנה נוספת בגן".

חשוב להדגיש כי המהלך "א' תחילה" מסמן שינוי בתפיסת נושא המוכנות לכיתה א' ודחיית המעבר, שכן על פי התפיסה החדשה מדובר במתן מענה לקשת רחבה של ילדים בכיתה א', המותאם לשונות גדולה יותר של ילדים ברמת מוכנותם ובשלותם.

6.        שלבים בקליטת ילדי הגנים בבית הספר

6.1.         כללי

בית הספר ייערך  לקראת קליטת ילדי הגנים תוך התייחסות להיבטים האלה:

-          הכנת אנשי הצוות החינוכי

-          ארגון התכנים ודרכי ההוראה

-          ארגון הסביבה הלימודית

-          ארגון הזמן וסדר היום

-          הבניית הקשר עם הורי הילדים

-          קיום ועדות מתוקף החוק לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

6.2.         הכנת אנשי הצוות החינוכי

מחנכות כיתות א', יחד עם הצוות המורחב (רכזת השתלבות, רכזת פדגוגית, רכזת שכבה, מורת שילוב) ועם והצוות הטיפולי, ישתלמו ויתפתחו מקצועית לשם ביסוס ידע רחב אודות אפיוני גיל הילדים בהיבטים של התפתחות רגשית, חברתית, קוגניטיבית, מוטורית ושפתית. לצורך ההכשרה רצוי להיעזר בצוות הטיפולי-הייעוצי (יועץ, פסיכולוג, מורת שילוב, מומחי תחום) ובצוות הפדגוגי. 

נוסף לכך באחריות מנהל בית הספר והיועץ לבצע פעולות מקדימות שמטרתן קידום היכולת לעבוד בשיתוף פעולה כצוות לצורך השגת המטרות.

6.3.         ארגון התכנים ודרכי ההוראה

יש לקיים תכנון שנתי של הידע, המיומנויות והערכים שמבקשים להקנות לתלמידים, תוך התייחסות לדרישות משרד החינוך ולצורך לעמוד בהישגים המצופים. יש להבטיח את קיומם של תהליכי הוראה-למידה בקבוצות קטנות, כדי לתת מענה לשונות בין הלומדים.

מומלץ לארגן את התכנים בדרך של נושאים אינטגרטיביים (בין-תחומיים). כדאי לעסוק בארבעה עד שישה נושאים בשנה. הרעיון המרכזי הוא לייצר נושא לימודי שיש לו פוטנציאל רחב-היקף ושאפשר לשלב בתהליך הוראתו מיומנויות מכמה תחומי דעת בהלימה לתוכניות הלימודים.

נושא לימודי המתוכנן בדרך זו מזמן לילדים עיסוק ממושך ומעמיק מזוויות מבט שונות, מאפשר להם התמודדויות מגוונות עם תכנים ועם מיומנויות רלוונטיים לחייהם, ומאפשר למורים לייצר עבורם את ההקשרים בין ההיבטים השונים של העיסוק בנושא.

דרך זו של הוראה מאפשרת למידה משמעותית. חשוב לעשות שימוש בדרכי הוראה מגוונות, המאפשרות למתן את הפער בין הדרישות של מסגרות הגן ובית הספר.

6.4.         ארגון הסביבה הלימודית

יש לתכנן את הסביבה הלימודית באופן שתכיל את המאפיינים הדרושים לתהליכי למידה מיטביים בכיתה א' אך תעוצב בצורה דומה יותר לסביבה הגנית, המאפשרת לילדים לנוע בין מרכזים שונים ולבחור באילו נושאים לעסוק, נושאים המזמנים פעילויות מגוונות שמטרתן לקדם מיומנויות באמצעות דרכי למידה המותאמות לגיל הילדים: משחק, חקר, בנייה ויצירה. מומלץ שהסביבה תכיל פינות של משחק סוציו-דרמטי, משחקים דידקטיים, פינות יצירה בחומרים מגוונים, מרכזי חקר, פינות לבנייה בחומרים שונים ומרכזים לתרגול מיומנויות יסוד בקריאה, בכתיבה ובחשבון בליווי אמצעי המחשה מגוונים.

לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד יש לעצב סביבה חינוכית המותאמת לצורכיהם ולמאפייני התפקוד שלהם בתחומים השונים. על הסביבה הפיזית להיות מאורגנת באופן שתאפשר תפקוד עצמאי ככל האפשר, ללא תלות במבוגר, ומתן הזדמנויות להתנסות באווירה תומכת ומחזקת, תוך שימת דגש על מכלול האמצעים הנדרשים להנגשה הפיזית של הסביבה, כמו גם להנגשה לימודית.

6.5.         ארגון הזמן וסדר היום

יש להקפיד שסדר היום יהיה גמיש ויענה על צורכי הילדים והצוות. על סדר היום להיות מותאם לגורמים קבועים ומשתנים וכן לתנאי הכיתה, המרחב והחצר. כמו כן על סדר היום לכלול פעילויות מסוגים שונים, שכל אחת מהן תדגיש צד אחר וחשוב להתפתחותו של הילד.

הרצף של מרכיבי סדר היום ומשך הזמן של כל פעילות ייקבע על פי שיקולים פדגוגיים של הצוות החינוכי. מעקב אחר פעילות הילדים יאפשר לצוות לזהות צרכים ונסיבות משתנות, ובעקבות כך לפעול בגמישות ולהכניס שינויים בשגרה המתוכננת.

למטרות הלימודיות והחינוכיות העומדות לנגד עיני חברי הצוות צריכה להיות השפעה מכרעת על מבנה היום, ועליהם לשאוף לתוכנית שיש בה קביעות בצד גמישות.

סדר יום לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד

כחלק מיישום העיקרון של סדר יום גמיש חשוב לתת את הדעת על ילדים שעל פי מאפייני המוגבלות שלהם הם מתקשים לתפקד בסדר יום גמיש. עבורם חשוב להנגיש ולהמחיש את סדר היום, על הרכיבים הגמישים שבו לצד הרכיבים המובנים/הקבועים, ולצייד אותם בכלים ובמיומנויות שיקלו על המעבר מפעילות לפעילות.

לסדר יום גמיש יתרונות מספר. הוא מאפשר לילדים להתנסות ולרכוש כישורים בתחומים האלה:

-          בחירה מתוך מגוון פעילויות בתוך הכיתה ומחוצה לה

-          למידה פרטנית

-          למידה בקבוצות קטנות או במליאה

-          פיתוח המכוונות כלומדים עצמאיים.

-          סדר יום גמיש מאפשר למורות לתכנן מענים המותאמים לצרכים שונים של ילדים לקידום הישגיהם, וכן להכיר כל ילד ולייצר קשר בין-אישי עמוק ומשמעותי שיוביל להנעה ללמידה ולמיצוי היכולות. באופן זה יגדלו סיכוייו של כל תלמיד להגיע להישגים גבוהים במגוון תחומים. סדר יום גמיש גם מאפשר לקיים תהליכי הוראה בקבוצות קטנות.

-          חשוב להתייחס להבדלים בין-אישיים. טווח הנורמה רחב יחסית, ולכן ;יש ילדים שתהליכים אלה דורשים מהם זמן ארוך יותר מאחרים. בכל מצב של התלבטות מומלץ להיעזר בכוחות המקצועיים של הצוות הטיפולי.

כמו כן סדר יום גמיש מאפשר פתיחה וסגירה חווייתיות של יום הלימודים; לדוגמה:

-          אפשר ליצור חוויה רגשית חיובית ומעבר רך מהבית לתחילת יום הלימודים בבית הספר באמצעות מוזיקה ושיח, במטרה לחזק את התקשורת הבין-אישית בין המורים לתלמידים, לקדם את ההבנה של עולמם הפנימי של הילדים ולפתח אצלם מיומנות של הקשבה ואמפתיה (רצוי להפעיל את התוכנית "שיר של יום").

-          בזמן המפגש הקצר בסיומו של יום הלימודים המורה יכולה להזמין את הילדים לשתף בחוויות, במחשבות ובתחושות שלהם מיום הלימודים. הסיכום ייעשה באווירה נעימה כדי לאפשר סגירה של היום באופן חיובי.

