יום הלשון העברית במערכת החינוך

הודעה מס' 0132

תאריך פרסום ההודעה: כ"ה בכסלו תשע"ט, 03 בדצמבר 2018

  
   tomerbu@education.gov.il

  
   daliahl@education.gov.il

 

1.   כללי

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום ד' בכסלו התשע"ג, 18.11.2012 – "קידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם" - הוכרז יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, כיום הלשון העברית. לקראת יום זה אנו מפרסמים פעילויות מיוחדות בנושא השפה העברית במטרה לחנך לאהבת העברית ולשימוש ראוי ותקני בה בדיבור ובכתיבה, להעמקת הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבלטת חשיבותה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל.

מלבד הפעילות במסגרת יום השפה העברית, יש לעסוק בחשיבותה של הלשון העברית ולפעול לטיפוחה באופן קבוע ומתמשך במהלך השנה כולה.

מוסדות החינוך יפעילו תוכנית רב־שנתית בכל שכבות הגיל. התוכנית תתבצע בשני מעגלים:   

תוכנית פדגוגית: בכל מוסד חינוכי תיבנה תוכנית שנתית מודולרית וספירלית.

אירועים מיוחדים לסיכום הנושא ופעילויות שיא: מוסדות החינוך יקיימו אירועים מיוחדים שבהם יבואו לידי ביטוי הנושאים שנלמדו. רצוי לקיים אירועים אלה בסמיכות ליום הלשון העברית.

מכיוון שיום כ"א בטבת חל השנה ביום שבת, יחול יום העברית במערכת החינוך ביום חמישי, י"ט בטבת התשע"ט, 27.12.2018.

2.   עקרונות מרכזיים והדגשים בהוראת הנושא

  • טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם היא ממד בזהותו וכי היא מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה
  • הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה לבין תרבות: התרבות משתקפת בלשון והלשון משפיעה ומכוננת את התרבות
  • העמקת ההבנה שרק באמצעות השפה העברית מתאפשרת שמירה על רציפות המורשת היהודית-תרבותית במהלך כל הדורות
  • הכרת תולדות השפה והבנת משמעותה בהתחדשות הלאומית בארץ ישראל
  • הכרת תרומתם של היוצרים בשפה העברית ושל יצירות הספרות העברית לתחייתה של השפה
  • בחינוך הממלכתי-דתי הדגשת מרכזיותה של העברית כשפת התורה, כשפת התפילה וכשפתו של העם היהודי
  • טיפוח היכולת הלשונית והמודעות המטה־לשונית, קידום מיומנויות הביטוי בעל פה ובכתב, פיתוח תחושת האחריות כלפי המילה הדבורה והכתובה והרחבת אוצר המילים לשם העשרת השפה ומורכבות החשיבה
  • הדגשת תפקידה של השפה ככלי לתקשורת מכבדת וסובלנית.

3.   הנחיות כלליות להפעלת התוכנית

בהמשך מובאות המלצות על דרכים להוראת הנושא ועל מגוון פעילויות ותוכניות העוסקות בשפה העברית ברוח העקרונות וההדגשים שהוזכרו לעיל. כל התוכניות מותאמות לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי. נוסף על כך מוצעות תוכניות המיועדות לחינוך הממלכתי-דתי. הגנים ובתי הספר יבחרו כמה תוכניות מתוך המגוון המוצע ויפעילו אותן מדי שנה בחודש טבת.

הפעילויות המוצעות מיועדות למסגרות החינוך השונות, מגני הילדים ועד לכיתות הגבוהות בבית הספר. חלקן מיועדות להפעלה ברמה יישובית ואזורית. המנהלים, המורים והגננות מוזמנים להיעזר במדריכים ובבעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד לשם קיומן.

מוסדות חינוך במגזרים שאינם יהודיים אשר לומדים עברית כשפה שנייה מוזמנים להשתתף בפעילויות שלהלן על פי בחירתם.

בגני הילדים תשולבנה הפעילויות לקראת יום הלשון העברית בתוכנית ההוראה בצורה אינטגרטיבית וחווייתית. הגננת תבחר אחד מן הנושאים המוצעים בהתאמה לגילם וליכולותיהם של ילדי הגן. מטרות ההוראה תיגזרנה הן מהיעדים של יום הלשון העברית והן מתוכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה". תהליך ההוראה יכלול פעילויות מכוונות ופעילויות מזדמנות.

