התכנית הלאומית ללמידה משמעותית - החטיבה העליונה: ארגון הלימודים ותעודות הסיום

הוראת קבע מספר 0183 - החלפה

תוקף הוראה מ-‏23.3.2014  

תחולה

ההוראה חלה על כל הגורמים במערכת החינוך המטפלים בתלמידי החטיבה העליונה שיחלו את לימודיהם בכיתה י' החל משנת הלימודים התשע"ה ועל כל הגורמים המעניקים שירות לנבחנים אקסטרניים שימלאו להם 15 שנים החל מ-1.9.14 ואילך 

תמצית ההוראה

מטרת הוראה זו להתוות את מסגרת ההתנהלות בחטיבה העליונה במטרה לאפשר לבתי הספר לקדם למידה משמעותית. במסגרת ארגון הלמידה המתואר להלן מתפנה לבתי הספר זמן לשיח פדגוגי וערכי ולשינוי ולגיוון בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה.

במסגרת השינוי יעמדו 30% מתכנית הלימודים בכל תחומי הדעת לבחירת בתי הספר. בתי הספר יפתחו דרכי הוראה והערכה המכוונות למגוון כישורים ונטיות, יחשפו את תלמידיהם למקצועות להשכלה כללית מתחומי דעת מגוונים, וישלבו בפעילות הלימודית השגרתית את התכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית.

כמו כן יפורטו להלן התעודות השונות שתלמידים יוכלו לקבל עם סיום לימודיהם בבית הספר העל-יסודי.

הוראות קודמות בנושאים הקשורים בבחינות הבגרות במקצועות השונים יעודכנו או יבוטלו כאשר יתפרסם חוזר מנכ"ל שיעסוק במקצועות הלימוד במתכונת החדשה, בהמשך לחוזר זה.

 

התפוצה: מנהלי מוסדות החינוך העל-יסודיים, המפקחים הכוללים בחינוך העל-יסודי, מנהלי מחלקות החינוך ברשויות וברשתות החינוך

הגורם האחראי

מנהל אגף א' לחינוך על יסודי, האגף לחינוך על יסודי
  02-5603259
   agaf_a_alyesodi@education.gov.il.

הוראות מבוטלות

• לימודי הערבית בבתי-הספר העבריים הכלליים והדתיים  מספר: 9.7-13  פורסמה בחוזר: סח/3(א) בתאריך: כ' בחשון תשס''ח, 01 בנובמבר 2007 

• הרחבת לימודי האזרחות  מספר: 4.3-36  פורסמה בחוזר: סט/3(א) בתאריך: ד' בחשון תשס''ט, 02 בנובמבר 2008 

• שינוי הסטטוס של לימוד המדעים בנתיב העיוני (לימוד מקצועות המדע הבסיסיים ולימודי מוט'ב)  מספר: 4.3-33  פורסמה בחוזר: סז/8(א) בתאריך: י''ג בניסן תשס''ז, 01 באפריל 2007 

• שינוי בחוקת הזכאות לתעודת בגרות לתלמידי בתי הספר  מספר: 4.3-18  פורסמה בחוזר: סג/2(א) בתאריך: כ''ה בתשרי תשס''ג, 01 באוקטובר 2002 

• תעודת גמר – מתכונת חדשה" – מבוטל (למעט תלמידי י"א-י"ב בשנה"ל התשע"ה ותלמידי י"ב בהתשע"ו)  מספר: 187  פורסמה בחוזר: נד/4 בתאריך: י''ז בכסלו תשנ''ד, 01 בדצמבר 1993 

• ביטול ההגבלה על מספר יחידות הלימוד המרביות בבחינות הבגרות ('הגג')" – מבוטל (למעט תלמידי י"א-י"ב בשנה"ל התשע"ה ותלמידי י"ב בהתשע"ו)  מספר: 288  פורסמה בחוזר: נא/6 בתאריך: י''ז בשבט תשנ''א, 01 בפברואר 1991 

• התאמת שאלוני בחינות הבגרות לתכניות הלימודים במקצועות העיוניים  מספר: חוזר מיוחד ד  פורסמה בחוזר: התש"ן בתאריך: ג' בכסלו תש''נ, 01 בדצמבר 1989 

• מתכונת בחינות הבגרות" – מבוטל (למעט תלמידי י"א-י"ב בשנה"ל התשע"ה ותלמידי י"ב בהתשע"ו)  מספר: חוזר מיוחד ב  פורסמה בחוזר: התשמ"ט בתאריך: י''ח באב תשמ''ח, 01 באוגוסט 1988 

• החטיבה העליונה: עקרונות, לימודים, בחינות" – בתוקף, למעט סעיף קטן 4.7.5, "זמני הבחינות", שהוא מבוטל (לא לתלמידי י"א-י"ב בשנה"ל התשע"ה ותלמידי י"ב בהתשע"ו)  מספר: חוזר מיוחד א  פורסמה בחוזר: התשל"ז בתאריך: ו' באלול תשל''ו, 01 בספטמבר 1976 

