בשנים האחרונות מקצוע ההוראה מצוי בתהליך של פרופסיונליזציה. במסגרת תהליך זה חלה בישראל חובת ההתמחות בהוראה (סטאז') עם סיום לימודי התואר ותעודת ההוראה. ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
לצד ההתלהבות שחווים המורים המתחילים לעסוק בהוראה, הם מתמודדים עם קשיים רבים – קשיים מקצועיים וקשיים אישיים. בין הקשיים המקצועיים אפשר למנות בעיות משמעת, בעיות מוטיבציה של תלמידים, התמודדות עם הטרוגניות ברמת התלמידים, הקושי בהערכת תוצרי למידה, יחסים עם הורים, ארגון מטלות בכיתה, הכנת חומרי לימוד, הכרת תכניות הלימודים ועוד. בין הקשיים האישיים אפשר למנות תחושת עומס, משימות עבודה קשות מדי, ציפיות בלתי ברורות, בדידות, קונפליקט בין תפקידים שונים בחיי המורה המתחיל, הלם המציאות ועוד.
תכנית התמיכה בשנת ההתמחות ובשנתיים שלאחריה מיועדת לסייע למורה המתחיל עם כניסתו להוראה. שני מרכיבים מרכזיים נמצאים בתכנית ההתמחות והכניסה להוראה: (1) מרכיב החונכות והליווי, קרי תמיכה אישית במורה המתחיל על ידי עמית מנוסה יותר – מורה-חונך, מורה-מלווה (2) מרכיב של ליווי במסגרת סדנת עמיתים רפלקטיבית, קרי ליווי קבוצתי למתמחים ולמורים חדשים. לצד שני מרכיבים אלו, יש תפקיד משמעותי לתרבות הארגונית במוסד החינוכי הקולט. ככל שבמוסד החינוכי מבוססות נורמות של קליטה מיטבית, כן ישתלבו בו עובדי הוראה חדשים בהצלחה רבה יותר, וכך גם תפחת נשירתם של עובדי הוראה איכותיים מן המערכת.
מאפייניה של קליטה מיטבית הם:
המתמחים והמורים החדשים נקלטים בתנאים המאפשרים הצלחה, כמו הוראה במקצועות שאליהם הוכשרו, התאמת אופי הכיתות שבהן הם משובצים למסוגלות המקצועית שלהם, הימנעות מפיצול שעות ההוראה למספר רב של כיתות ואקלים של קבלה ואכפתיות, כמו גם מתן מענה לצרכים העולים במהלך עבודתם של המתמחים והמורים החדשים. קליטה מיטבית עשויה להגביר את סיכויי השתלבותם ולמנוע את נשירתם מהמערכת.
קיים מודל קליטה שעל פיו ההנהלה ובעלי התפקידים המרכזיים נוטלים חלק בקליטת עובדי ההוראה החדשים ובהעצמתם ומספקים להם גיבוי והכוונה במיוחד באירועים מאתגרים עם הורים או תלמידים.
קיימת תחושה של קולגיאליות ואחווה בצוות, והעמיתים הוותיקים נוטלים חלק בקליטת החדשים, כל זאת בנוסף לחונכות האישית למתמחים המתקיימת בידי חונכים מוכשרים, וליווי אישי הניתן למורים החדשים בידי מלווים מקצועיים.
תהליכי ההערכה מתקיימים במקצועיות ובשקיפות, כולל תהליכי צפייה ומשוב, כתיבת הערכות מעצבות לאורך השנה וכתיבת הערכות מסכמות בסוף השנה: למתמחים – לקראת קבלת רישיון לעיסוק בהוראה, ולמורים החדשים – לקראת קביעות במערכת.
לשם יצירת תרבות קליטה מיטבית יש צורך בראייה מערכתית כוללת המתייחסת לשותפים העיקריים שעוסקים בקליטת המתמחים והמורים החדשים.
השותפים העיקריים ליצירת תרבות קליטה מיטבית למתמחים ולמורים חדשים
2.1מתמחה בהוראה – עובד הוראה בשנת עבודתו הראשונה במערכת החינוך, הנמצא במעמד של מתמחה ומוכר כמתמחה ברפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".
2.2חונך – עובד הוראה ותיק המלווה את המתמחה בהוראה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית במהלך שנת ההתמחות בהוראה.
2.3שנת התמחות בהוראה – שנת עבודתו הראשונה של מתמחה בהוראה במערכת החינוך. הצלחה בשנת ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.4סדנת התמחות – מסגרת לימודים למתמחים עמיתים שמתקיימת אחת לשבוע במוסדות להכשרת מורים – מכללות אקדמיות לחינוך או מחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות, במקביל לעבודת ההוראה בשנת ההתמחות.
2.5הערכת מתמחה – תהליכי הערכה מעצבים ומסכמים של עבודת המתמחה במהלך שנת ההתמחות, כתנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.6עובד הוראה חדש – עובד הוראה בשנות עבודתו הראשונה והשנייה לאחר שנת ההתמחות.
2.7מלווה – עובד הוראה ותיק המלווה את עובד ההוראה החדש מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית בשנה הראשונה ו/או השנייה שלאחר ההתמחות.
2.8קורס לעובדי הוראה חדשים – מסגרת לימודים לעובדי הוראה חדשים, המתקיימת במוסדות להכשרת מורים – מכללות לחינוך או מחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות, במקביל לשנת העבודה הראשונה שלאחר ההתמחות.
2.9אגף התמחות וכניסה להוראה – האגף אחראי על תהליכי הקליטה, החונכות, הליווי וההערכה של מתמחים ועובדי הוראה חדשים, במהלך שלוש השנים הראשונות לעבודתם. תפקידו להבנות את הידע ואת הפעילויות הנדרשות בשלב הכניסה למקצוע ההוראה.
2.10ענף התמחות וכניסה להוראה – גוף פדגוגי באגף התמחות וכניסה להוראה המתמנה על ידי מנהלת האגף. חברי הענף שותפים בתהליכי קביעת מדיניות האגף ומשמשים אנשי קשר מול המפקחים הרפרנטים והמדריכות במחוזות, רכזי יחידות שלב הכניסה להוראה, רכזי ההתמחות, רכזי עובדי ההוראה החדשים ורכזי הכשרת החונכים והמלווים במוסדות ההכשרה.
2.11מפקח רפרנט לנושא ההתמחות וכניסה להוראה – מפקח במחוז שהתמנה על ידי מנהל המחוז או על ידי המפמ"ר האחראי על ההפעלה האופטימאלית של ההתמחות והכניסה להוראה במחוזו או בתחומו. המפקח הרפרנט נמצא בקשרי עבודה גם עם המפקח על הפיתוח המקצועי במחוז.
2.12מדריכה מחוזית לנושא ההתמחות וכניסה להוראה – מורה בתפקיד הדרכה המתמנה על ידי המפקח הרפרנט להדרכה בתחום ההתמחות והכניסה להוראה במחוז.
2.13יחידת שלב הכניסה להוראה במוסדות להכשרת מורים – יחידה ארגונית פדגוגית הקיימת בכל מכללה לחינוך ובכל מחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה, המאגמת את הטיפול בשלב הכניסה להוראה.
התמחות בהוראה נגזרת מתפיסת ההוראה כפרופסיה, והיא מהווה את אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה בישראל. במסגרת תקופת ההתמחות יעסוק המתמחה בעבודת הוראה בפועל בהיקף של שליש משרה לפחות במהלך שנת לימודים אחת. עבודת המתמחה ומעמדו מוכרים במסגרת הרפורמות: "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".
לצד עבודתו של המתמחה בהוראה יתקיימו התהליכים האלה:
א.ליווי מקצועי על ידי חונך אשר הוכשר לתפקיד החונכות ומונה על ידי מנהל בית הספר או המפקח לחנוך את המתמחה ולסייע לו להשתלב בהוראה.
ב.השתתפות בסדנת התמחות המתקיימת באחד מהמוסדות להכשרת עובדי הוראה, בהנחיית איש סגל מטעם המוסד ובמסגרת קבוצת עמיתים, לצורך העצמה של תחושת המסוגלות בהוראה. הרישום להתמחות ייעשה על ידי המתמחה מיד עם כניסתו לעבודה, ולא יאוחר משבוע לאחר תחילת העבודה בפועל. המתמחה יודיע על פרטי העסקתו למרכז ההתמחות בהוראה במכללה או באוניברסיטה שבה ישתלב בסדנת ההתמחות, באמצעות מילוי הטופס המקוון הנמצא באתר אגף א' התמחות וכניסה להוראה בכתובת זו: www.education.gov.il/staj.
ג.תהליכי משוב אמצע שנתי והערכה מסכמת על תפקוד המתמחה על בסיס צפייה בשיעוריו על ידי המנהל/המפקח/החונך וקיום שיחות עמו במהלך השנה במטרה לקבוע אם עמד בדרישות ההתמחות לצורך קבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
3.2.1לומדים סדירים במכללות האקדמיות לחינוך בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה החל משנת לימודיהם האחרונה לתואר אקדמי ולתעודת הוראה עם עמידתם בתנאים האלה: סיום של 80% לפחות מחובות הלימודים בשנים א'-ג', סיום כל חובות ההתנסות המעשית, סיום לימודי עזרה ראשונה, ביטחון ובטיחות וזהירות בדרכים.
3.2.2לומדי המסלולים להכשרת אקדמאים להוראה במכללות לחינוך בארץ, שהם בעלי תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בעלי תואר אקדמי מחו"ל שהוכר על ידי האגף להערכת תארים ודיפלומות במשרד החינוך, אשר מכשירים עצמם להוראה במכללות לחינוך בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה לאחר שעמדו בתנאים האלה: סיום של 80% לפחות מחובותיהם הלימודיים לתעודת הוראה, סיום כל חובות ההתנסות המעשית, סיום לימודי עזרה ראשונה, ביטחון ובטיחות וזהירות בדרכים.
3.2.3לומדים לתעודת הוראה במחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה החל משנת הלימודים האחרונה לתואר האקדמי, לאחר שהשלימו את חובות ההתנסות המעשית ו-80% מחובותיהם הלימודיים לתעודת הוראה, כולל לימודי עזרה ראשונה, ביטחון ובטיחות וזהירות בדרכים.
3.3.1פטור מחובת התמחות בהוראה יינתן על ידי ועדת הפטור באגף התמחות וכניסה להוראה. חברי ועדת הפטור הם: מפקח באגף התמחות וכניסה להוראה – יושב ראש, חבר ענף התמחות וכניסה להוראה ומדריכה לנושא התמחות וכניסה להוראה. הפניות אל ועדת הפטור יוגשו בצירוף מסמכים המעידים על זכאות לפטור, על פי המפורט להלן.
3.3.2הפטורים מחובת התמחות הם:
א.עובדי הוראה המלמדים בכיתות גן-י"ב בחינוך הרשמי ובחינוך המוכר שאינו רשמי אשר היו קבועים במערכת החינוך בעת סיום לימודיהם לתעודת הוראה בארץ. לעניין הקביעות – מחייבים הנהלים המפורסמים בתקנון שירות עובדי הוראה.
ב.עובדי הוראה שהם בעלי חמש שנות ותק בהוראה לפחות בעת סיום לימודיהם לתואר ולתעודת הוראה בארץ. לעניין הוותק – מחייבת קביעה של האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה.
ג.עובדי הוראה שהם בעלי ניסיון בהוראה או בעלי ניסיון בתפקידי ניהול בתחומי חינוך והוראה בעת סיום לימודיהם לתואר ולתעודת הוראה, ואשר אין להם ותק של חמש שנים מלאות, יוכלו להגיש בקשה חריגה לוועדת הפטור. ההחלטה במקרים אלה תדווח ישירות גם לנציג אגף בכיר לכוח אדם בהוראה.
ד.בעלי רישיון לעיסוק בהוראה או בעלי רישיון הוראה קבוע המבקשים להרחיב את הסמכתם לצורך קבלת רישיון לעיסוק בהוראת מקצוע נוסף לא יידרשו לשנת התמחות נוספת, אולם יידרשו לעבור תהליכי הערכה מסכמת, בדומה לתהליכי ההערכה בשנת ההתמחות בהוראה, למעט מי שמרחיב הסמכתו להוראת חינוך גופני, של"ח או מקצועות ייחודיים אחרים לפי דרישת המפמ"ר. מורים אלו יידרשו לעבוד עם חונך במהלך שנת עבודתם הראשונה במקצוע הנוסף ולהשתתף במפגשי הפיקוח, בנוסף על דרישת ההערכה המסכמת.
3.4.1הנחיות כלליות
א.ההתמחות בהוראה תיעשה במערכת החינוך, במוסדות חינוך מוכרים (כהגדרתם בחוק לימוד חובה התש"ט-1949) או במוסד חינוך בעל רישיון התקף מכוח חוק הפיקוח על בתי ספר (התשכ"ט-1969), בכיתות מגן ילדים ועד כיתה י"ב.
ב.ככלל, ההתמחות בהוראה תיעשה בשכבת הגיל (קדם יסודי, יסודי, חטיבת ביניים או חטיבה עליונה) ובהתמחויות (מקצועות ההוראה) שהמתמחה הוכשר להן במהלך לימודיו.
ג.היקף ההעסקה של המתמחה בשנת ההתמחות יהיה שליש משרה לפחות. היקף העסקה קטן מזה לא יוכר לצורך התמחות.