מוסדות החינוך מתבקשים לעסוק בנושא השפה העברית בשני אופנים:

א.         למידה חווייתית באמצעות חידונים, תחרויות, תערוכות של תוצרי למידה, סיורים וביקורים באתרים, קריאת ספרים ועוד

ב.         למידת הנושא בתחומי הדעת השונים תוך שיתוף פעולה עם המורים המקצועיים בבית הספר.

4.   פעילויות במסגרת שיעורי העברית והספרות בחטיבות הגיל השונות

הפעילויות המוצעות להלן הן תוספת להוראה השוטפת לפי תוכנית הלימודים. הן עומדות בהלימה ליעדיה ותואמות את שכבות הגיל השונות.

4.1.       אישים מרכזיים שתרמו להתחדשות השפה ולהתפתחותה (היבט היסטורי)

במהלך הלימוד יודגש השימוש המתמיד בשפה העברית במהלך כל שנות קיומו של העם היהודי עד להתחדשותה בעת המודרנית, עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל.

מוצע להתמקד בדמויות אשר השפיעו על התחדשות השפה העברית על רקע התקופה שבה פעלו. אפשר לעסוק בדמויותיהם של אליעזר בן יהודה, יוסף קלאוזנר, חיים נחמן ביאליק, הרב יחיאל מיכל פינס, דוד ילין, דוד יודילביץ, יוסף ויתקין ועוד.

הצעות לאופני למידה של נושא התפתחות השפה והתחדשותה

  • קריאה וכתיבה של טקסטים עיוניים בנושא, כגון טקסטים ביוגרפיים, מקורות מידע על האישים, טקסטים שנכתבו על ידי האישים עצמם, מכתבים שנכתבו אליהם או על אודותיהם, טקסטים העוסקים בנושא העברית בתקופות השונות
  • קריאת יצירות ספרות בנושא (למשל, ספריה של הסופרת דבורה עומר, "הבכור לבית אב"י" ו"בן ציון והסביבון הראשון")
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר על אחת הדמויות (באמצעות חקר של שמות רחובות, בולים, יישובים, שלטים, עיתונים ועוד)
  • הרצאה על אחד האישים או דיון בדילמות הקשורות בו או בפעילותו (למשל, לימוד על "מלחמת השפות" במסגרת העיסוק באליעזר בן יהודה).

4.2.       "מילים-מילים": הרחבת אוצר המילים ועיסוק בהן

חלק מרכזי בידיעת השפה וביכולות ההבנה וההבעה קשור באוצר מילים וביטויים נרחב, ועל כן חשוב להגדילו. לשם כך אפשר לעסוק בגלגולן של מילים משפות לועזיות לעברית, בהשוואת שפת היומיום לשפה במשלב בינוני-גבוה וב"שפה נקייה" ולהכיר תחדישים (מילה או מונח שנתחדשו בלשון), פתגמים, ניבים וביטויים. כמו כן אפשר לעסוק באוצר מילים ישן מול חדש ולדון בשימור השפה מול חידושה.

הצעות לאופני למידה של אוצר המילים ושל נושא ייחודיותה של השפה העברית

  • הרחבת אוצר המילים ולימוד מקורן של מילים באמצעות פעילויות המבוססות על "סיפורי מילים" – מאת רוביק רוזנטל ומוטי רוזן (משרד החינוך)
  • הרחבת אוצר המילים ולימוד של משמעויותיהן באמצעות "מילים וגלגוליהן" של האקדמיה ללשון העברית וכן באמצעות "מילת היום בגן" בערוץ "הופ", בשיתוף עם האגף לחינוך קדם־יסודי. אפשר לצפות במשאל רחוב משעשע מבית מט"ח בנושא מילים בעברית.
  • איתור מידע על גלגולן של מילים
  • הכרת ביטויים, ניבים ופתגמים ומשמעותם באמצעות קריאה ושיח
  • התמצאות במילון והיכרות עם סוגים שונים של מילונים
  • כתיבת עבודה בעקבות התנסות בתהליך חקר של מילים (באמצעות קריאה בעיתוני ילדים מן העבר ומהיום, עיון בכתבי עת, בכרזות, בפרסומות, בכריכות של מחברות, בשמות רחובות ובתי עסק וכולי)
  • פעילות הוראה מתוקשבת וחומרי העשרה המיועדים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה נמצאים בפורטל עובדי הוראה: המרחב הפדגוגי למורים לעברית
  • עיסוק במעמדה של העברית לנוכח התגברות השימוש באנגלית
  • הכרת דרכים שונות שבהן נוצרות מילים בעברית באמצעות "העברית מתחדשת", יחידת הוראה לבתי הספר היסודיים
  • קריאה בקול של טקסטים קנוניים (אפשר להרחיב את הפעילות לעשייה קהילתית ולהקליט טקסטים בקריאה רהוטה בעבור אוכלוסיית כבדי הראייה).
  • פעילויות וחומרי למידה והעשרה נמצאים באתר האקדמיה ללשון העברית.

