הנהלים לפעילות מחקרית במערכת החינוך

הוראת קבע מספר 0123 - החלפה

תוקף הוראה מ-‏3.5.2015  

תחולה

כל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך וכל פעילות חינוכית שבפיקוח המשרד, גם כאשר היא מתבצעת מחוץ למסגרות שבפיקוחו, וכן כל פעולה המתבצעת באמצעות המסגרות והפעולות שלעיל.   

תמצית ההוראה

חוזר זה נועד להסדיר את הפעילות המחקרית שיש לה נגיעה למערכת החינוך תוך הנגשת תשתיות וכלים שמטרתם להקל על ביצוע מחקרים ועל התבססות על ממצאיהם בכל רמות הפעולה של המערכת. כמו כן החוזר מעדכן ומרחיב את  כללי האתיקה החלים על ביצוע מחקר במערכת החינוך ומבזר מקצת מהסמכויות של המדען הראשי בתהליך של מתן היתרים לביצוע מחקר.

לתשומת לב: הנהלים בחוזר זה יופעלו לתקופת ניסיון.

הגורם האחראי

מרכז בכיר (בקרה ומעקב), לשכת המדען הראשי
  02-5602957
   Reneeos@education.gov.il

הוראות מבוטלות

• הנוהל לאישור איסוף מידע במוסדות חינוך  מספר: 3.9-1   פורסמה בחוזר: נח/5 בתאריך: ג' בטבת תשנ''ח, 01 בינואר 1998 

• הנוהל לאישור איסוף מידע במוסדות חינוך  מספר: 3.9-2  פורסמה בחוזר: נח/8(ב) בתאריך: ה' בניסן תשנ''ח, 01 באפריל 1998 

 

תוכן העניינים

עם החוזר – דברי פתיחה

.1הכללים לאיסוף מידע לצורך מחקר במסגרות חינוך שבפיקוח משרד החינוך ובאמצעותן

.1.1כללי

.1.2הגדרות של מושגים מרכזיים בחוזר זה

.1.3הגורמים והפעולות שכללי איסוף המידע חלים עליהם

.1.4היתר לאיסוף המידע המבוקש

.1.5כללי היסוד

.1.6הפנייה למועמד להיבדק

.1.7איסוף מידע מבעלי תפקיד ועל אודותיהם

.1.8הפעולות בתחום האחריות של עורך המחקר

.1.9הפעולות באחריותו ובסמכותו של מנהל המסגרת החינוכית

1.1 .0אי-עמידה בכללים

.2כללי "המסלול הישיר" למתן היתרים

.2.1כללי

.2.2התנאים לטיפול בבקשות לעבודות חקר במסלול הישיר

.2.3הטיפול בבקשות להיתר ב"מסלול הישיר"

.3המלצה למתווה פעולה של ועדה אתית-מקצועית במוסד להשכלה גבוהה הבודקת הצעה לביצוע מחקר במסגרות חינוכיות ובאמצעותם

.3.1כללי

.3.2נוהל עבודת הוועדה

.4התנסות מחקרית של מורים לצורכי התחדשות מקצועית

.5הנגשת בסיסי נתונים של משרד החינוך לחוקרים באמצעות חדר המחקר הווירטואלי

.5.1מבוא

.5.2קהל היעד של חדר המחקר הווירטואלי

.5.3מאפייני העבודה בחדר המחקר

.5.4בסיסי הנתונים בחדר המחקר

.5.5בקשה להרשאת כניסה לחדר המחקר

.6הנגשה של ידע מחקרי קיים למנהלים ולמורים באמצעות מרכז המידע של מכון סאלד

.6.1כללי

.6.2מאפייני המאגרים של מרכז המידע

.7הכללים לביצוע מחקרים במימון משרד החינוך

.7.1כללי

.7.2העדפה למחקר תחרותי

.7.3"קולות קוראים" למחקר תחרותי ביזמת המדען הראשי

.7.4מחקרים ביזמת יחידה במשרד החינוך

.7.5נוהל הפרסום של "קול קורא" למחקר

.7.6הנגשת ממצאי המחקר

עם החוזר – דברי פתיחה

 

החוזר המובא בזאת נועד להסדיר את פעילות המחקר במערכת החינוך באמצעים האלה:

א.         עידוד הביצוע של מחקרים וניסויים בתחום החינוך, ברמות הפעולה השונות

ב.         הצבת קריטריונים שיבטיחו את העמידה בכללים האתיים לביצוע מחקרים בחינוך ואת איכות המחקרים

ג.          קיצור התהליכים הכרוכים במתן היתרים לביצוע מחקר

ד.         עידוד דרג השדה לשאול שאלות בעלות אופי מחקרי וליזום פעולות של ניסוי ומחקר

ה.         עידוד השימוש במחקר כמותי באמצעות "חדר המחקר"

ו.          מתן עדיפות למחקר תחרותי.