ד.משך ההתמחות הוא שנת לימודים אחת. אם לא הוצע למתמחה שיבוץ לשנת לימודים מלאה – תוכר התמחותו בתנאי שלא נמשכה פחות משישה חודשי עבודה מלאים באותה השנה. במקרה זה תוכרנה גם שתי תקופות עבודה בנות שלושה חודשים כל אחת לפחות באותה השנה. המועד האחרון לתחילת התמחות לצורך עבודה בהיקף של שישה חודשים לפחות הוא 20 בדצמבר בכל שנה. בכל מקרה לא תוכר צבירה של ימי עבודה יחידים להתמחות בהוראה.
ה.המתמחה בהוראה נחשב כעובד הוראה לכל דבר ועניין, ועליו לפעול על פי נוהלי המוסד שבו הוא מועסק ולעמוד בכל דרישות התפקיד המוטלות עליו במקום עבודתו.
ו.בתקופת ההתמחות ישתכר המתמחה על פי "דרגת שכר מתמחה" או "דרגת שכר מורה חדש", על פי נתוני השכלתו ובהתאם למפורט בהסכמי השכר החדשים ברפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". בהעסקה במסגרת מאושרת, אשר אינה פועלת במסגרת הרפורמות, ישתכר המתמחה על פי מסמכי התואר ותעודת ההוראה שבידיו, מדרגת "מורה מוסמך בכיר" ומעלה.
ז.עבודה בהתנדבות אינה מוכרת כהתמחות.
ח.כל העסקה החורגת מהתנאים המפורטים לעיל ומהמסגרות המפורטות להלן טעונה אישור מיוחד של אגף התמחות וכניסה להוראה. כל מקרה ייבחן לגופו ועל פי הנסיבות. מסגרות נוספות שיקבלו אישור מיוחד תפורסמנה מדי שנה באתר האגף בדף "מסגרות מאושרות להתמחות".
3.4.2מסגרות מאושרות להתמחות בחינוך הקדם-יסודי
א.ההתמחות בחינוך הקדם יסודי תתקיים במסגרת הנמצאת בפיקוח או בהדרכה פדגוגית של האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך.
ב.המסגרות המאושרות להתמחות כגננת מתמחה בחינוך הקדם יסודי הן:
- גן טרום חובה
- גן חובה
- גן ילדים הנמצא במסגרת "חטיבה צעירה" בבית ספר
- גן ילדים פרטי ברישיון הנמצא בפיקוח או בהדרכה של משרד החינוך.
ג.העסקת מתמחה בצהרון בפיקוח טעונה אישור מיוחד של הפיקוח הקדם יסודי. בכל מקרה, מתמחה בצהרון בפיקוח נדרש להתמחות גם במסגרת מקובלת ומאושרת בגן ילדים בהיקף של 60% לפחות משליש המשרה הנדרש להתמחות, ויתר השעות יבוצעו בצהרון.
ד.העסקת מתמחה כגננת שנייה, לצד גננת הנמצאת באותה עת בגן, תאושר רק בתנאי שקיים בגן תקן לגננת שנייה.
ה.העסקת מתמחה בגן ילדים פרטי מחייבת הודעה מראש לפיקוח על החינוך הקדם יסודי במחוז. אם לא נמסרה הודעה מראש לפיקוח ייתכן שלא תאושר העבודה כהתמחות.
3.4.3מסגרות מאושרות להתמחות בחינוך היסודי
א.המסגרות המאושרות להתמחות כמורה מתמחה בחינוך היסודי הן:
- כיתות א'-ו' בבתי ספר שש שנתיים
- כיתות א'-ח' בבתי ספר שמונה שנתיים
- בתי ספר בפיקוח הנמצאים במסגרת בית-חולים.
ב.מסגרת בבית ספר שאינה בשעות התקן הפורמאליות, אך מתנהלת באחריות מנהל בית הספר ובידיעת הפיקוח, כגון העסקה מטעם קרן קרב או גורם אחר, תאושר בתנאי שהיא עונה על התנאים האלה:
- ההעסקה היא בהוראה עצמאית בכיתה ולא בסיוע לצד מורה בכיתה
- ההעסקה היא בהוראה שיטתית לקבוצת לומדים קבועה, שאינה משתנה ממפגש למפגש
- קבוצת הלומדים מונה לא פחות מ-15 לומדים. בחינוך המיוחד או בטיפול בנוער בהדרה תאושר קבוצה קטנה יותר.
- ההעסקה מתקיימת בתיאום עם הנהלת בית הספר, באופן שהמתמחה נחשב לחלק מהסגל הבית ספרי, על כל המשתמע מכך.
- ההעסקה קיבלה אישור מיוחד מאגף התמחות וכניסה להוראה, אישור אישי או אישור כללי המופיע במסמך "מסגרות מאושרות להתמחות" היוצא מעת לעת על ידי האגף ומפורסם באתר אגף התמחות וכניסה להוראה.
- ההעסקה מתנהלת בכפיפות לכל הדרישות המפורטות בחוזר זה.
3.4.4מסגרות מאושרות להתמחות בחינוך העל-יסודי
א.המסגרות המאושרות להתמחות כמורה מתמחה בחינוך העל יסודי הן:
- כיתות ט'-י"ב בבתי ספר על-יסודיים ארבע שנתיים
- כיתות ז'-י"ב בבתי ספר על-יסודיים שש שנתיים
- כיתות ז'-ט' בחטיבות ביניים
- בתי ספר בפיקוח הנמצאים במסגרת בית חולים או בית כלא.
3.4.5מסגרות מאושרות להתמחות בחינוך המיוחד
א.המסגרות המאושרות להתמחות כגננת מתמחה או כמורה מתמחה בחינוך המיוחד הן:
- גן ילדים לחינוך המיוחד
- גן ילדים משלב במסגרת החינוך הרגיל
- בית ספר לחינוך המיוחד
- כיתת חינוך מיוחד בחינוך הרגיל
- כיתה משלבת במסגרת החינוך הרגיל
- בית ספר בפיקוח הנמצא במסגרת בית חולים או בית כלא.
ב.העסקה בהוראה במרכז טיפולי חוץ בית-ספרי הנמצא בפיקוח משרד החינוך או בפיקוח רשות מקומית או העסקה במועדוניות המופעלות בתוך מסגרת חינוך מיוחד טעונות אישור מיוחד של אגף התמחות וכניסה להוראה. בכל מקרה היקף ההעסקה של המתמחה במסגרות אלה לא יעלה על 40% משליש המשרה הנדרש להתמחות. יתר שעות ההתמחות תהיינה במסגרת מאושרת ולא במסגרת מרכז טיפולי.
ג.העסקה במסגרות שפורטו לעיל בתקופה המוגדרת כ"פגרת הקיץ" או כ"חופשת חגים" תוכר כמסגרת להתמחות בתנאי שמשך ההעסקה, ובכלל זה זמני החופשה, לא יפחת משישה חודשים.
ד.בוגר הכשרה לחינוך מיוחד ששובץ להוראה בחינוך הרגיל ועשה את שנת ההתמחות בכיתות רגילות בחינוך הרגיל, יוכל בהמשך לעבוד בחינוך הרגיל. אם ירצה להשתלב גם בחינוך המיוחד יוכל לעשות זאת, אולם ייתכן שתינתן עדיפות בשיבוץ למי שהתמחו בחינוך המיוחד. עם זאת כל מקרה ייבדק לגופו.
3.4.6מסגרות מאושרות להתמחות במוזיקה
א.המסגרות המאושרות להתמחות בהוראת מוזיקה הן בתי ספר בפיקוח משרד החינוך.
ב.הוראה פרטנית במוסד חינוכי מוכר (כגון קונסרבטוריון) טעונה אישור מיוחד של אגף התמחות וכניסה להוראה. בכל מקרה, העסקת המתמחה במסגרת זו תהיה בהיקף שלא יעלה על 40% משליש המשרה הנדרש להתמחות. יתר שעות ההתמחות יהיו במסגרת מאושרת, כמפורט בסעיף א', ולא במסגרת פרטנית.
3.4.7מסגרות מאושרות להתמחות במחול
א.המסגרות המאושרות להתמחות בהוראת מחול הן בתי ספר בפיקוח משרד החינוך.
ב.העסקת המתמחה במרכזים חוץ בית-ספריים או בגני ילדים מפוקחים טעונה אישור מיוחד של אגף ההתמחות וכניסה להוראה. בכל מקרה היקף ההעסקה של המתמחה במרכזים או בגנים לא יעלה על 40% משליש המשרה הנדרש להתמחות. יתר שעות ההתמחות תהיינה במסגרת בית-ספרית מאושרת.
3.4.8מסגרות מאושרות להתמחות בחינוך גופני
א.המסגרות המאושרות להתמחות להוראת החינוך הגופני הן:
- בתי ספר בפיקוח משרד החינוך
- גן הפועל במסגרת חטיבה צעירה בתוך בית ספר.
ב.בתקופת ההתמחות תוכר העסקת מתמחה במועדון ספורט בית ספרי בהיקף של 4 שעות שבועיות לפחות, במקביל לעבודתו בהוראת חינוך גופני באותו בית ספר, בתנאי שסך שעות ההעסקה בשני התפקידים יהיה בהיקף שליש משרה לפחות.
ג.בתקופת ההתמחות תוכר העסקת מתמחה בתכנית "השכלה תנועתית ספורטיבית רחבה" בהיקף של 6 שעות שבועיות לפחות, במקביל לעבודתו בהוראת החינוך הגופני בבית ספר, בתנאי שסך שעות ההעסקה בשני התפקידים יהיה בהיקף שליש משרה לפחות.
ד.העסקה בהוראת תחום החינוך הימי לא תוכר כהתמחות בהוראת החינוך הגופני.
3.4.9מסגרות מאושרות להתמחות באמנות
א.המסגרות המאושרות להתמחות בהוראת האמנות הן בתי ספר בפיקוח משרד החינוך.
ב.הוראת אמנות במסגרת אגפי נוער ואגפי חינוך במוזיאונים טעונה תיאום ואישור של הפיקוח על הוראת האמנות במחוז.
3.4.10מסגרות מאושרות להתמחות בתיאטרון
א.המסגרות המאושרות להתמחות בהוראת תיאטרון הן בתי ספר בפיקוח משרד החינוך.
ב.הוראת דרמה ותיאטרון במסגרת חוץ בית ספרית טעונה תיאום ואישור של הפיקוח על הוראת התיאטרון במחוז.
3.4.11מסגרות מאושרות להתמחות בתחום של"ח וידיעת הארץ
המסגרות המאושרות להתמחות בתחום של"ח וידיעת הארץ הן בתי ספר המקיימים פעילות של"ח וידיעת הארץ בהנחיית הפיקוח על התחום במחוז, בכפיפות לכל נוהלי הפיקוח על תחום של"ח וידיעת הארץ.
3.4.12מסגרות מאושרות להתמחות לצורך קבלת רישיון עובד חינוך מטעם מינהל החברה והנוער
המסגרות המאושרות להתמחות בתחומי חברה, נוער וקהילה תהיינה בהתאם לתת-ההתמחות בתחום החברתי-קהילתי שהמתמחה הוכשר אליה, כמפורט בסעיף 8.2-19 בחוזר הוראות הקבע עא/6(ב), "הכשרת עובדי חינוך ושילובם במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי".
4.1עובד הוראה חדש
מי שסיים את תקופת התמחותו בהצלחה עובר למעמד של "עובד הוראה חדש" – מורה חדש או גננת חדשה, עד לקבלת הקביעות במערכת החינוך. בתקופה זו עובד ההוראה הוא בעל זכאות לרישיון לעיסוק בהוראה, אולם נמצא עדיין בשלב ההיקלטות והכניסה למקצוע.
4.2בשנת העבודה הראשונה שלאחר שנת ההתמחות יתקיימו התהליכים האלה:
א.ליווי על ידי מלווה שהוא בוגר קורס להכשרת מלווים, אשר מונה בראשית השנה על ידי מנהל בית הספר או המפקח ללוות את עובד ההוראה החדש בהיקף של 20 שעות ולסייע לו בהעמקת השתלבותו במערכת החינוך.
ב.השתתפות בקורס לעובדי הוראה חדשים. הקורס מיועד לקבוצת עובדי הוראה חדשים בשנה שלאחר ההתמחות, והוא מתקיים במוסד להכשרת עובדי הוראה בהנחיית איש סגל מקצועי. מטרתו להעמיק את תחושת המסוגלות בעבודת ההוראה.
ג.השתתפות בתהליכי הערכה לקראת קביעות על פי נוהלי הזכאות לקביעות במערכת החינוך. תהליכי ההערכה הללו מתנהלים על ידי מנהל בית הספר או המפקח על גן הילדים על בסיס דוחות צפייה, שיחות משוב ועדויות נוספות ומתקיימים על פי נוהלי הערכת עובדי הוראה, כמפורסם בסעיף 8.2-23 בחוזר הוראות הקבע עה/3(ב), "נוהל הערכה של עובדי הוראה וניהול".
4.3עובד הוראה חדש, שבהערכה לקראת קביעות הומלץ להעמידו לשנת ניסיון נוספת, יקבל 20 שעות ליווי נוספות בשנת העבודה השנייה שלאחר ההתמחות.
מעגלי התמיכה למתמחים ולמורים החדשים מתנהלים הן ברמה הארצית והמחוזית והן במוסדות החינוך שבהם הם משולבים.