4.3.       השפה העברית כגשר לחיים בישראל

שליטה בשפה העברית היא גורם מרכזי בהשתלבותם של עולים חדשים בחברה במדינת ישראל, והיא גם גורם מלכד בין אוכלוסיות שונות בארץ ובתפוצות.

במסגרת העיסוק בנושא זה אפשר לדון בהתמודדותם של העולים לארץ עם השפה העברית המדוברת והכתובה ובקשיים שבהם הם נתקלים בעת למידתה.

הצעות לאופני למידה של הנושא

  • הכנת ריאיון עם עולה חדש תוך התמקדות בקשיי השפה שלו
  • קריאת שירים המציגים את השפה העברית מנקודת מבטם של העולים (לדוגמה: השיר "אני חולם בספרדית")
  • הזמנת תלמידים עולים לכתיבה חווייתית משתפת על אודות התמודדותם עם רכישת השפה העברית
  • יצירת מסגרות לשיח משותף בין עולים לבין ותיקים במפגש פנים אל פנים או באופן מקוון.

4.4.       ספרות

לקראת יום הלשון העברית כדאי ללמוד יצירות ספרות המזמנות עיסוק בשפה העברית או עוסקות בנושאים המצוינים לעיל. בחינוך היסודי אפשר להסתייע במסמך "מפגש מונחה עם ספרי קריאה בכיתה" מתוך אתר הפיקוח על הוראת העברית בחינוך היסודי.

דוגמאות ליצירות מתאימות

  • לגיל הצעיר: יצירותיה של דתיה בן דור העוסקות בשפה, יצירות העוסקות בכתיבת ספר או שיר כמו "איך שיר נולד?" של יהונתן גפן וכדומה
  • בבית הספר היסודי: יצירות ספרות העוסקות בעולים הנתקלים בקשיי שפה בתהליך קליטתם בארץ, כמו "צעדים ראשונים" של אמנון שמוש, "המצחיקה עם העגילים" של יעל רוזמן וכדומה
  • סיפורים העוסקים בתחיית השפה העברית, כמו "הבכור לבית אבי"
  • שירים בנושא השפה העברית הנמצאים באתר "השפה העברית".

4.5.       הבעה בעל פה

במסגרת טיפוח הסובלנות ההדדית בעת שיחה ודיון וההקפדה על לשון התואמת את נסיבות השיח מומלץ לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בהבעה בעל פה. יש ללמוד הגייה מדויקת ושימוש נכון בהטעמה ובהנגנה התואמים את תוכני הטקסט. כמו כן יש להקפיד על דרכי השתתפות ראויות בדיון קבוצתי ועל שימוש הולם במשלב לשוני, במטרה לקדם את כישורי השיח של התלמידים ולשפר את תרבות הדיבור בבית הספר.

החל בשנת הלימודים התשע"ו מופעלת התוכנית "דיבור בציבור". מטרת התוכנית לפתח מיומנויות של הצגה ודיבור מול קהל, הצגת טיעון, דיווח על אירועים ושיתוף ברעיונות ובסיפורים אישיים. נוסף על כך התוכנית מקנה לתלמידים כלים וניסיון בניהול דיונים פומביים.

מיומנות הדיבור בציבור היא כלי משמעותי בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות. היא משלבת את מיומנויות התקשורת לצד פיתוח חשיבה ונושאת תרומה כפולה ברכישת מטעני ידע, כלי חשיבה ויכולות רטוריות. דיבור בפני קהל עשוי להעצים את התלמידים ולשפר את ביטחונם העצמי וכן לאפשר להם להתמודד עם ביקורת.

התוכנית מיועדת לכל שכבות הגיל, והיא מושתתת על תהליך לימוד מובנה המשלב ידע ברטוריקה לצד הקשבה ומתן משוב מכבד. במסגרת התוכנית מתאפשר לכל תלמיד להתנסות לפחות פעמיים בשנה בדיבור לפני קהל.