• ארגון הלימודים בחטיבה העליונה ומתכונת בחינות הבגרות" – בתוקף, למעט סעיפים קטנים 2.5, 3.3, 3.8, 3.104, 3.1122, 3.16 בפרק א' וסעיפים קטנים 1.2, 2.61, 3.4 בפרק ב', שהם מבוטלים (לא לתלמידי י"א-י"ב בשנה"ל התשע"ה ותלמידי י"ב בהתשע"ו)  מספר: חוזר מיוחד ו  פורסמה בחוזר: התשל"ה בתאריך: כ' בניסן תשל''ה, 01 באפריל 1975 

הוראות קשורות

• הפעלת תכניות לימודים ייחודיות  מספר: 9.11-3  פורסמה בחוזר: עד/2(א) בתאריך: כ''ח בתשרי תשע''ד, 02 באוקטובר 2013

• תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן  מספר: 1.5-1  פורסמה בחוזר: תשע/8(ב) בתאריך: י''ז בניסן תש''ע, 01 באפריל 2010

• זכויות של תלמידים עולים ותושבים חוזרים הנבחנים בבחינות הבגרות  מספר: 4.3-35  פורסמה בחוזר: סט/3(א) בתאריך: ד' בחשון תשס''ט, 02 בנובמבר 2008

• נהלים חדשים לנבחנים צעירים בבחינות הבגרות  מספר: 4.3-30  פורסמה בחוזר: סז/3(א) בתאריך: י' בחשון תשס''ז, 01 בנובמבר 2006

• התאמות בדרכי ההיבחנות לנבחנים בעלי ליקויי למידה  מספר: 4.3-25  פורסמה בחוזר: סד/4(ב) בתאריך: ו' בכסלו תשס''ד, 01 בדצמבר 2003

• כללי הערעור על ציון של בחינת בגרות - תוספת לסעיף  מספר: 4.3-22  פורסמה בחוזר: סג/8(א) בתאריך: כ''ח באדר ב תשס''ג, 01 באפריל 2003

• האיסור החל על בתי ספר אקסטרנים לתת אישורים  מספר: 4.3-5  פורסמה בחוזר: נט/1(א) בתאריך: י' באלול תשנ''ח, 01 בספטמבר 1998

• נוהל ערעור על ציון בבחינות הבגרות  מספר: 183  פורסמה בחוזר: נא/4 בתאריך: ט''ו בכסלו תשנ''א, 02 בדצמבר 1990

•  הוראות שהוראה זו מבטלת:
  שימו לב: ביטול החוזרים שלהלן נוגע לתלמידים שיחלו את לימודיהם בכיתה י' החל משנת הלימודים התשע"ה ואילך ולנבחנים אקסטרניים שימלאו להם 15 שנים החל מ-1.9.14 ואילך, דהיינו הביטול נוגע לכל התלמידים העתידים לקבל את תעודת הבגרות לפי חוקת הזכאות החדשה לבגרות.

 

תוכן העניינים

.1הקדמה

.1.1הרקע

.1.2המשנה החינוכית

.2ארגון הלימודים בחטיבה העליונה

.2.1כללי

.2.2קיבוץ תחומי הדעת באשכולות

.2.3צמצום אירועי הבחינה החיצוניים

.2.4הערכה פנימית ובית-ספרית

.3תעודות הסיום

.3.1כללי

.3.2תעודת בגרות

.3.3תעודות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

.3.4תעודת גמר

.3.5תעודה לסיום 12 שנות לימוד

.4אבני דרך ליישום

.5נספח: מילון מושגים

 

1.   הקדמה

1.1.         הרקע

בשנת הלימודים התשל"ז פורסם חוזר מנכ"ל שהתווה את התפיסה החינוכית בבית הספר העל-יסודי ואת הבסיס למבנה תעודת הבגרות. במהלך השנים מאז ועד היום נערכו כמה עדכונים לתכניות הלימודים המחייבות במקצועות הלימוד השונים, אולם אלה לא תמיד באו לידי תפיסה כוללת המתייחסת למלוא ההיקף של המהלך החינוכי והלימודי בחטיבה העליונה. תפקיד הוראה זו להציג את מבנה הלימודים בבית הספר העל-יסודי בראייה חינוכית ולימודית כוללת, לשנות את דרכי ההערכה ואת מבנה ההיבחנות שהיו נהוגים עד כה ולעדכן הוראות קודמות שהסדירו היבטים אלה. בהתאם לכך מוצגות להלן התפיסה הערכית המתווה שינויים בתפיסת ההוראה, הלמידה וההערכה ובקווים לדמות הבוגר, וכן התשתית הארגונית המפנה זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית. כל זאת בהתאמה למיומנויות הנדרשות לחיים במאה ה-21 ותוך התייחסות לנטיות שונות של התלמידים, לצרכים המגוונים של החברה בישראל ולאופי הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. ההתארגנות המחודשת המתוארת בהוראה זו, מרחיבה את תחומי האוטונומיה של בתי הספר מצד אחד, ומצד שני מגדירה קריטריונים ברורים למתן תעודות הסיום המחייבים את כלל מוסדות החינוך.

השינויים ייושמו בהדרגה ויחלו לגבי תלמידים שיהיו בשנת הלימודים התשע"ה בכיתה י'.