אגף התמחות וכניסה להוראה במינהל עובדי הוראה מבסס את הבניית הידע ואת הפעילויות המשמעותיות בשלב הכניסה למקצוע ההוראה על הספרות המקצועית מהארץ ומהעולם העוסקת בתהליכי הכניסה להוראה, ובהתאם לכך מפעיל מערך ארצי של ליווי למתמחים ולמורים החדשים באמצעות סדנאות, חונכות, ליווי ותהליכי הערכה. פעילויות אלו ואחרות נועדו לסייע לעובדי ההוראה המתחילים בשלב כניסתם למקצוע ההוראה ולצמצם ככל האפשר את היקף הנשירה של עובדי הוראה איכותיים ממערכת החינוך.
אגף התמחות וכניסה להוראה אחראי גם על גיבוש התפיסה המקצועית של ההתמחות והכניסה להוראה, על תקצוב הפעילויות השונות ועל מעקב אחר ביצוען האיכותי, תוך קיום תהליכי בקרה מתמדת. בנוסף האגף מפעיל מערך לוגיסטי מלווה שמטרתו להבנות תרבות קליטה מיטבית לעובדי הוראה חדשים במערכת החינוך. המערך כולל גם ניהול מאגרי מידע, הנפקת אישורים, עידוד יזמות והפקת תחרויות למתמחים, לעובדי הוראה חדשים, לחונכים ולמלווים.
באגף התמחות וכניסה להוראה פועל "ענף התמחות וכניסה להוראה". הענף מורכב מצוות מפקחים ואנשי חינוך הפועלים מטעם הנהלת האגף. חברי ענף ההתמחות והכניסה להוראה שותפים בגיבוש המדיניות ותהליכי ההפעלה ונמצאים בקשר עם כל המכללות לחינוך ועם האוניברסיטאות, מלווים את בעלי התפקידים השונים במוסדות ההכשרה ובמחוז, מעודדים יזמות למחקר בנושא ההתמחות והכניסה להוראה ונמצאים בקשר שוטף עם הצוות המחוזי לצורך הטמעת המדיניות ופתרון בעיות מחוזיות.
5.2.1הצוות המחוזי
הצוות המחוזי המרכז את הטיפול הפדגוגי המחוזי במתמחים מורכב ממפקח רפרנט לנושא התמחות וכניסה להוראה וממדריכה מחוזית לנושא התמחות וכניסה להוראה, העומדים בקשרי עבודה עם המפקח על הפיתוח המקצועי במחוז. המפקח הרפרנט מתמנה לתפקיד על ידי מנהל המחוז, והמדריכה המחוזית נבחרת על ידי המפקח הרפרנט. צוות זה מרכז את הפעילויות הפדגוגיות והארגוניות הרלוונטיות למתמחים, לעובדי הוראה חדשים, לחונכים ולמלווים מטעם הנהלת המחוז ונמצא בקשר שוטף עם חברי ענף התמחות וכניסה להוראה מטעם אגף התמחות וכניסה להוראה.
בכל מחוז שני מפקחים רפרנטים: אחד המרכז את הפעילות בחינוך הקדם יסודי והשני – בחינוך היסודי והעל-יסודי, ולכל אחד מהם מדריכה מחוזית.
על הצוותים המחוזיים להיפגש בתאריכים קבועים במהלך השנה עם מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה ועם חברי ענף התמחות וכניסה להוראה לצורך עדכון הדדי ולצורך למידה מתוך העשייה.
הצוות המחוזי פועל בשני מישורים:
א.במישור הפדגוגי – הטמעת נוהלי ההתמחות והכניסה להוראה בקרב מפקחים, מנהלים וחונכים במחוז; מעורבות בתהליכי צפייה במקרים מיוחדים; קיום ימי עיון ומפגשים מחוזיים בנושא; הטמעת התפיסה המקצועית הנדרשת בשלב הכניסה למקצוע ההוראה בקרב מפקחים, מנהלים, חונכים ומלווים במחוז; מעורבות בפתרון בעיות; מעקב אחר תהליכי הצפייה; קשר עם הרכזים במוסדות להכשרת עובדי הוראה המפעילים את הסדנאות למתמחים והקורסים לעובדי הוראה חדשים; קיום ימי עיון ומפגשים מחוזיים בנושא ההתמחות; ייעוץ מקצועי להנהלת המחוז בכל הקשור לשלב הכניסה להוראה במחוז.
ב.במישור הארגוני – ריכוז רשימה עדכנית של המתמחים במחוז בשיתוף עם אגף התמחות וכניסה להוראה; אחריות על שימוש במאגר החונכים שהוכשרו לתפקיד חונכות במחוז; קשר עם המתמחים והחונכים במחוז; קשר עם עובדי ההוראה החדשים והמלווים במחוז; ריכוז נתוני הערכה מחוזיים בשיתוף עם אגף התמחות וכניסה להוראה; ריכוז מידע עדכני ומפורט ככל האפשר של שמות המתמחים ועובדי ההוראה החדשים במחוז, בשיתוף עם אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במחוז ועם אגף התמחות וכניסה להוראה; ביצוע מעקב אחר מינוי חונכים על פי המאגר המחוזי של החונכים שהוכשרו לתפקידם; ביצוע מעקב אחר קיומם של תהליכי ההערכה המחוזיים וניתוח תוצאות ההערכה; מעקב אחר ביצוע ההנחיות בחוזר זה ונהלים רלוונטיים אחרים במחוז.
5.2.2תפקידי המפקחים והמנהלים במהלך תקופת ההתמחות והכניסה להוראה
למפקח, למנהל המוסד החינוכי ולמפקח על גן הילדים תפקיד מרכזי בהצלחת השתלבותם של המתמחה ועובד ההוראה החדש במערכת החינוך. בידיהם ליצור תנאים המאפשרים הצלחה, וזאת באמצעות הימנעות משילובם בכיתות מאתגרות במיוחד, מפיצול עבודת המתמחה למספר רב של כיתות שונות ומתכנון מערכת שעות מורכבת במיוחד, וכן באמצעות הבנייה של תרבות קליטה ראויה למתמחים ולמורים חדשים.
תפקידיהם העיקריים של המפקחים והמנהלים בתהליכי ההשתלבות של המתמחה ושל עובד ההוראה החדש הם:
א.שיבוץ המתמחה בהתאם לתחומי ההכשרה שלו
ב.קיום פגישות אישיות עמו לשיח ולתיאום ציפיות
ג.מינוי חונך למתמחה ומלווה לעובד ההוראה החדש
ד.שילוב המתמחה ועובד ההוראה החדש בקרב הצוות הוותיק
ה.הפחתת עומס עבודה והפגת מתחים וחששות
ו.צפייה בעבודת המתמחה ועובד ההוראה החדש והערכתה באופן מעצים ומקדם
ז.הערכת המתמחה ועובד ההוראה החדש באופן מעצים ומקדם
ח.איתור עובדי הוראה ותיקים המתאימים לתפקידי חונכות וליווי ועידודם להשתתף בקורסים להכשרת חונכים ומלווים לשם יצירת צוות גדול דיו של חונכים ומלווים בוגרי הכשרה לעיסוק בחונכות ובליווי.
5.2.3תפקידי מנהל בית הספר בשלב הקבלה לתקופת התמחות
א.לאחר שהמועמד רואיין על ידי המפקח הכולל או על ידי המפקח המקצועי במחוז או על ידי מנהל בית הספר ונמצא מתאים לשיבוץ באחד מבתי הספר במחוז, או לאחר החלטת ועדת השיבוץ במגזר הערבי, יקיים מנהל בית הספר פגישה אישית עם המועמד.
חשיבותה של פגישה זו רבה והיא משמעותית לשיפור איכות כניסתו של המתמחה לעבודה בהוראה, הן מבחינת המתמחה והן מבחינת בית הספר.
בראשית המפגש יבקש המנהל מהמועמד להציג עצמו מבחינה אישית ומקצועית ולציין את ציפיותיו ממקצוע ההוראה, את חששותיו, את מטרותיו בהוראה וכדומה. בהמשך יפרוש המנהל בפני המועמד להתמחות את ה"אני מאמין" הבית-ספרי שלו ויערוך עמו תיאום ציפיות. המנהל יציג לפני המתמחה את חיי היום-יום של בית הספר ויספר לו על צוות ההוראה ועל גורמים נוספים השותפים לפעילות החינוכית במוסד.
המנהל יציג בפני המתמחה את היקף משרתו ואת מערכת השעות המתוכננת עבורו ויסביר מה הם התפקידים הנוספים המיועדים לו, מלבד ההוראה. במהלך השיחה ידגיש המנהל את מחויבותו האישית להשתלבותו המיטבית של המתמחה.
המנהל יפרט את ציפיותיו מהקשר מנהל-חונך-מתמחה ויקבע ארבעה מועדים למפגשים משותפים שלו עם המועמד ועם החונך במהלך תקופת ההתמחות, שניים בכל מחצית שנה.
בסיום המפגש מומלץ כי המנהל יצייד את המתמחה בדפי מידע הנוגעים לנוהלי בית הספר וטפסים רלוונטיים לשילובו בצוות בית הספר. כמו כן יסוכמו בבהירות פרטי העסקתו של המתמחה בבית הספר, היקף משרתו, התפקידים שהוא עתיד למלא מלבד ההוראה, וכן פרטי תהליך החניכה והליכי ההערכה הצפויים להתקיים במהלך תקופת ההתמחות, כולל ציון מועדי הצפייה המתוכננים.
ב.המנהל יתאים ככל האפשר את הרכב הכיתות ואת אוכלוסיית התלמידים למתמחה ולכישוריו.
ג.המנהל ימנה למתמחה חונך שהוא בוגר קורס להכשרת חונכים ויתאם שיחה משותפת עם השניים.
ד.המנהל, בתיאום עם מזכירות בית הספר, יעמוד בקשר עם צוות כוח אדם בהוראה ועם הגזברות, כדי לוודא שהמתמחה יקבל את שכרו בזמן ועל פי ההנחיות והנהלים המקובלים.
ה.מנהל בית הספר, בתיאום עם החונך, יזמין את המתמחה ליטול חלק פעיל במסגרת ימי ההיערכות לשנת הלימודים החדשה. המנהל יציג את המתמחה בהוראה בפני הצוות ויעודד אותו להשמיע את דעותיו במסגרות הפורמאליות של בית הספר, בישיבות מורים ובישיבות צוותי עבודה. המנהל יכוון את צוות בית הספר לשלב את המתמחה בהוראה בתהליכי התכנון של שנת העבודה ובפעילויות הבית-ספריות המרכזיות.
5.2.4תפקידי מנהל בית הספר במהלך תקופת ההתמחות בהוראה
א.קיום פגישות שוטפות עם המתמחה
ב.צפייה בשיעורי המתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית שנה, תיעודה ותיוקה בתיק האישי
ג.קיום שיחת משוב עם המתמחה ועם החונך בעקבות הצפייה שקיים המנהל בשיעורי המתמחה ועל בסיס דוחות החונך, ככלי להעצמה וללמידה שנועד לשפר את עבודתו של המתמחה וכן ככלי להערכה
ד.הערכת המתמחה באמצע השנה ולקראת סוף תקופת ההתמחות כמפורט בפרק 6.
ה.מתן סיוע וגיבוי למתמחה במקרים שבהם מתעוררים קשיים מיוחדים עם תלמידים, עם הורים ועם אנשי הצוות. המנהל יכול לצרף את היועץ החינוכי לסייע בהתמודדות.
5.2.5תפקידי מפקח גן הילדים בשלב הקבלה לתקופת התמחות
א.המפקח יקיים פגישה אישית ראשונית עם המועמדת. מפגש זה הוא חשוב ומשמעותי לשיפור איכות כניסתה של המתמחה לעבודה בהוראה, הן מבחינת המתמחה והן מבחינת המערכת. לקראת המפגש יש למנות למתמחה חונכת שהיא גננת בוגרת הקורס להכשרת גננות חונכות. בראשית המפגש יבקש המפקח מהמועמדת להציג את עצמה מבחינה אישית ומקצועית ולציין את ציפיותיה ממקצוע ההוראה בגן, את חששותיה, את מטרותיה החינוכיות וכדומה. המפקח יפרוש בפני המועמדת להתמחות את ה"אני מאמין" שלו ויערוך עמה תיאום ציפיות. המפקח גם יציג בפני המתמחה את חיי היום-יום של גן הילדים ויספר לה על צוות הגן ועל גורמים נוספים השותפים לפעילות החינוכית.
בהמשך יציג המפקח בפני המתמחה את היקף משרתה ואת אופייה וכן את מערכת השעות המתוכננת עבורה. המפקח יסביר מה הם התפקידים הנכללים בעבודת הגננת, מלבד תפקידי ההוראה. במהלך השיחה ידגיש המפקח את מחויבותו האישית להשתלבותה המיטבית של המתמחה.
המפקח יצרף לשיחה את החונכת שמונתה לחנוך את המתמחה. לאחר היכרות קצרה יפרט המפקח את ציפיותיו מהקשר בינו לבין החונכת והמתמחה ויקבע ארבעה מועדים למפגשים משותפים עמן במהלך תקופת ההתמחות, שניים בכל מחצית שנה.
בסיום המפגש מומלץ כי המפקח יצייד את המתמחה בדפי מידע הנוגעים לנוהלי החינוך הקדם-יסודי וטפסים רלוונטיים לשילובה בצוות הגננות. כמו כן יסוכמו בבהירות פרטי העסקתה של המתמחה בגן, מהות התפקידים שהיא עתידה למלא, פירוט תהליך החניכה והליכי ההערכה הצפויים להתקיים במהלך תקופת ההתמחות, כולל מועדי הצפייה המתוכננים בעבודתה וכל מידע רלוונטי נוסף.