פרטים על התוכנית אפשר למצוא בסעיף 9.14-3 בחוזר הוראות הקבע עו/1(א), "דיבור בציבור – תוכנית מערכתית מכיתה א' עד כיתה י"ב ברוח הלמידה המשמעותית".

הצעות לאופני למידה של הנושא

  • במרחב הפדגוגי של הפורטל לעובדי ההוראה אפשר למצוא מגוון פעילויות ליום העברית, לצד סרטונים בנושא וקישורים לאתרים הנוגעים לנושא.
  • באוגדן משימות לחטיבת הביניים של המזכירות הפדגוגית והראמ"ה נמצאות הצעות למשימות הערכה של הבעה בעל פה שבעזרתן אפשר לבנות יחידות הוראה בנושא השפה העברית.
  • מוצע לאפשר לתלמידים להתנסות בקריאה בקול של טקסטים מנוקדים ובלתי מנוקדים מתקופת התחדשות השפה. אפשר למצוא טקסטים מתאימים במאגר המשאבים בנושא ההבעה בעל פה באתר מט"ח.
  • התלמידים ידווחו על דמות משמעותית שלמדו עליה במסגרת התפתחות השפה, על אירועים או על מאמר שקראו בנושא וידונו בדילמות הקשורות בסוגיה נבחרת בנושא השפה. השיח יתנהל על פי כללי הדיון הנלמדים בכיתה בשיעורי העברית.
  • מוצע לקרוא בקול יצירות ספרותיות ולהקליטן עבור ספריית עיוורים.
  • פעילויות וחומרי למידה והעשרה ליום העברית נמצאים באתר האקדמיה ללשון העברית.

4.6.       עבודות חקר

במסגרת טיפוח הזיקה לשפה מומלץ לעודד תלמידים לכתוב עבודות חקר בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית.

דוגמאות לנושאי חקר שונים: גלגולה של מילה, חקר של מילים מהתנ"ך, בחינת השינויים שחלו בלשון הספרות במהלך השנים, סקר מילים שחדרו לעברית משפות לועזיות, לשון הפרסומות, לשון אמצעי התקשורת, התפתחות הסלנג, לשון העיתונות בתקופת התחייה, ספרות הילדים באותה תקופה, תרומת הנוער לתחיית הדיבור, הזמר העברי כמחדש, כמוביל וכמנחיל, ההיבט החזותי של העברית הכתובה: הפונטים השונים במסמכים מסוגים שונים, כגון עיתון, מגילת העצמאות, ספר התנ"ך, כרזות ועוד.

כתיבת העבודות תיעשה בהתאם לדרישות המקובלות בלמידת חקר. לקבלת סיוע אפשר לפנות אל המדריכים ללשון ולהבעה בבתי הספר.

5.   הצעות נוספות לפעילויות במסגרות בית ספריות, יישוביות וארציות

-חידון (בית ספרי, עירוני או אזורי) בנושא אוצר המילים והביטויים מרובדי העברית השונים

-עיתון עברי בית ספרי (אפשר להציע שיתוף עם עיתונים מקומיים)

-מיזם "מילה משפחתית" – מילים עכשוויות או מילים מדורות קודמים

-מבצע קהילתי להמרת מילים לועזיות למילים עבריות במרחב הציבורי

-מבצע בית ספר "מתוקן" – פעילויות בית ספריות לתיקוני לשון (לצורך זה אפשר ליצור קשר עם האקדמיה ללשון העברית).

-ניתוח לשוני של מודעות ועמידה על הלשון המיוחדת המופנית לקהלי יעד שונים, כגון מודעות המופנות לבני נוער, מודעות המיועדות למגזרים שונים וכולי.

6.   חומרי למידה ומקורות מידע

7.   הצעות לפעילויות מחוץ לבית הספר (ביום השיא או כחלק מהלמידה לקראתו)

7.1.       כינוס "לשון ראשון"

בא' באדר א' התשע"ט, 6.2.2019, יתקיים מטעם הפיקוח על הוראת העברית במזכירות הפדגוגית מושב למורים ולמדריכים ללשון העברית. במושב ייקחו חלק אנשי שפה, מורים ואנשי תקשורת. גם השנה ישתתפו תלמידים-חוקרים צעירים אשר יציגו את עבודות גמר שכתבו בנושאי בלשנות ולשון עברית.