1.2.         המשנה החינוכית

ארגון הלימודים ומבנה ההערכה בבית הספר העל-יסודי צריכים לשקף תפיסה חינוכית כוללת הנשענת על תשתית ערכית, על גישה ברורה לתהליכי הוראה-למידה ועל דמותם הרצויה של בוגרי המערכת, כמפורט להלן:

1.2.1קווים לדמותם של הבוגרים

-בעלי השקפת עולם ערכית ומוסרית

-מעורבים בחיי החברה הישראלית, ומוכנים לקבל על עצמם תפקידים ולמלא אותם באחריות ובמסירות

-מכירים את שורשיהם ואת זהותם, מודעים להם ומוקירים אותם, ובד בבד מכירים ומכבדים את זהות זולתם

-סקרנים, מתעניינים ואינטלקטואלים, ומסוגלים לאתר בכוחות עצמם את המידע ואת הכלים לסיפוק סקרנותם ולהרחבת ידיעותיהם

-מממשים את הפוטנציאל האישי שלהם כדי להשתלב באופן מיטבי בעולם האקדמי ובעולם העבודה

-יודעים לשתף פעולה עם זולתם למען מטרות ראויות.

1.2.2עקרונות התפיסה החינוכית

-פיתוח אחריות אישית של הלומד כלפי עצמו ואחריות קהילתית לחברה ולמדינה

-שילוב ההיבטים של המעורבות החברתית והקהילתית בתוך תחומי הדעת ובתהליכי הלמידה

-מתן אפשרות לבתי הספר, למורים ולתלמידים לפנות זמן לקיום למידה משמעותית שתהיה רלוונטית ובעלת ערך ללומד ולמלמד, תפעיל את הלומד בתהליך הלמידה ותהפוך אותו לשותף בהבניית הידע

-התאמת הלמידה המשמעותית לגילים השונים, לנטיות ולכישורים אישיים ויצירה של חוויית למידה שתהלום את עולם המושגים והרגשות של הלומד

-מתן יותר אוטונומיה לבתי הספר לגוון את דרכי ההוראה וההערכה

-הגדרת  גרעין ידע ומיומנויות אחיד ומחייב לכלל הבוגרים.

1.2.3מגמות ודגשים

-החינוך למעורבות חברתית יהיה משמעותי בחיי התלמיד, וישמש יסוד ערכי והתנהגותי משותף לכל בוגרי מערכת החינוך.

-ההבנה והחשיבה יטופחו, בין השאר באמצעות פיתוח של מיומנויות למידה עצמית, עבודה קבוצתית, כתיבה עיונית ומדעית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

-לימודי המדעים יהיו מרכיב בסיסי הנדרש להשכלתו ולפיתוח חשיבתו של הבוגר.

-ההשכלה הכללית מתחומי החברה והרוח, התרבות והמורשת, המדעים והטכנולוגיה, השפות והאמנויות – תחומים החוצים את כל התרבויות והחושפים את המשתתפים לעולם רחב של רגשות ויצירה – תהיה חלק חשוב בחינוך התלמיד.

-יפונה זמן ללמידה משמעותית: תכנית הלימודים תותאם לשעות הלימוד ותאפשר גמישות פדגוגית, מספר אירועי הבחינה החיצוניים יופחת, ותינתן לבתי הספר אוטונומיה לבחור חלק מתכנית הלימודים וחלק מדרכי ההוראה וההערכה.

2.   ארגון הלימודים בחטיבה העליונה

2.1.         כללי

תכנית הלימודים תותאם לשעות המוקצות להוראה וללמידה בפועל, ותחולק לפרקי חובה ולפרקי הרחבה והעמקה. ההתאמה והחלוקה תאפשרנה לגוון את ההוראה ואת הלמידה ובכך תתאפשר הוראה מעמיקה ומשמעותית. בצד ההוראה הפרונטלית תיועדנה חלק משעות הלימוד לעבודה עצמית ולעבודה שיתופית הכוללות שימוש במאגרי מידע בליווי המורה המלמד ובהנחייתו ובשילוב סגנונות הוראה שונים, המתחשבים בסגנונות הלמידה של התלמידים.

שינוי דרכי ההוראה והלמידה יחייב שינוי בדרכי ההערכה, ויתאים אותן לעולם העיסוקים הנהוג במאה ה-21.

2.2.         קיבוץ תחומי הדעת באשכולות

אחת הדרכים לארגון הלימודים בחטיבה העליונה היא קיבוץ תחומי דעת באשכולות של מקצועות בעלי זיקה של תוכן, מטרות ומיומנויות משותפות. ההנחה היא כי עולם הידע הוא רב-ממדי. מקצועות הלימוד השונים משקפים התבוננות על המציאות מנקודות מבט שונות. כדי לאפשר לתלמידים מבט רחב על העולם וכלים מגוונים לניתוח המציאות יש ללמדם, מחד גיסא, את תחומי הדעת בנפרד – כל מקצוע ומבנה הדעת והתוכן שלו – ומאידך גיסא להציע להם מבט אינטגרטיבי על העולם באמצעות קיבוץ מקצועות שיש זיקה ביניהם לאשכולות לימוד. דרך זו גם מאפשרת את צמצום מספר הבחינות, כפי שיפורט בהמשך, וכן היבחנות בדרך שמאפשרת יישום מקורי של הידע והמיומנויות שנלמדו.

