נוהל הערכה של עובדי הוראה וניהול

הוראת קבע מס' 0105 - חדש

תאריך פרסום: ט' בחשון תשע"ה, 02 בנובמבר 2014 | הוראה תקפה מתאריך: 2.11.2014
הוראה זו היא הוראה חדשה הבאה למסד ולעגן את התפיסה החינוכית ואת תהליכי המשוב וההערכה של צוותי החינוך, ההוראה והניהול כפי שפותחו והתגבשו מאז חתימת הסכם "אופק חדש" (2008). עם סיום הפיתוח וההפעלה הניסיונית עלה הצורך להסדיר ולמסד את נוהל העבודה במערכת החינוך. תהליכי ההערכה והמשוב מכוונים בעיקר לקידום ולשיפור עבודתם של עובדי החינוך, ההוראה והניהול מתמחים בהוראה, גננות מתחילות, גננות ותיקות ומנוסות, מורים מתחילים, מורים ותיקים ומנוסים וצוותי ניהול. במערכת החינוכית שבה הם פועלים. יעד זה משתלב עם היעדים המרכזיים של משרד החינוך ומשלים אותם. התהליכים הללו מתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות תומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתם ותפקידם המרכזיים של גן הילדים ובית הספר בחברה. תהליכי הערכה ומשוב המעוגנים בראיות ובעדויות תומכות המתקיימים במוסדות החינוך, יסייעו להאיר את עבודת צוותי החינוך, ההוראה והניהול בגן, בבית הספר ובמוסדות חינוך נוספים, והם עשויים ליצור תנאים לשיפור ולטיוב הביצועים בהוראה, בלמידה ובפעילות החינוכית ולשמש את עובד ההוראה בעיצוב זהותו המקצועית ובהתפתחותו. תהליכי ההערכה מבוססים על תצפיות במרכיבי עבודה מגוונים של עובד ההוראה ובעקבותיהם על קיום שיח פדגוגי מתמשך בינו לבין המנהל/המפקח הממונה עליו בנקודות זמן במהלך השנה.  כלי ההערכה ישמשו לשם מתן קביעות ולשם קידום מקצועי. במקרים מסוימים ישמשו כלי ההערכה, בעיקר בשלב ההתמחות והקביעות, כסנן בפני מי שנמצא כי אינו ראוי להשתלב כעובד הוראה במערכת החינוך. הכלים פותחו על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), והם מצויים לשם צפייה ושימוש באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול בכתובת זו:  HYPERLINK "http://cms.education.gov.il/NR/exeres/11BE901F-0848-4987-84BA-325263867BD8.htm?NRMODE=Unpublished&wbc_purpose=Basic&WBCMODE=PresentationUnpublished" /EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ovdioraa/harachat_morim.htm.  החוזר בנוי מפרקים המתייחסים לאוכלוסיות היעד השונות בתהליך ההערכה. הפרקים הראשונים הם כוללים ומייצגים את התפיסה והעקרונות המשותפים לכולן. לנוחות הקוראים, ביתר הפרקים קיימת לעתים חזרה על העקרונות הכוללים לצד פירוט הנהלים הקבועים והייחודיים לכל אוכלוסייה ובהתאמה לתפקידיהם של המשתתפים השונים בתהליך ההערכה(עובד הוראה/מנהל/מפקח).

   02 - 5603854
   haarachot@education.gov.il
כלל אוכלוסיית עובדי ההוראה והניהול בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הרשמיים שבהם יושמה רפורמת "אופק חדש"

.1רציונאל

.1.1רקע

.1.2תהליך פיתוח כלי הערכה לעובדי ההוראה והניהול

.1.3הנחות היסוד שבבסיס תהליך המשוב והערכה

.1.4מטרות תהליך ההערכה והמשוב

.1.5קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

.1.6הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

.1.7השימוש במערכת המקוונת להערכת עובדי חינוך, הוראה וניהול

.2הערכת גננות

.2.1אפיון אוכלוסיית הגננות המוערכות

.2.2תפקיד הגננת בתהליך ההערכה

.2.3תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת הגננת

.2.4איסוף נתוני ההערכה המעצבת - תצפית, ראיות  תומכות  ומשוב

.2.5תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת גננת בראשית דרכה

.2.6הטיפול בערעורים של גננות

.2.7קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

.3הערכת מתמחים בהוראה

.3.1הגדרת אוכלוסיית המתמחים המוערכים

.3.2תפקיד המתמחה בתהליך ההערכה

.3.3תפקיד המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי בהערכת המתמחים

.3.4תפקיד החונך בהערכת המתמחה

.3.5ביצוע תצפית ומשוב

.3.6ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

.3.7נוהל הגשת ערר על המלצת ההערכה המסכמת

.4הערכת מורים ומורים לחינוך גופני

.4.1אפיון אוכלוסיית המורים המוערכים

.4.2תפקיד המורה בתהליך ההערכה

.4.3תפקיד המנהל בתהליך הערכת מורים

.4.4ביצוע תצפית ומשוב

.4.5ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

.4.6תפקיד המנהל בהערכת מורה בראשית דרכו

.4.7תפקיד המפקח הכולל בהערכת מורים

.4.8תפקיד המפקח בחינוך הגופני בהערכת מורי החינוך הגופני

.4.9הטיפול בערעורים של מורים

4.1 .0קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

4.1 .1הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת עובדי הוראה וחינוך

.5הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות

.5.1אפיון אוכלוסיית עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המוערכים

.5.2תפקיד עובד הוראה במקצועות הבריאות  בתהליך ההערכה

.5.3תפקיד מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד בתהליך ההערכה

.5.4ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

.5.5תפקיד המפקח בחינוך המיוחד בהערכת עובדי הוראה במקצועות הבריאות ובהערכת מורי החינוך המיוחד

.5.6הטיפול בערעורים של עובדי הוראה במקצועות הבריאות

.5.7קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

.5.8הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

.6הערכת יועצים חינוכיים

.6.1אפיון אוכלוסיית היועצים החינוכיים המוערכים

.6.2תפקיד המפקח הבכיר על הייעוץ בהערכת היועץ החינוכי

.6.3ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

.6.4תפקיד היועץ החינוכי בתהליך ההערכה

.6.5הטיפול בערעורים של יועצים חינוכיים

.6.6קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

.6.7הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת יועצים חינוכיים

.7הערכת סגני מנהלים

.7.1הערכת סגן המנהל תתבצע לצורך קידום בארבע דרגות. משך השהייה בכל דרגה הוא שלוש שנות ותק לפחות, לפי הפירוט  שלהלן:

.7.2תפקיד סגני המנהלים בתהליך ההערכה

.7.3תפקיד המנהל בהערכת סגן המנהל

.7.4ביצוע תצפית ומשוב

.7.5ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

.7.6תפקיד המפקח הכולל בהערכת סגני מנהלים

.7.7הטיפול בערעורים של סגני מנהלים

.7.8קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

.7.9הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת סגן המנהל

.8הערכת מנהלים

.8.1אפיון אוכלוסיית המנהלים המוערכים

.8.2תפקיד המנהל בתהליך ההערכה

.8.3תפקיד המפקח בהערכת המנהל

.8.4תפקיד המפקח בהערכת מנהל בראשית דרכו

.8.5הטיפול בערעורים של מנהלים

.8.6הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת מנהלים

.9הערכת מנהלי מרכז פסג"ה וסגניהם

.9.1אפיון אוכלוסיית מנהלי מרכז פסג"ה

.9.2תפקיד מנהלי מרכז הפסג"ה בתהליך ההערכה

.9.3תפקיד המפקח בתהליך ההערכה

.9.4הטיפול בערעורים של מנהלי מרכזי הפסג"ה וסגניהם

.9.5הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת מנהל מרכז הפסג"ה וסגנו

 

1.   רציונאל

1.1.         רקע

נוהל זה מופעל לתקופת הפעלה ניסיונית ולכן יתעדכן לאחר הפקת לקחים בעקבות יישומו.

הצורך בפיתוח תהליכי הערכה לעובדי ההוראה עלה, כמדיניות ממלכתית, עם החתימה על הסכם "אופק חדש" (בשנת 2008). מאז פועל משרד החינוך לשינוי נרחב ולמיסוד ממלכתי של תהליכי המשוב וההערכה של עובדי חינוך, הוראה וניהול במוסדות החינוך. לשם כך פותחו כלי הערכה (ס"ק 1.2) והוגדר נוהל לביצוע התהליך. תהליכי משוב וההערכה אלה מבוססים על יצירת תנאי שיתוף ואמון בין המעריך והמוערך ובין שותפים שונים ליישומו ומהווים יעד מכונן בקידום ושיפור עבודת צוותי החינוך, ההוראה והניהול[1] במערכת החינוכית שבה הם פועלים. יעד זה  משתלב עם היעדים המרכזיים של משרד החינוך ומשלים אותם.

תהליך ההערכה אינו מהווה נתיב יחיד ובלעדי לשיפור ביצועי הוראה ולמידה במוסדות החינוך, אך הוא משמש מצע חשוב לקידום תהליכים ולשיפור איכותם. תהליכים אלו מתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות תומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתם ותפקידם המרכזיים של גן הילדים ובית הספר בחברה.  

תהליכי הערכה ומשוב  המעוגנים בראיות ובעדויות תומכות המתקיימים במוסדות החינוך יסייעו להאיר את עבודתם של צוותי החינוך, ההוראה והניהול בגן, בכיתה, בבית הספר ובמוסדות חינוך נוספים, והם עשויים ליצור תנאים לשיפור ולטיוב הביצועים בהוראה, בלמידה ובפעילות החינוכית וכן לשמש את עובד ההוראה בעיצוב זהותו המקצועית ובהתפתחותו המקצועית.

כמו כן במקרים מסוימים ישמש כלי ההערכה, בעיקר בשלב ההתמחות והקביעות, כסנן בפני מי שנמצא כי אינו ראוי להשתלב כעובד הוראה במערכת החינוך.

בחינת עבודתם של עובדי ההוראה ובעקבותיה מתן משוב למוערכים מהוות נדבך משמעותי בתפקידיהם של המעריכים בהנהגת עבודת החינוך, ההוראה והלמידה. עשייה חינוכית נרחבת במכלול המרכיבים של תפקיד עובד ההוראה מהווה חלק משלים וחשוב בעבודתם של עובדי  החינוך, ההוראה והניהול. ככל שההערכה תשקף את מכלול מרחבי הפעולה הארגוניים, החברתיים והקהילתיים של המעורבים ותיתן ביטוי לפועלם, קיים סיכוי שהערכה תהיה תקפה ומהימנה ותיתן ביטוי הולם למורכבות המשימות החינוכיות המוטלות על כתפי השותפים ולמידת מחויבותם ואחריותם לביצוען.

עבור עובד ההוראה יהוו בית הספר, גן הילדים, פעילות של עבודה בקבוצות, מפגשים אישיים עם ילדים והוריהם, ההוראה בכיתה וההוראה הפרטנית – צירים תפקודיים חשובים כמרחבי צפייה, משוב והערכה וישמשו לקידום איכותם של תהליכי ההוראה-למידה.

מרכיבי תפקיד אלה ייבחנו ויידונו באמצעות שיח ומשוב פדגוגי בתוך מוסדות החינוך, בקהילות למידה מקצועיות של עובדי הוראה ובעלי תפקידים ובמפגשים עם מנהלים, מפקחי בתי הספר, מפקחי גני הילדים ומדריכיהם. השיח יחתור לבאר, לבחון ולעורר לחשיבה רפלקטיבית על שיפור איכות ההוראה והניהול לצורך יצירת תנאים לשיפורם ובמיוחד לקידום השותפות הפעילה והלמידה כערכים משמעותיים בצמיחתם של המעורבים. 

על בסיס השיחות התומכות והמתמשכות וכחלק מעיצוב תרבות של ארגון לומד, התומך בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של עמיתיו, אפשר יהיה לבסס את ההכרה גם בחשיבות תהליכי הערכה מסכמים ולחזק את האחריותיות של אנשי החינוך לגבי ביצוע תהליכים ובדיקת תוצאותיהם  כעיקרון פרופסיונאלי חשוב בממד האישי, ההוראתי והארגוני.

לפיכך הערכה ומשוב מהווים כלים חשובים לכל המעורבים בתהליך, אשר ישכילו לנתבו לתכליות המרכזיות של התמודדות עם אתגרי החינוך, שיפור וצמיחה מקצועית. תכליות אלה יאפשרו לכל המעורבים לעצב את זהותם המקצועית, תפיסותיהם, ערכיהם ופועלם לשם פיתוח מציאות חינוכית טובה, משמעותית וראויה יותר בעיניהם ובעיני תלמידיהם.