7.2.       ביקורים במוזיאונים

ביקורים במוזיאונים ובאתרים מיוחדים הם דרך נוספת להיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה. להלן כמה הצעות לפעילויות במוזיאונים:

-          מוזיאון ישראל: באגף ארכיאולוגיה במוזיאון מוצגת תערוכה בנושא הכתב העברי הקדום.

-          מוזיאון ארץ ישראל: במוזיאון תוכניות לבתי ספר בנושא העברית: "ניבים יוצאים מן הכלים" ו"חידת הכתב".

-          מוזיאון ראשון לציון: המוזיאון, המציג את תולדותיה של ראשון לציון, שוכן במבנים מימי ראשית המושבה במתחם ההיסטורי של ראשון לציון. במהלך הביקור במוזיאון אפשר להכיר את סיפורה ההיסטורי של המושבה ואת הראשוניות שלה כיוצרת סמלי לאום וכחלוצה בחידוש השפה העברית ובחינוך העברי.

7.3.       סיורים בעקבות סופרים

-          בית ביאליק: בית ביאליק מזמין את המבקרים להתוודע לעולמו הפרטי והציבורי של המשורר הלאומי. ביאליק ראה בעברית אמצעי מרכזי להבניית זהותו המתחדשת של העם היהודי. הוא הבין כי רק דרך החייאת השפה והוצאתה מן הקודש אל החול תתפתח התרבות העברית בכללותה. "הלשון היא הקרקע הרוחנית של האומה, וכשם שכל העושר החומרי בא מן הארץ ושב אל הארץ, כך כל העושר הרוחני בא מן הלשון ושב אל הלשון" (ביאליק, "דברים שבעל פה").

-          בית עגנון: סיפור חייו ועולמו הרוחני של עגנון מוצגים בבית עגנון באופן חווייתי המקרב את המבקרים אל עולמו של הסופר ופותח דלתות אל עושרה ואל יופייה של יצירתו הספרותית השואבת מלשון חכמים וממקורות היהדות. מדברי הסופר: "צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, כל שכן עברית, שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר לבין העבר הנשגב..." (מתוך "בנערינו ובזקנינו").

7.4.       הצעות נוספות לסיורים

-          סיורים בעקבות מחדשי השפה ולוחמיה; סיורים בעקבות הוגים ויצירות בארץ ישראל

-          סיורים ברחובות ובשכונות ודיון בשמותיהם

-          סיור בעקבות הלשון העברית בירושלים: נחלת שבעה, בית דוד, בית בן יהודה, רחוב אתיופיה, ספריית אברבאנל ובית הספר "למל" (בכל אחד מהאתרים יש כתובות ולוחות הקדשה הקשורים לנושא, ואפשר גם לתבל את הסיור בקטעי קריאה מתוך עיתונים וספרות מתקופת תחיית הלשון העברית)

-          ביקור באקדמיה ללשון העברית ולימוד על פועלה ועל תולדותיה

-          ביקור באחת ממערכות העיתונים ולימוד האופן שבו מנסחים מודעות וכותרות

-          ביקור במוזיאונים של ראשית ההתיישבות (כפר בתיה, ראשון לציון, זיכרון יעקב) ועיון במסמכים ובתעודות מהתקופה

-          ביקור בגנזך המדינה ועיון במסמכים מראשית הקמת המדינה הקשורים להנחלת הלשון ולהוראתה

-          סיור ברחובות הערים או במרכזי מסחר וניתוח לשוני של שלטים ושל שמות חנויות, כמו גם שמות הגנים ובתי הספר

-          סיורי קק"ל בעקבות השפה

-          ביקור בבתי כנסת עתיקים וניתוח לשוני של כתובות על רצפות הפסיפס

-          ביקור במוזיאון הפסיפסים במעלה אדומים וניתוח לשוני של הפסיפסים העבריים

-          ביקור באתרי מורשת בישראל כגון אלה המפורטים להלן ולימוד על מאפייני השפה הקשורים אליהם: אתר הפרדסנות, חצר כנרת, בית בן גוריון בתל אביב, בית חנה סנש, מקווה ישראל, בית יוסף באו, המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק בקיבוץ יפעת, צריף בן גוריון בשדה בוקר, מוזיאון הראשונים באבן יהודה - המושבה הקרויה על שמו של בן יהודה ועוד (רשימת האתרים מופיעה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בכתובת http://www.shimur.org).