ב.המפקח יתאים ככל האפשר את הרכב הכיתות ואת אוכלוסיית הילדים למתמחה ולכישוריה.
ג.המפקח יעמוד בקשר עם צוות כוח אדם בהוראה ועם הגזברות כדי לוודא שהמתמחה תקבל את שכרה בזמן ועל פי ההנחיות והנהלים המקובלים.
ד.המפקח, בתיאום עם החונכת, יזמין את המתמחה ליטול חלק פעיל במסגרת ימי ההיערכות לשנת הלימודים החדשה. המפקח יציג את המתמחה בפני צוות הגננות ויעודד אותה להשמיע את דעותיה בישיבות. כמו כן יכוון את הצוות לשלב את המתמחה בתהליכי התכנון של שנת העבודה ובפעילויות המרכזיות.
5.2.6תפקידי מפקח גן הילדים במהלך תקופת ההתמחות בהוראה
א.קיום שיחות שוטפות עם המתמחה
ב.צפייה בשיעורי המתמחה לפחות פעם אחת בכל מחצית שנה, תיעודה ותיוקה בתיק האישי
ג.קיום שיחת משוב עם המתמחה ועם החונכת, בעקבות הצפייה של המפקח בשיעורי המתמחה ועל בסיס דוחות החונכת ככלי להעצמה וללמידה שנועד לשפר את עבודתה של המתמחה וכן ככלי להערכה
ד.הערכת המתמחה באמצע השנה ולקראת סוף תקופת ההתמחות כמפורט בפרק 7
ה.מתן סיוע וגיבוי למתמחה במקרים שבהם מתעוררים קשיים מיוחדים עם תלמידים, עם הורים ועם אנשי הצוות. המפקח יכול לצרף את היועץ החינוכי לסייע בהתמודדות.
5.2.7 תפקידי החונך במהלך שנת ההתמחות ותפקידי המלווה בשנתיים שלאחריה
החונך והמלווה מהווים חוליה חשובה במיוחד במערך ההתמחות והכניסה להוראה. החונכות האישית למתמחה והליווי האישי לעובד ההוראה החדש ייעשו בידי עובד הוראה ותיק ומנוסה, חבר בצוות ההוראה ומעורה בעשייה החינוכית, שהוכשר לתפקיד החונכות והליווי.
החונכות למתמחה תתבצע באמצעות מפגשים שבועיים קבועים, שעיקר מהותם – שיחות רפלקטיביות, צפייה בשיעורים ומתן משוב והערכה. הליווי יתבצע במפגשים במהלך השנה, בהיקף של 20 שעות ליווי.
השפעתם של החונך והמלווה על ההיקלטות המיטבית של המתמחה ושל עובד ההוראה החדש באה לידי ביטוי בשלושה תחומים:
א.בתחום המקצועי – הכרת תכניות הלימודים, סיוע בדרכי הערכת לומדים, סיוע בניהול כיתה, סיוע בטיפוח החשיבה המקצועית, צפייה בעבודת המתמחה והערכתה.
ב.בתחום הרגשי – טיפוח דימוי עצמי מקצועי, סיוע במצבים של תחושת בדידות או תסכול, סיוע בבניית אמון בין המתמחה לבין צוות ההוראה, הילדים וההורים.
ג.בתחום המערכתי – לימוד נוהלי המערכת, הזכויות והחובות של המתמחה והבטחת השתלבותו בצוות ההוראה.
5.2.8הגדרת תפקיד החונך
א.החונך הוא עמית מנוסה המלווה את המתמחה במהלך שנת עבודתו הראשונה בהוראה על כל היבטיה ומספק לו תמיכה מקצועית-דידקטית, תמיכה חברתית ותמיכה רגשית.
ב.החונך מסייע למתמחה להיקלט במוסד החינוכי על ידי טיפוח היכולות החיוניות לעבודתו של המתמחה כדי לסייע לו להצליח במילוי תפקידו בשלב הכניסה למקצוע.
ג.החונך הוא שותף פעיל בתהליך ההערכה של המתמחה על שני שלביו: שלב ההערכה המעצבת ושלב ההערכה המסכמת. החונך יתעד בכתב את המשוב על עבודת המתמחה, ובכלל זה את דוחות הצפייה בשיעוריו כבסיס להחלטות בשלב הערכה.
ד.כל חונך בבית הספר יחנוך רק מתמחה אחד ולא קבוצת מתמחים. רק במקרה של מחסור בחונכים חונך אחד יכול לחנוך שני מתמחים. בגני ילדים – כל חונכת תחנוך עד שני מתמחים. בכל מקרה יש לקיים את פגישות החונכות לכל מתמחה בנפרד.
5.2.9התנאים הנדרשים למילוי תפקיד חונך
א.עובד הוראה בתפקיד של מורה או גננת (מנהל בית ספר או מפקח לא ישמשו כחונכים)
ב.חונך שהוא מורה יהיה עובד הוראה בסגל בית הספר שבו מועסק המתמחה
ג.בעל תעודת הוראה/רישיון הוראה
ד.בעל ותק של ארבע שנים לפחות בהוראה
ה.מומלץ שהחונך יהיה בעל ניסיון בהוראת מקצוע אחד לפחות מתוך מקצועות ההוראה של המתמחה, ובהוראה באותה שכבת גיל שבה המתמחה מלמד.
ו.בוגר קורס להכשרת חונכים באחד המוסדות להכשרת עובדי הוראה. במקרים חריגים תאושר העסקתו של חונך שאינו בוגר קורס להכשרת חונכים, ובלבד שהחונך ישתלב בקורס להכשרת חונכים תוך כדי עבודתו בחונכות. הקורס להכשרת חונכים מוכר לצורך קידום במסגרת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".
ז.בעל יכולת ונכונות לספק תמיכה רגשית ומקצועית למתמחה ולשמש כתובת זמינה לשאלותיו ולהתלבטויותיו, כמו גם מקור להעצמתו.
5.2.10המינוי לתפקיד חונך
א.גננת חונכת תמונה לתפקיד על ידי המפקח על גן הילדים.
ב.מורה חונך ימונה לתפקידו על ידי מנהל בית הספר.
ג.בבית ספר שבו המתמחה הוא מורה יחיד במקצועו, יכול המפקח המקצועי למנות חונך מאותו תחום גם מחוץ לסגל בית-הספר.
ד.חונך בתחומי מינהל החברה והנוער ימונה לתפקידו על ידי נציג מינהל החברה והנוער במחוז.
ה.מינוי החונך לתפקידו ייעשה מוקדם ככל האפשר בסמיכות לקבלת המתמחה לעבודה. בכל מקרה ימונה החונך לא יאוחר משבועיים לאחר שיבוץ המתמחה בעבודה.
ו.טופס אישור למינוי חונך אפשר למצוא באתר אגף א' התמחות וכניסה להוראה.
ז.מפקח, מנהל וסגן מנהל אינם יכולים לשמש בתפקיד חונך.
5.2.11תפקידי החונך
תהליך החונכות הוא תהליך של דיאלוג מתמיד בין החונך לבין המתמחה. השיח בין החונך לבין המתמחה יתקיים במקום העבודה ומחוצה לו. דפוסי התקשורת בין החונך לבין המתמחה ייקבעו על ידי שניהם, על פי הצרכים והנסיבות המיוחדים להם.
יחד עם זאת, קיימים דפוסי עבודה מחייבים, ועל החונך להביאם לידיעת המתמחה בתחילת תהליך החונכות:
א.קיום מפגש שבועי קבוע ורציף של שעה עם המתמחה – המפגש יהיה אישי ומקצועי, ומטרותיו הן תמיכה במתמחה והעצמתו. תאריכי השיחות ונושאי המפגשים יתועדו. השיחות במפגש תהיינה שיחות רפלקטיביות ודינמיות להעצמת המתמחה, בזיקה להתנסותו ולנושאים החינוכיים שהוא נחשף אליהם במהלך תקופת ההתמחות.
ב.צפייה בשיעורי המתמחה – על החונך לצפות בשני שיעורים לפחות בכל מחצית של שנת הלימודים, בתיאום מראש עם המתמחה. צפיית החונך בשיעורים מיועדת לסייע למתמחה מבחינה פדגוגית-דידקטית, מבחינה חינוכית ומבחינה אישית. במסגרת הצפייה על החונך לרשום לעצמו הערות ואבחנות שונות שישמשו בסיס לשיחה בעקבות הצפייה. חומר זה ישמש בסיס לדיון משותף ולהנחיה נוספת (דגם לטופס של דוח צפייה אפשר למצוא באתר של אגף א' התמחות וכניסה להוראה).
ג.צפייה בשיעורים שמעביר החונך – מומלץ כי החונך יזמין את המתמחה במהלך שנת הלימודים לצפות בשני שיעורים לפחות שהחונך עצמו מעביר. צפייה כזאת מזמנת הדגמה של פעולת ההוראה ולמידה ממנה, וחשוב שהיא תלווה בשיחה שבה יחשוף החונך באוזני המתמחה שצפה בו את שיקול הדעת שהנחה אותו ואת תהליכי קבלת ההחלטות בעת הכנת השיעור ובעת העברתו. באופן זה יכול המתמחה לשמש עמית מקצועי לחונך, לשאול שאלות ולהעיר הערות, פעולות שעשויות לחדד את מיומנותו שלו בהוראה.
ד.קיום שיחות משוב בעקבות צפיית המתמחה בשיעוריו של החונך – אחת מפעולות החונכות שיש לה תפקיד מרכזי בקידומו של המתמחה היא שיחת המשוב. שיחה זו חושפת את המתמחה לאירועים החינוכיים והדידקטיים שהתרחשו בעת ההוראה. שחזורם בשיחה מאפשר הפעלת שיקול דעת ובקרה על ההתנסות, תוך חשיבה על הקשר שבין המטרות שהוצבו לפני השיעור לבין הפעילויות שנעשו במהלכו וההישגים שהושגו בעקבותיו. בשיחה ראוי לברר מה היו מטרות ההוראה, אילו החלטות תכנוניות וביצועיות קיבל המתמחה, מה משמעותן וחשיבותן, במה הן נכונות ואילו חלופות אפשר להציע להן.
ה.יצירת קשר עם המנהל/המפקח ובעלי תפקידים לפיתוח תרבות קליטה מיטבית של מתמחים ושל מורים חדשים
ו.פתרון בעיות – החונך הוא הכתובת של המתמחה להיוועצות דחופה, לתמיכה ולפתרון בעיות שנוצרות במהלך העבודה, עם תלמידים, עם הורים ועם אנשי הצוות. החונך יכול לצרף את היועץ החינוכי לסייע בהתמודדות עם קשיים מיוחדים. החונך ישתף את המנהל לפי העניין והנסיבות.
ז.שותפות בתהליכי הערכה – מתן "הערכה מעצבת – משוב אמצע שנתי" באמצע שנת ההתמחות וחברות בוועדת הערכה מסכמת בסוף שנת ההתמחות.
5.2.12גמול חונכות
א.החונך זכאי לגמול חונכות על עבודתו.
ב.החונך יכול לבחור בין שתי חלופות: קבלת גמול כספי או הכרה לצורך פיתוח מקצועי.
ג.הגמול הכספי משולם באמצעות המוסד להכשרת מורים שבו משתתף המתמחה בסדנה. הגמול משולם עבור 12 חודשים, בתנאי שהחונך מילא את התפקיד במהלך שנת לימודים שלמה. חונך שחנך תקופה קצרה יותר יקבל את הגמול החודשי עבור החודשים שבהם הועסק כחונך וכן את החלק היחסי בתקופת הקיץ. בראשית שנת התשע"ה עמד גמול החונכות הכספי על סך של 349.53 ש"ח ברוטו לחודש.
ד.הכרה כפיתוח מקצועי – העיסוק בחונכות יכול להיות מוכר לחונך שעבר הכשרה כשעות פיתוח מקצועי בהיקף של 30 שעות במתווה הפיתוח המקצועי ב"אופק חדש" או ב"עוז לתמורה". כל זאת מתוך הנחה שתהליך החונכות משפיע לא רק על התפתחותו של המתמחה, אלא שהוא גם מצמיח ומעצים גם את החונך.
במסגרת התפקיד ולצורך התגמול והקידום נדרשים מפגשי חונכות שבועיים עם המתמחה; צפייה בארבעה שיעורים של המתמחה, שניים בכל מחצית; קיום פגישות משוב ותיעוד הצפייה והמשוב; השתתפות בשלושה ימי עיון שיתקיימו במכללה/אוניברסיטה ושותפות בתהליך הערכה מסכמת ובמשוב האמצע שנתי.
ה.על החונך להודיע על החלטתו בדבר אופן התגמול למתמחה שלו, אשר ימלא את בחירת החונך בטופס הרישום המקוון.
5.2.13תפקיד המלווה
א.המלווה הוא עמית מנוסה המלווה את עובד ההוראה החדש לאחר שנת ההתמחות בהיקף של 20 שעות בשנה ומספק לו תמיכה מקצועית-דידקטית, תמיכה חברתית ותמיכה רגשית.
ב.המלווה מסייע לעובד ההוראה החדש להיקלט בעבודה בדרך של טיפוח היכולות החיוניות לעבודתו.
ג.המלווה הוא הכתובת של עובד ההוראה החדש להיוועצות דחופה, לתמיכה ולפתרון בעיות שנוצרות במהלך העבודה, עם תלמידים, עם הורים ועם אנשי הצוות. המלווה יכול לצרף את היועץ החינוכי לסייע בהתמודדות עם קשיים מיוחדים. המלווה ישתף את המנהל לפי העניין והנסיבות.