7.        תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד

7.1.         כללי

יש לכתוב תוכנית אישית לכל תלמיד בעל צרכים מיוחדים שנמצא זכאי לשירותי חינוך מיוחד בהתאם להחלטת ועדה מתוקף חוק החינוך המיוחד, ועדת שילוב או ועדת השמה (או ועדת זכאות). התוכנית תיבנה על ידי צוות רב-מקצועי, בהובלת מחנך הכיתה, תתבסס על פרופיל תפקודי ותתמקד במספר קטן של יעדים שהם ייחודיים לתלמיד במגוון תחומים. נוהלי המשרד בנושא ילדים המשתלבים בגן או בכיתה לחינוך רגיל מצויים בסעיף 1.2-37 בחוזר הוראות הקבע  סח/3(ד), "תוכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות."

7.2.         הכנה לחיים

7.2.1יש לכלול בתוכנית הלימודים הכיתתית והאישית של הילדים פיתוח של ידע ומיומנויות לשם התנהלות עצמאית ואוטונומית במצבי חיים שונים. תחום ההכנה לחיים כולל תחומי משנה, ומתוכם יש לבחור את תחומי ההכנה לחיים הרלוונטיים לגיל הילדים. יש לקיים את תהליכי הלמידה בתחומי ההכנה לחיים במגוון סביבות למידה בגן/בבית הספר ובסביבות שונות בקהילה.

7.2.2יש לשים דגש על הקניית מיומנויות של ייצוג עצמי (סינגור עצמי) והכוונה עצמית, החשובות לשם השתלבותו המיטבית של התלמיד בחברה ובקהילה.

מידע נוסף אפשר למצוא בתוכנית "הכנה לחיים" של אגף א' לחינוך מיוחד.

8.        תהליכי הוראה-למידה ושיח בקבוצות קטנות 

בעת הוראה בקבוצות קטנות המורה עוסקת בהקניית תכנים ומיומנויות, כמו גם בבניית שיתופי פעולה ושיח בין הילדים לבין המורה ובין הילדים לבין עצמם. באופן זה מתאפשרת למורה יצירת היכרות מעמיקה עם התלמידים ועמידה מקרוב על התקדמותו האישית של כל ילד בקבוצה. מסגרת למידה זו מאפשרת יוזמה רבה יותר של התלמידים, אפשרויות בחירה רחבות יותר והבעת דעה באופן חופשי. הקבוצות נקבעות ומשתנות בהתאם למטרות ההוראה ולממצאי הערכת התלמידים.

בזמן שהמורה מלמדת בקבוצות קטנות, הילדים פועלים בסביבת למידה שתוכננה עבורם והמשרתת את הנושא הנלמד, תוך הפעלת מגוון פעילויות המאפשרות למידה עצמאית בתיווך מופחת.

במהלך השנה ובאמצעות הוראה מכוונת יפתחו הילדים מיומנויות של לומדים עצמאיים וילמדו להיעזר בחבריהם לצורך פתרון בעיות שתתעוררנה תוך כדי הפעילות. חשוב להתחיל בתהליך כבר בתחילת השנה ולבסס אותו על תרבות הלמידה המוכרת לתלמידים עוד מהגן. התהליך יתרחב ככל שמיומנויותיהם של הילדים תשתכללנה.

עם כל שינוי של סביבת הלמידה בעקבות שינוי הנושא הנלמד על המורה לערוך לילדים "היכרות" עם הפעילויות החדשות המוצעות להם.

חשוב לבחור תלמידים שיהיו אחראים על הפעילות ושעמיתיהם יוכלו להיוועץ בהם או להפנותם לסיועם של חונכים מכיתות גבוהות יותר.

בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד יש לפעול להעלאת רף הציפיות וללמד אותם תוך הלימה מרבית לתוכנית הלימודים הרגילה ותוך התייחסות לצורכי התלמידים. יש לקדם פיתוח מיומנויות של לומד עצמאי ולעגן את פיתוח המיומנויות הללו בתוכנית האישית או הקבוצתית של התלמידים.