1.2.         תהליך פיתוח כלי הערכה לעובדי ההוראה והניהול

הצורך בפיתוח כלים מערכתיים להערכת עובדי ההוראה  עלה, כמדיניות ממלכתית, עם החתימה על הסכם "אופק חדש" (בשנת 2008), הכולל גם הערכה של עובדי ההוראה (מורים, מנהלים, סגני מנהלים, יועצים חינוכיים ועוד) כחלק מקידומם המקצועי.

פיתוח הכלים השונים להערכת עובדי הוראה נעשה על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) תוך שמירה על  כמה עקרונות:

1.2.1למידה מהקיים בארץ ובעולם: תהליך הפיתוח של כלי הערכה חדש התבסס על למידה מן הקיים בארץ ובעולם. על סמך היכרות עם הסטנדרטים ו/או המדדים המרכזיים המשמשים מדינות אחרות בעולם בהערכת מורים[2], הוחלט להתמקד בארבעה מדדי-על של הוראה במיטבה: (1) תפיסת התפקיד ואתיקה מקצועית;  (2) תחום הדעת; (3) תהליכים לימודיים וחינוכיים; (4) שותפות בקהילה מקצועית.

מדדים אלו משקפים את מורכבות עבודתו של עובד ההוראה ומאפשרים ליצור שפה משותפת בין כלל הגורמים במשרד החינוך (מפקחים, מנהלים, מורים, מדריכים ואנשי מטה) בכל הנוגע לביצועים המצופים ממורה.

1.2.2ביסוס הקשר בין כלי ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של עובד ההוראה: הניסיון בארצות אחרות מדגיש את חשיבות החיבור הנדרש בין הערכת עובד ההוראה לבין תהליכי הפיתוח המקצועי שלו  כדי שהתהליך יהיה בעל משמעות עבורו ועבור המנהל.

כלי הערכה שונים המשמשים במדינות שונות מתאפיינים בהיותם כלים מחווניים (rubrics), המבוססים על תיאורים התנהגותיים המצופים מעובד ההוראה בכמה רמות ביצוע. אחד מכלי ההערכה הנפוץ ביותר כיום, ששימש גם הוא כבסיס ללמידה לצורך הערכת מורים בישראל, הוא המסגרת המושגית שפותחה על ידי שרלוט דניאלסון ((Danielson, 200 .9בעקבות הניסיון בעולם נבנה אף הכלי להערכת מורים בישראל כמחוון (rubric) ובו תיאורים התנהגותיים של כל אחד ממרכיביו, על פני שלוש רמות ביצוע: בסיס, מיומן ומצטיין. בנוסף מתוארת רמת ביצוע מתחת לרמת הבסיס, המתייחסת למורים או לכל עובד הוראה אחר שאינם עומדים בדרישות הסף המצופות מהם. המחוון כולל תיאורים התנהגותיים מפורטים של ביצועי עובד ההוראה במרכיבים השונים שהוגדרו בכלי, וככזה הוא מאפשר לסמן את הכיוונים הנדרשים לפיתוח מקצועי.

תהליך ההערכה כולל הערכה עצמית על בסיס אותם מדדי הערכה ומאפשר לעובד ההוראה מעורבות ונקיטת עמדה בנוגע לביצועיו ולפיתוחו המקצועי.

1.2.3האיזון בין הרצוי למצוי: תהליך הפיתוח של כלי ההערכה אופיין בחשיבה על המתח המובנה בין דמות עובד ההוראה הרצוי לבין דמות עובד ההוראה המצוי בבתי הספר ובהתמודדות עם השאלה עד כמה אפשר לכלול התנהגויות שעולות מהמחקר החינוכי כהתנהגויות הנדרשות להוראה במיטבה. זאת במיוחד לאור העובדה כי רוב עובדי ההוראה – מורים וגננות – עדיין לא רכשו ידע זה ואף לא קיימות מסגרות פיתוח מקצועי המקדמות ידע זה בקרבם. מאידך, הכלי להערכת עובדי ההוראה השונים מציב ציפיות מציבור עובדי ההוראה, ממוריהם של המורים וממסגרות ההכשרה למורים ולגננות בנוגע לפיתוח המקצועי של המורים בשלבי הקריירה השונים.

1.2.4האיזון בין פשטות למורכבות: בתהליך הפיתוח ניתנה העדפה לכלי שאמנם הוא מורכב ופחות ידידותי אך הוא משקף נאמנה את כל מרכיבי התפקיד הנתון להערכה. לפיכך פותח כלי מורכב הכולל 30 מרכיבים, המציגים מגוון רחב מאוד של התנהגויות המצופות מהמורה, אשר  מביא לידי ביטוי ומכבד את המורכבות שבתפקיד ההוראה, מאפשר הסתכלות על רצף הקריירה של המורה ומקדם שיח פדגוגי מעמיק ומורכב בנושא ההוראה במיטבה.

1.2.5שיתוף גורמים שונים במערכת החינוך ומחוצה לה: כלי ההערכה פותחו בשיתוף נציגי ראמ"ה ונציגי משרד החינוך במטה ובמחוזות. שיתוף זה משלב בין ההערכה המקצועית לבין הידע הפדגוגי-דידקטי, הטיפולי והניהולי בעת העיסוק בתחומי האחריות של עובד ההוראה במקצועות השונים ובציפיות ממנו ברמות ביצוע מגוונות. נציגי האגף לשירות פסיכולוגי ייעוצי היו שותפים לפיתוח הכלי להערכת עובדי הייעוץ החינוכי, והסטנדרטים של הייעוץ החינוכי היוו בסיס להגדרת ההתנהגויות המצופות מיועץ חינוכי ברמות ביצוע שונות. נציגי "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית היו שותפים לפיתוח הכלי להערכת מנהלים, הציבו את הציפיות מהמנהלים על בסיס מסמך תפיסת התפקיד של המנהל והגדירו את רמות הביצוע השונות המצופות מהם. שותפות זו בין ראמ"ה לנציגי המשרד או האחראים על בעל התפקיד היא הכרחית גם בהמשך, בתהליך הטמעת כלי ההערכה החדש.

1.2.6תהליך גיבוש ופיתוח כלי ההערכה  נעשה בשלבים והורחב בכל שנה לגבי אוכלוסייה נוספת הנדרשת להערכה. השנים הראשונות היו ניסיוניות ומתוכן נלמדו הכללים הראויים להחלה כהוראה קבועה.

1.3.         הנחות היסוד שבבסיס תהליך המשוב והערכה

1.3.1קיומה של שפה מוסכמת, המבוססת על קריטריונים ואמות מידה אחידות, לאפיון ביצועים בהערכת צוותי חינוך, הוראה וניהול בכל מוסדות החינוך בארץ הינה חשובה וחיונית לטיוב איכות ההוראה והניהול.

1.3.2שיתופם ומעורבותם הפעילה של צוותי ההוראה, הגן והניהול בתהליך ההערכה יסייעו לשיפור איכות ההוראה ולטיוב גן הילדים ובית הספר וישמשו אמצעי מרכזי לקידום הלמידה והחינוך של ילדי הגן ושל תלמידי המוסדות החינוכיים ולרווחתם.

1.3.3הערכת צוותי החינוך, ההוראה והניהול את עצמם, הערכת המפקח את עבודת הגננות, הערכת המנהל את עבודת המתמחים, המורים, בעלי התפקידים, היועצים החינוכיים וסגני המנהלים והערכת המפקח את עבודת המנהל במכלול התחומים בגן ובבית הספר יסייעו בעיצוב דמותם וזהותם המקצועית של עובדי החינוך, ההוראה והניהול, בשיפור תוצאותיהם והישגיהם הכוללים ובטיפוח תהליכי למידה.

1.3.4הערכה מתמשכת וקבועה של צוותי החינוך, ההוראה והניהול מבוססת על תרבות ארגונית שבמרכזה נורמות וקודים אתיים מחייבים של כבוד, אמון, הוגנות, דיאלוג רפלקטיבי ושותפות, ועל כן הם מהווים נדבך חשוב בהבניית קהילה מקצועית המכוונת לשיפור הגן ומוסדות החינוך ולקידום מערכת החינוך.

1.3.5תהליך מיטבי של הערכה מבוסס על הבנה מעמיקה של המעריך והמוערך את התבחינים שעל פיהם מושתתת ההערכה, תוך התייחסות להבדלים בין רמות הביצוע השונות ולשלבים הנדרשים לביצוע ההערכה.

1.3.6ממצאי ההערכה ולקחיהם עשויים לשמש להשגת התועלות  האלה: הכשרת גננות והצמחת עתודה, הכשרת מורים, סגנים ומנהלים והצמחת עתודה, קידום ושיפור תהליכי ההוראה, הלמידה והחינוך, עיצוב ההתפתחות המקצועית של כלל השותפים בתהליך ההערכה והפקת לקחים על אופן ביצוע ההערכה. כל זאת תוך ביסוס תהליכי עבודה מקצועיים המושתתים על חשיבות חיסיון המידע שנאסף ועשיית שימוש ראוי והוגן בו.

1.4.         מטרות תהליך ההערכה והמשוב

1.4.1לפתח תרבות ואורחות חיים במוסדות החינוך, שבהם תהליכי ההערכה והמשוב הינם אמצעי מעצב ומסכם לקידום ההוראה, הלמידה וההתפתחות המקצועית 

1.4.2להבנות את תפיסות התפקיד של הגננות, המפקחים על גני ילדים, המתמחים, המורים, סגני המנהלים, המנהלים והמפקחים בזיקה ליעדים שעל סדר היום החינוכי ולתוצאות ההערכה

1.4.3להציב מדדי איכות ורמות ביצוע מוסכמים ברמה הארצית, המשמשים שפה מנחה משותפת בתהליך הערכת סגל החינוך, ההוראה והניהול, תוך התחשבות במורכבות התפקידים והמשימות ותוך הכרה בייחודיות של כל אחד מהם

1.4.4להגביר את הזיקה בין תהליכי הערכה מעצבים לבין שיפור ביצועים והגברת האחריותיות (accountability) כערך מנחה בעבודת המוערכים במערכת החינוך

1.4.5לסייע בתכנון תהליכי פיתוח מקצועי של המוערכים, בהתאמה לצרכים ולאתגרים שזוהו בתהליך ההערכה

1.4.6לספק מידע שיטתי ולהרחיב את שיקול הדעת בתהליך קבלת ההחלטות לצורך מתן רישיון לעיסוק בהוראה, מתן קביעות, קידום בסולם הדרגות ומילוי תפקידים במוסדות החינוך

1.4.7לפתח שיח רפלקטיבי המקדם למידה ובוחן באופן ביקורתי את הסוגיות המוסריות, ההצלחות, הקשיים והאתגרים בתהליך ההערכה.

1.5.         קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

1.5.1ממצאי ההערכה אמורים לשמש בשני אופנים עיקריים: כהערכה מעצבת וכהערכה מסכמת. הערכה מעצבת מכוונת לשיפור  ולטיוב של ההוראה, הלמידה והחינוך במוסדות
החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

ממצאי ההערכה המסכמת והמלצות המעריכים ישמשו בידי המערכת  לקבלת החלטות בשלושה נושאים אלה:

א.מתן רישיון להוראה ומתן רישיון לעיסוק בייעוץ

ב.קביעת מעמד בהעסקה – מתן קביעות, הארכת ניסיון או  המלצה לאי מתן קביעות

ג.קביעת הזכאות לקידום בדרגות 9-7 בכפיפות להסכם אופק חדש. המורים בדרגות אלה אשר הערכתם עמדה בסף מזכה קידום כפי שנקבע על ידי משרד החינוך, יקודמו בהתאם לקיומן של מכסות פנויות.

1.5.2הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות לעיצוב הכרעות  העוסקות בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של סגל החינוך, ההוראה והניהול לקידום ההוראה והלמידה.

1.5.3קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה ויישומן תתבצע ברמות השונות כדלקמן:

א.ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יפעל המעריך לסכם בשיחות המשוב את חוות דעתו ולקבוע עם המוערך, אם יש צורך בכך, פעולות נדרשות שעל המוערך יהיה לבצע בהמשך. לאחר קבלת הקביעות יקבעו המעריך והמוערך תכנית להתפתחותו המקצועית של המוערך.

לאחר קבלת קידום בדרגה יקבעו המעריך והמוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של המוערך או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.