תסיסה מחקרית מתרחשת בסביבה שקיימת בה לגיטימיות לשאול שאלות ולחפש תשובות. תסיסה אינטלקטואלית ותהליכי שינוי ושיפור מתרחשים בסביבה שבה דנים בממצאים העולים מתוך עבודות מחקר ובדרכים לתרגם אותם ללשון המעשה. נכונותה של המערכת להתקדם, להתחדש ולהשתפר נבחנת אפוא לא רק בסיוע לפעילות מחקרית באקדמיה אלא גם ביצירת לגיטימציה לשאלת שאלות ולחיפוש תשובות בכל רמות הפעולה - בבית הספר, בדרגי הפיקוח ובדרגים המתכננים, המופקדים על עיצוב עתיד החינוך ועל שיפור איכותו.

אחת המטרות של חוזר זה היא להגדיל את מעורבותם של המוסדות להשכלה גבוהה בבדיקה של היבטים אתיים ומקצועיים של הצעות המחקר המיועדות להתבצע בשדה החינוך על ידי ועדות מקצועיות (ועדות IRB). ההנחה והתקווה הן כי בדיקה מוקדמת באמצעות המוסד האקדמי תסייע בטיוב המחקר בהיבטיו האתיים והמקצועיים. מיסודה והסדרתה של עבודת הוועדות מכוונות להביא לקיצור משך ההמתנה לקבלת היתר שיינתן לחוקרים הבאים לאסוף מידע במערכת החינוך בהשוואה למצב כיום.

שינוי נוסף שחוזר זה מבקש לקדם הוא תוצאה של ההחלטה כי קטגוריות אחדות של מחקרים לא תזדקקנה עוד להיתר המדען הראשי ותיבחנה על ידי הוועדה המקצועית-האתית במוסד האקדמי. באופן מעשי לשכת המדען כרגולטור מבקשת לאצול מסמכויותיה למנהלי בתי הספר לקבל את המלצות הוועדה של המוסד האקדמי או לדחותן. בכל מקרה ישקול מנהל המוסד החינוכי אם לקבל המלצה לביצוע מחקר במוסדו, ואם הוא יחליט לדחות את ההמלצה, יהיה עליו לנמק את הדחייה ולתעדה.

תחום נוסף שבו החוזר עוסק הוא הרצון לעודד את מנהלי בתי ספר ליזום מחקר אודות המוסד שבניהולם באמצעות "המסלול הישיר" לביצוע מחקר. מסלול זה מעביר את היזמה לשאול שאלות מחקריות ולחפש להן תשובות לידי המוסד החינוכי עצמו בסדרה רחבה של תחומים, ללא צורך בקבלת היתר של לשכת המדען הראשי. זאת ועוד, החוזר מבקש לעודד מורים לטייב את איכות ההוראה והלמידה בסביבתם המיידית באמצעות עידודם להתנסות מחקרית בכיתתם במטרה לשכלל ולשפר את הישגי תלמידיהם וכחלק מהתחדשותם המקצועית ומהתפתחותם האישית.

עוד החוזר מבקש לאפשר למוסדות החינוך נגישות לחומר מחקרי באמצעות מרכז המידע של מכון סאלד. נגישות זו, שניתנה עד כה למספר מוגבל של ממלאי תפקידים, תסייע למנהל או למי מצוותו החינוכי לבחון סוגיה מקצועית בהתבסס גם על ממצאים מדעיים.

החוזר גם קורא להגברת השימוש בחדר המחקר הווירטואלי של משרד החינוך שהועשר לאחרונה בקובצי נתונים, כמו גם בעמדות מחשב ובתוכנות לעיבוד נתונים, לשימושם של חוקרים. המדיניות של שקיפות הנתונים אמורה לשרת את ציבור החוקרים אך גם לחזור כ"עושר השמור לבעליו לטובתו" לממלאי התפקידים השונים במשרד החינוך ולהעשיר את עולמם המקצועי בידע מחקרי.

איכות מחקרית משתבחת בתנאים של תחרות על תקציבי מחקר. לפיכך קרן המחקר של המדען הראשי במשרד מבקשת לעודד ולתמרץ בדרכים שונות מחקרים המוכנים להתחרות על תקציבי מחקר.