9.        משימות בית חווייתיות

אין לתת "שיעורי בית" כמשימות שינון בלבד. יש להציג לילדים חלופות של משימות חווייתיות שעיקרן חשיפה לספרות ילדים באמצעות הקראה על ידי ההורים (לדוגמה: "ספריית פיג'מה") ומערכות קשב ועוד, הטמעה של ידע (שפתי, מתמטי ואחר) באמצעות צילומים ברחוב ובסביבה הקרובה לילד, הבאת חפצים מבית הילד ושימוש באמצעים אומנותיים, כגון תמונות, מוזיקה, המחזה וכדומה. משך הזמן המומלץ להכנת שיעורי הבית הוא כ-10 דקות.

10.  הערכה ומדידה

10.1אין לקיים מבחנים לפני הכניסה למסגרת בית הספר לצורך מיון, שיבוץ וכדומה. כמו כן לא יתקיימו מבחנים בחודשיים הראשונים בכיתה א'. בשבועות הראשונים תפגוש המורה את התלמידים לראשונה, ובעזרת כלי הערכה פרטני שהעברתו נעשית באופן נינוח ורגוע היא תוכל להעריך את רמת המוכנות של תלמידיה לתהליכי הלמידה של הצופן האלפביתי. הכניסה הרגועה למסגרת בית הספר, ללא צורך בעמידה בלחצים מיותרים, היא בסיס לתהליך קליטה מיטבי, המגביר את תחושת המסוגלות בקרב הילדים והוריהם. ההיבטים הרגשיים בשלב זה של תחילת השנה חשובים ומשמעותיים, והם מניחים את התשתית לבניית ביטחונו האישי של הילד.

10.2יש לפעול על פי ההנחיות בעת העברת המבדק "עשר המשימות בשפה לכיתה א' " שנועד לספק למורי כיתות א' כלי לניטור השליטה של תלמידי כיתתם במיומנויות הקריאה והכתיבה. המבדק יועבר בכיתות  בשלוש פעימות: ספטמבר-אוקטובר; ינואר-פברואר; מאי-יוני. כל אחת מהפעימות תועבר בתוך טווח הזמן שנקבע, בהתאם להנחיות המופיעות במדריך למורה. לתלמידים שביצועיהם מציגים תפקוד לא תואם לשלב הגיל יועברו המשימות פעם נוספת לאחר ביצוע תוכנית שנבנתה במטרה לקדמם.

10.3שימוש במבחנים בכיתה א' (הנהלים לקוחים מהוראה 0073 בחוזר עו8, "התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית – מבחנים פנימיים כחלק מההערכה על פני הרצף החינוכי"):

א.המעבר לכיתה א' מלווה לא אחת במתח ובנסיגה ברמת התפקוד של הילדים. כדי ליצור יחס חיובי לבית הספר וללמידה ולחזק את הביטחון העצמי ואת תחושות המסוגלות של הילד יש להבטיח שהלמידה תתקיים באווירה חמימה ותומכת. לכן תיעשה ההערכה בכיתה א' בכלים מגוונים... ולא ייעשה שימוש במבחנים כלל.

ב.על המורה לבנות פרופילים התפתחותיים המתארים את  תהליכי הלמידה של התלמיד ואת התקדמותו. המורים יעקבו באמצעות מגוון כלי ההערכה אחר תפקודם והתפתחותם של התלמידים במכלול ההיבטים (רגשי, חברתי, קוגניטיבי ומוטורי), ויתאימו את הפעילות החינוכית לאור יעדים שהוגדרו וצרכים שזוהו.

ג.בתחום השפה יעקבו המורים אחר התקדמות התלמידים באמצעות כלי הערכה המצויים בחומרי ההוראה של רכישת הקריאה ובאמצעות המבדק הפרטני בקריאה ובכתיבה. כיום עומד לרשות המורים מבדק קריאה וכתיבה פרטני שפותח במשרד החינוך על ידי מומחים בתחום השפה ובתחום ההערכה והעומד בקריטריונים של מהימנות ותוקף. הכלי בודק באופן פרטני שליטה במיומנויות בסיס בתחום הנבדק

ד.במתמטיקה יבנו המורים את המבדק הפרטני בעצמם.

התקדמות התלמיד ביתר תחומי הדעת תיבחן באמצעות חלופות בהערכה.

להרחבה אודות תהליכי הערכה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ראו באתר אגף א' לחינוך מיוחד.

11.  ועדות מתוקף חוק לילדים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד

ועדות מתוקף חוק דנות בזכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחד במסגרות החינוך הרגיל ובמסגרות החינוך המיוחד, כמפורט בסעיף 1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר":

באשר לוועדת שילוב, החוזר מציין: "לגבי תלמידים העוברים מגן החובה לכיתה א'... מומלץ על קיום הוועדה במסגרת ההמשך, בליווי נציג מהמסגרת שבה התלמיד מסיים את לימודיו. מומלץ לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, בהסכמת ההורים, כדי לשמור על רצף התמיכה לפני פתיחת השנה". ובאשר לוועדת השמה: " הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לקראת בחינת השמתם במסגרות של חינוך מיוחד, ובכלל זה במעברים בין חטיבות הגיל (גן-יסודי, יסודי-חטיבת ביניים, חטיבת ביניים-חטיבה עליונה."


12.  נספחים

נספח א: דוגמה לסדר יום בכיתה א' (אפשר לבנות סדר יום דינמי ומותאם בעזרת הצוותים החינוכיים)

 

8:00-8:15פתיחת היום בדרך חווייתית (התוכנית "שיר של יום")

8:15-8:30מליאת בוקר (כל הכיתה לומדת יחד)

8:30-9:30למידה בקבוצות קטנות, בין 20-15 דקות לקבוצה (המורה מלמדת את הקבוצה, ויתר הילדים נמצאים במרכזי משחק והתנסויות בפעילות אחרת)

9:40-9:30התכנסות לסיכום ולרפלקציה על חלקו הראשון של היום: כמה ילדים משתפים בתובנות, בקשיים, בהצלחות וכדומה

9:40-9:50ארוחת בוקר

9:50-10:15הפסקה בחצר

10:15-10:30מליאה (כל הכיתה לומדת יחד)

10:30-11:30חזרה להתנהלות שהייתה לפני ההפסקה (המורה עובדת בקבוצות קטנות עם הילדים שלא עבדה איתם בתחילת היום)

11:30-11:45מליאהסיכום ורפלקציה

11:45-12:00הפסקה בחצר

12:00-12:45שיעור מקצועי (חינוך גופני, מוזיקה וכדומה)

12:45-13:15שיעור כישורי חיים

13:15-13:30סגירת היום בדרך חווייתית (קריאת סיפור בהמשכים, שיח רגשי, משחק חברתי)

הערה: מנהל בית הספר יארגן את מערכת השעות באופן שמחנכת הכיתה תימצא זמן רב ככל האפשר בכיתתה במהלך השבוע, וכן יאפשר שעות הוראה רצופות של המחנכת במהלך היום.


נספח ב: קידום יכולות של תלמידים ברצף החינוכי

 

עבודה מתמשכת ברצף חינוכי מהגן לבית הספר תתרום להסתגלות מיטבית של הילדים למסגרת החדשה. העבודה החינוכית בגן ובכיתה א' תכלול קידום של היכולות בתחומים המפורטים להלן:

-          בתחום התחושתי-המוטורי; לדוגמה: היכולת להתארגן במרחב והיכולת להפעיל מוטוריקה עדינה ולהשתמש בכלי כתיבה

-          בתחום הקוגניטיבי; לדוגמה: היכולת להקשיב ולהתרכז לפרקי זמן ארוכים יותר, היכולת להסיק מסקנות והבנת סיבה ותוצאה

-          בתחום החברתי; לדוגמה: היכולת ליצור קשר, לשתף פעולה, לפעול לפי הכללים והנורמות המצופות, לקבל סמכות ולשמור על גבולות

-          בתחום הרגשי-התנהגותי; לדוגמה: היכולת לבקש ולקבל עזרה מתוך תחושת מסוגלות ודימוי עצמי חיובי, היכולת להתמודד עם תסכולים ולדחות סיפוקים מיידיים (ויסות רגשי והתנהגותי)

-          בתחום השפתי-התקשורתי; דוגמאות ליכולות אורייניות: היכולת להבין את הנאמר במילים, היכולת לשאול שאלות ולענות על שאלות, לקיים שיח וליזום תקשורת עם הסובבים, להכיר ולעשות שימוש בספר להנאה, להשתמש בכלי כתיבה, לזהות אותיות ולכתוב ב"כתב ילדי" (כתיבה לא מוסכמת).