ד.כל מלווה יכול ללוות שני עובדי הוראה חדשים לכל היותר. בכל מקרה יש לקיים את פגישות הליווי לכל עובד הוראה חדש בנפרד.
ה.תהליך הליווי מתקיים בעיקר בשנה שלאחר ההתמחות, אולם הוא ממשיך גם בשנה השנייה שלאחר ההתמחות למי שקיבל הארכה לשנת ניסיון נוספת בעת תהליך ההערכה לקביעות.
5.2.14התנאים הנדרשים למילוי תפקיד מלווה
א.עובד הוראה בתפקיד של מורה או גננת (מנהל בית ספר או מפקח לא ישמשו כמלווים.)
ב.מלווה שהוא מורה יהיה עובד הוראה מסגל בית הספר שבו מועסק עובד ההוראה החדש
ג.בעל תעודת הוראה/רישיון הוראה
ד.בעל ותק של חמש שנים לפחות בהוראה
ה.מומלץ שהמלווה יהיה בעל ניסיון בהוראת מקצוע אחד לפחות מתוך מקצועות ההוראה של עובד ההוראה החדש, ובהוראה באותה שכבת גיל שבה מלמד עובד ההוראה החדש.
ו.בוגר קורס להכשרת חונכים ומלווים באחד המוסדות להכשרת עובדי הוראה. במקרים חריגים תאושר העסקתו של מלווה שאינו בוגר קורס להכשרת חונכים, ובתנאי שהמלווה ישתלב בקורס להכשרת חונכים ומלווים במקביל לעבודתו. הקורס להכשרת חונכים ומלווים מוכר לצורך קידום במסגרת מתווה "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".
ז.בעל יכולת ונכונות לתת תמיכה רגשית ומקצועית לעובד ההוראה החדש ולשמש כתובת זמינה לשאלותיו ולהתלבטויותיו, כמו גם מקור להעצמתו.
5.2.15המינוי לתפקיד מלווה
א.גננת מלווה תמונה לתפקיד על ידי המפקח על גן הילדים.
ב. מורה מלווה ימונה לתפקידו על ידי מנהל בית הספר.
ג.בבית ספר שבו עובד ההוראה החדש הוא מורה יחיד במקצועו, יכול המפקח המקצועי למנות מלווה מאותו תחום גם מחוץ לסגל בית הספר.
ד.מלווה בתחומי מינהל החברה והנוער ימונה לתפקידו על ידי נציג מינהל החברה והנוער במחוז.
ה.מינוי המלווה לתפקידו ייעשה מוקדם ככל האפשר ובסמיכות לקבלת עובד ההוראה החדש לעבודה. בכל מקרה ימונה המלווה לא יאוחר משבועיים לאחר שיבוץ עובד ההוראה החדש בעבודה.
ו.אישור מינוי מלווה אפשר למצוא באתר אגף א' התמחות וכניסה להוראה.
ז.מפקח, מנהל וסגן מנהל אינם יכולים לשמש בתפקיד מלווה.
5.2.16תפקידי המלווה
תהליך הליווי, כמו תהליך החונכות, הוא תהליך של דיאלוג מתמיד בין המלווה לבין עובד ההוראה החדש והוא מתקיים במקום העבודה ומחוצה לו. דפוסי התקשורת בין המלווה לבין עובד ההוראה החדש נקבעים על ידי שניהם על פי הצרכים והנסיבות המיוחדים להם. יחד עם זאת קיימים דפוסי עבודה המעוגנים בתפקיד ועל המלווה להביאם לידיעת עובד ההוראה החדש בתחילת תהליך הליווי.
א.קיום סדרה של מפגשים אישיים עם עובד ההוראה החדש, בהיקף של 20 שעות. יש לתעד את תאריכי המפגשים ואת הנושאים הנדונים בהם. מטרת המפגשים היא לקיים שיחות רפלקטיביות ודינמיות להעצמת עובד ההוראה החדש, בזיקה לנושאים חינוכיים שהוא חווה במהלך עבודתו.
ב.צפייה בשיעורים שמעביר עובד ההוראה החדש, על פי בקשתו ובתיאום מראש. צפיית המלווה בשיעורים מיועדת לסייע לעובד ההוראה החדש מבחינה פדגוגית-דידקטית, מבחינה חינוכית ומבחינה אישית. במסגרת הצפייה על המלווה לרשום לעצמו הערות ואבחנות שישמשו בסיס לשיחה שתתקיים בעקבותיה (דגם לטופס של דוח צפייה אפשר למצוא באתר של אגף א' התמחות וכניסה להוראה).
ג.צפייה בשיעורים שמעביר המלווה, על פי הצורך. מומלץ כי המלווה יזמין את עובד ההוראה החדש לצפות בשיעורים שהוא עצמו מעביר. צפייה כזאת מזמנת הדגמה של פעולת הוראה ולמידה ממנה, וחשוב שהיא תלווה בשיחה שבה יחשוף המלווה באוזני עובד ההוראה החדש שצפה בו את שיקול הדעת שהנחה אותו ואת תהליכי קבלת ההחלטות בעת הכנת השיעור ובעת ההוראה. באופן זה יכול עובד ההוראה החדש לשמש מעין עמית מקצועי למלווה, לשאול שאלות ולהעיר הערות, פעולות שעשויות לחדד את מיומנויותיו שלו בהוראה.
ד.קיום שיחות משוב בעקבות צפיית המלווה בשיעוריו של עובד ההוראה החדש. אחת מפעולות הליווי שיש לה תפקיד משמעותי בקידומו המקצועי של עובד ההוראה החדש היא שיחת המשוב. שיחה זו חושפת אותו לאירועים החינוכיים והדידקטיים שהתרחשו בעת ההוראה. שחזורם בעת השיחה מאפשר הפעלת שיקול דעת ובקרה על ההתנסות, תוך חשיבה על הקשר בין המטרות שהוצבו לפני השיעור לבין הפעילויות שנעשו במהלכו וההישגים שהושגו בעקבותיו. ראוי לברר במהלך השיחה מה היו מטרות ההוראה, אלו החלטות התקבלו בעת ביצועה, מה משמעותן וחשיבותן, במה הן נכונות ואלו חלופות אפשר להציע להן.
ה.יצירת קשר עם המנהל/המפקח ובעלי תפקידים לפיתוח תרבות קליטה מיטבית של מתמחים ושל עובדי הוראה חדשים.
ו.שותפות בתהליכי ההערכה לקראת קביעות, אם היא נדרשת על ידי מנהל בית הספר או מפקח גן הילדים.
5.2.17גמול ליווי
א.המלווה זכאי לגמול ליווי על עבודתו.
ב.גמול הליווי משולם באמצעות המוסד להכשרת מורים שבו משתתף עובד ההוראה החדש בקורס לעובדי הוראה חדשים. הגמול משולם עבור 12 חודשים, בתנאי שהמלווה מילא את התפקיד במהלך שנת לימודים שלמה. מלווה שליווה תקופה קצרה יותר יקבל את הגמול החודשי עבור החודשים שבהם הועסק כמלווה וכן את החלק היחסי של תקופת הקיץ. בראשית שנת תשע"ה עמד גמול הליווי על 1,200 ש"ח ברוטו לשנה.
המוסדות להכשרת מורים – המכללות לחינוך והמחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות – אחראים ללוות את בוגריהם בשלב כניסתם למקצוע ההוראה, כחלק מתפיסת הרצף שבין ההכשרה לבין ההתמחות וההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה. מטרת הליווי הוא סיוע לבוגרים בכניסתם לעבודת ההוראה במערכת החינוך. יחד עם זאת, הקשר עם הבוגרים מאפשר למוסדות להכשרת מורים לקבל משוב על תהליכי ההכשרה לצורך שיפור מתמיד של תהליכי ההכשרה להוראה. כפועל יוצא מתפיסה זו, המוסד להכשרת מורים אחראי להקים יחידה שתרכז את כל מערך ההתמחות והכניסה להוראה במוסד.
יחידת שלב הכניסה למקצועי היא יחידה פדגוגית-ארגונית המרכזת את כל העשייה הקשורה לשלב הכניסה להוראה של הבוגרים. יחידה זו פועלת על פי תפיסת הרצף שבין השלבים השונים של כניסתו של הבוגר לעבודה: ההכשרה להוראה, הכניסה להוראה והפיתוח המקצועי. עיסוקה של היחידה הוא בכלל הפעילויות הקשורות לשלב הכניסה למקצוע ההוראה, תוך זיקה לשלב ההכשרה המקדים ולשלב הפיתוח המקצועי שיתקיים בהמשך, ותוך קיום קשר הדוק עם השדה החינוכי: בתי הספר וגני הילדים הקולטים את הבוגרים.
מוקדי פעילות היחידה
בין פעילויות היחידה: קשר עם הבוגרים שהשתלבו בהוראה; הפעלת סדנאות שבועיות למתמחים; קשר עם החונכים בפועל, כולל תשלום גמול החונכות; ניתוח ההערכות המעצבות והמסקנות שעולות מהן לגבי עבודת הבוגרים ולגבי טיבה של ההכשרה; עריכת כנסים וימי עיון לבעלי תפקידים בנושא תרבות קליטה מיטבית; קשר עם בוגרים שלא השתלבו במערכת החינוך ולמידה על מהות התופעה; הפעלת קורסים לחונכים; מפגשי "הדרכה על הדרכה" למנחים; פיתוח ערוצי קשר עם מנהלי בתי ספר/הגנים ועם הפיקוח בכל הנוגע לשילוב הבוגרים בהוראה וכן שילוב המצוינים או בוגרי התכניות האיכותיות, כולל שותפויות בדגמים של קליטת בוגרים בקבוצות; קשר עם עובדי ההוראה החדשים בשנתיים שלאחר ההתמחות; הפעלת קורסים לעובדי הוראה חדשים; קשר עם המלווים בפועל של עובדי ההוראה החדשים, כולל תשלום גמול הליווי; הפעלת קורסים למלווים וכן ליווי ממוקד למורים שבשלב הערכתם לקביעות נדרשו לקיים שנת ניסיון נוספת לקביעות.
על היחידה לגבש את תפיסת העבודה, בהסתמך על מדיניות אגף ההתמחות והכניסה להוראה, על הספרות המקצועית ועל הניסיון החינוכי המצטבר של המוסד.
6.3.1ראש היחידה
ראש היחידה הוא האחראי על ניהול היחידה מבחינה פדגוגית וארגונית. עליו לשמש בעצמו באחד מהתפקידים האלה: רכז התמחות או רכז מורים חדשים או רכז הכשרת חונכים ומלווים. ראש היחידה אחראי להתוויית מדיניות כוללת של היחידה ולהצמחת בעלי התפקידים בתוכה, לקיים מפגשי צוות של כל העובדים ביחידה, לקיים למידת עמיתים והדרכה על הדרכה לצורך שיפור מתמיד של תהליכי הליווי בשלב הכניסה למקצוע. על ראש היחידה להיות חבר בפורום "רכזי התמחות וכניסה להוראה" במכון מופ"ת.
לצד ראש היחידה, פועלים בעלי התפקידים המופיעים להלן:
6.3.2רכז ההתמחות בהוראה
א.הגדרת התפקיד
רכז ההתמחות בהוראה נושא באחריות הכוללת לגיבוש התכנים הפדגוגיים ודפוסי הפעולה של מערך סדנאות ההתמחות במוסד ומשמש בעצמו מנחה של אחת מסדנאות ההתמחות.
הרכז נושא באחריות הכוללת על המתמחים בהוראה המשתתפים בסדנאות ההתמחות במוסדו, הן מההיבט הפדגוגי והן מההיבט המנהלי.
הרכז אחראי על העברת כל נתוני המתמחים והחונכים של המתמחים המשתלבים בסדנאות במוסדו, באמצעות ממשק ממוחשב, לאגף התמחות וכניסה להוראה. הנתונים יועברו בשלושה מועדים: בראשית ספטמבר, בסוף אוקטובר ובסוף נובמבר. לאחר מכן על רכז ההתמחות להקפיד על עדכונים שוטפים במהלך השנה כולה.
הרכז אחראי לבצע בקרת איכות על סדנאות ההתמחות במוסד באמצעות העברת שאלוני משוב, סקרי שביעות רצון וכדומה.
הרכז אחראי לקיים מפגשי צוות של מנחי הסדנאות במוסד, לקיים למידת עמיתים והדרכה על הדרכה לצורך שיפור מתמיד של התהליך בסדנאות, זאת בשיתוף עם ראש היחידה ויתר בעלי התפקידים ביחידה.
הרכז אחראי על קבלת טופסי ההערכה המעצבת של המתמחים במוסדו לצורך מתן משוב למתמחים ולצורך איתור בעיות מיוחדות.
הרכז אחראי לקדם תהליכי חשיבה ולמידה בהנהלת מוסד על ההכשרה במוסד, תוך שימוש בהערכות שניתנו למתמחים בשלב ההערכה המעצבת.
הרכז אחראי לקיום קשרי עבודה שוטפים עם מנהל יחידת שלב הכניסה למקצוע במוסד, חברי ענף ההתמחות ונציגי אגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך.
מתוקף תפקידו, על רכז ההתמחות להיות חבר בפורום "רכזי התמחות וכניסה להוראה" במכון מופ"ת.