ב.ברמה המוסדית

המעריך יפעל לבסס תרבות הערכה הנשענת על הממצאים,  כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר, עידוד מורים וגננות להשתתף בהשתלמויות, למידת עמיתים, הדגמות של מורים במסגרת חדר מורים לומד, גננות בקהילות למידה, צילום שיעורי הדגמה והעלאתם לאתר המוסדי וכדומה.

ג.ברמה המחוזית

בכל מחוז תפעל ועדה אשר בראשה יעמוד מנהל המחוז (מנהל המחוז יכול להאציל את סמכותו לבעל תפקיד בכיר שיתמנה ליו"ר הוועדה המחוזית להערכת עובדי ההוראה והניהול). מטרת הוועדה להטמיע את תהליכי הערכת עובדי ההוראה והניהול כחלק מתרבות מערכתית, לשמרם ולהעמיק את איכותם, תוך הקפדה על נורמות וקודים אתיים מחייבים של כבוד, אמון, הוגנות, דיאלוג רפלקטיבי ושותפות. על הוועדה המחוזית לרכז את תהליך הערכת עובדי ההוראה והניהול, הן בראייה פדגוגית והן בראייה ניהולית ארגונית.

ד.ברמת מטה משרד החינוך

מטה משרד החינוך ינתח וילמד את ההשלכות הנובעות מביצוע תהליכי ההוראה מדי שנה, על תהליכי ביצוע ההערכה ועל הנתונים הנובעים מהם, במטרה לסייע בעיצוב המדיניות ובבניית מסלולי ההתפתחות המקצועית הנגזרת מכך לתחומי ההוראה והניהול.

1.5.4הרכב הוועדה המחוזית

-מנהל המחוז או מי מטעמו – יושב ראש

-מפקח המחוז

-מפקח כולל של המגזר שאליו שייך בית הספר (מגזר ערבי, חינוך ממלכתי-דתי וכו')

-מפקח התפתחות מקצועית

-נציגים אחרים על פי החלטת המחוז.

1.5.5תפקידיה של הוועדה המחוזית

א.תפקידים פדגוגיים

לבחון ולבקר את יישום תהליכי ההערכה תוך שמירה על שלבי הנוהל להערכה ומחויבות לערכים המנחים העומדים בבסיסו.

לאסוף נתונים על הערכת עובדי הוראה וניהול לאורך זמן מתוך המערכת המקוונת לנתח וללמוד את המשמעויות הנובעות מנתונים אלה מדי שנה כדי לסייע בעיצוב המדיניות המחוזית ובבניית מסלולי התפתחות מקצועית לעובדי ההוראה  והניהול

לקבל החלטות הנובעות מסיכום ממצאי ההערכה ולבחון את השלכותיהם לגבי מדיניות המחוז, מדיניות הפיתוח המקצועי ויעדים להמשך

לקדם תהליכי הכשרה ולמידה מחוזיים למעריכים ולמוערכים (מפקחים, מנהלים, בעלי תפקידים) בהתאמה לצורכיהם

לקיים דיון בערעורים שהוגשו ולקבל החלטות בשיתוף המפקחים הכוללים/המקצועיים וגורמים אחראים מקצועיים נוספים.

הוועדה רשאית:

  • בהערכה לקראת קביעות – להחליט על שנה נוספת של ניסיון לעובד ההוראה המוערך לקראת קביעות, ובסיומה תיערך ההערכה הסופית.
  • בהערכה לצורך קידום בדרגה – לקבוע מעריך נוסף ולוח זמנים מחודש כדי לקבל החלטה מעודכנת.

תהליכי ניתוח נתונים ולמידה מקצועיים, עקביים ומערכתיים יסייעו בפיתוח ויישום תהליכים רפלקטיביים על אופן ביצוע תהליך ההערכה ועל השפעתו על ההוראה ותרומתו לשיפורה.

ב.תפקידים ארגוניים-מנהליים

לסייע בארגון תהליכי ההערכה על פי נוהל ההערכה ולספק מענה לקשיים העולים במסגרת תהליכים אלו.

לבחון מול כוח-אדם בהוראה, המספק את רשימות ההערכה, את רשימות המועמדים הנדרשים להערכה, לספק מענה על השאלות ולהסדיר אי התאמות בנתוני המועמדים  הנשלחות למפקחים ומנהלים לצורך ביצוע תהליכי ההערכה.

לעקוב אחר מצב ביצוע ההערכות שנעשות על ידי המפקחים והמנהלים, בהלימה ללוח הזמנים השנתי שנקבע בנוהל לפי הפירוט  להלן:

עד 30.11 קשירת יחסי מעריך-מוערך במערכת המקוונת לפתיחת ההערכה, עד 31 בינואר – סיום תצפית ראשונה, עד 15 באפריל – סיום הערכה לקביעות, עד 31 במאי – סיום הערכה לקידום לכל שנה.

במהלך השנה תקיים הוועדה ישיבות כדי לדון ולקבל החלטות בעקבות סיכום ממצאי ההערכה והשלכותיהם על מדיניות המחוז.

1.5.6נוהל הגשת ערר לוועדה המחוזית על הערכת עובד הוראה והניהול

עובד הוראה המבקש לערער על החלטה שנעשתה בעקבות  הערכתו רשאי לפנות לוועדה המחוזית באמצעות פקיד כוח אדם בהוראה  המטפל בענייניו. עובד ההוראה ימלא את "טופס בקשת ערר על הערכת עובד ההוראה" המצוי באתר הערכת עובדי ההוראה והניהול בכתובת זו:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ovdioraa/harachat_morim.htm.

הערעור יתקבל בוועדה לא יאוחר מ-30 יום לאחר מסירת דוח ההערכה לידי העובד המוערך.

1.5.7הרכב ועדת הערר

-יושב ראש הוועדה המחוזית להערכת עובדי הוראה

-מפקח כולל של עובד ההוראה

-מפקח כולל נוסף

-מנהל כוח אדם במחוז או נציג מטעמו.

1.5.8אחריות יושב ראש הוועדה לפני זימון דיון בוועדת ערר

-לקראת הדיון בוועדה לבחון את בקשת הערר ולבקש ממפקח בית הספר חוות דעת על ביצוע נוהל ההערכה ובירור סיבות הערר בטופס המצוי באתר הערכת עובדי ההוראה והמתמחים בכתובת זו:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ovdioraa/harachat_morim.htm.- לבדוק את בקשת הערר

-לקבוע לוחות זמנים לכינוס הוועדה ולזמן את המשתתפים.

1.5.9מהלך הדיון בוועדת הערר

-הוועדה תבחן האם הערכה בוצעה על פי נוהל הערכת עובדי הוראה.

-הוועדה תבחן את הסיבות לערר תוך התייחסות לנימוקים ולראיות שהועלו על ידי עובד ההוראה והמנהל.

-הוועדה תבחן במסגרת שיקוליה את חוות הדעת של המפקח הכולל שהוגשה לה.

-במקרה של אי הסכמה בין חברי הוועדה או חוסר בהירות לגבי מהות הערר, הוועדה מוסמכת לזמן ישיבה נוספת שבה יהיו  נוכחים, על פי הצורך, עובד ההוראה/המנהל/מומחה תחום או כל אדם שיוכל להבהיר סוגיות בנושא הערר. 

-בתום הדיון תחליט הוועדה אם הערר מוצדק ותנסח את החלטתה בטופס "החלטת ועדה מחוזית – סיכום דיון הערר על הערכת עובד ההוראה". 

אם תמצא הוועדה כי הערר של עובד ההוראה מוצדק, היא רשאית  להפעיל אחת מהפעולות האלה:

  • להורות על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש
  • להמליץ על מתן קביעות או על הערכה נוספת של המפקח שתיערך בתוך 45 יום
  • להמליץ על ביטול ההערכה שבוצעה שלא על פי הנוהל ועל קיום הערכה חוזרת**
  • לקבוע מעריך נוסף ולוח זמנים מחודש כדי לקבל החלטה מעודכנת.

על הוועדה לסיים את הטיפול בערעורים שהובאו לפניה לצורך קבלת קביעות עד אמצע חודש אוגוסט.

1.5.10באחריות יושב ראש הוועדה בעקבות הדיון

1.6.         הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

1.6.1הערכת עובדי ההוראה והניהול והאחריות המתלווה להם מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי הוראה באופן שוטף מדי שנה בתכנית מתואמת בין המטה והנהלת המחוז. עובדי ההוראה המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

1.6.2התכניות להכשרה והתפתחות מקצועית יתוכננו בהלימה למתווה התכנית להתפתחות מקצועית, שיוגדר על ידי היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול בשיתוף מכון "אבני ראשה" (בהקשר להערכה של מנהלי בתי ספר).

1.6.3תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית תהיה באחריות המחוזות ובתיאום עם מכון "אבני ראשה" (לגבי מנהלי בתי הספר) והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

1.7.         השימוש במערכת המקוונת להערכת עובדי חינוך, הוראה וניהול

1.7.1תהליך ההערכה שפותח  הוא מתוקשב, והוא מצוי באתר הערכת עובדי הוראה באו"ח בכתובת זו:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/KleyHaarach.atOvdeyHoraa/KliLhaaracha.tMorim.htm

המערכת המקוונת עומדת בתנאים מחמירים של אבטחת מידע, כאשר הנתונים נשמרים חסויים במאגרי משרד החינוך.

1.7.2כל מעריך שיעריך בפעם הראשונה באמצעות המערכת המקוונת יוכל להסתייע בהדרכה מקוונת באתר לצורך מילוי הפרטים הנדרשים במערכת המקוונת.

1.7.3הכניסה למערכת המקוונת תתאפשר רק באמצעות ססמה אישית של המוערך והמעריך.

1.7.4חוות הדעת המסכמות של כל עובדי החינוך, ההוראה והניהול שהוערכו במהלך השנה לצורך קביעות תשוגרנה באמצעות המערכת המקוונת עד ל-15 באפריל בכל שנה.

חוות דעת  לצורך קידום של עובדי ההוראה תשוגרנה עד 31 במאי בכל שנה.

1.7.5דוחות ביניים על ביצוע תהליכי ההערכה יוצגו על פי הצורך למפקח הכולל על ידי מנהל המוסד החינוכי.

2.   הערכת גננות

תכליתו של תהליך ההערכה היא שיפור ביצועי הוראה ולמידה בגן הילדים. ההערכה עשויה להוות מצע חשוב לקידום תהליכים לשיפור האיכות המקצועית  המתבססים על תרבות שבה למידה, הוראה והערכה מהוות פעולות התומכות ושלובות זו בזו ומעגנות את תכליתו ותפקידו המרכזי של גן הילדים. כמו כן ההערכה משמשת לצורך קבלת קביעות ולשם קידום בדרגות.  

2.1.         אפיון אוכלוסיית הגננות המוערכות

הערכת הגננות תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע, ועליה לשמש חלק מתרבות העבודה בגן הילדים. להערכת הגננת מאפיינים של הערכה מעצבת, והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של הגננת, מתן משוב בונה על אופן עבודתה ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלה. יחד עם זאת להערכה גם מאפיינים של הערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות, והיא תתקיים לאוכלוסיות הגננות כמפורט להלן:

2.1.1גננת תוערך עם סיום השנה הראשונה בסיום ההתמחות.*

2.1.2גננת תוערך עם סיום השנה השנייה לשם קבלת קביעות.*

2.1.3גננת בדרגות 8-6 תוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

2.1.4בנוסף לאמור לעיל המפקח על גני הילדים רשאי לבצע הערכה לגננת על פי שיקולי הפיקוח, (מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל בהוראות 2.1.2 ו-2.1.1), כחלק מהאחריות הפדגוגית לשיפור איכות העבודה בגן הילדים.

2.2.         תפקיד הגננת בתהליך ההערכה

הערכת הגננת מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי המפקח על גני הילדים, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין הגננת וכולל גם את הערכת הגננת את עצמה. לשם קיום תהליך זה על הגננת לפעול על פי הפירוט  הזה:

2.2.1על הגננת להכיר את מהלך הערכת הגננת, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותה הפעילה בתהליך.

2.2.2במהלך שיחת ההכנה לקראת התצפית תיתן הגננת למפקח על גני הילדים את מערך הפעילות המיועד לצפייה. המהלך עשוי לסייע בידי המפקח להבין את שיקול הדעת של הגננת בתכנון הפעילויות.

2.2.3הגננת תבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים.