2.3.         צמצום אירועי הבחינה החיצוניים

מבנה הלימודים בחטיבה העליונה יכיל מקצועות שתתקיים בהם היבחנות חיצונית וגם הערכה בית-ספרית ומקצועות שתתקיים בהם הערכה פנימית בלבד. ברוב מקצועות הלימוד שמתקיימת בהם הערכה חיצונית יתקיים אירוע בחינה חיצוני אחד. בנוסף יוגבל מספר הבחינות החיצוניות שהתלמיד רשאי להשתתף בהן. צמצום אירועי הבחינה החיצוניים בחינוך העל-יסודי יסייע בפינוי זמן להוראה וללמידה בדרך מעמיקה ומשמעותית.

2.4.         הערכה פנימית ובית-ספרית

ההערכה היא חלק מתהליך הלמידה. ביסוד תפיסה זו קיימת הנחה מרכזית שמתקיימים יחסי גומלין בין שיטות ההוראה ובין דרכי הלמידה ודרכי הערכת ההישגים. גיוון ההוראה והלמידה יוכל להתבצע רק אם דרכי ההערכה תותאמנה לכך. העברת חלק מתהליכי ההערכה לאחריות בית הספר מאפשרת את הגיוון המתבקש בדרכי ההוראה והלמידה. בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו. הערכת עבודתם של התלמידים תבוא לידי ביטוי בתעודות (ראו להלן).

אופני הפעלת ההערכה הפנימית וההערכה הבית-ספרית יפורטו בחוזר נפרד.

3.   תעודות הסיום

3.1.         כללי

בסיום תכנית הלימודים שתפורט בהמשך יוכל התלמיד לקבל לפחות אחת מ-4 תעודות:

-תעודת בגרות 

-תעודת הסמכה טכנולוגית   

-תעודת גמר

-תעודת סיום 12 שנות לימוד. 

3.2.         תעודת בגרות

3.2.1כללי

תעודת הבגרות מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר חטיבה עליונה או נבחן חיצוני שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך בישראל.

3.2.2מבנה תעודת הבגרות החדשה

א.תעודת הבגרות החדשה תכלול את הנתונים המזהים של התלמיד ואת שם בית הספר שהוא סיים.

ב.בתעודה יופיעו רשימת המקצועות שהתלמיד נבחן בהם בבחינות ממלכתיות חיצוניות באמצעות משרד החינוך או באישורו, היקף כל בחינה ביחידות לימוד ולצדה ציון, וכן רשימת המקצועות שהתלמיד למד והוערך בהם בהערכה פנימית ולצדם הציונים שניתנו לו.

עבודת גמר שכתב התלמיד בנוסף לשני מקצועות מורחבים תירשם בתעודה בנפרד (בתנאי שהעבודה אושרה מראש על ידי הפיקוח על עבודות הגמר באגף לחינוך העל-יסודי). בתעודה ייכתב נושא העבודה, היקף הפעילות בשעות לימוד (450 שעות לימוד) והציון שהתלמיד קיבל. 

ג.בית הספר יעביר למשרד החינוך בסיום כל שנת לימודים, החל מסיום כיתה י', את הציונים השנתיים של התלמידים במקצועות שנלמדו באותה שנה. ציונים אלה יהיו חלק מהציון הסופי של המקצוע בתעודת הבגרות. חלקם ישוקללו עם הבחינות החיצוניות, וחלקם יופיעו בתעודה בפני עצמם.

3.2.3חובות למידה והיבחנות לזכאות לתעודת בגרות – כללי

א.תעודת הבגרות הבסיסית תכלול הערכות בתחומים האלה:

-מקצועות חובה ללמידה ולהערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מורחב ברמה של 5 יח"ל – חובת למידה והיבחנות חיצונית

-מדעים, חינוך גופני והשכלה כללית – חובות למידה נוספות שאין עליהן חובת היבחנות בבחינות חיצוניות והמוערכות בהערכה פנימית בלבד

-תכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית- קהילתית – חובת עמידה במשימות המוגדרות.

ב.בכל מקצוע שמתקיימת בו הערכה חיצונית – למעט מתמטיקה ואנגלית – יתקיים אירוע בחינה חיצוני אחד, וציון הבחינה ישוקלל עם ציון בית-ספרי שיבוסס על מגוון כלי הערכה. במתמטיקה ובאנגלית יתקיימו שני אירועי בחינה לכל רמת לימודים.

ג.כדי שבוגר יהיה זכאי לתעודת בגרות יהיה עליו לענות על כל הדרישות המצטברות האלה:

-לעמוד בהצלחה בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית בכל אחת משנות הלימוד בחטיבה העליונה

-לעמוד בדרישות הסף בלימודי מדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנת לימודים אחת

-לעמוד בדרישות הסף להשכלה כללית ולחינוך גופני

-ללמוד את מקצועות החובה, להשתתף בתכנית הבית-ספרית במקצועות אלה ולעמוד בהצלחה בבחינות החיצוניות

-ללמוד מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל, להשתתף בתכנית הבית-ספרית במקצוע זה ולעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית

-לצבור סך של 21 יחידות לימוד לפחות במקצועות החובה והבחירה המחייבים היבחנות חיצונית או אישור הציון על ידי משרד החינוך, כנהוג היום.