ב.התנאים הנדרשים למינוי לתפקיד
חבר בסגל המוסד המכשיר מורים
מומלץ כי יהיה בעל תואר אקדמי שלישי או לפחות בעל תואר שני (לא ימונה רכז שאין לו לפחות תואר שני)
בעל תעודת הוראה או רישיון הוראה
בעל ניסיון בהוראה של שלוש שנים לפחות במערכת החינוך: בגני ילדים או בבתי ספר
בעל ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה במוסד המכשיר מורים
בעל ניסיון וידע בהדרכה פדגוגית
בעל יכולת ארגונית.
ג.היקף ההעסקה וגמול התפקיד
היקף שעות ההעסקה בתפקיד נקבע בזיקה למספר המתמחים במוסד, על פי התבחינים המפורסמים מעת לעת על ידי אגף התמחות וכניסה להוראה.
שכר הרכז ישולם מתקן ההדרכה הפדגוגית במוסד ומתמיכת אגף התמחות וכניסה להוראה.
רכז ההתמחות במכללות לחינוך זכאי לגמול חינוך כמו מדריך פדגוגי.
6.3.3רכז עובדי הוראה חדשים
א.הגדרת התפקיד
רכז עובדי הוראה חדשים נושא באחריות הכוללת לגיבוש התכנים הפדגוגיים ודפוסי הפעולה של מערך הקורסים לעובדי הוראה חדשים במוסד ומשמש בעצמו כחלק מצוות ההוראה בקורסים.
הרכז נושא באחריות הכוללת על עובדי ההוראה החדשים המשתתפים בקורסים לעובדי הוראה חדשים במוסד, הן מן ההיבט הפדגוגי והן מן ההיבט המנהלי.
הרכז אחראי להעברת כל נתוני עובדי ההוראה החדשים והמלווים של עובדי ההוראה החדשים המשתלבים בקורסים במוסדו לאגף התמחות וכניסה להוראה. הנתונים יועברו בשני מועדים: בסוף אוקטובר ובסוף נובמבר. לאחר מכן עליו להקפיד על עדכונים שוטפים במהלך השנה.
הרכז אחראי לבצע בקרת איכות על הקורסים לעובדי הוראה חדשים במוסד באמצעות העברת שאלוני משוב, סקרי שביעות רצון וכדומה.
הרכז אחראי לקיים מפגשי צוות של הסגל המלמד בקורסים במוסד, לקיים למידת עמיתים והדרכה על הדרכה לצורך שיפור מתמיד של הקורסים, זאת בשיתוף עם ראש היחידה ויתר בעלי התפקידים בה.
הרכז אחראי לקיום קשרי עבודה שוטפים עם מנהל יחידת שלב הכניסה למקצוע במוסד, חברי ענף ההתמחות ונציגי אגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך.
מתוקף תפקידו, על רכז עובדי הוראה חדשים להיות חבר בפורום "רכזי התמחות וכניסה להוראה" במכון מופ"ת.
ב.התנאים הנדרשים למינוי לתפקיד
חבר בסגל המוסד המכשיר מורים
מומלץ כי יהיה בעל תואר אקדמי שלישי או לפחות בעל תואר שני (לא ימונה לתפקיד מי שאינו בעל תואר שני לפחות)
בעל תעודת הוראה או רישיון הוראה
בעל ניסיון בהוראה של שלוש שנים לפחות במערכת החינוך: בגני ילדים או בבתי ספר
בעל ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה במוסד המכשיר מורים
בעל ניסיון וידע בהדרכה פדגוגית
בעל יכולת ארגונית.
ג.היקף ההעסקה וגמול התפקיד
היקף שעות ההעסקה בתפקיד נקבע בזיקה למספר עובדי ההוראה החדשים במוסד, על פי התבחינים המפורסמים מעת לעת על ידי אגף התמחות וכניסה להוראה.
שכר הרכז ישולם מתקן ההדרכה הפדגוגית במוסד ומתמיכת אגף התמחות וכניסה להוראה.
6.3.4רכז קורסים להכשרת חונכים ומלווים
א.הגדרת התפקיד
רכז קורסים להכשרת חונכים ומלווים נושא באחריות הכוללת לגיבוש התכנים הפדגוגיים ודפוסי הפעולה של מערך הקורסים להכשרת חונכים ומלווים במוסד ומשמש בעצמו כחלק מצוות ההוראה בקורסים.
הרכז נושא באחריות הכוללת על הקורסים להכשרת חונכים ומלווים, הן מן ההיבט הפדגוגי והן מן ההיבט המנהלי.
הרכז אחראי להעברת כל נתוני הלומדים המשתלבים בקורסים במוסדו לאגף התמחות וכניסה להוראה ולאגף לפיתוח מקצועי, על פי נוהלי האגף לפיתוח מקצועי.
הרכז אחראי לבצע בקרת איכות על הקורסים להכשרת חונכים ומלווים במוסד באמצעות העברת שאלוני משוב, סקרי שביעות רצון וכדומה.
הרכז אחראי לקיים מפגשי צוות של הסגל המלמד בקורסים במוסד, לקיים למידת עמיתים והדרכה על הדרכה לצורך שיפור מתמיד של הקורסים, זאת בשיתוף עם ראש היחידה ויתר בעלי התפקידים ביחידה.
הרכז אחראי לקיים קשרי עבודה שוטפים עם מנהל יחידת שלב הכניסה למקצוע במוסד, חברי ענף ההתמחות ונציגי אגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך.
מתוקף תפקידו, על רכז הקורסים להכשרת חונכים ומלווים להיות חבר בפורום "רכזי קורסי חונכים ומלווים" במכון מופ"ת.
ב.התנאים הנדרשים למינוי לתפקיד
חבר בסגל המוסד המכשיר מורים
מומלץ כי יהיה בעל תואר אקדמי שלישי או לפחות בעל תואר שני
בעל תעודת הוראה או רישיון הוראה
בעל ניסיון בהוראה של שלוש שנים לפחות במערכת החינוך: בגני ילדים או בבתי ספר
בעל ותק של שלוש שנים לפחות בעבודה במוסד המכשיר מורים
בעל ניסיון וידע בהדרכה פדגוגית
בעל יכולת ארגונית.
ג.היקף ההעסקה וגמול התפקיד
היקף שעות ההעסקה בתפקיד הוא 2 שעות שבועיות.
שכר הרכז ישולם מתמיכת אגף התמחות וכניסה להוראה ליחידת שלב הכניסה למקצוע.
6.4.1בשנת ההתמחות בהוראה נדרש המתמחה להשתתף בסדנת התמחות באחד מן המוסדות להכשרת עובדי הוראה. מטרת הסדנה היא לסייע למתמחה בגיבוש דפוסי עבודה פרופסיונאליים בראשית דרכו בהוראה, תוך מתן תמיכה אישית והעצמה מקצועית. סדנת ההתמחות מהווה קבוצת תמיכה למתמחים עמיתים: משתתפי הסדנה חולקים זה עם זה את התנסויותיהם, את קשייהם ואת דרכי ההתמודדות שבחרו בהן. המפגש מחזק את המתמחה היחיד ומהווה גם מקור למידה חשוב.
6.4.2הסדנה חותרת להעצמת המתמחה כאיש מקצוע, והיא מתמקדת בעיקרה בתכנים שמעלים המשתתפים עצמם ולא בתכנים מוכנים מראש. הסדנה מספקת למשתתפים כלים שבאמצעותם הם עשויים לעמוד על מסוגלותם לפתור בעיות, לעסוק בסוגיות חינוכיות ולהגיע למקורות התיאורטיים הרלוונטיים באופן עצמאי. הסדנה עשויה לתרום גם למוסד המכשיר, בהיותה מוקד למשוב ולרפלקציה על תהליך ההכשרה מנקודת מבטם של הבוגרים.
6.4.3הסדנה מתקיימת אחת לשבוע בהיקף של 2 שעות שבועיות. במקרים מיוחדים אפשר לקבל אישור מאגף התמחות וכניסה להוראה לקיים גם מפגשים אחת לשבועיים למשך 4 שעות שבועיות ולשלב סדנה מתוקשבת.
6.4.4מספר הלומדים בסדנה יעמוד על 20 מתמחים. במקרים חריגים אפשר לקבל לסדנה משתתפים נוספים, אולם בכל מקרה לא יעלה מספר המשתתפים בסדנה על 23.
6.4.5בתום הסדנה יקבל המתמחה אישור על עמידתו בסדנת ההתמחות. כן יקבל הערכה מספרית ומילולית בגיליון הציונים המוסדי.
6.4.6מנחה סדנת ההתמחות
התנאים הנדרשים למינוי לתפקיד
חבר בסגל המוסד המכשיר מורים, בעל תואר אקדמי שני לפחות ובעל השכלה פדגוגית
בעל ניסיון בהוראה של שלוש שנים לפחות במערכת החינוך ובעל ניסיון וידע בהדרכה פדגוגית
בעל ידע תיאורטי נרחב בחינוך, בפדגוגיה ובפסיכולוגיה התפתחותית וחברתית ובעל כישורי הנחיה והדרכה
מומלץ כי מנחה סדנת ההתמחות יהיה בוגר קורס מנחי סדנאות התמחות המתקיים במכון מופ"ת מטעם אגף התמחות וכניסה להוראה.
6.5.1כל עובד הוראה חדש בשנה הראשונה לאחר ההתמחות נדרש להשתתף בקורס לעובדי הוראה חדשים באחד מהמוסדות להכשרת עובדי הוראה.
6.5.2מטרות הקורס הן לסייע במעבר ממעמד של 'מתמחה' למעמד של 'עובד הוראה חדש', לחזק את המסוגלות המקצועית, לצמצם את הנשירה מהמקצוע ולהבנות תפיסת תפקיד וגיבוש זהות מקצועית. הקורס כולל פיתוח וטיפוח יכולת תקשורת בין-אישית בתוך מסגרת הכיתה ומחוצה לה, יצירת מסגרת של קהילת עמיתים לשיח רפלקטיבי על קשיים ועל פתרונות והעצמה אישית של עובד ההוראה כמנהיג חינוכי, תוך סיוע בגיבוש "אני מאמין" אישי ומקצועי הנשען על אתיקה מקצועית.
6.5.3התכנים העיקריים בקורס הם: תפיסת האני המקצועי, פיתוח דיאלוג מורה-תלמיד, מורה-מורה ומורה-הורה, אתיקה מקצועית והעצמה אישית.
6.5.4מסגרת הקורס: עשרה מפגשים בני 5 שעות כל אחד וסך הכול 40 שעות, וכן 20 שעות של ליווי אישי על ידי מלווה במוסד החינוכי. סך הכל 60 שעות, המוכרות לצורך פיתוח מקצועי.**
6.5.5מספר הלומדים בקורס לא יעלה על 20 עובדי הוראה חדשים העוסקים בהוראת אותו תחום.
כדי להעמיד לרשות המתמחים ועובדי ההוראה החדשים חונכים ומלווים בעלי מיומנויות גבוהות ככל האפשר מתקיימים קורסי הכשרה לחונכים ולמלווים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות. השתתפות בקורסים הללו היא תנאי הכרחי לצורך עיסוק בחונכות ובליווי. הקורסים מוכרים לקידום במתווה הפיתוח המקצועי ברפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".
תכנית הקורסים להכשרת חונכים ומלווים תכלול, בין היתר, את הנושאים האלה:
קשיים של עובדי הוראה חדשים
פיתוח תפיסה של תפקיד חונכות וליווי
**בוצע תיקון ב-4 בפברואר 2015.
פיתוח כישורי הדרכה והנחיה
פיתוח מיומנויות קליטה וליווי בצוות
פיתוח אסטרטגיות במתן הערכה ומשוב
בירור תפיסות בנוגע למהות ההוראה
התמודדות עם הקונפליקט שבין תמיכה לבין הערכה.
לצד תהליכי התמיכה, החונכות והליווי, מתקיימים תהליכי הערכה על איכות תפקודו של כל מתמחה בהוראה. תהליכים אלו מהווים תשתית לעיצוב דפוסי עבודה פרופסיונאליים למתמחים ולקבלת החלטה על המשך עבודתם במערכת החינוך.
עבודת המתמחה תוערך במהלך שנת הלימודים בשני שלבים:
משוב אמצע שנתי – ב-15 בינואר של שנת ההתמחות
הערכה מסכמת – ב-15 במאי של שנת ההתמחות.
7.3.1האחריות על מתן ההערכה המעצבת מוטלת על מנהל בית הספר ועל המורה החונך בבתי הספר ועל הגננת החונכת בתיאום עם הפיקוח בגני הילדים.
7.3.2המשוב האמצע שנתי יתקיים עד 15 בינואר של שנת ההתמחות.
7.3.3משוב זה יתבסס על הכלי החדש להערכת מתמחים שפותח על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה. הכלי מפורסם באתר אגף התמחות וכניסה להוראה בכתובת זו:
http://meyda.education.gov.il/files/staj/KliLehaarachatMitmachim.pdf.
7.3.4יש לצרף למשוב את המסמכים האלה:
דוחות צפייה של החונך משני שיעורים לפחות
אישור על ליווי שוטף ועדויות של החונך
דוח צפייה של מנהל בית הספר
הערכה עצמית של המתמחה.
7.3.5מטרת המשוב היא לתת למתמחה משוב מפורט ומנומק על עבודתו במהלך המחצית הראשונה של שנת הלימודים ולציידו בהנחיות להמשך עבודתו במחצית השנייה.
7.3.6לפני ביצוע משוב זה תתקיים פגישה עם המתמחה כדי להגדיר את מטרות ההערכה.