2.2.4במהלך תהליך ההערכה תונחה הגננת על ידי המפקח על גני הילדים לאסוף מגוון ראיות תומכות לעבודתה, כמו תיק ניהול הגן, תכניות עבודה פרטניות לילדים, תכנית לימודים, איתור ילדים בעלי צרכים ייחודיים, סיכום פגישות וכדומה. הראיות התומכות יהוו בסיס לדיאלוג בשיחת המשוב המסכמת.

2.2.5הגננת תקיים דיאלוג עם המפקח על גני הילדים על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתה ולהבטחת המשך התפתחותה המקצועית.

2.2.6הגננת תבצע את הפעולות הנדרשות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר התצפית.

2.2.7גננת תוכל לערער על החלטת המפקח על גני הילדים. הערעור יוגש למפקח המחוז המרכז את הפיקוח במחוז.*

2.3.         תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת הגננת

2.3.1על המפקח להכיר את מהלך הערכת הגננת, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת  המקוונת לצורך קיום הערכה מקצועית וכחלק מהשתתפותו הפעילה בתהליך.

2.3.2על המפקח להציג בתחילת השנה בפני קבוצת הגננות שתחת פיקוחו את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו ועקרונותיו. כמו כן עליו להציג בפני הגננות את הכלי להערכת הגננת על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת. המפקח ישתף את הגננות בחשיבות פיתוחה של תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי הגננת והצוות וידגיש כי תהליך ההערכה ייעשה בשיתוף הגננת המוערכת, וכי הוא תהליך מתמשך שבו מעורבים הן המפקח והן  הגננת עצמה.

2.3.3המפקח על גני הילדים יקבל בתחילת שנת הלימודים,  באמצעות המערכת המקוונת, את רשימת הגננות המיועדות להערכה. המפקח יודיע לגננת המוערכת בשיחה אישית על פתיחת תהליך ההערכה עד חודש אוקטובר. בשיחה זו תוצג בפני הגננת התכנית להערכה אישית על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של המפקח בגן הילדים.

2.4.         איסוף נתוני ההערכה המעצבת - תצפית, ראיות  תומכות  ומשוב

תהליך ההערכה יחל בכל שנת לימודים בחודש אוקטובר ויסתיים עד סוף חודש מרס לגננות המועמדות לקביעות, או עד סוף חודש מאי לגננות המועמדות לקידום, בהתאמה.

2.4.1ביצוע תצפית ומשוב

א.במהלך תקופת ההערכה (אוקטובר עד אפריל) יקיים המפקח על גני הילדים שלוש תצפיות בעבודתן של הגננות המועמדות למתן קביעות, הכוללות צפייה במרחבי הוראה שונים בגן ושתי תצפיות בעבודתן של הגננות המועמדות לקידום. לפני קיום התצפית יערוך המפקח שיחה מקדימה עם הגננת לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיימת הפעילות ועל מטרותיה ולצורך הצבת ציפיות מוקדמות.

ב.לא יאוחר משבוע מיום התצפית תיערך שיחת משוב עם הגננת המוערכת.

ג.בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך ההתפתחות המקצועית של הגננת המוערכת.

ד.המפקח על גני הילדים יתעד בכתב את מהלך השיחה המקדימה, את התצפית ואת המשוב, ובכלל זה את תגובת הגננת המוערכת, לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית. התיעוד יישמר בתיקה האישי של הגננת.

ה.המפקח יבסס את הערכתו על מגוון של ראיות מעבודת הגננת, כמו  תיק גן, מיפוי ילדי הגן, תכניות מותאמות, אתר הגן ועוד. הגננת תוכל גם היא להוסיף ראיות על עבודתה במהלך השנה כחלק מתהליך ההערכה.

ו.בהערכת הגננת המועמדת לקביעות המפקח רשאי להסתייע בגננת מלווה תומכת הערכה לשם קיום התצפית הראשונה. המפקח יבצע תצפית שנייה בגן הילדים ומפגש קבוצתי כתצפית שלישית. במפגש הקבוצתי תשתתפנה עד 6 גננות מועמדות לקביעות וכן הגננת המלווה. בהערכת הגננת המועמדת לקידום יקיים המפקח שתי תצפיות בלבד,  מהן אחת במהלך ביקור בגן הילדים והשנייה במסגרת מפגש קבוצתי שבו תשתתפנה עד 6 גננות המועמדות לקידום.

2.4.2ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

א.המפקח על גני הילדים ישלים את הערכת הגננת בכל מדדי העל בכלי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עמה, בלי לשלוח את הדיווח בשלב זה. 

ב.הגננת תשלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים.

ג.המפקח על גני הילדים יקיים שיחת משוב מסכמת עם הגננת על בסיס הערכת הגננת לקביעות בכלי להערכת הגננת עד 15 באפריל ובכלי להערכת הגננת לקידום עד סוף חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המפקח על גני הילדים והגננת.

ד.התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקה האישי של הגננת ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

ה.המפקח על גני הילדים יסיים את הערכת הגננת וישלח אותה במערכת המקוונת עד 15 בחודש אפריל לגננות המועמדות לקביעות, או עד סוף חודש מאי לגננות המועמדות לקידום,  בהתאמה.

ו.המפקח ייתן לגננת המוערכת העתק של דוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת.

2.5.         תפקיד המפקח על גני הילדים בהערכת גננת בראשית דרכה

2.5.1ביצוע תהליכי הערכה מיטביים נדרשים בכל תהליך של הערכה, ובמיוחד לגבי גננת מתחילה המועמדת לקביעות, בשל העובדה שהם משמשים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים ומסייעים בפיתוח זהותה המקצועית של הגננת בראשית דרכה. תהליכי משוב והערכה מיטביים מבנים עבור הגננת המתחילה את הציפיות והנורמות הנדרשות מהוראה איכותית וראויה, ועל כן יש לבצעם בזהירות וברגישות גבוהה, תוך הכרת המהלך של הערכת גננת בראשית דרכה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת.

2.5.2המפקח על גני הילדים יקדיש תשומת לב מיוחדת להכנתה של הגננת המתחילה לתהליך ההערכה ולהצגת הציפיות מעבודתה והתבחינים שעל פיהם תוערך. המפקח רשאי לשתף בתהליך גננת מלווה תומכת הערכה, מדריכה, בעלי תפקידים ומומחים ממרכזי הפסג"ה.

2.5.3ראוי לשתף את הגננת המלווה בתהליך ההערכה וזאת כדי שהגננת המתחילה המועמדת לקביעות תוכל להתייעץ עמה בכל עת ולהיעזר בניסיונה, תוך חשיפתה לדגמי הוראה שונים ומגוונים. כך ייווצר תהליך המושתת על פיתוח הדרגתי של תחושת מסוגלות עצמית התואמת את יכולותיה הפדגוגיות ואת סגנונה האישי והייחודי של הגננת המתחילה.

2.5.4חשוב מאוד שבתהליך המשוב והערכה יסופקו לגננת המתחילה הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית ואפשרויות לבאר באווירה נינוחה את שיקול דעתה בתכנון הפעילויות ובמצבי ההוראה-למידה בפועל. חשוב גם לסייע לגננת לזהות בכוחות עצמה את צומתי הקושי והאתגר בפעילויות ולפתח עמה חלופות מיטביות לשיפור תפקודה בהמשך.

2.5.5בתהליכי ההערכה המסכמים יש לעודד את הגננת המתחילה להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותה ואת מכלול משימותיה בגן. חשוב שהראיות שייאספו ישקפו את מרחבי הפעילות השונים שבהם התערתה והצליחה להשפיע על המתרחש בגן הילדים.

2.6.         הטיפול בערעורים של גננות

2.6.1הטיפול בערעורים יבוצע באמצעות הוועדה המחוזית (ראה פירוט בסעיף 1.6).

2.6.2גננת המבקשת לערער על הערכת המפקח על גני הילדים, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – תגיש ערעור למפקח המחוז ולוועדה המחוזית.

2.6.3במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור הגננת המועמדת לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת, שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

2.6.4במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור הגננת המועמדת לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

2.6.5אפשרות הערעור תינתן לגננת רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך לקראת קבלת החלטה).

2.7.         קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

2.7.1ממצאי הערכה אמורים לשמש בשני אופנים עיקריים: כהערכה מעצבת וכהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור  וטיוב של ההוראה, הלמידה והחינוך בגני הילדים, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז, האגף לחינוך קדם יסודי והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. הערכה מסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של הגננות המוערכות ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

2.7.2הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות לעיצוב הכרעות  העוסקות בתהליכי ההתפתחות המקצועיים של הגננות.

2.7.3קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה ויישומן תתבצענה ברמות השונות כדלקמן:

א.ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יסכם המפקח בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם הגננת, אם יש צורך בכך, פעולות נדרשות שעל הגננת יהיה לבצע בהמשך. לאחר קבלת הקביעות יקבעו המפקח והגננת תכנית להמשך התפתחותה המקצועית.

לאחר קבלת קידום בדרגה יקבעו המפקח והגננת תכנית להמשך קידומה המקצועי.

ב.ברמת אזור הפיקוח

המפקח יפעל לבסס תרבות של שיפור ולמידה בקהילת הגננות הנשענת על ממצאי הערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית במגוון מסגרות, למידת עמיתים, הדגמות של גננות במסגרת קהילות למידה וכדומה.

2.7.4הכשרה לשם ביצוע תהליך הערכת גננות

הערכת גננות והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת הגננות. הגננות המוערכות יעברו גם הן סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

3.   הערכת מתמחים בהוראה

לצד תהליכי תמיכה, חונכות וליווי מתקיימים תהליכי הערכה על איכות תפקודו של כל מתמחה בהוראה. תהליכים אלו מהווים תשתית לעיצוב זהותו המקצועית ולהבניית דפוסי עבודה פרופסיונאליים עבורו, לצד היותם בעלי חשיבות לשם קבלת החלטה על אודות המשך עבודתו במערכת החינוך.

3.1.         הגדרת אוכלוסיית המתמחים המוערכים

מתמחה הוא עובד הוראה, מורה או גננת בשנת עבודתם הראשונה במערכת החינוך, המועסק בהיקף של שליש משרה לפחות במשך שנת לימודים ולא פחות משישה חודשים באותה השנה, ואשר עדיין אינו בעל רישיון לעיסוק בהוראה.

3.2.         תפקיד המתמחה בתהליך ההערכה

הערכת המתמחה מתבצעת בתהליך הערכה שיטתי על ידי המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונכים. תהליך זה מתקיים בדיאלוג בינם לבין המתמחה וכולל גם את הערכת המתמחה את עצמו. לשם ביצוע תהליך הערכה זה על המתמחה לפעול על פי הפירוט  הזה:

3.2.1על המתמחה להכיר את מהלך הערכת המתמחה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך. מנחי סדנאות ההתמחות במוסדות האקדמיים עשויים לתרום לתהליך על ידי הצגת כלי ההערכה ובעזרת הדגמה והדרכה של אפשרויות השימוש בכלי כמחוון להתפתחות מקצועית.

3.2.2המתמחה יקיים שיחת תיאום עם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונכים לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף עדויות וראיות המציגות את מקצועיותו.

3.2.3קודם כניסתו של המעריך לצפייה בשיעור יעביר לו המתמחה את מערך השיעור כדי שהמעריך יוכל להבין את שיקול הדעת של המתמחה בתכנון השיעור.

3.2.4לקראת ביצוע שיחת משוב מסכמת יונחה המתמחה על ידי הגננת/מנהל המוסד החינוכי/המורה החונך לסיים את איסוף הראיות על עבודתו. על המתמחה להעביר את העדויות והראיות למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי.

3.2.5המתמחה יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת להערכת  עובדי הוראה המצויה בכתובת זו:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HaarachatOvdeyHoraa/ovdioraa/harachat_mitmachim.htm.

3.2.6בעקבות שיחות המשוב עם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי ושותפיו על ממצאי ההערכה שבהם זוהו תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודת המתמחה, יבצע המתמחה את הפעולות שהוחלט לגביהן לאחר התצפית לשם המשך התפתחותו המקצועית וטיוב עבודתו.

3.2.7מתמחה יוכל לערער על החלטת המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי. הערעור יוגש לוועדת הערר באגף ההתמחות והכניסה להוראה (ראה פירוט בסעיף 3.7).

3.3.         תפקיד המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי בהערכת המתמחים

על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי להכיר את מהלך הערכת המתמחים, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך קיום הערכה מקצועית וכחלק מהשתתפותו הפעילה בתהליך.

3.3.1על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי להציג בתחילת השנה בפני כלל המורים/הגננות לרבות המתמחים את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו. כמו כן עליו להציג את כלי ההערכה על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת.

3.3.2המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יקבל בתחילת שנת הלימודים את רשימת המתמחים המיועדים להערכה. בעקבות  זאת יציג בפני המתמחה המוערך בשיחה אישית את התכנית להערכה אישית על מטרותיה ושלביה השונים וידגיש בפניו את חשיבותה לשם קידומו המקצועי של המתמחה.

3.3.3עם פתיחת תהליך ההערכה יסביר המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי למתמחה המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים המפקח/מנהל המוסד החינוכי, המתמחה מוערך והגננת/המורה החונך. יש לקיים את השיחה בנוכחות הגננת/המורה החונך.

3.3.4בתהליך הערכת המתמחה יתקיימו שני שלבים מרכזיים: הערכה מעצבת הכוללת משוב אמצע-שנתי שתתקיים עד 15 בינואר בכל שנת לימודים, והערכה מסכמת שתתקיים עד 30 ביוני באותה שנה. האחריות על מתן המשוב האמצע-שנתי מוטלת על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי וכן על המורה החונך בבית הספר/הגננת החונכת בתיאום עם הפיקוח בגני הילדים.

3.3.5על המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לוודא שתהליך ההערכה ייעשה בשיתוף המוערך.

3.3.6המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יצפה במתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית ויקיים עמו שיחת משוב בעקבות התצפית.

3.3.7קיימת חשיבות שבתהליך המשוב והערכה יסופקו למתמחה הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית, שבהן יתאפשר לו לחשוף באופן נינוח את שיקול דעתו בתכנון השיעורים שבהם נצפה ובמצבי הוראה-למידה בפועל. חשוב גם לסייע לו לזהות בכוחות עצמו את צומתי הקושי והאתגר בשיעור ולסייע בידו לפתח חלופות מיטביות לשיפור תפקודו בהמשך.

3.3.8בתהליך ההערכה המסכמת יש חשיבות רבה לעידוד המתמחה המוערך להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותו ואת מכלול משימותיו בכיתות ובשכבות שבהן הוא עובד. חשוב שהראיות שייאספו ישקפו את מגוון מרחבי הפעילות שבהם התערה המתמחה והצליח להשפיע על המתרחש בבית הספר/בגן הילדים.

3.3.9המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יקיים מפגש עם המתמחה להערכה מסכמת. בשיחה זו יסתייע בגננת/מורה חונך וברכז המקצוע/שכבה בהצגת ראיות על תהליכי צפייה ותיעוד של עבודת המתמחה במהלך השנה. ראיות תומכות אלה תתווספנה לתצפיות בשיעורים שיבוצעו על ידי המנהל.

3.3.10בתום השיחה יסכם המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי את תוצאות הערכתו בפני המתמחה ויתעד אותן במערכת המקוונת להערכת עובדי הוראה ומתמחים.

3.4.         תפקיד החונך בהערכת המתמחה

הגננת/המורה החונך הינו עובד הוראה ותיק, המלווה את המתמחה בהוראה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית במהלך שנת ההתמחות בהוראה.

לחונך תפקיד מרכזי בעיצוב חוויית הלמידה וההתפתחות המקצועית של המתמחה, והוא מהווה ציר מרכזי בתהליך ההערכה המעצבת שלה תפקיד משמעותי בקידומו המקצועי של המתמחה. בתהליך ההערכה המעצבת נחשפות נקודות חוזק ונושאים לשיפור של המוערך, ניתן משוב בונה על אופן עבודתו ונבנה עבורו נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלו. התהליך מתבצע באמצעות צפייה בשיעורים, דיאלוג מנחה, ליווי בהכנת שיעורים ועוד.

3.4.1הגננת/המורה החונך יצפו במתמחה לפחות פעמיים בכל מחצית ויקיימו עמו שיחת משוב בעקבות התצפית. החונך יתעד במערכת המקוונת לפחות ארבעה אירועי צפייה בשיעורים/בפעילויות בגן/בבית הספר ואירועים  מהליווי השוטף במהלך השנה.

3.4.2הגננת/המורה החונך יסייעו למתמחה בהכנה לקראת שיעורי הצפייה ובאיסוף הראיות התומכות לעבודתו.

3.4.3הגננת/המורה החונך ייתנו משוב אמצע שנתי למתמחה ויתעדו אותו בטופס המיועד לכך המפורסם באתר בכתובת זו: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Staj/Tfasim/tfasim.htm

3.4.4בתהליך ההערכה המסכמת חשוב לעודד את המוערך להביא מגוון ראיות המשקפות את מעורבותו ואת מכלול משימותיו בכיתות ובשכבות שבהן הוא עובד. על הראיות שייאספו לשקף את מרחבי הפעילות השונים שבהם הצליח המתמחה להתערות ולהשפיע על המתרחש בבית הספר/בגן הילדים. ראיות תומכות אלה תתווספנה לתצפיות בשיעורים שבוצעו על ידי המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך.

3.4.5לצורך ההערכה המסכמת יסייעו הגננת/המורה החונך למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי בהצגת תהליכי צפייה ותיעוד של עבודת המתמחה שבוצעו במהלך השנה.

3.5.         ביצוע תצפית ומשוב

3.5.1במהלך תקופת ההערכה (מדצמבר עד מאי) יקיימו המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך תצפיות על עבודת המתמחה המוערך בכיתה/בגן הילדים. המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יצפה במתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית ויקיים עמו שיחת משוב בעקבותיה.

3.5.2לפני קיום התצפית על עבודת המתמחה בכיתה/בגן הילדים תיערך עמו שיחה מקדימה לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיימת הפעילות ועל מטרותיה ולצורך הצבת ציפיות מוקדמות מן השותפות בין המעריך והמוערך בתהליך ההערכה.

3.5.3לא יאוחר משבוע מיום הצפייה בעבודת המתמחה תיערך עמו שיחת משוב.

3.5.4בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של המתמחה המוערך.

3.5.5המעריך יתעד בכתב את השיחה המקדימה, התצפית והמשוב ובכלל זה את תגובת המתמחה לא יאוחר משבוע מהמועד שבו התקיימה התצפית. התיעוד יישמר בתיקו האישי של המתמחה במוסד החינוכי/אצל המפקח על גני הילדים.

3.6.         ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

3.6.1לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המוערך, ישלימו המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי והגננת/המורה החונך את מילוי ההערכה בכל מדדי ההערכה בכלי להערכת המתמחים במערכת המקוונת מבלי לשלוח אותה בשלב זה.

3.6.2לקראת שיחת ההערכה המסכמת עם המפקח על גני הילדים/ מנהל המוסד החינוכי ישלימו הגננת/המורה המתמחה את מילוי ההערכה העצמית לגבי כל מדדי ההערכה במערכת המקוונת.

3.6.3המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי ושותפיהם יקיימו שיחת משוב מסכמת עם המתמחה המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה עד סוף חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המעריך לבין המוערך.

3.6.4התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של המתמחה. הן יהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך וישמשו בסיס לאישור למתן רישיון לעיסוק בהוראה.

3.6.5המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי יסיימו את הערכת המתמחה עד 30 ביוני וישלחו את ההערכה המסכמת במערכת המקוונת בהתאם להמלצות ההערכה האפשריות למתמחים שהוגדרו במערכת המקוונת: מצטיין, מתאים לקבלת רישיון, נדרש לשנת התמחות נוספת, אינו מתאים לקבלת רישיון.

3.6.6 יש להקפיד לשלוח את ההערכה במועד, מאחר שמתמחה שנותר ללא הערכה יהיה חסום מלהשתבץ בהוראה בשנת הלימודים הבאה.

3.7.         נוהל הגשת ערר על המלצת ההערכה המסכמת

3.7.1מתמחה יוכל להגיש בקשת ערר על גבי טופס המפורסם באתר של האגף להתמחות וכניסה להוראה ולפרט את נימוקיו בצירוף עותק של ההערכה המעצבת.

3.7.2טופס הערר בצירוף כל המסמכים הנדרשים יישלח למזכירות ועדת הערר באגף התמחות וכניסה להוראה, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים, מיקוד 91911.

3.7.3מסמכי הערר יוגשו בתוך חודש מהיום שבו קיבל המתמחה את הערכתו, ולא יאוחר מסוף חודש ספטמבר הסמוך לסיום שנת ההתמחות. מומלץ להגיש את הערר בהקדם האפשרי.

3.7.4 מזכירות ועדת הערר תשלח עותק של בקשת הערר למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לצורך קבלת תגובה על הערר.

3.7.5עותק של הבקשה לקבלת תגובה על הערר יישלח גם למפקח הרפרנט על ההתמחות והכניסה להוראה במחוז.

3.7.6מרכז ועדת הערר יידע את המפקח הרפרנט המחוזי על מקרים שבהם  המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי לא הגיב על הערר.

3.7.7ועדת הערר תתכנס לדיוניה שלוש פעמים בשנה, החל מחודש יולי הסמוך לשנת ההתמחות.

3.7.8ועדת הערר תדון בבקשת הערר על בסיס המסמכים האלה: הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, בקשת ערר מנומקת של המתמחה, מכתב תגובה של המפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי על בקשת הערר.

3.7.9ועדת הערר תתקיים במועדה גם במקרים שבהם לא תגיע לוועדה תגובה מהמפקח על גני ילדים/מנהל המוסד החינוכי.

3.7.10סמכויות ועדת הערר הן: לדחות את הערר, לקבל את הערר במלואו או לקבלו בתנאים מסוימים.

3.7.11מי שנדחה עררו ולא יוכל להשתלב עוד במערכת החינוך – יוכל לבקש להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את דברו. לשיחת השימוע יוזמן גם נציג המערכת החינוכית שבה עבד המתמחה.

3.7.12 החלטת ועדת הערר תישלח לעורר בתוך שבועיים מיום ישיבתה בעניינו ותעודכן במערכת המקוונת המנהלת את תוצאות ההערכה כדי לבטל את החסימה לשיבוץ אם הערר התקבל.

3.7.13העתקים של החלטת הוועדה יישלחו ליושב ראש הוועדה המחוזית להערכת עובדי הוראה, למפקח על גני הילדים/מנהל המוסד החינוכי  ולמפקח הרפרנט במחוז.

4.   הערכת מורים ומורים לחינוך גופני

תכליתו של תהליך ההערכה היא שיפור ביצועי הוראה ולמידה בבית הספר. ההערכה עשויה להוות מצע חשוב לקידום תהליכים לשיפור איכות מקצועית. במוסדות שבהם מבוססת תרבות שבה למידה, הוראה והערכת המורה מתבצעות בתהליך מתמשך וקבוע ההערכה משמשת בשני אופנים: כהערכה מעצבת היא מזמנת התפתחות מקצועית של המורים באמצעות זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק שלהם, מתן משוב בונה על תפקודם המקצועי ובניית נתיב להתפתחותם ולשיפור מיומנויותיהם בתחום ההוראה והחינוך, וכהערכה מסכמת היא משמשת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות. בכל הקשור להערכת מורים לחינוך גופני נדרשת שותפות ומעורבות של המפקח המקצועי כחלק מאחריותו המקצועית. בתחומי דעת אחרים מנהל המוסד החינוכי רשאי לשתף רכזי מקצוע, מפקח מקצועי/ת ובעלי תפקידים נוספים לשם הרחבת ההתבוננות בתהליך ההערכה. תהליך ההערכה של המורים לשם קביעות ולשם קידום יחל בכל שנת לימודים בחודש אוקטובר ויסתיים עד אמצע חודש אפריל או סוף מאי בהתאמה.

4.1.         אפיון אוכלוסיית המורים המוערכים

ההערכה תתקיים לפי הפירוט  הזה:

4.1.1מורה יוערך החל משנת עבודתו השנייה (מהשנה הראשונה שלאחר שנת ההתמחות) – לצורך קבלת קביעות במערכת החינוך.

4.1.2מורה בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

4.1.3בנוסף לאמור לעיל מנהל המוסד החינוכי רשאי לבצע הערכה למורה על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל, כחלק מתפקידו ומאחריותו הפדגוגית לשיפור איכות ההוראה והלמידה בבית הספר.

4.2.         תפקיד המורה בתהליך ההערכה

הערכת המורה מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי מנהל המוסד החינוכי, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין המורה וכולל גם את הערכת המורה את עצמו. לשם קיום מהלך זה יפעל המורה על פי הפירוט  הזה:

4.2.1על המורה להכיר את מהלך הערכת המורה, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית וכתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

4.2.2על המורה לקיים שיחת תיאום עם המנהל לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף הראיות התומכות המציגות את מקצועיותו וכן לגבי השותפים שיצטרפו לתהליך הערכת המורה בבית הספר.

4.2.3קודם לכניסתו של המנהל לכיתה יעביר לו המורה את מערך השיעור המיועד לצפייה, לשם הבנת שיקול הדעת של המורה בתכנון השיעור.

4.2.4לקראת ביצוע שיחת המשוב המסכמת יסיים המורה את איסוף הראיות[3]  התומכות לעבודתו וכל מידע רלוונטי אחר לשם הערכת עבודתו ויעבירו למנהל.

4.2.5המורה יבצע הערכה עצמית במערכת המקוונת.

4.2.6המורה יקיים דיאלוג עם המנהל ושותפיו על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך התפתחותו המקצועית.

4.2.7המורה יבצע את הפעולות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר התצפית.

4.2.8מורה יוכל לערער על החלטת המנהל. הערעור יוגש למפקח המוסד החינוכי (ראה פירוט בסעיף 4.9).*

4.3.         תפקיד המנהל בתהליך הערכת מורים

4.3.1על המנהל להכיר את מהלך הערכת המורים והמורים לחינוך גופני, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית המכוונת לקידומו ולהתפתחותו של עובד ההוראה.

4.3.2על מנהל המוסד החינוכי להציג בתחילת השנה בפני צוות המורים ובכללם המתמחים את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו. כמו כן עליו להציג את הכלי להערכת המורים על מרכיביו השונים ואת אופן השימוש במערכת המקוונת.

4.3.3המנהל ישתף את המורה המוערך בחשיבות פיתוחה של תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי המורה ובעלי התפקידים במוסד החינוכי.

4.3.4מנהל המוסד החינוכי יקבל בתחילת שנת הלימודים באמצעות המערכת המקוונת את רשימת המורים המיועדים להערכה. לאחר מכן יזמן את המורה המוערך לשיחה שבה יציג בפניו את תכנית ההערכה האישית על מטרותיה ושלביה השונים וידגיש את חשיבותה לפיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי המורים ובעלי התפקידים. המנהל יסביר למורה המוערך כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים מנהל המוסד החינוכי, המוערך עצמו ובעלי תפקידים נוספים.

4.3.5המנהל יוודא שתהליך ההערכה ייעשה בשיתוף המוערך.

4.3.6במרכזן של הראיות התומכות בהערכת עבודת המורה[4] עומדות התצפיות בשיעור. אליהן תתווספנה ראיות נוספות. המוערך יוכל גם הוא להוסיף ראיות על עבודתו במהלך השנה כחלק מתהליך ההערכה.

4.3.7בהערכת המורה לקביעות יסתייע המנהל בבעלי תפקידים בבית הספר, כגון רכזים, יועץ החינוכי ועוד.

4.4.         ביצוע תצפית ומשוב

4.4.1במהלך תקופת ההערכה (בחודשים אוקטובר עד מאי) יקיים מנהל המוסד החינוכי לפחות שתי תצפיות בשיעוריו של המורה המוערך בכיתה ועוד תצפית אחת בשיעור פרטני.

4.4.2אחת התצפיות בשיעוריהם של המורים לחינוך גופני תיערך בשיתוף עם המפקח על החינוך הגופני. רצוי שיהיה זה שיעור הצפייה הראשון.

4.4.3לפני קיום התצפית יערוך המנהל שיחה מקדימה עם המורה לצורך קבלת מידע על ההקשר שבו מתקיים השיעור ומטרותיו ולצורך הגדרת ציפיות לקראת תהליך ההכנה  והיערכות של המוערך.

4.4.4לאחר התצפית, ולא יאוחר משבוע מיום התצפית, תיערך שיחת משוב עם המורה המוערך.

4.4.5בסיום שיחת המשוב יוצבו במשותף יעדים לשיפור ולהמשך התפתחותו המקצועית של המורה המוערך.

4.4.6מנהל בית הספר יתעד בכתב את השיחה המקדימה, את התצפית ואת המשוב ובכלל זה את תגובת המוערך לא יאוחר משבוע  מיום התצפית. התיעוד יישמר בתיקו האישי של המורה.

4.5.         ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

4.5.1מנהל המוסד החינוכי ישלים את מילוי הערכת המורה בכל ארבעת מדדי ההערכה של הכלי להערכת המורים במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עמו, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

4.5.2המורה המוערך ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי ארבעת מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחה ההערכה המסכמת עם מנהל המוסד החינוכי.

4.5.3מנהל המוסד החינוכי יקיים שיחת משוב מסכמת עם המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה. יש לקיים את השיחה עם המורים המועמדים לקביעות עד סוף חודש מרס, ועם המורים המועמדים לקידום עד אמצע חודש מאי. לשיחת המשוב יצורפו ראיות נוספות כפי שנקבעו בשיחת ההכנה בין המנהל לבין המורה המוערך.

4.5.4התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של המורה ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

4.5.5מנהל המוסד החינוכי יסיים את ההערכות המסכמות של המורים המועמדים לקביעות עד 15 באפריל ואת הערכות המורים המועמדים לקידום עד 31 במאי וישלח אותן עד למועד זה במערכת המקוונת.

4.5.6מנהל המוסד החינוכי ימסור למורה המוערך העתק של דוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת.

4.5.7על מנהל המוסד החינוכי להביא לידיעת המפקח את  ההחלטה על ההערכה המסכמת למורים המועמדים לקביעות ולקידום.

4.5.8לאחר סיכום תהליך ההערכה יביא מנהל המוסד החינוכי לידיעת המפקח את החלטתו על מתן המלצה לאי מתן קביעות לעובד ההוראה. במקרים אלה יחל תהליך הערכה חדש בשנה הבאה בהשתתפות המפקח.

4.5.9הערכה מסכמת למורה לחינוך גופני

א.ההמלצה על קביעות ו/או עלייה בדרגה למורה לחינוך גופני תיעשה על ידי מנהל המוסד החינוכי בשיתוף ובתיאום עם המפקח על החינוך הגופני.

ב.חתימה על טופס ההערכה המסכמת של מורה לחינוך גופני תיעשה על ידי מנהל המוסד החינוכי בתיאום עם המפקח על החינוך הגופני.

4.6.         תפקיד המנהל בהערכת מורה בראשית דרכו

תהליכי הערכה מיטביים נדרשים בכל תהליך של הערכה, ובמיוחד לגבי איכות תפקודו של מורה מתחיל, בשל העובדה שהם משמשים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה מקצועיים ומסייעים בפיתוחה של זהות מקצועית למורים בראשית דרכם. תהליכי משוב והערכה מיטביים מבנים עבור המורים המתחילים את הנורמות הנדרשות להוראה איכותית וראויה. הם מתקיימים בתקופה לא פשוטה בחייהם של המורים המתחילים ועל כן יש לבצעם בזהירות וברגישות גבוהה.

4.6.1המנהל יקדיש תשומת-לב מיוחדת להכנתם של המורים המתחילים, להצגת הציפיות מהם וללימוד המדדים שעל פיהם יוערכו.

4.6.2המנהל ישתף את המורים המלווים ו/או בעלי תפקידים נוספים בתהליכי הקליטה וההערכה של המורה המתחיל.

4.6.3המנהל ישתף את המורה המלווה בתהליך זה, כדי שהמורה המתחיל יוכל להתייעץ עמו בכל עת, ללמוד מניסיונו, להיחשף לדגמי הוראה שונים ומגוונים ולפתח בעקבות כך מסוגלות וזהות מקצועית התואמות את יכולותיו הפדגוגיות ואת סגנונו האישי והייחודי.

4.6.4קיימת חשיבות שבתהליך המשוב והערכה יסופקו למורה המתחיל הזדמנויות להתלבטויות ערכיות ולהערכה עצמית-רפלקטיבית וכן אפשרות לבאר את שיקול דעתו בתכנון השיעורים ובמצבי ההוראה-למידה בפועל. חשוב לסייע למורה לזהות בכוחות עצמו את צומתי הקושי והאתגר בשיעור ולפתח חלופות מיטביות לשיפור תפקודו בהמשך.

4.6.5לצורך ההערכה המסכמת יסתייע מנהל המוסד החינוכי במורה המלווה וברכז המקצוע/השכבה בהבאת ראיות מצטברות על תהליכי צפייה ותיעוד שבוצעו במהלך השנה. ראיות תומכות אלה יתווספו לשלוש התצפיות בשיעורים שיבוצעו על ידי המנהל.

4.6.6מורה העובד בכמה מוסדות יוערך על ידי מנהל בית הספר הראשון שיחל את תהליך ההערכה. לפיכך מומלץ כי בטרם יחל תהליך ההערכה יתקיימו התייעצות ותיאום בין מנהלי המוסדות שבהם המורה מלמד, לשם קבלת החלטה מי מהם יבצע את תהליך ההערכה ויהיה המנהל המתכלל האחראי לביצועו. על המנהל לרכז את כל הראיות וחוות הדעת מכל השותפים לתהליך ההערכה, לסכם את התהליך ולבצע את ההערכה המקוונת.

4.7.         תפקיד המפקח הכולל בהערכת מורים

4.7.1המפקח יוביל תהליכים להתפתחות מקצועית של מנהלים בנושא הערכת סגל החינוך, ההוראה והניהול ובהבניית שיח פדגוגי כמנוף לשיפור איכות ההוראה והלמידה.

4.7.2המפקח יכיר את מדיניות הערכת צוותי החינוך וההוראה, יתעדכן בדרכים ליישומה וישתתף במסגרות למידה בנושא.

4.7.3המפקח יסייע למנהל וילווה אותו בתכנון ובביצוע תהליך הערכת צוותי החינוך וההוראה בבית ספרו, לרבות הכנת תכנית עבודה בהתאם לתהליכים ולנהלים הנדרשים.

4.7.4המפקח יתעדכן לגבי התקדמות מהלכי ההערכה ברמה המוסדית בכלל ולגבי המורים המוערכים בפרט.

4.7.5המפקח יוודא שתהליך ההערכה וסיכומו נעשו באופן מלא ותקין על פי תכנון המנהל ובהלימה לנהלים.

4.7.6המפקח יבחן מעת לעת את יישום החלטותיו של מנהל המוסד החינוכי שהתקבלו בראשיתו של תהליך ההערכה, במהלכו ולאחר סיכומו, כגון השתתפות מורים בהשתלמות, ביצוע השתלמות מוסדית וכיוצא בזה.

4.7.7המפקח יבצע יחד עם מנהל המוסד החינוכי ו/או צוות המנהלים שתחת פיקוחו ניתוח ולמידה של הממצאים שעלו בתהליך הערכת המורים לשם שיפור החינוך, ההוראה, הלמידה ודרכי ההערכה במוסד החינוכי.

4.7.8המפקח יהיה שותף בדיונים בוועדה המחוזית להערכת איכות עובדי הוראה וניהול בנושא ערעורים על הערכה מסכמת של מורים.

4.8.         תפקיד המפקח בחינוך הגופני בהערכת מורי החינוך הגופני

4.8.1המפקח בחינוך הגופני ישתתף באחת מהתצפיות בתהליך ההערכה. רצוי לתת עדיפות לתצפית הראשונה.

4.8.2המפקח בחינוך הגופני יתעדכן בדבר החלטה על מתן קביעות ו/או על מתן העלאה בדרגה של מורה לחינוך גופני, בתוכן ההערכה המסכמת  ובדבר ערעור של מורה בחינוך הגופני.

4.9.         הטיפול בערעורים של מורים

4.9.1טיפול בערעורים יבוצע באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5).

4.9.2מורה המבקש לערער על הערכת מנהל המוסד החינוכי, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום, יגיש ערעור למפקח המוסד החינוכי ולוועדה המחוזית באמצעות כוח אדם בהוראה במחוז.

4.9.3מורה לחינוך גופני המבקש לערער על הערכת מנהל המוסד החינוכי, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום, יגיש ערעור למפקח בחינוך הגופני ולוועדה המחוזית באמצעות כוח אדם בהוראה במחוז.

4.9.4במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המורה המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

4.9.5במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור המורה המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

4.9.6יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם יתקבל ערעורו של המוערך.

4.9.7אפשרות הערעור תינתן למורה רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של  תהליך לקראת קבלת החלטה).

4.10.   קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

4.10.1ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת  לשיפור  ולטיוב של ההוראה והלמידה במוסדות החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של המורה המוערך ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

4.10.2תהליך ההערכה והמשוב יעזור לעובדי ההוראה והחינוך בבתי הספר בשיפור עבודתם המקצועית.

4.10.3תהליך ההערכה יבסס שיח פדגוגי עם המוערך לשם תכנון התפתחותו המקצועית ובכך יתרום הן לקידומו והן למוסד החינוכי כארגון.

4.10.4הוועדה המחוזית תסתייע בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות ולשכלול ההוראה והלמידה. היא אף תבחן את השלכותיה של ההערכה ברמת המחוז ותסתייע בה לעיצוב הכרעות הנוגעות לתהליכי ההתפתחות המקצועיים של סגלי החינוך, ההוראה והניהול.

4.10.5קבלת ההחלטות תתבצע בשתי רמות:

א.ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת, יסכם המעריך בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם המורה המוערך פעולות נדרשות שעל המוערך יהיה לבצע בהמשך.

לאחר קבלת הקביעות יתוו המנהל והמורה המוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית של המורה.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו המנהל והמורה המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של המורה ו/או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.

ב.ברמה הבית-ספרית

מנהל המוסד החינוכי יפעל לבסס תרבות הערכה הנשענת על ממצאי הערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר, עידוד מורים להשתתפות בהשתלמויות, למידת עמיתים, הדגמות של מורים במסגרת חדר מורים לומד, צילום שיעורי הדגמה והעלאתם לאתר הבית-ספרי וכדומה.

4.11.   הכשרה, התפתחות ולמידה להערכת עובדי הוראה וחינוך

4.11.1  הערכת עובדי הוראה וחינוך והאחריות המתלווה לה מחייבות למידה ופיתוח מקצועי מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי הוראה, חינוך וניהול. עובדי ההוראה המוערכים יעברו גם הם סדנאות הכשרה לשם היכרות עם תהליך ההערכה.

4.11.2  תכנון מסגרות ההתפתחות המקצועית יהיה באחריות המחוזות והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול.

5.   הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות

5.1.         אפיון אוכלוסיית עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המוערכים

הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע כחלק מתרבות מוסדות המתי"א ובית-הספר. להערכה זו מאפיינים של הערכה מעצבת והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של המוערכים, מתן משוב בונה על עבודתם ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות הטיפול שלהם. יחד עם זאת היא משמשת כהערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה וכן לצורך קידום בדרגות, לפי הפירוט הזה:

5.1.1עובד הוראה במקצועות הבריאות, בעל מומחיות בתחומי הטיפול, בהפרעות בתקשורת, בפיזיותרפיה, בריפוי בעיסוק, בטיפול באומנויות, הנמצא בשנת העבודה השנייה המחויב לסיים את לימודי ההסבה – יוערך לצורך קבלת קביעות במערכת החינוך.

5.1.2עובד הוראה במקצועות הבריאות בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

5.1.3בנוסף לאמור לעיל מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד רשאי לבצע הערכה לעובד הוראה במקצועות הבריאות על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל, כחלק מתפקידו ומאחריותו הפדגוגית לשיפור איכות העבודה המקצועית ולקידום ההוראה והלמידה בבית הספר.

5.2.         תפקיד עובד הוראה במקצועות הבריאות  בתהליך ההערכה

הערכת תפקידו של עובד הוראה במקצועות הבריאות מבוססת על קיום תהליך הערכה שיטתי על ידי מנהל המוסד החינוכי, תהליך המתקיים בדיאלוג בינו לבין עובד ההוראה וכולל גם את הערכת עובד ההוראה את עצמו. לשם קיום תהליך זה על עובד ההוראה לפעול על פי הפירוט  הזה:

5.2.1על עובד ההוראה להכיר את מהלך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית כחלק מההשתתפות פעילה בתהליך.

5.2.2על עובד ההוראה לקיים תיאום ציפיות עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום לגבי הכלים שישמשו באופן המיטבי לאיסוף העדויות והראיות המציגות את מקצועיותו וכן לגבי השותפים שיצטרפו לתהליך הערכה.

5.2.3לקראת ביצוע שיחת המשוב המסכמת יונחה עובד ההוראה במקצועות הבריאות על ידי המנהל המתכלל לסיים את איסוף הראיות התומכות לטיב עבודתו. לשם כך יקפיד עובד ההוראה לאסוף מידע רלוונטי מבוסס ראיות על עבודתו ולהעבירו למעריך.

5.2.4עובד הוראה במקצועות הבריאות יבצע הערכה עצמית.

5.2.5 לקראת ההערכה המסכמת יקיים עובד ההוראה במקצועות הבריאות שיחה עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ושותפיו על ממצאי ההערכה לשם זיהוי תחומי החוזק והתחומים הדורשים שיפור בעבודתו ולהבטחת המשך התפתחותו המקצועית.

5.2.6עובד ההוראה במקצועות הבריאות יפעל לביצוע הפעולות שעליהן הוחלט בכל אחת משיחות המשוב שהתקיימו לאחר אירוע ההערכה.

5.2.7עובד ההוראה יוכל לערער על החלטת המנהל המעריך. הערעור יוגש למפקח על החינוך המיוחד במוסד החינוכי (ראה פירוט בסעיף 5.6).

5.3.         תפקיד מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד בתהליך ההערכה

5.3.1מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ישמש כמנהל מתכלל בתהליך הערכת עובד ההוראה במקצועות הבריאות במתי"א כמפורט להלן.

5.3.2עובד ההוראה במקצועות הבריאות העובד בכמה מוסדות יוערך על ידי מנהל המוסד הראשון שיחל את תהליך ההערכה. לפיכך מומלץ כי בטרם יחל תהליך ההערכה יתקיימו התייעצות ותיאום בין מנהלי המוסדות השונים לשם קבלת ההחלטה מי מהם יבצע את תהליך ההערכה ויהיה המנהל המתכלל האחראי לביצועו. על המנהל לרכז את כל הראיות וחוות הדעת מכל השותפים לתהליך ההערכה, לסכם את התהליך ולבצע את ההערכה המקוונת. 

5.3.3על המנהל להכיר את מהלך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, לרבות כלי ההערכה, נוהל ההערכה והמערכת המקוונת לצורך הערכה מקצועית המכוונת לקידומו ולהתפתחותו של עובד ההוראה כתנאי להשתתפותו הפעילה בתהליך.

5.3.4מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יציג את תהליך ההערכה, מטרותיו, חשיבותו, עקרונותיו ומהלכו בפני כלל עובדי ההוראה במקצועות הבריאות באזור השירות של המתי"א ובהשתתפות מומחי התחום. כמו כן עליו להציג בפניהם את הכלי המותאם להערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות על מרכיביו השונים ואופן השימוש במערכת המקוונת.

5.3.5מנהל המתי"א/מנהל ביה"ס לחינוך מיוחד ישתף את עובד ההוראה במקצועות הבריאות המוערך בחשיבות פיתוח תרבות ארגונית המקדמת שיפור מתמיד בביצועי עובד ההוראה.

5.3.6מנהל המתי"א/מנהל ביה"ס לחינוך מיוחד יקבל בתחילת שנת הלימודים באמצעות המערכת המקוונת את רשימת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המיועדים להערכה. לאחר מכן יזמן המנהל את עובד ההוראה במקצועות הבריאות המוערך לשיחה אישית שבה יציג בפניו את תכנית ההערכה האישית  על מטרותיה ושלביה השונים כחלק מתכנית העבודה השנתית של בית הספר. שיחה זו תתקיים יחד עם מומחה התחום במקצועות הבריאות השונים: הפרעות בתקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנויות. בשיחה יציג המנהל בפני עובד ההוראה את תהליך הערכתו ויסביר לו כי תהליך ההערכה הינו תהליך מתמשך שבו מעורבים מומחה התחום, מנהלי המסגרות השונות שבהן הוא עובד, המוערך עצמו ושותפים ובעלי תפקידים רלוונטיים בבית הספר הרגיל/בית הספר לחינוך מיוחד.

5.3.7בשיחה תובהר החשיבות הרבה של ביצוע הערכה עצמית על ידי המוערך, מתוך תפיסה המייחסת משמעות למכוונות עצמית ולאחריות אישית של עובד ההוראה במקצועות הבריאות בתהליך ההערכה.

5.3.8על המנהל להקפיד כי תהליך הערכה ייעשה בשיתוף עובד ההוראה המוערך. 

5.3.9מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יבהיר את טיבן של הראיות התומכות הנדרשות לשם ההערכה ויבנה עם המוערך את לוחות הזמנים לביצוע שלבי ההערכה השונים.

5.3.10איסוף ראיות תומכות לעבודתו של עובד ההוראה על ידי מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ייעשה בשיתוף ובליווי מקצועי של מומחה התחום ממקצועות הבריאות בתהליך מתמשך במהלך שנת הלימודים. הראיות התומכות יכללו:

א.הערכה עצמית של המוערך, הערכת מומחה תחום ממקצועות הבריאות ומקורות נוספים הכוללים מידע ממנהל בית הספר לחינוך רגיל, מנהלת הגן, מומחה תחום שילוב וגורמים נוספים בתוך המוסד החינוכי בהתאם לשיקול דעת המנהל.

ב.עדויות ישירות ועדויות עקיפות הנקבעות בשיתוף המוערך ובתיאום עמו בשלושה אירועי הערכה שונים. 

עדויות ישירות הן צפייה במרחבי פעילות שונים, על פי שיקול הדעת של מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, מומחה התחום והמוערך: מרחב טיפולי, טיפול פרטני (למעט בטיפול באמנויות), טיפול קבוצתי וכיתה כקבוצה. תצפית בעבודת המוערך תתקיים לאחר תיאום מראש עם המוערך. ההחלטה על מסגרת התצפית תיקבע בשיתוף מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, מומחה התחום והמוערך, וכל זאת כדי שלא לפגוע בתהליך הטיפולי.

עדויות עקיפות הן עדויות המספקות מידע על ביצועי המוערך: הצגת תיאורי מקרה (case study), אבחונים ותהליכי הערכה, תכנית העבודה עם התלמיד (תח"י, תל"א, תח"א(, ניהול תיק מטפל ועוד.  

5.4.         ביצוע הערכה ומשוב מסכמים

5.4.1מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ישלים את מילוי ההערכה בכל מדדי ההערכה בכלי להערכת מקצועות הבריאות במערכת המקוונת לקראת שיחת המשוב המסכמת עם המוערך, בלי לשלוח אותה בשלב זה.

5.4.2המוערך ישלים את מילוי ההערכה העצמית לגבי ארבעת מדדי ההערכה במערכת המקוונת לקראת שיחה ההערכה המסכמת עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד.

5.4.3מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום יקיימו דיאלוג עם המוערך על בסיס ההערכה בארבעת מדדי ההערכה, לשם זיהוי תחומי החוזק ותחומים הדורשים שיפור והבטחת המשך למידה והתפתחות מקצועית ברמת הפרט ובראייה מערכתית בית ספרית.

5.4.4בתום תהליך ההערכה יקיים מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד סיכום של תהליך ההערכה במערכת המקוונת וישגר אותו.

5.4.5המנהל יעביר העתק מדוח ההערכה המסכם ששוגר במערכת המקוונת לידי עובד ההוראה המוערך.

5.4.6מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יסיים את ההערכה המסכמת של עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המועמדים לקביעות עד 15 באפריל ואת הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות המועמדים לקידום עד 31 במאי וישלח אותן עד למועד זה במערכת המקוונת.

5.4.7התצפיות ושיחות המשוב יתועדו ויישמרו בתיקו האישי של עובד ההוראה ויהוו חלק מהמאגר המתוקשב של משרד החינוך.

5.4.8במקרים שבהם אין הסכמה על הערכת ביצועי עובד ההוראה במקצועות הבריאות בין שותפי ההערכה (מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ומומחה התחום), יש לשתף את המפקח המקצועי או את המדריך הארצי בתחום המקצועי הרלוונטי בתהליך קבלת ההחלטות.

5.4.9על מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד להביא לידיעת המפקח את דבר ההחלטה בעקבות ההערכה המסכמת בנוגע לעובדי ההוראה המועמדים לקביעות ולקידום.

5.4.10לאחר סיכום תהליך ההערכה יביא מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד לידיעת המפקח את החלטתו על מתן המלצה לאי מתן קביעות לעובד הוראה. במקרים אלה יחל תהליך הערכה חדש בשנה הבאה בהשתתפות המפקח.

5.5.         תפקיד המפקח בחינוך המיוחד בהערכת עובדי הוראה במקצועות הבריאות ובהערכת מורי החינוך המיוחד

5.5.1המפקח בחינוך המיוחד יוביל תהליכים להתפתחות מקצועית של המנהלים בנושא הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות ובהבניית שיח פדגוגי כמנוף לשיפור איכות הלמידה והשילוב.

5.5.2המפקח בחינוך המיוחד יכיר את מדיניות הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות, יתעדכן בדרכים ליישומה וישתתף במסגרות למידה בנושא הערכת  עובדי חינוך והוראה.

5.5.3המפקח בחינוך המיוחד יסייע למנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד וילווה אותו בתכנון ובביצוע תהליך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות במתי"א ובמוסדות לחינוך מיוחד, לרבות הכנת תכנית העבודה, בהתאם לתהליכים ולנהלים הנדרשים.

5.5.4המפקח בחינוך המיוחד יתעדכן לגבי התקדמות מהלכי ההערכה ברמה המוסדית  בכלל  ולגבי עובדי ההוראה  המוערכים  בפרט.

5.5.5המפקח בחינוך המיוחד יוודא שתהליך ההערכה וסיכום ההערכה נעשו באופן מלא ותקין על פי תכנון מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ובהלימה לנהלים.

5.5.6המפקח בחינוך המיוחד יבחן את יישום ההחלטות של מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד שהתקבלו במהלך תהליך ההערכה ולאחר עריכת הסיכום.

5.5.7המפקח יבצע יחד עם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ו/או צוות המנהלים שתחת פיקוחו ניתוח ולמידה של הממצאים שעלו בתהליך הערכת עובדי ההוראה במקצועות הבריאות לשם שיפור איכות ההערכה במוסדות החינוך באזור הפיקוח שעליו הוא מופקד.

5.5.8המפקח בחינוך המיוחד יהיה שותף בדיוני הוועדה המחוזית להערכת איכות עובדי ההוראה במקצועות הבריאות בנושא ערעורים על הערכה מסכמת של עובדי ההוראה במקצועות הבריאות ושל מורים בחינוך המיוחד.

5.6.         הטיפול בערעורים של עובדי הוראה במקצועות הבריאות

5.6.1הערעורים יטופלו באמצעות הוועדה המחוזית (להלן "הוועדה המחוזית", ראה פירוט בסעיף 1.5)

5.6.2עובד הוראה במקצועות הבריאות המבקש לערער על הערכת מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד, הן לגבי קבלת קביעות והן לגבי קידום – יגיש ערעור למפקח המוסד החינוכי ולוועדה המחוזית.

5.6.3במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור עובד הוראה במקצועות הבריאות המועמד לקביעות מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על שנת ניסיון נוספת שבמהלכה יבוצע תהליך הערכה מחודש וסופי.

5.6.4במקרים שבהם מצאה הוועדה המחוזית כי ערעור עובד הוראה במקצועות הבריאות המועמד לקידום מוצדק, הוועדה רשאית להחליט על קביעת מעריך נוסף ועל לוח זמנים מחודש לקבלת החלטה מעודכנת.

5.6.5יושב ראש הוועדה המחוזית יעדכן את רשומות המערכת המקוונת אם התקבל ערעורו של המוערך.

5.6.6אפשרות הערעור תינתן לעובד הוראה במקצועות הבריאות רק אם הוחלט על פיטורין, על הארכת ניסיון או על אי קידום בדרגה, ולא במקרה של פתיחת הליך לפיטורים פדגוגיים (אפשר לערער על החלטה סופית ולא על פתיחה של תהליך לקראת קבלת החלטה).

5.7.         קבלת החלטות ויישומן בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה

5.7.1ממצאי ההערכה אמורים לשמש לשני צרכים עיקריים: להערכה מעצבת ולהערכה מסכמת. ההערכה המעצבת מכוונת לשיפור וטיוב של ההוראה והלמידה במוסדות החינוך, לצד פעילות מערכתית ברמת המחוז והיחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול. ההערכה המסכמת משמשת לחיזוק האחריותיות של המוערך ולשם מתן קביעות או קידום בדרגות המקצועיות. 

5.7.2תהליך ההערכה והמשוב יעזור לעובדי הוראה במקצועות הבריאות לשפר את עבודתם המקצועית.

5.7.3במהלך התהליך יקיים המנהל המעריך שיח פדגוגי עם המוערך שיתרום להתפתחותו המקצועית של עובד ההוראה ולשיפור תהליכי הלמידה במוסד החינוכי.

5.7.4הוועדה המחוזית תשתמש בממצאי ההערכה לשם קביעת מדיניות ולשכלול ההוראה והלמידה. היא אף תבחן את השלכותיה של ההערכה ברמת המחוז ותסתייע בהן לעיצוב הכרעות הנוגעות לתהליכי ההתפתחות המקצועיים של עובדי הוראה במקצועות הבריאות.

5.7.5קבלת ההחלטות בעקבות ניתוח ממצאי ההערכה תתבצע ברמות השונות כדלקמן:

א.ברמה הפרטנית

כחלק מתהליך הערכה מעצבת יסכם מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד בשיחות המשוב את חוות דעתו ויקבע עם עובד ההוראה המוערך, אם יש צורך בכך,  פעולות נדרשות שיהיה על המוערך  לבצע בהמשך.

לאחר קבלת הקביעות יתוו מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ועובד ההוראה המוערך תכנית להמשך התפתחותו המקצועית של עובד ההוראה במקצועות הבריאות.

לאחר קבלת קידום בדרגה יתוו מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד ועובד ההוראה המוערך תכנית להמשך קידומו המקצועי של עובד ההוראה במקצועות הבריאות ו/או לקבלת תפקיד במוסד החינוכי.  

ב.ברמה הבית-ספרית

מנהל המתי"א/מנהל בית הספר לחינוך מיוחד יפעל לבסס תרבות של שיפור ולמידה הנשענת על ממצאי ההערכה, כמו הכנת תכנית להתפתחות מקצועית, השתלמות מוסדית בבית הספר או במתי"א, עידוד מורים להשתתף בהשתלמויות, למידת עמיתים, השתתפות בקבוצות הנחייה, סופרויז'ן אישי או קבוצתי ועוד.

5.8.         הכשרה, התפתחות ולמידה לשם הערכת עובדי החינוך, ההוראה והניהול

5.8.1הערכת עובדי הוראה במקצועות הבריאות והאחריות המתלווה להם מחייבים למידה והתפתחות מקצועית מתמשכים לשם ביצועה באופן איכותי. לשם כך יעברו כלל המעריכים והמוערכים סדנאות הכשרה להערכת עובדי ההוראה, החינוך והניהול.

5.8.2התכניות להכשרה והתפתחות מקצועית יתוכננו בהלימה למתווה התכנית להתפתחות מקצועית שיוגדר על ידי  היחידה להערכת עובדי ההוראה והניהול, על פי צורכי המחוז ובשיתוף האגף לחינוך מיוחד.

6.   הערכת יועצים חינוכיים

הייעוץ החינוכי הוא מקצוע מסייע המתאפיין באוריינטציה אקדמית-פרופסיונאלית ונשען על ידע רב-תחומי ובין-תחומי: חינוך על היבטיו הפילוסופיים והיישומיים, תהליכי למידה והוראה, פסיכולוגיה על ענפיה השונים (בעיקר התפתחותית, חברתית ואבנורמלית), סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ ארגוני.

בשל המטלות הרבות והאחריות המוטלת על היועץ החינוכי המקצוע מחייב השכלה אקדמית ברמה של תואר שני לפחות ותעודת הוראה. ההשכלה האקדמית מהווה נדבך ראשון ועיקרי בשלב הכניסה למקצוע, אך על היועצים החינוכיים מוטלת האחריות להמשיך את תהליך הלמידה וההתפתחות המקצועית שלהם במהלך שנות עבודתם כדי להגיע לתפקוד מקצועי מיטבי.

מבחינה ארגונית הפיקוח על היועצים החינוכיים נעשה על ידי היועצים הבכירים הפועלים במסגרת השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך ומהווים גוף של מנהיגות וסמכות מקצועית בתחום הייעוץ החינוכי. פעילותם נועדה להבטיח שירות ייעוצי מיטבי. הם מובילים את תהליכי הפיתוח המקצועי של היועצים במוסדות החינוך ומכאן גם אחריותם לתהליכי ההערכה כנדבך של פיתוח מקצועי. היועצים הבכירים אחראים גם לעיצוב ולהכוונה מקצועית של היועצים החינוכיים, תוך הקפדה על ביצוע מדיניות, סטנדרטים ומטרות הנקבעים על ידי אגף ייעוץ בשפ"י.

6.1.         אפיון אוכלוסיית היועצים החינוכיים המוערכים

הערכת היועצים החינוכיים תתבצע בתהליך מתמשך וקבוע, ועליה לשמש חלק מתרבות העבודה  בבית הספר. להערכת היועץ החינוכי מאפיינים של הערכה מעצבת, והיא מזמנת התפתחות מקצועית על ידי זיהוי נקודות חוזק ונקודות לחיזוק של  היועץ החינוכי המצוי בתהליך ההערכה, מתן משוב בונה על אופן עבודתו ובניית נתיב לפיתוח מקצועי ולשיפור מיומנויות ההוראה והחינוך שלו. יחד עם זאת להערכה גם מאפיינים של הערכה מסכמת לצורך קבלת קביעות או חלופותיה ולצורך קידום בדרגות.  

הערכת היועץ החינוכי תתבצע על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ לצורך קבלת רישיון ולצורך קידום בדרגות, לפי הפרוט שלהלן:  

6.1.1יועץ חינוכי במעמד של רישיון ייעוץ זמני יוערך לאחר שתי שנות עבודה ראשונות שבהן הועסק, לקראת קבלת רישיון מקצועי קבוע. 

6.1.2יועץ חינוכי בדרגות 8-6 יוערך לקראת קידום לדרגות הגבוהות (מדרגה 6 לדרגה 7; מדרגה 7 לדרגה 8; מדרגה 8 לדרגה 9).

6.1.3בנוסף לאמור לעיל, המפקח הבכיר על הייעוץ/מנהל המוסד החינוכי רשאי לבצע הערכה של עבודת היועץ החינוכי  על פי שיקול דעתו, מעבר להערכות המפורטות בסעיפים לעיל (6.1.2-6.1.1), כחלק מתפקידו ומאחריותו המקצועית לשיפור איכות השירות הייעוצי במוסדות החינוך.

6.2.         תפקיד המפקח הבכיר על הייעוץ בהערכת היועץ החינוכי

6.2.1הערכת היועץ החינוכי תיעשה על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ בשיתוף מנהל המוסד החינוכי.

6.2.2ליועצי הגיל הרך יתקיים תהליך הערכה על ידי המפקח הבכיר על הייעוץ בשיתוף המפקח על גני הילדים.

6.2.3תהליך ההערכה של היועץ החינוכי לקראת קבלת הרישיון יהווה סיכום שתי שנות ליווי, תצפית, תהליכי הדרכה ושיחות משוב עם מנהל המוסד החינוכי והמדריך.

6.2.4בתום השנה הראשונה לעבודת היועץ החינוכי יקיים המפקח הבכיר על הייעוץ שיחת משוב מעצבת על עבודת היועץ החינוכי ויתעד את עיקריה. בשנה השנייה יקיים המפקח יום תצפית אחד לפחות בשלושה מוקדי עשייה של עבודת היועץ החינוכי ויסכם את מערך הליווי שלו באופן שיכלול הצגת עדויות וראיות מגוונות, כגון תכנית עבודה, תכנית התערבות, תיעוד תהליכים ייעוציים וכדומה.

6.2.5תהליך ההערכה בשנתיים הראשונות לעבודת היועץ החינוכי ישמש להחלטה על קבלת אישור לרישיון ייעוץ קבוע.

6.2.6תהליך הערכת היועצים החינוכיים המועמדים לקבלת רישיון ולקידום בדרגה יחל בחודש אוקטובר ויסתיים עד סוף חודש מאי.

6.2.7המפקח הבכיר על הייעוץ יקיים מפגשי למידה בתחילת השנה עם פורום היועצים החינוכיים באזור הפיקוח שלו, שבהם ישתף אותם בחשיבות התהליך ותרומתו לקידום האיכות של ביצועי היועץ החינוכי במוסדות החינוך.