החוזר המוגש בזאת לחוקרים ולאנשי חינוך מפרט מגוון אפשרויות, מחד גיסא, אך גם את המגבלות שמטילים כללי האתיקה, מאידך גיסא.  נצא כולנו עשירים יותר אם נדע לנצל את האפשרויות תוך התחשבות במגבלות. 

 

 

בברכת עשייה מחקרית פורה,

פרופ' עמי וולנסקי

 

המדען הראשי

1.   הכללים לאיסוף מידע לצורך מחקר במסגרות חינוך שבפיקוח משרד החינוך ובאמצעותן

1.1.         כללי

המדען הראשי של משרד החינוך הוא האחראי לקביעת הכללים החלים על איסוף מידע לצורך מחקר. הכללים נקבעו בהתאמה להוראות החוקים וכללי האתיקה הנוגעים בדבר וכן בהלימה למדיניות הנהוגה במשרד. מטרתם  להבטיח כי איסוף המידע וכלל הפעולות הנלוות אליו לא יפגעו ברווחתם הנפשית והפיזית של הנבדקים, של מוסרי המידע אודותיהם ושל אלה שבסביבתם המיידית, וכן שיישמרו זכויותיהם של כל אלה בכל יתר הנושאים הרלוונטיים, לרבות העדר פגיעה לא-מידתית בזמן הלימודים. כל זאת לצד העניין של המשרד לאפשר את ביצועו של מחקר שיש בו כדי לקדם את הידע המדעי בנושאים הקשורים לחינוך או לרווחתו של הנבדק.

הכללים המובאים להלן חלים על איסוף מידע חדש, ובכלל זה הפעולות הנלוות לו, לצורך מחקר המבוקש לביצוע או המתבצע, בחלקו או כולו, במסגרות חינוך שבפיקוח משרך החינוך, לרבות המקרים שבהם איתור הנבדקים בלבד לצורך המחקר נערך באמצעותן. כמן כן הכללים חלים על איסוף לצורך מחקר של מידע ונתונים השמורים במסגרות החינוך שלעיל.[1],[2]

במקרה של אי-הלימה בין הכללים ממקורות שונים יהיו הכללים המופיעים בחוזר זה המחייבים.

1.2.         הגדרות של מושגים מרכזיים בחוזר זה

1.2.1איסוף מידע באמצעות המסגרת החינוכית: איסוף מידע שאינו מתבצע כשלעצמו במהלך פעילות חינוכית בפיקוח משרד החינוך – אלא, למשל, במעבדת החוקר או בבית הנבדק או באופן מקוון בין המחשב של עורך המחקר למחשבו הפרטי של הנבדק – אך איתור המועמדים להיבדק או הפנייה לנבדקים נערכים בסיוע מסגרות החינוך.

1.2.2בגיר: אדם שמלאו לו 18 שנה ואינו רשום כתלמיד במוסד חינוך, או שאינו משתתף בפעילות של מסגרת חינוכית אחרת, למעט אדם בגיל  21-18 בעל מוגבלות הלומד במוסד או בכיתה לחינוך מיוחד.

1.2.3הורים: ההורים הביולוגיים של תלמיד המשתתף בפעילות של מסגרת חינוכית או האפוטרופוסים החוקיים שלו.

1.2.4היתר: הנפקת אישור בכתב, על ידי מי שהוסמך לכך על ידי לשכת המדען הראשי, המציין כי הבקשה עומדת בכללים הרלוונטיים.

1.2.5הסביבה המיידית: עמיתיו של הנבדק או של מוסר המידע, מוריו, תלמידיו ובעלי תפקיד אחרים הנמצאים במגע מיידי ושוטף עם הנבדק ועם בני משפחתו הגרעינית. 

1.2.6התערבות: הפעלת תכנית לימודים או פעולה ניסויית שאינן חלק משגרת הלימודים הקבועה במסגרת החינוכית שבה הן מבוצעות או מתוכננות להתבצע.

1.2.7ועדת חריגים: ועדה הפועלת בלשכת המדען הראשי ובמסגרתה נדונות בקשות לביצוע מחקר שאפיוניו אינם תואמים את דרישות הכללים המפורטים בחוזר זה.

1.2.8ועדה מקצועית-אתית במוסד להשכלה גבוהה: ועדה שהוקמה על ידי מוסד אקדמי אחד, או על ידי כמה מוסדות אקדמיים במשותף, לבחינה של בקשות לביצוע מחקר על ידי חבר סגל או על ידי סטודנט במוסד הנדון ולהמלצה בנוגע לביצוע המחקר.