7.3.7שיחת משוב אמצע שנה תכלול התייחסות למשוב של כל אחד מהמעריכים. בשיחה יתייחסו המעריכים לרכיבים שמופיעים בכלי להערכת מתמחים ולהיבטים האלה:
א.נקודות חוזקה בעבודת המתמחה
ב.נושאים לשיפור
ג.עדויות תומכות רלוונטיות של מנהל וחונך על עבודת המתמחה
ד.המלצות אופרטיביות לשיפור.
במהלך השיחה תינתן למתמחה הזדמנות לדון גם בתהליך היקלטותו במוסד החינוכי.
7.3.8טופס המשוב יימסר למתמחה, עותק נוסף יועבר לרכז ההתמחות בהוראה במוסד שבו המתמחה משתתף בסדנת ההתמחות, ועותק שלישי יישמר בתיקו האישי של המתמחה לקראת ההערכה המסכמת.
7.3.9אם יתגלה קושי בולט בעבודת המתמחה במחצית הראשונה של שנת הלימודים יתריעו על כך מנהל בית הספר או הפיקוח המקצועי או המפקח על גן הילדים בפני המתמחה בכתב. עותק של מכתב ההתרעה יועבר גם לידי רכז ההתמחות במוסד המכשיר.
7.4.1האחריות על מתן ההערכה המסכמת מוטלת על מנהל בית הספר בחינוך היסודי והעל יסודי, בשיתוף המורה החונך, ובשיתוף המפקח המקצועי כשמדובר בהוראת מקצועות ייחודיים. האחריות על מתן ההערכה המסכמת בחינוך הקדם יסודי מוטלת על מפקח גן הילדים בשיתוף הגננת החונכת.
הערכה המסכמת תתבסס על הנתונים האלה:
הערכה מעצבת – משוב אמצע שנתי שניתן למתמחה
דוחות צפייה של החונך מארבעה שיעורים לפחות
שני דוחות צפייה של מנהל בית הספר או של מפקח גן הילדים
הערכה עצמית של המתמחה
אפשר להתייחס גם לחוות דעת של בעלי תפקידים שותפים במוסד החינוכי.
7.4.2ההערכה המסכמת תינתן עד 15 במאי של שנת ההתמחות ותמולא בכלי אחיד להערכת מתמחים. הכלי מפורסם באתר אגף התמחות וכניסה להוראה בכתובת זו:
http://meyda.education.gov.il/files/staj/KliLehaarachatMitmachim.pdf.
7.4.3בחינוך היסודי והעל-יסודי תוקלד ההערכה המסכמת באמצעות המערכת המקוונת ותשוגר באמצעות ממשק מקוון לאגף התמחות וכניסה להוראה עד לסוף חודש יוני של שנת ההתמחות בהוראה.
7.4.4בחינוך הקדם יסודי תתכנס ועדת הערכה מחוזית, ותוצאות ההערכה תישלחנה במרוכז על ידי הוועדה המחוזית לאגף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך. החלטות הוועדה ייחתמו על ידי חבריה מיד בתום ישיבת ההערכה, ולא יאוחר מסוף חודש יוני של שנת ההתמחות בהוראה.
הרכב ועדת ההערכה המחוזית בחינוך הקדם-יסודי הוא:
א.בגן ילדים רגיל – הרכב של ארבעה חברים: המפקח הרפרנט - יושב ראש, מפקח גן הילדים, מדריך מחוזי וחבר ענף התמחות וכניסה להוראה. בכל מקרה לא תתכנס הוועדה בהיעדר המפקח הרפרנט או מפקח גן הילדים ולא בהרכב המונה פחות משלושה חברים.
ב.בגן ילדים של החינוך המיוחד – המפקח על גן הילדים - יושב ראש, הגננת החונכת ומדריכה או גננת חונכת עמיתה. בכל מקרה לא תתכנס הוועדה בהיעדר המפקח על גן הילדים ולא בהרכב של פחות משלושה חברים.
7.4.5בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי תמולא ההערכה המסכמת על ידי המורה החונך, מנהל בית הספר והמתמחה ובשיתוף המפקח המקצועי במקצועות ייחודיים: בהוראת החינוך הגופני, החינוך הטכנולוגי ושל"ח.
7.4.6הרכב ועדות ההערכה בגני ילדים שבמסגרת חטיבות צעירות בבתי ספר יהיה במתכונת הערכה הבית ספרית כמפורט לעיל.
7.5.1ועדת ההערכה המסכמת תמליץ בתום דיוניה על אחת מן החלופות האלה:
המתמחה סיים את שנת ההתמחות בהצטיינות
המתמחה סיים את שנת ההתמחות
המתמחה נדרש לשנת התמחות נוספת
המתמחה נכשל בשנת ההתמחות.
7.5.2אם עמד המתמחה בהצלחה בהערכה המסכמת של שנת ההתמחות, יקבל על כך אישור שיישלח על ידי המערכת הממוחשבת או באמצעות מכתב מטעם אגף התמחות וכניסה להוראה. הצגת אישור הצלחה בשנת ההתמחות הוא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
7.5.3פרטי המתמחים אשר הומלצו על ידי ועדת ההערכה המסכמת כ"מצטיינים" יועברו לידיעת מנהלי המחוזות.
7.5.4מי שנכשל בשנת ההתמחות לא ישובץ בהוראה במערכת החינוך.
7.5.5אם המליצה הוועדה על מתן שנת התמחות נוספת והמלצתה התקבלה, יהיה על המתמחה לעמוד בכל החובות של שנת ההתמחות מחדש, ובכלל זה השתתפות בסדנת התמחות.
7.5.6מי שנדרש לשנת התמחות נוספת נחסם מלכתחילה לשיבוץ. לצורך כניסה לשנת התמחות נוספת יש לפנות לאגף התמחות וכניסה להוראה ולמסור את סמל מוסד ההתמחות החדש ואת מספר תעודת הזהות של החונך החדש.
7.5.7מי שנכשל בשנת התמחות שנייה או קיבל פעם נוספת הערכה שמחייבת עוד שנת התמחות – תופסק עבודתו בהוראה.
7.5.8מי שערער על כך שנכשל בשנת ההתמחות, וועדת הערר קיבלה את ערעורו ואפשרה לו להשתלב שנת התמחות נוספת נדרש לפנות לאגף התמחות וכניסה להוראה ולמסור את סמל מוסד ההתמחות החדש ואת מספר תעודת הזהות של החונך החדש כדי להסיר את החסימה לשיבוץ.
7.5.9מי שנכשל בשנת התמחות שנייה לאחר תהליך ערר או שקיבל פעם נוספת הערכה שמחייבת שנת התמחות נוספת – תופסק עבודתו בהוראה.
7.5.10למתמחה שעמד בהצלחה בחובות שנת ההתמחות בהוראה – תיחשב שנת ההתמחות כשנת עבודה מוכרת לעניין החזר הלוואות מותנות בכפיפות לתנאי ההלוואה ובהתאם לכללים הקיימים בעניין הלוואות מותנות.
7.6.1מתמחה המבקש לערער על ההמלצה של ועדת ההערכה המסכמת יוכל להגיש ערר על גבי טופס שנמצא באתר של אגף התמחות וכניסה להוראה, בצירוף בקשת ערר מנומקת ועותק של המשוב האמצע שנתי – הערכה מעצבת.
7.6.2טופס הערר בצירוף כל המסמכים הנדרשים יישלח למזכירות ועדת הערר באגף התמחות וכניסה להוראה, רח' דבורה הנביאה 2, ירושלים, מיקוד 9100201.
7.6.3מסמכי הערר יוגשו תוך חודש מהיום שבו קיבל המתמחה את תוצאות הערכתו. מומלץ להגיש את הערר בעיתוי המוקדם ביותר.
7.6.4מזכירות ועדת הערר תשלח עותק של בקשת הערר למנהל בית הספר בחינוך היסודי והעל יסודי וליושב ראש ועדת ההערכה המסכמת בחינוך הקדם יסודי, לצורך קבלת תגובה על בקשת הערר.
7.6.5עותק של הבקשה לקבלת תגובה על הערר יישלח גם למפקח הרפרנט על ההתמחות והכניסה להוראה במחוז.
7.6.6מנהל בית הספר או יושב ראש הוועדה המסכמת בחינוך הקדם יסודי ישלח מיד תגובה בכתב על הערר שנשלח אליו, ולא יאוחר מתום שבועיים מיום קבלת הפנייה מאת אגף התמחות וכניסה להוראה. במסמך התגובה תובא התייחסות מפורטת לכל הנקודות שהועלו במכתב הערר של המתמחה. את התגובה יש לשלוח למזכירות ועדת הערר באגף התמחות וכניסה להוראה.
7.6.7מרכזת ועדת הערר תיידע את המפקח הרפרנט המחוזי על מקרים שבהם לא נתקבלה תגובה על הערר.
7.6.8ועדת הערר תתכנס לדיוניה שלוש פעמים בשנה, החל מחודש יולי הסמוך לשנת ההתמחות.
7.6.9ועדת הערר תדון בבקשת הערר על סמך המסמכים האלה: משוב אמצע שנתי – הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, בקשת ערר מנומקת של המתמחה, מכתב תגובה על מכתב הערר ועדויות נוספות אם קיימות.
7.6.10ועדת הערר תתקיים במועדה גם במקרים שבהם לא תגיע לוועדה תגובת המעריכים.
7.6.11סמכויות ועדת הערר הן: לדחות את הערר, לקבל את הערר במלואו או לקבלו בתנאים מסוימים.
7.6.12מי שנדחה עררו יוכל לבקש להופיע בפני הוועדה כדי להשמיע את דברו. לשיחת השימוע יוזמן גם נציג המערכת החינוכית שבה עבד המתמחה.
7.6.13החלטת ועדת הערר תישלח לעורר בתוך שבועיים מיום ישיבתה בעניינו.
7.6.14העתקים של החלטת הוועדה יישלחו למפקח הרפרנט במחוז.
8.1הרישיון לעיסוק בהוראה הוא שמתיר לבעליו לעסוק במקצוע ההוראה במערכת החינוך בישראל.
תנאי הזכאות לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה הם:
א.זכאות לתואר אקדמי מאוניברסיטה או ממכללה אקדמית לחינוך המוכרת על ידי המל"ג, או אישור שקילה של תואר מאת גף הערכת תארים ודיפלומות
ב.זכאות לתעודת הוראה ממוסד להכשרת עובדי הוראה בארץ, המוכרת על ידי משרד החינוך
ג.עמידה בהצלחה בדרישות של שנת התמחות, ובכלל זה מילוי כל החובות הלימודיים בסדנת ההתמחות או פטור מחובת התמחות, כמפורט בחוזר זה.
8.2כדי שמועמד לעבודה בהוראה ישמש כמורה, לרבות גננת במוסדות חינוך רשמיים, ולצורך קבלת הרישיון, יהיה עליו לעמוד גם בדרישות נציבות שירות המדינה, בנוסף על עמידה בתנאי הזכאות אשר פורטו לעיל.
8.3כדי שמועמד לעבודה בהוראה ישמש כמורה/גננת במוסדות חינוך שאינם רשמיים, ולצורך קבלת הרישיון, יהיה עליו לעמוד גם בדרישות הוראות חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, בנוסף על עמידה בתנאי הזכאות אשר פורטו לעיל. על פי סעיף 16 בחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969: "לא יעסיק אדם עובד חינוך אלא אם יש בידי העובד אישור בכתב מאת המנהל הכללי (לרבות סגנו) כי אין לו התנגדות להעסקתו כעובד חינוך. לא יסרב המנהל הכללי ליתן אישור כאמור למי שכשיר להיות עובד חינוך אלא אם נתקיים אחד מאלה:
(1)העובד הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה.
(2)העובד הורשע בעבירה אחרת שיש עמה קלון, והמנהל הכללי סבור כי לאור הרשעה זו אין העובד ראוי לשמש עובד חינוך.
(3)הוכח למנהל הכללי שיש בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים.
(4)העובד פוטר מטעמים פדגוגיים באישור משרד החינוך, ואין המנהל הכללי סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות ניסיון חדש להעסקת עובד בבית ספר".
8.4מי שהוא בעל רישיון לעיסוק בהוראה בחינוך העל-יסודי דינו כמי שהחזיק בעבר רישיון הוראה קבוע.
8.5מי שהוא בעל רישיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה והרחיב את הסמכתו להוראה במקצוע נוסף או בשכבת גיל נוספת, לא יידרש להשתלב בשנת התמחות נוספת לצורך הרחבת רישיון אלא יידרש להציג את המסמכים האלה:
א.זכאות לתעודת הוראה נוספת או אישור על הרחבת הסמכה
ב.זכאות לתואר אקדמי
ג.הערכה מסכמת וחוות דעת הפיקוח.
8.6רישיון לעיסוק בהוראה בתחום של"ח וידיעת הארץ
8.6.1רישיון לעיסוק בהוראת שדה, לאום, חברה (של"ח) וידיעת הארץ יינתן למי שמקיים את התנאים האלה:
א.תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או תואר של מוסד אקדמי מחו"ל שאושר על ידי משרד החינוך באחד מהחוגים האלה: לימודי ארץ-ישראל, גיאוגרפיה, לימודי הסביבה, מדעי החיים, חקלאות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ומקרא
ב.תעודת הוראה מהארץ להוראת המקצוע ו/או תעודת הוראה בשל"ח וידיעת הארץ בחינוך העל יסודי
ג.אישור הצלחה בשנת התמחות בהוראה (סטאז')
ד.אישור מאת אגף של"ח וידיעת הארץ על השתתפות בהשתלמויות הנדרשות על ידי אגף של"ח וידיעת הארץ.