ד.המקצוע המורחב המחייב לימודים ברמה של 5 יח"ל יוכל להיות אחד ממקצועות החובה (למעט אנגלית), עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל או מקצוע בחירה אחר בהיקף של 5 יח"ל.

הערות

-תלמיד יוכל להיבחן בבחינות חיצוניות לכל היותר בשני מקצועות ברמה של 5 יח"ל (בנוסף למתמטיקה ולאנגלית). כל מקצוע נוסף שהתלמיד יבחר ללמוד ברמה מוגברת, או ברמה שאינה מוגברת, יירשם כמקצוע פנימי.

-עבודת גמר תוכל להיחשב כאחד משני המקצועות  להרחבה, ולצדה יצוינו מספר יחידות הלימוד והציון.

-במקרה שעבודת הגמר תהיה מקצוע מורחב נוסף על שני המקצועות המורחבים היא תירשם בנפרד, בתוספת ציון והיקף הפעילות בשעות לימוד (450 שעות לימוד) וללא אזכור של מספר יחידות הלימוד.

-תלמיד שילמד וייבחן במקצוע מורחב שאינו מקצוע חובה (באחד משני המקצועות שהוא רשאי להרחיב) ברמה של 5 יח"ל ויעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית, אך לא ישלים את חובותיו לבית הספר במסגרת ההערכה הבית-ספרית, יוכל לבקש לרשום מקצוע זה בלבד בגיליון הציונים, בהיקף של 3 יח"ל. התלמיד יוכל להשלים את לימודיו במקצוע זה להיקף של 5 יח"ל בבחינה חיצונית, כנבחן משנה, לאחר סיום בית הספר. חשוב לזכור כי ללא מקצוע מורחב אחד לפחות (בנוסף לאנגלית) לא תינתן לתלמיד תעודת בגרות

3.2.4 חובת ההיבחנות החיצונית – פירוט

א.במקצועות הבאים יתקיימו בחינות חיצוניות אחידות לכלל הנבחנים בכל המגזרים:

-מתמטיקה: 3 יח"ל לפחות

-אנגלית: 3 יח"ל לפחות

-מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל (ראו פירוט בהמשך).

ב.להלן פירוט על פי מגזרים של יחידות הלימוד המחייבות לבחינות חיצוניות במקצועות שבאשכולות החובה:

 

יהודי ממלכתי	יהודי ממ"ד	חרדי	דרוזי	ערבי
אשכול מורשת ותרבות: תנ"ך 2	אשכול מורשת ותרבות: תנ"ך 3 תושב"ע 3	אשכול מורשת ותרבות: תנ"ך 3 יהדות  3	אשכול מורשת ותרבות : תרבות ומורשת דרוזית 1	אשכול מורשת ותרבות: תרבות ומורשת האסלאם / תרבות ומורשת הנצרות 1
אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2	אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2	אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2	אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2	אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2
אשכול עברית: ספרות 2 לשון והבעה 2	אשכול עברית: ספרות 1 מחשבת ישראל 1 לשון והבעה 2	אשכול עברית: ספרות 1 מחשבת ישראל 1 לשון והבעה 2	אשכול ערבית: שפה וספרות ערבית 3	אשכול ערבית: שפה וספרות ערבית 3
			אשכול עברית: שפה וספרות עברית 3	אשכול עברית: שפה וספרות עברית 3

 

הערות

-חלק מן המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מקבלים ללימודים רק נבחנים שתעודתם כוללת אנגלית בהיקף של ‏4 יח"ל לפחות.

-השאלון ברמת ‏5 יח"ל באנגלית אינו פוטר מחובת המקצוע המורחב, ועל התלמיד ללמוד מקצוע נוסף ברמה של 5 יח"ל.

-השאלונים ברמה של  5 יח"ל במתמטיקה פוטרים מחובת המקצוע המורחב, בתנאי שהתלמיד יצבור 21 יח"ל של היבחנות חיצונית לפחות.

-מי שמתעתד להיבחן ברמה של 4 או ‏5 יח"ל במתמטיקה, ונבחן בשאלון ‏הראשון ובו 3 יח"ל מתוך 4, או 3 יח"ל מתוך ‏5, יוכל, אם ירצה, להסתפק בשאלון זה ולסיים בכך את חובותיו במתמטיקה לזכאות לתעודת הבגרות.

3.2.5רמות הלימוד

רמות הלימוד של המקצועות המחייבים בחינה חיצונית מוגדרות בהיקפים של 5-1 יח"ל. יחידות הלימוד משמשות מדד הן של היקף החומר ושל מידת ההעמקה במקצוע והן של מספר שעות הלימוד שהוקדשו לו.

מספר שעות ההוראה של כלל החומר הנלמד ביחידת לימוד אחת מוערך בכ‏-90 שעות לימוד בכיתה (3 שעות שבועיות לשנת לימודים). מקצועות ברמה של ‏5 יח"ל נלמדים בהיקף של 450 שעות לימוד לפחות.

3.2.6חובת למידה להערכה פנימית

בנוסף לתנאי ההיבחנות החיצונית לצורך הזכאות לתעודת הבגרות קיימת חובת למידה והערכה במסגרת בית הספר לפי הפירוט הזה:

א.יש ללמוד לפחות מקצוע אחד מתוך אשכול המדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנה אחת, ללא קשר למקצוע שיבחר התלמיד להרחיב. לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות האלה: מבוא לביולוגיה, מבוא לכימיה, מבוא לפיזיקה, מוט"ב ומדעי הטכנולוגיה.

לתלמידי החינוך הטכנולוגי תיחשב הלמידה כיחידה ראשונה מתוך ההרחבה המחויבת במסלול זה.

אם יבחר התלמיד להרחיב שני מקצועות מתוך ארבעת המקצועות  פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב, הוא יהיה פטור מלימודי המקצוע  המוזכר ב-א' לעיל.

ב.יש ללמוד שני מקצועות להשכלה כללית, בנוסף לחובת הלמידה מאשכול המדעים, מתוך אשכול החברה והרוח, אשכול המורשת והתרבות, אשכול האמנויות, אשכול המדעים והטכנולוגיה או אשכול השפות. שני המקצועות יוכלו להיות מאותו אשכול או מאשכולות שונים. היקף הלימודים בכל אחד מהם לא יפחת מ-30 שעות לימוד שנתיות סך הכול, והם יצוינו בתעודה כ"השכלה כללית מאשכול (שם האשכול)".

בתי ספר שיבחרו ללמד יחידה ראשונה מתוך המקצועות המורחבים בכיתה י' – תוכל יחידה זו להיחשב כמקצוע להשכלה כללית, אם התלמידים לא ימשיכו את לימודיהם במקצוע.

ג.יש ללמוד חינוך גופני בהיקף של 60 שעות לימוד מדי שנה במשך 3 שנים.

ד.יש להשתתף באופן פעיל בתכנית הלימודים התלת-שנתית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית ולעמוד בדרישות המצוינות בה.

ה.הציונים של מקצועות אלו ייכללו בתעודת הבגרות כחלק מהמקצועות להערכה פנימית.

3.2.7הדרישות לתכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית

א.התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית היא תלת-שנתית. רק עם סיום החובות הנדרשות יוכל התלמיד לקבל את ההערכה "עמד במשימה בהצלחה", שהיא תנאי הכרחי לזכאות לתעודת הבגרות.

ב.התכנית מתפרסת על פני 3 שנים של למידה משמעותית ומעורבות פעילה. התכנית תורמת לטיפוח בוגר עצמאי, מעורב, בעל תודעה חברתית, בעל חוסן נפשי, אכפתי  ורואה את המעורבות כדרך חיים.

ג.להלן פירוט התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית על פי שכבות הגיל:

 

נושאי התכנית	דגשים	דרישות התכנית
כיתה י': אני והקהילה	להיות אזרח המודע לעצמו, מפעיל שיקולי דעת ערכיים בבחירותיו, פעיל ומעורב בקהילה	60 שעות התנסות מעשית פרטנית + 30 שעות התנסות מעשית קבוצתית (פרויקט) עד תום חופשת הקיץ
כיתה י"א: אני והחברה הישראלית	להיות אדם  המודע לזהותו האישית, מנהל ומכוון את עצמו, מפתח שייכות קהילתית על ידי מעורבות והשפעה בקהילה ובחברה הישראלית	השלמת  המשימות בכיתה י' + 30 שעות התנסות מעשית פרטנית + 30 שעות התנסות מעשית קבוצתית (פרויקט) עד תום חופשת הקיץ
כיתה י"ב: אני ומדינת ישראל	להיות בוגר המכיר ומכבד את תרבות עמו  ואת תרבות זולתו, הנכון לשרת שירות משמעותי צבאי, לאומי ואזרחי ולנהל חיי אזרחות פעילה ויצרנית ובעל מסוגלות לזהות צרכים בחברה וליזום מענים.	השלמת המשימות בכיתה י' ובכיתה י"א + 30 שעות (פרויקט) התנסות מעשית פרטנית או קבוצתית

 

ד.תנאי הכרחי להצטיינות מטעם משרד החינוך מחייב השלמת המשימות בהצלחה בכיתות י', י"א ו-י"ב + 30 שעות התנדבות אישית בכיתה י"ב + סיכום יומן מסע רפלקטיבי המשקף את התהליך.

3.2.8מועדי ההיבחנות

א.הבחינות לכל התלמידים שיחלו את לימודיהם בכיתה י' החל משנת הלימודים התשע"ה תתקיימנה ב-3 מועדים: מועד הקיץ בסוף כיתה י"א, מועד החורף בכיתה י"ב ומועד הקיץ בסוף כיתה י"ב.

ב.במועד חורף מתקיימות בחינות בגרות במקצועות החובה בלבד ברמת הלימוד המזערית.

ג.אוכלוסיות מיוחדות שתאושרנה מראש על ידי האגף לחינוך על-יסודי תוכלנה להיבחן החל ממועד החורף בכיתה י"א.

ד.ההיבחנות החיצונית על יחידות ההרחבה במקצועות החובה תתקיים במועד ההיבחנות של המקצוע ברמת החובה, ותהיה הפסקה בין שני החלקים.

ה.בבחינות החיצוניות במקצועות המורחבים שאינם חובה תתקיים ההיבחנות בימים מרוכזים לפי קבוצות ההיבחנות המפורטות בטבלה להלן.

החלוקה תעודד תלמידים המעוניינים להרחיב שני מקצועות לבחור אותם מעולמות תוכן שונים. יחד עם זאת, אם ירצה בית הספר לאפשר לתלמידים שני מקצועות בעלי מועד היבחנות אחד, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הפניית התלמידים להיבחנות החיצונית במקצוע אחד בכיתה י"א ובמקצוע השני בכיתה י"ב.

 

מועד היבחנות ראשון	מועד היבחנות שני	מועד היבחנות שלישי	מועד היבחנות רביעי
מדעי הטכנולוגיה/  מקצוע מדעי בחינוך הטכנולוגי (בחירה א')	מקצוע מוביל בחינוך הטכנולוגי (בחירה ב')	מקצוע התמחות בחינוך הטכנולוגי (בחירה ג')
אמנויות	רוח ומורשת	שפות	חברה וסביבה
-       אמנות	-       תורה שבעל פה מ"מ	-       ערבית למגזר היהודי	-          גיאוגרפיה
-       תיאטרון	-       מחשבת ישראל מ"מ	-       עולם הערבים והאיסלם	-          לימודי א"י וארכיאולוגיה
-       מחול	-       פילוסופיה כללית	-       אמהרית	-          מדעי החברה
-       מוזיקה		-       צרפתית	-          מדעי הסביבה
-       קולנוע		-       אידיש	-          מדעי החקלאות
-       חינוך גופני		-       רוסית	-          מדעי כדור הארץ
-       תקשורת		-       ספרדית
		-       סינית
		-       איטלקית
		-       גרמנית

 

הערות לטבלה

בטבלה מופיעים מרבית מקצועות הבחינה העיוניים. החלוקה למועדי היבחנות רלוונטית למקצועות שיש בהם בחינה חיצונית בכתב.

מועדי ההיבחנות במקצועות כימיה, פיזיקה וביולוגיה אינם מופיעים בטבלה שכן הם ייקבעו בנפרד ממועדי ההיבחנות בשאר המקצועות, באופן שיאפשר ללמוד כל אחד מהם עם כל אחד מהמקצועות הקיימים

ו.בשלב זה יתקיימו מועדי ב' במתמטיקה ובאנגלית בקיץ י"א ובקיץ י"ב, ובהמשך ייבחן נוהל מועדי ב' מחדש.

ז.נבחנים צעירים יוכלו להמשיך ולהיבחן בהתאם לנאמר בחוזר הוראות הקבע תשע/8(ב), סעיף 1.5-1, "תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן", ס"ק 4.4 "נבחנים צעירים בבחינות הבגרות", וכן בסעיף 4.3-30 בחוזר הוראות הקבע סז/3(א), "נהלים חדשים לנבחנים צעירים בבחינות הבגרות".

3.2.9 תכנית הלמידה וההיבחנות

א.המקצועות שיילמדו ושייבחנו בהם בבחינות חיצוניות יתחלקו לפרקי חובה שתהיה עליהם בחינת בגרות חיצונית לצד פרקי בחירה שיוערכו על ידי מורי בית הספר.

ב.להלן מבנה הלמידה של מקצועות אלו:

 

המרכיב	חלק החובה	חלק הבחירה
היקף החומר	כ-70%	כ-30%
תכנית הלימודים	מוגדרת מראש	בחירה מתוך תכנית שיציע מפמ"ר המקצוע
דרך ההערכה	שקלול של בחינת בגרות חיצונית + ציון בית-ספרי	הערכה מגוונת – ציון בית-ספרי בלבד
הרכב הציון בכל חלק	70% ציון בחינה + 30% ציון בית-ספרי ("ציון מגן"/"ציון הגשה"/ "ציון מסכם")	100% ציון בית-ספרי
הרכב הציון הסופי	70%	30%

 

הערה: במקצועות בחירה שמתקיימים בהם תהליכים של הערכה בית-ספרית חלופית בהיקף גבוה יוכל משקלה של ההערכה הבית-ספרית לעלות על 30%. הנחיות מפורטות לגבי כל מקצוע תפורסמנה בחוזרי המפמ"ר.

 

ג.מקצועות שיילמדו ויוערכו על ידי מורי בית הספר יוערכו בדרכי ההערכה המתוארות להלן.

3.2.10הערכה בית-ספרית

א.בתי הספר יעריכו את הישגי תלמידיהם ואת התהליכים שהם עברו בשתי דרכים: הדרך האחת היא זו שהייתה נהוגה עד היום, באמצעות למידה והיבחנות לקראת בחינות הבגרות החיצוניות, והדרך האחרת היא באמצעות הערכות בית-ספריות שעל פיהן יינתן לתלמיד ציון בית-ספרי על מרכיב למידה שלם שלא מתקיים בו מבחן חיצוני.

ב.בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו, בתנאי שישמור על מסגרת הכללים המובאים כאן:

1)הדרישות מהתלמידים במסגרת ההערכה הבית-ספרית תהיינה מגוונות ותאפשרנה ביטוי למגוון כישורים ונטיות. מטלות אפשריות לדוגמה הן: עבודת חקר יחידנית או קבוצתית, הכנת תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודה עיונית, למידה באמצעות פרויקטים, משימות לימודיות במעבדה, קריאה מונחית ועוד, שיובילו את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תכנית הלימודים ולהביע את ידיעותיו.

2)במסגרת ההערכה הבית-ספרית יהיה כל תלמיד חייב לכתוב במהלך לימודיו לאורך 3 שנות התיכון עבודת חקר אחת לפחות בהרכב אישי או קבוצתי.

3)בתי הספר יוכלו להגיש בקשה להמיר את ההיבחנות החיצונית באחד ממקצועות החובה (להוציא מתמטיקה ואנגלית) בחלופות הערכה באישור המזכירות הפדגוגית.

כל האמור כאן אינו חל על תכניות שהוגדרו ואושרו כתכניות לימודים ייחודיות.

3.2.11מצטייני משרד החינוך

תלמידים יקבלו תעודת הצטיינות ממשרד החינוך אם יעמדו בכל הדרישות המצטברות האלה:

-הצטיינו בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית.

-למדו ונבחנו באנגלית ברמה של 5 יח"ל.

-למדו ונבחנו במתמטיקה ברמה של 4 יח"ל לפחות.

-ממוצע ציוניהם בתעודת הבגרות הוא 90 ומעלה.

3.2.12הבהרות

א.מקצוע מורחב יכול להיות אחד ממקצועות החובה, עבודת גמר או מקצוע בחירה. למשל, מקצוע המתמטיקה בהיקף ‏5 יח"ל עונה על הדרישה של מקצוע חובה ועל הדרישה של מקצוע מורחב, משום שהוא בהיקף של ‏2 יח"ל מעבר למינימום הנדרש במקצוע זה. כך גם המקצוע תנ"ך בהיקף של 5 יח"ל וכדומה, בתנאי שהתלמיד צבר 21 יח"ל לפחות בהיבחנות חיצונית.

ב.באשכולות "עברית", "ערבית, ו"ידע עם, מדינה ועולם" יינתן לתלמיד גם ציון משוקלל של הציונים שקיבל באותו אשכול ולידם יצוין מספר יחידות הלימוד באשכול.

ג.באשכול "עברית" יהיה אפשר להרחיב את הספרות לרמת 5 יח"ל. במקרה כזה לא יקבל התלמיד בתעודה ציון אחד בעברית בהיקף של 4 יח"ל, אלא הציונים יירשמו בתעודה באופן הזה:

-ספרות, 5 יח"ל

-לשון והבעה, 2 יח"ל

ד.באשכול "ידע עם, מדינה ועולם" יהיה אפשר להרחיב את לימודי ההיסטוריה או האזרחות לרמה של 5 יח"ל.

במקרה כזה לא יקבל התלמיד בתעודה ציון במקצוע "ידע עם, מדינה ועולם" בהיקף של 4 יח"ל, אלא הציונים יירשמו בתעודה באופן הזה:

-אזרחות, 5 יח"ל

-היסטוריה, 2 יח"ל

או כך:

-היסטוריה, 5 יח"ל

-אזרחות, 2 יח"ל

ה.בנוסף, תלמיד שבחר להרחיב מקצוע חובה לרמה של 5 יח"ל ייבחן באירוע חיצוני על 70% מחלק החובה ובאירוע חיצוני נוסף על 70% מחובת ההרחבה.

3.3.         תעודות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

3.3.1כללי

א.תעודת הסמכה טכנולוגית מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר בית ספר על-יסודי שעמד בהצלחה ב-3 מקצועות מתוך אחד המסלולים של החינוך הטכנולוגי על פי המבנה המתואר בטבלה ב-3.3.2 להלן.

ב.בתכנית החדשה שתחל בשנת הלימודים התשע"ה, תודגש חובת הלמידה של 3 מקצועות הבחירה, ותודגש במיוחד חשיבותו של מקצוע ההתמחות (בחירה ג'), התומך בלמידה המשמעותית.

ג.תכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידים להגיע לקבלת תעודות הסמכה משמעותיות לשוק העבודה.

ד. התכנית מאפשרת לתלמידי תכנית טו"ב – טכנאי ובגרות – לסיים 14 יח"ל עד סוף כיתה י"א ולזכות בסוף כיתה י"ב בתעודת בגרות ובתעודת טכנאי.

ה. תכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידי החינוך ההנדסי ללמוד מקצוע מדעי מורחב + מקצוע מוביל + מקצוע התמחות בהיקף של 5 יח"ל כל אחד ולהיבחן בהם על פי הפירוט בטבלה להלן.

ו. הוראת קבע מיוחדת בעניין החינוך הטכנולוגי מפרטת את תעודות ההסמכה ואת התנאים לקבלתם (חוזר הוראות הקבע עד/12(א), סעיף 3.1-48).

3.3.2 מבנה המקצועות הטכנולוגיים ואופני הערכתם

 

הבחירה	שם המקצוע	רמת הלימוד	היבחנות/ הערכה
א'