1.2.9מוסד אקדמי: מוסד להשכלה גבוהה המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בארץ.

1.2.10מוסד חינוך: מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים בגיל 18-3 ומוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים בעלי צרכים מיוחדים (להלן: "מוסד לחינוך מיוחד") בגיל 21- .3

1.2.11מוסר המידע: כל מי שמספק מידע על נבדק או על מושא אחר של המחקר.

1.2.12מחקר, איסוף מידע: כל ליקוט של מידע ונתונים, חדשים או קיימים, וכל הפעולות הנלוות אליו, וביניהן הפצת מכתבי פנייה להורים, הפעלת התערבות ועוד, המתבצע באופן שיטתי במסגרת החינוכית או באמצעותה והמיועד להסקת מסקנות קבוצתיות. בהגדרה של מחקר לצורך הכללים בחוזר זה לא נכללת (א) פעולה מהפעולות שהוזכרו לעיל המתבצעת על ידי בעל תפקיד במשרד החינוך או במסגרת חינוכית לצורך מילוי תפקידו בלבד[3] ו-(ב) פעולה מהפעולות שהוזכרו לעיל המיועדת לצורכי טיפול פרטני בנבדק או בענייניו.

1.2.13מסגרת חינוכית: מוסד חינוך וכל מוסד, ארגון או תנועה אחרים שהפעילות בהם מפוקחת על ידי משרד החינוך, כגון מרכז תמיכה יישובי ואזורי (מרכז מתי"א), פנימייה, תנועת נוער ומרכז תרבות, נוער וספורט (מתנ"ס).

1.2.14נבדק: כל מי שמשתתף או שמתוכנן שישתתף במחקר, ובמסגרת זו יבצע משימה, מטלה או מבחן, או שיצפו בו, וכן מי שנאסף עליו או שמתוכנן שייאסף עליו מידע ממקורות אחרים.

1.2.15משרד החינוך, המשרד: יחידות המטה, היחידות המחוזיות ויחידות הסמך של משרד החינוך במדינת ישראל.

1.2.16עורך מחקר: כל גורם שהוא האחראי למחקר או המבצע את איסוף המידע בפועל עבורו.

1.2.17פעילות חינוכית: פעילות בפיקוח משרד החינוך, המתבצעת בתחומה של מסגרת חינוכית או במקום אחר כ"זרוע ארוכה" של הפעילות הנ"ל.

1.2.18תלמיד, חניך: ילד או נער הלומד או השוהה  במסגרת חינוכית, או המשתתף בפעילות בפיקוחה, החל מגן ילדים לגילאי 3 וכלה בדרגת הכיתה הגבוהה ביותר בבית ספר תיכון, כולל כיתות י"ג ו-י"ד בחינוך הטכנולוגי ומסגרות לחינוך מיוחד בכל הגילים, וכן ילד או נער המשתתף בפעילות של מוסד החינוך המתבצעת מחוץ למרחב הפיזי שבפיקוחו.

1.3.         הגורמים והפעולות שכללי איסוף המידע חלים עליהם

1.3.1הכללים המפורטים להלן חלים על כלל המעורבים בביצוע המחקר, בהתאמה לתפקידם ולנגיעתם בנושא:[4]

א.         עורך המחקר ומי מטעמו

ב.         המוסד שבמסגרת עבודתו או הלימודים בו עורך המחקר מבצע את המחקר

ג.         ההנהלה והצוות הנוגעים בדבר של המסגרת החינוכית שבמסגרתה או באמצעותה המחקר מתבצע

ד.         הגוף שהמחקר מתבצע בהזמנתו – אם המחקר מוזמן –ובכלל זה יחידות משרד החינוך, כולל יחידות סמך.

1.3.2הכללים חלים על הפעולות האלה:

א.         כל איסוף מידע הנערך בתחום הפיזי של המסגרת החינוכית  או בפעילות החינוכית המתנהלת מחוץ לתחום הפיזי של המסגרת החינוכית בפיקוח משרד החינוך

ב.         כל איסוף מידע המתבצע מחוץ לתחום הפיזי של המסגרת החינוכית ומחוץ לפעולות שבפיקוח המשרד אבל איתור הנבדקים או הפנייה לנבדקים לצרכיו נערך באמצעות המסגרת החינוכית.

1.3.3למען הסר ספק יובהר כי הכללים המפורטים בחוזר זה הם התשתית האתית והמשפטית לביצוע מחקר במסגרות החינוכיות ובאמצעותן, והם חלים על כל איסוף מידע לצורך מחקר שהוזכר לעיל, בין אם הוא מחויב בהיתר ובין אם לאו.             

1.4.         היתר לאיסוף המידע המבוקש

1.4.1א.ככלל, איסוף מידע לצורך מחקר במסגרת חינוכית או

באמצעותה מחויב בהמלצת ועדה מקצועית-אתית של המוסד האקדמי, בהיתר של המדען הראשי ובהסכמה של מנהל המסגרת החינוכית שבה או באמצעותה איסוף המידע מתבקש להיערך.

ב.בחלק מהמקרים שבהם לא מתוכנן איסוף מידע

מתלמידים או על אודותיהם סמכויות המדען הראשי למתן היתרים מואצלות למנהלים של מסגרות החינוך שבהן או באמצעותן איסוף המידע מתוכנן להתבצע.

ג.בכל המקרים שבהם לא הוגשה הבקשה לבדיקה של

ועדה מקצועית-אתית במוסד האקדמי שבמסגרת עבודתו או לימודיו בו החוקר מבקש לאסוף את המידע, תוגש הבקשה ללשכת המדען הראשי.[5]

1.4.2הוראות להגשת בקשה להיתר ללשכת המדען הראשי או למנהל המסגרת החינוכית הנוגעת בדבר – ראה באתר של לשכת המדען הראשי בכתובת זו: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Scientist/IsofMeyda/AnchayotLeagashatBakasha/kavim.htm

1.4.3בטבלה שלהלן מצוינת ההתנהלות הנדרשת, בהתאמה לפעולה המבוקשת לביצוע:

 

1.4.4לשכת המדען הראשי תשמש כתובת לבירור ולהתייעצות מקצועית בכל הקשור לבקשות להיתר.

1.5.         כללי היסוד[6]

1.5.1על הנושא הנבדק לשמש מקור פוטנציאלי להעשרת תחומי הידע הרלוונטיים למערכת החינוך.

1.5.2על העבודה שלצרכיה מתבקש איסוף המידע לעמוד בדרישות (בסטנדרטים) המקובלות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ לביצוע מחקר מדעי, ובמקרה שהעבודה מתבצעת על ידי  סטודנט לצורך לימודיו  עליה להיערך במסגרת לימודים במוסד ישראלי להשכלה גבוהה.

1.5.3תלמיד או בעל תפקיד במסגרת החינוכית שבה המחקר מתבצע לא ישתתף באיסוף או ברישום של מידע או בכל פעולה אחרת כזרוע מבצעת של עורך המחקר, אלא אם כן התקבל היתר לכך.

1.5.4לא יוצגו לנבדק שאלות והנבדק לא יתבקש לבצע מטלות או ליטול חלק בפעולת התערבות או בתכנית שהמשרד קבע שיש באופיין כדי לפגוע ברווחתו הנפשית או הפיזית של הנבדק או להשפיע על הנבדק באופן פסול מבחינה חינוכית או מכל בחינה אחרת או כדי להעביר מסרים פסולים מבחינה חינוכית או מכל בחינה אחרת.

1.5.5לא יוּתר איסוף מידע שימנע את ביצוע תכנית הלימודים הקבועה בשלמותה, או שיפגע באופן לא מידתי במהלך יום הלימודים על תכניו. 

1.5.6על השאלות הנבדקות, לרבות ניסוחן, ועל אופי המטלות, ההתערבויות והתכניות הנבדקות להתאים לאפיוניהם, ליכולותיהם ולכישוריהם הפיזיים והקוגניטיביים של הנבדקים.

1.5.7איסוף מידע כפוף להסכמתו החופשית ומדעת של המועמד להיבדק, לאחר שניתנו לו הסברים ברורים, ממצים ומפורטים על המחקר המתוכנן ועל הפעולות הנלוות לו. במקרים שבהם המידע על אודות הנבדק נאסף מאדם  אחר נדרשת הסכמה גם של הנבדק (מושא ההערכה) עצמו.[7]

על המידע שיימסר לכלול תיאור ממצה של הפעולה המבוקשת לביצוע ושל הפעולות הנלוות לה, וכל מידע נוסף שנדרש למסירה לצורך מיצוי הדרישה, כמובא בהנחיות המפורסמות באתר לשכת המדען הראשי ובמסמך ההיתר.

קבלת הסכמתו החופשית ומדעת של התלמיד הנבדק נדרשת גם במקרים שבהם התקבלה הסכמתם של הוריו לשיתופו במחקר.

1.5.8לאור הנאמר בתת-סעיף 1.5.6 לעיל יובהר כדלקמן:

א.         ככלל לא יותר איסוף מידע במקרים שבהם הנבדק כפוף לעורך המחקר או תלוי בו באופן אחר במסגרת תפקיד שעורך המחקר ממלא, אם הוא ממלא, במערכת החינוך. לפיכך, לדוגמה, לא יוּתר למורה במסגרת חינוכית לאסוף מידע לצורך מחקר בקרב תלמידיו, וכן לא יותר למנהל לעשות כן בקרב בעלי התפקיד או בקרב התלמידים במסגרת או ביחידה שהוא מנהל.

ב.         אם, על אף קיום של יחסי כפיפות ו/או תלות כמתואר לעיל בין עורך המחקר לבין המועמד להיבדק, הגורם המוסמך להענקת היתר לאיסוף המידע המבוקש סבור שבנסיבות המקרה יש הצדקה להתיר את איסוף המידע המבוקש, הוא יפנה בכתב למדען הראשי בבקשה לחריגה. [8]

ג.         במקרה שהחליט המדען הראשי, או בעל התפקיד המוסמך לכך מטעמו, שאפשר להתיר את המבוקש, על עורך המחקר לעשות את כל הנדרש כדי להבטיח ששיקוליו והחלטתו של המועמד להיבדק בדבר הבקשה שישתתף במחקר לא יושפעו משיקולים זרים, שמקורם באופי יחסיו עם עורך המחקר או בדרך שבה הוצגה הבקשה.             

1.5.9על עורך המחקר ועל הנהלת המסגרת החינוכית שבה או באמצעותה נאסף המידע לעשות את כל הנדרש כדי לוודא שהמועמד להיבדק לא ייפגע, במישרין או בעקיפין, אם החליט לסרב ליטול חלק במחקר.

1.5.10על עורך המחקר ועל הנהלת המסגרת החינוכית להבטיח כי במהלך איסוף המידע יישמרו כלל זכויותיהם של הנבדקים, ובכלל זה רווחתם הנפשית והפיזית, לרבות זכותם לפרטיות. אם הנבדקים הם תלמידים, תישמר פרטיותם ככל האפשר, בלי לפגוע בחובת ההשגחה של צוות המסגרת החינוכית עליהם.

1.5.11ככלל לא יותרו איסוף מידע או שמירה של מידע שנאסף באופן המאפשר את זיהוים של הנבדקים על ידי גורם כלשהו, ובכלל זה עורך המחקר עצמו. חריגה מכלל זה תותר בכפיפות לאישורו, על פי שיקול דעתו המקצועית, של הגורם המוסמך להעניק היתר לאיסוף המידע המבוקש ובהתאם להוראות בס"ק 1.6 להלן.

1.5.12לא יותר פרסום המידע שנאסף באופן המזהה את הנבדק או המאפשר את זיהויו. לחריגה מכלל זה ראה תת-סעיף 1.7.3.

1.5.13לפרסום המידע שנאסף באופן המזהה את המסגרת החינוכית שבה או שבאמצעותה נאסף המידע, או המאפשר את זיהויה, נדרשת הסכמה חופשית ומדעת של מנהל המסגרת החינוכית.

1.5.14לא יותר איסוף מידע על ביצוע עברה לכאורה באופן המאפשר את זיהוי הנבדק על ידי גורם כלשהו, ובכלל זה עורך המחקר עצמו.

1.5.15לא יותר אבחון של נבדק בתחומים כגון מנת משכל, לקויות, הפרעות התנהגות ועוד שיש בו כדי לפגום ביכולת לערוך אבחונים הנחוצים למשרד לצורך מילוי תפקידו כראוי.

1.5.16לא יוצע גמול כספי למועמד להיבדק ולא יינתן גמול כספי לנבדק על השתתפותו באיסוף המידע.

1.5.17לא תותר בקשה לאיסוף מידע על ידי מי שעבר עברה שיש עמה קלון שיש לה השלכה על יושרה בביצוע מחקר אקדמי.

1.5.18כל בקשה לחריגה לקולא מהכללים המפורטים בחוזר זה, למעט המקרים המוזכרים בתת סעיף 1.5.11 לעיל, תוגש על ידי מבקש ההיתר לשיקולה של לשכת המדען הראשי, ובהתאם למקרה תובא על ידה לדיון בוועדת החריגים שתופעל באחריותה.

1.6.         הפנייה למועמד להיבדק

1.6.1הפנייה למועמד להיבדק נדרשת לצורך אחת משלוש המטרות האלה:[9] בקשה להסכמה או מתן הזדמנות להביע התנגדות או יידוע – כמפורט להלן:

א.         אם, כחריגה מהכלל, יותר איסוף מידע המזהה את הנבדק או איסוף מידע באופן המזהה אותו (ראה בתת-סעיף 1.5.13 לעיל), יותנה ההיתר, בין היתר, בפנייה אליו בכתב ובקבלת הסכמתו בכתב, כנדרש על פי חוק הגנת הפרטיות-התשמ"א.

אם המועמד להיבדק הוא תלמיד, יותנה ההיתר, בין היתר, בפנייה בכתב להוריו ובהסכמתם מדעת בכתב לאיסוף המידע המזוהה על אודותיו. זאת בנוסף לקבלת הסכמתו של התלמיד שאינה צריכה להיעשות בכתב. יובהר כי תקופת תוקפה של הסכמת ההורים לכל פעולה הקשורה לאיסוף המידע על אודות ילדם, ובכלל זה הפנייה אליו, איסוף של מידע חדש ושל מידע קיים על אודותיו ושמירת המידע שנאסף והשימוש בו, תפוג בתאריך שנקבע במסמך ההיתר, או ברגע שלתלמיד ימלאו 18 שנה, המועד המוקדם בין השניים. כל פעולה חדשה על אודות הנבדק, וכן כל פעולה הנוגעת למידע שנאסף על אודותיו עד לאותו מועד, כפופה לאחר מועד זה להסכמתו המפורשת בכתובים גם של הנבדק עצמו כל עוד הוא תלמיד, ולהסכמת הנבדק עצמו בלבד, מהרגע שסיים את לימודיו במסגרת שבפיקוח משרד החינוך.             

ב.         גם במקרים שבהם המידע אינו מתוכנן להיאסף באופן המזהה את הנבדק ידרוש הגורם המוסמך פנייה למועמדים להיבדק או להוריהם וקבלת הסכמתם החופשית ומדעת לאיסוף המידע המבוקש. זאת אם הוא חש כי הדבר נדרש לצורך הגנה ראויה על זכויות הנבדק.

להלן דוגמאות למקרים של איסוף מידע על תלמידים המצריך פנייה בכתב להורי הנבדק וקבלת הסכמתם החופשית ומדעת למבוקש, וזאת גם כאשר המידע אינו מתוכנן להיאסף באופן המזהה את הנבדק:

-          מקרים שבהם המידע המבוקש להיאסף נוגע לנבדק ספציפי או לחלק מקבוצה נתונה בלבד

-          מקרים שבהם איסוף המידע מיועד להיערך בהשתתפות נבדקים בגיל צעיר או בקרב תלמידי החינוך המיוחד בכל הגילים.

ג.         בנוסף לנאמר בס"ק ב' לעיל: במקרים שבהם מבוקש איסוף מידע שלא באופן מזוהה, והגורם המוסמך קבע שאין ביכולתו לשלול במידה סבירה של ודאות את האפשרות שהתשאול יגרום אי-נוחות או השלכות שליליות אחרות למי מהנבדקים – במקרים אלה על עורך המחקר לפנות למועמדים להיבדק כדי לוודא שאין להם התנגדות לאיסוף המידע המבוקש. כלל זה אינו חל על המקרים שצוינו בס"ק ב' לעיל.

ד.         במקרים שבהם המועמדים להיבדק הם תלמידים תשקול לשכת המדען הראשי את נחיצות הפנייה בכתב להוריהם לצורכי יידוע על הפעולה המתוכננת לביצוע גם כשנקבע כי עורך המחקר אינו מחויב בבירור עמדותיהם (הסכמה או אי-הבעת התנגדות).

1.6.2על הפנייה למועמדים להיבדק שאינם תלמידים ולהוריהם של התלמידים להיערך בכתב ולענות על הדרישות האלה:

א.         עליה להיות מוצגת בשפה ברורה ומותאמת לאפיוניה של אוכלוסיית היעד.

ב.         עליה לכלול מידע ממצה ומפורט על פי הדרישה בתת-סעיף 1.5.7 לעיל.

ג.         על תוכנה של הפנייה ועל הדרך שבה היא תתבצע לא ליצור לחץ בלתי הוגן על מי מהמועמדים להסכים לאיסוף המידע המתוכנן. [10]

1.6.3על תגובותיהם של מועמדים להיבדק שהם בגירים לפניות של אוספי המידע להתקבל על גבי כתב הסכמה או טופס התנגדות, שנוסחם נקבע על ידי לשכת המדען הראשי, בהתאמה למקרה.9

1.7.         איסוף מידע מבעלי תפקיד ועל אודותיהם

1.7.1איסוף מידע מבעל התפקיד הנבדק לא ייערך במהלך שעות עבודתו עם התלמידים.

1.7.2במסגרת איסוף המידע מבעל תפקיד בנושאים הנוגעים להתנהלות משרד החינוך, לבעלי תפקיד, לתלמידים או  למשפחותיהם לא יתבקש בעל התפקיד להביע עמדה, ולא יביע עמדה, בנושאים החורגים מהסמכות המוקנית לו במסגרת תפקידו.

1.7.3אם פרסום המידע שייאסף לא יוכל להתבצע בלי שיתאפשר זיהויו של בעל התפקיד שעל אודותיו מתוכנן המידע להיאסף, יובהר הדבר לבעל התפקיד לפני תחילת האיסוף של המידע.

1.7.4בעל תפקיד המתבקש למסור לצורך מחקר מידע או מסמכים הקשורים באופן ישיר או עקיף לעבודתו יפנה לקבלת אישורו של הממונה הישיר עליו למסירת המידע המבוקש. 

1.8.         הפעולות בתחום האחריות של עורך המחקר

1.8.1על עורך המחקר להציג את מסמך ההיתר, על נספחיו, למנהל המסגרת החינוכית שבה או באמצעותה איסוף המידע מבוקש להתבצע ולגורמים נוספים, בהתאם להוראות ההיתר.

1.8.2במקרים שבהם יבוצע איסוף המידע באמצעות נציגיו של עורך המחקר האחראי למחקר עליו לציידם בייפוי כוח מטעמו אשר יוצג למנהל המסגרת החינוכית בעת הכניסה אליה או לגורמים נוספים, בהתאם לדרישות המופיעות בהיתר.

1.8.3על עורך המחקר לוודא שכל הפעולות של איסוף המידע שהותרו לביצוע ושהוא אחראי להן באופן בלעדי או בשיתוף עם גורמים נוספים יתבצעו בהלימה לכל אלה:

א.         הכללים הרלוונטיים המפורטים בחוזר זה

ב.         הוראות כתב ההתחייבות שעורך המחקר חתם עליו 

ג.         ההוראות במסמך ההיתר שהומצא לעורך המחקר

ד.         הוראות ההסכם עם המשרד שעורך המחקר חתם עליו, אם הוא חתם.

1.9.         הפעולות באחריותו ובסמכותו של מנהל המסגרת החינוכית

1.9.1על המנהל לדרוש לעיונו את היתר לשכת המדען הראשי (במקרים שבהם המדען הראשי הוא הגורם המוסמך למתן ההיתר) ואת כל כלי המחקר ואת המסמכים הנוגעים למחקר, ובכלל זה המלצת הוועדה המקצועית-אתית. כמו כן עליו לוודא שבמכתבי הפנייה למועמדים להיבדק – אם נדרשים מכתבים כאלה להפצה – נכללת הצהרת עורך המחקר על אחריותו הבלעדית לתוכן המכתב כפי שהיא מנוסחת באתר לשכת המדען הראשי, כדלקמן: "אני מצהיר בזאת שמכתבי זה כולל התייחסות ראויה לכלל הפעולות המתוכננות לצורכי המחקר הנדון ושהותרו לביצוע על ידי לשכת המדען הראשי, ורק להן, ובכלל זה תיאור ממצה ומפורט של כל הפעולות שיש להן נגיעה כלשהי לתלמידים ו/או להוריהם/ן, ובהתאמה למקרה, ואני האחראי הבלעדי לתוכנו".[11]

במקרים שבהם איסוף המידע מיועד להתבצע שלא על ידי עורך המחקר עצמו, ידרוש המנהל לעיונו את ייפוי הכוח הנוגע בדבר של הגורם האחראי למחקר.

1.9.2על המנהל לוודא את יכולתו ואת היכולת של המסגרת החינוכית שבניהולו לעמוד בכללים החלים על איסוף המידע ולוודא את יישומם בפועל.

1.9.3על המנהל לקבוע את משך הזמן המרבי שאפשר להקדיש לאיסוף המידע המבוקש לביצוע במסגרת החינוכית שבניהולו. זאת תוך הבטחה שלא יהיה בפעולה המותרת כדי לפגוע ביכולתו של המנהל לעמוד בדרישות תכנית הלימודים הקבועה. בנוגע לאיסוף מידע בגני ילדים קביעת מגבלות הזמן לפעולה המבוקשת לביצוע תיעשה בהיוועצות עם