להלן פירוט ההשתלמויות הנדרשות:
- קורס משלים בשל"ח וידיעת הארץ בהיקף של 250 שעות בתכנית הכוללת מתודיקה להוראה והדרכה בכיתה ובשדה. בעלי תעודת הוראה בתחום של"ח וידיעת הארץ יחויבו בקורס משלים בן 112 שעות בלבד. תכניות אלה ייקבעו ויבוצעו על ידי הנהלת אגף של"ח וידיעת הארץ.
- סיום לימודים בהצלחה, הכולל עמידה בחובת נוכחות ובחובת הגשת בחינות ועבודות, כנדרש בשש ההשתלמויות האלה: קורס הכרת מדבר יהודה, קורס הכרת הגליל התחתון, קורס הכרת הגליל העליון, קורס הכרת הר הנגב, קורס הכרת רמת הגולן, קורס מיומנויות הנחייה ותרבות חיי שדה בשל"ח.
8.6.2רישיון לעיסוק בהוראת של"ח וידיעת הארץ לבעלי תארים אקדמיים אחרים מאלו המנויים בסעיף 8.6.1 יינתן לאחר אישור ועדת חריגים מיוחדת של אגף של"ח וידיעת הארץ ולאחר עמידה בתנאים האלה:
א.תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ, או תואר של מוסד אקדמי מחו"ל שאושר על ידי משרד החינוך
ב.תעודת הוראה ממוסד בארץ
ג.אישור הצלחה בשנת התמחות בהוראה (סטאז')
ד.אישור מאת אגף של"ח וידיעת הארץ על השתתפות בהשתלמויות הנדרשות על ידי אגף של"ח וידיעת הארץ, לבעלי תארים שאינם בתחומים המנויים מלכתחילה. להלן פירוט ההשתלמויות הנדרשות:
- קורס משלים בשל"ח וידיעת הארץ בהיקף של 250 שעות, בתכנית הכוללת מתודיקה להוראה והדרכה בכיתה ובשדה. בעלי תעודת הוראה בתחום של"ח וידיעת הארץ יחויבו בקורס משלים בן 112 שעות בלבד. תכניות אלה ייקבעו ויבוצעו על ידי הנהלת אגף של"ח וידיעת הארץ.
- הצלחה בשש ההשתלמויות האלה: קורס הכרת מדבר יהודה, קורס הכרת הגליל התחתון, קורס הכרת הגליל העליון, קורס הכרת הר הנגב, קורס הכרת רמת הגולן, קורס מיומנויות הנחייה ותרבות חיי שדה בשל"ח.
- הצלחה בקורס נוסף בידיעת הארץ שתכניו ייקבעו על ידי אגף של"ח וידיעת הארץ בהיקף לימודים של 56 שעות.
סיום בהצלחה של ההשתלמויות הנ"ל כולל עמידה בחובת נוכחות ובחובת הגשת בחינות ועבודות כנדרש.
במקרה של מתן רישיון לעיסוק בהוראת של"ח וידיעת הארץ לבעלי תארים אקדמיים אחרים מאלו המנויים בסעיף 1.8.6 יועדפו מי שעומדים בתנאים האלה:
- מחזיקים ברישיון להדרכת טיולים במערכת החינוך ("תו תקן")
- בוגרי קורסים והשתלמויות בתחומי החינוך הבלתי פורמאלי
- בוגרי קורסי מש"צים (מובילי של"ח צעירים)
- בעלי עבר מוכח בהדרכה בתנועות נוער
- מסיימי שרות צבאי מלא במערך השדה של צה"ל.
8.7רישיונות לעיסוק בהוראה למי שמוכשרים לשמש גם כיועצים חינוכיים
הסעיפים להלן מתייחסים למי שהוכשר לתפקיד יועץ חינוכי ומעוניין לקבל גם רישיון לעיסוק בהוראה.
8.7.1לצורך חובת התמחות יועסק היועץ המתמחה בהיקף של שליש משרה לפחות במסגרת "אופק חדש" או "עוז לתמורה" כיתר המתמחים בהוראה. מספר שעות ההוראה שעל היועץ המתמחה ללמד, בנוסף לשעות עבודתו בייעוץ, יהיו בהתאם לכללים שנקבעו ברפורמות.
8.7.2הרישום להתמחות בהוראה ייעשה באגף התמחות וכניסה להוראה לאחר קבלת אישור אישי משפ"י, עד לסוף נובמבר של כל שנת לימודים.
8.7.3לצורך חובת ההתמחות בהוראה לא יידרש היועץ המתמחה לחונך בהוראה דווקא, ותהליך הסופרוויז'ן בייעוץ, הניתן מטעם אגף שפ"י, יוכר למתמחה כחונכות.
8.7.4לצורך חובת ההתמחות בהוראה לא יידרש היועץ המתמחה להשתתף בסדנת התמחות מקובלת. השתתפות בסדנת שלב א' מטעם שפ"י תוכר למתמחה כסדנת התמחות.
8.7.5תהליכי ההערכה לצורך קבלת רישיון לעיסוק בהוראה במקצוע ההוראה הנוסף לייעוץ יהיו זהים לתהליכי ההערכה של כלל המתמחים.
8.7.6רישיון לעיסוק בהוראה (לא רישיון בייעוץ) לבוגרי לימודי ייעוץ חינוכי יינתן על ידי אגף בכיר לכוח אדם בהוראה למי שיהיו בידו:
- זכאות לתואר אקדמי
- זכאות לתעודת הוראה
- אישור הצלחה בשנת התמחות בהוראה.
8.7.7הרישיון לייעוץ חינוכי יינתן על פי הכללים המפורסמים על ידי אגף שפ"י.
8.8רישיון לעיסוק בהוראה במקצועות הטכנולוגיים ולעובדי הוראה המועסקים בפועל בחינוך העל יסודי
8.8.1המבקש להיות מועסק בהוראה במקצועות הטכנולוגיים במוסד לחינוך על-יסודי חייב שיהיה בידו רישיון לעיסוק בהוראה או רישיון הוראה קבוע מטעם משרד החינוך. מנהל בית הספר אחראי לכך שלכל המלמדים בבית ספרו יש רישיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה.
8.8.2הנהלים המפורטים להלן מתייחסים למתן רישיון לעיסוק בהוראה במקצועות הטכנולוגיים בכיתות י', י"א, י"ב בבתי הספר העל-יסודיים, והם חלים על בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך, בוגרי המסלולים להכשרת אקדמאים להוראה ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות.
8.8.3הרישיון לעיסוק בהוראה במקצועות הטכנולוגיים יוענק לעובד הוראה העומד בכל התנאים האלה:
א.זכאות לתואר אקדמי בתחום הדעת הרלוונטי או השכלה מקצועית בתחום הדעת (כמפורט בטבלה)
ב.זכאות לתעודת הוראה לחינוך העל יסודי ממוסד להכשרת עובדי הוראה בארץ או ממוסד אקדמי מוכר
ג.עמידה בהצלחה בדרישות שנת ההתמחות בהוראה (סטאז') בנתיב הטכנולוגי ובהערכה המסכמת בשיתוף עם המפקח המרכז על המגמה, תוך מתן אישור בתחום ההשכלה הרלוונטי, לרבות מילוי החובות הלימודיים בסדנת ההתמחות.
להלן טבלה המפרטת את תחומי ההשכלה הנדרשים לצורך קבלת הרישיון:
המגמה | מקצועות הלימוד | תחום ההשכלה וההשכלה הפדגוגית בכפיפות לתעודת הוראה בתחום |
מערכות ייצור ממוחשבות | מכניקה הנדסית מערכות סיב"ם תיב"ם תחזוקת מערכות מכניות מערכות מכונאות רכב מערכות אלקט' וחשמל ברכב | תואר ראשון בהנדסת מכונות ו/או תואר בהנדסה |
הנדסת מכונות | בקרת מכונות מערכות תעופה מכטרוניקה תרמודינמיקה טכנית ימית מערכות ממוחשבות ברכב | תואר ראשון בהנדסת מכונות ו/או תואר בהנדסה |
הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים | אלקטרוניקה ומחשבים מערכות אלקטרוניות מערכות מחשוב ובקרה מערכות מחשבים | תואר ראשון בהנדסת חשמל ו/או בהנדסת אלקטרוניקה |
מערכות בקרה ואנרגיה | מערכות חשמל מערכות הספק פיקוד ובקרה מערכות בקרת אקלים | תואר ראשון בהנדסת חשמל ו/או הנדסת אלקטרוניקה בהתמחות זרם חזק |
הנדסת בנייה ואדריכלות | טכנולוגיות בנייה תכנון הנדסי של מבנים אדריכלות | תואר ראשון בהנדסת בנין ו/או אדריכלות |
ביוטכנולוגיה | כימיה (ביוכימיה) | תואר ראשון בכימיה ו/או במדעי החיים |
מערכות ביוטכנולוגיה | תואר ראשון בביוטכנולוגיה ו/או תואר שני במדעי החיים |
מדעית טכנולוגית | מדעי הנדסה טכנולוגיה מוכללת | תואר ראשון בהנדסת חשמל ו/או בהנדסת מכונות ו/או תואר בהנדסה |
הנדסת תכנה | מדעי המחשב תכנון ותכנות מערכות | ראה סעיף 8.6-9 בחוזר הוראות הקבע תשע"ג/2(ב), "התנאים לקבלת רישיונות לעיסוק בהוראה במדעי המחשב ובהנדסת תוכנה" |
ניהול עסקי | מינהל וכלכלה ניהול משאבי אנוש | תואר ראשון במנהל עסקים ו/או ניהול ו/או כלכלה ו/או ניהול משאבי אנוש ו/או מינהל ציבורי ו/או ייעוץ ארגוני |
חשבונאות | תואר ראשון במנהל עסקים ו/או חשבונאות ו/או ניהול וכלכלה |
תעשייה וניהול | ניהול התפעול ניהול הייצור | תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ו/או ניהול טכנולוגיות ו/או כלכלה וניהול ו/או תואר שני במינהל עסקים |
ניהול השיווק | תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ו/או מינהל עסקים ו/או שיווק ו/או ניהול וכלכלה |
טכנולוגיות תקשורת | אופטיקה יישומית מערכות צילום טלוויזיה וקולנוע | תואר ראשון בקולנוע או בצילום |
מדיה ופרסום | תקשורת וחברה תקשורת אלקטרונית פרסום ויחסי ציבור | תואר ראשון בתקשורת |
חינוך (גיל רך) | פסיכולוגיה התפתחותית | תואר ראשון בפסיכולוגיה ו/או במדעי ההתנהגות ו/או בעבודה סוציאלית |
חינוך לגיל הרך | תואר ראשון בחינוך בהתמחות לגיל הרך |
ספרות ילדים | תואר ראשון בחינוך בהתמחות לגיל הרך או בשפה וספרות |
מערכות בריאות | מדעי הבריאות* מערכות רפואיות* | תואר ראשון במדעי הבריאות או במדעי הרפואה או בסיעוד או במקצועות הבריאות/במדעים (ביולוגיה, מדעי החיים)/במינהל מערכות רפואיות |
אומנויות העיצוב | אומנות שימושית עיצוב | תואר ראשון באמנות ו/או בעיצוב |
עיצוב וטיפוח החן* | סוג 3 בעיצוב שיער |
עיצוב אופנה ותלבושות* | תואר ראשון בעיצוב אופנה |
תיירות ופנאי | תיירות ניהול מלונאי* ניהול תיירותי* | תואר ראשון בתיירות ו/או בגיאוגרפיה |
מלונאות | מדעי התזונה* אומנות הבישול והאפייה המלונאית* | תעודת שף |
תקשוב | מערכות תקשוב תשתיות מחשוב ותקשוב מערכות מידע וידע | ראה סעיף 8.6-9 בחוזר הוראות הקבע תשע"ג/2(ב), "התנאים לקבלת רישיונות לעיסוק בהוראה במדעי המחשב ובהנדסת תוכנה" |
מערכות ימיות | מדעי הים* | תואר ראשון במדעי הים ו/או ביולוגיה |
ימאות וספינות* | רב חובל |
*עובדי הוראה בעלי תואר אקדמי וחסרי תעודת הוראה, או עובדי הוראה חסרי תואר אקדמי וחסרי תעודת הוראה במקצועות המסומנים לעיל בכוכבית יידרשו להשלים קורסים ובחינות במקצועות הפדגוגיים ובתחום הדעת, על-פי המלצת המפקח המרכז על המגמה ומנהל האגף לחינוך טכנולוגי ובכפיפות להנפקת כתבי היתר כמפורט בטבלה להלן:
שם המקצוע | סך שעות הלימוד |
תורת החינוך | 60 |
תורת ההוראה | 60 |
פסיכולוגיה של גיל הנעורים | 60 |
מתודיקה להוראת המקצוע במקצועות הלימוד הרלוונטיים | 60-75 |
קורסים נוספים על פי דרישות המקצוע והנחיות המפמ"ר | 30-60 |
עזרה ראשונה/ביטחון ובטיחות | 44+16 |
במקרים אלה על עובד ההוראה להמציא אישורים המעידים על סיום חובותיו בתחום הפדגוגי ובתחום הדעת כדי שיאושר לו הרישיון.
8.9רישיון לעובדי חינוך
בחינוך החברתי-קהילתי יבוצעו תהליכי ההתמחות, החונכות, ההערכה והרישוי על פי ההנחיות המפורטות שפורסמו בסעיף 8.2-19 בחוזר הוראות הקבע עא/6 (ב), "הכשרת עובדי חינוך ושילובם במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי".