הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים

הוראת קבע מס' 0178 - החלפה

תאריך פרסום: א' באדר ב תשע"ד, 03 במרץ 2014 | הוראה תקפה מתאריך: 3.3.2014
חוזר זה בא להנחות את מוסדות החינוך כיצד להתנהל עם משפחות תלמידים להורים פרודים או גרושים, בכפיפות להוראות "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" (להלן: "החוק") והתיקונים שנערכו בו. החוזר מעביר מסר אודות החשיבות של מעורבות שני ההורים בתפקודו הלימודי ובהתפתחותו של ילדם. הוא בא לענות על שאלות שעולות במצבים מורכבים הנוצרים בבית הספר שמקורן בגירושין או בפרֵדה של ההורים (להלן: "פרֵדה"). המשנה החינוכית חוזר זה יוצא מנקודת מוצא הרואה במעורבות של הורי התלמיד בתהליכי חינוכו וצמיחתו הרגשית והקוגניטיבית עניין חיוני ובלתי נפרד מהתפתחותו התקינה. גם במצבים מורכבים של פרֵדה של ההורים על מוסדות החינוך לשאוף ליצירת ערוצי תקשורת פתוחים עם כל אחד מההורים תוך גילוי רגישות למצב הייחודי של כל משפחה. לכן על כל עובדי החינוך הבאים בשערי מוסדות החינוך להכיר את נוהלי ההתנהלות במצבים אלה. התפוצה מנהלי מוסדות החינוך, מורים, גננות, מפקחים, יועצים, מדריכי שפ"י, מנהלי השפ"ח, פסיכולוגים חינוכיים מחוזיים ופסיכולוגים חינוכיים, מנהלי אגפי החינוך ברשויות וההורים. יישום ומעקב על מנהל המוסד החינוכי לרענן פעם בשנה את הנוהל המופיע בחוזר זה במפגש עם כלל צוות המורים. על המפקחים הכוללים לוודא שתכנית העבודה הבית-ספרית כוללת את רענון הנוהל. בנוסף, מנהל המוסד החינוכי אחראי ליישום הנחיות חוזר המנכ"ל הן לעניין הרישום במערכת המנב"ס והן לעניין הקשר עם שני הורי התלמיד.

   02 - 5603917
   bettyry@education.gov.i
כלל המערכת, לרבות מוסד חינוך רשמי או מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל מכוח "חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969", או מוסד פטור הפועל מכוח "חוק לימוד חובה, התש"ט-1949", שלומדים ומתחנכים בו תלמידים ושניתן בו חינוך קדם יסודי ו/או חינוך יסודי ו/או חינוך על-יסודי, בכל המגזרים, הזרמים ושלבי הגיל.

 

1.   פרדת ההורים והשלכותיה - מידע כללי

1.1.         הסבר מושגים

1.1.1אפוטרופסות: אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו.

1.1.2משמורת: משמורת היא המשמורת הפיזית על הקטין (קרי, החזקה). כאשר ההורים פרודים ו/או גרושים, ילדם הקטין נתון למשמורתו של אחד מהם או למשמורת משותפת של שניהם, וזאת בהתאם להסכמה ביניהם ו/או בהתאם להחלטה שיפוטית.

1.1.3החזקת ילדים: החוק קובע כי במסגרת האפוטרופסות הטבעית של ההורים על ילדיהם נכללת הרשות להחזיק בילד ולקבוע את מקום מגוריו. לכך מתלווים הפיקוח, ההשגחה והדאגה לצורכי הילד בעת שהוא נמצא בבית ההורה. מונח רווח נוסף להחזקת הילדים הוא  "משמורת ילדים".

1.1.4"ההורה האחר": ההורה שלגביו לא קבע בית המשפט שהקטין הוא בחזקתו או במשמורתו הוא ההורה האחר.

1.1.5צו הגנה: צו הגנה הוא סעד הניתן נגד בן משפחה, מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, כאשר בית המשפט נוכח שיש להגן על בן משפחה אחר מאלימות, מעברת מין או מכליאה, לרבות התעללות נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה לנהל אורח חיים סביר ותקין. על המוסד החינוכי חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.

1.1.6צו הרחקה: צו הרחקה הוא צו המוצא לרוב נגד אחד מבני הזוג (או נגד אחד הגרושים) המפר את חירותו, את שלוותו ואת ביטחונו של בן זוגו (בעבר או בהווה) או של ילדיו. מוציא הצו הוא גוף שיפוטי או המשטרה. על המוסד החינוכי חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.

1.1.7מוסד חינוכי: הכוונה למוסד חינוך בכלל המערכת, לרבות מוסד חינוך רשמי או מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל מכוח "חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969", או מוסד פטור הפועל מכוח "חוק לימוד חובה, התש"ט-1949", שלומדים ומתחנכים בו תלמידים ושניתן בו חינוך קדם יסודי ו/או חינוך יסודי ו/או חינוך על-יסודי, בכל המגזרים ושלבי הגיל.

1.1.8צוות בין-מקצועי: הצוות כולל את מנהל המוסד החינוכי, וכן יועץ ו/או פסיכולוג ואת המחנך.

1.1.9עובד סוציאלי ראשי לסדרי דין

א)כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, לפי העניין"

ב)כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955): עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 9".

1.2.         רקע

תופעת הפרֵדה של בני זוג שכיחה מאוד כיום בישראל; כמעט בכל מוסד חינוכי יש בכיתה ילדים שהוריהם נפרדו. רובם הגדול של מקרי הפרֵדה מתרחשים בשנים הראשונות לנישואין או לזוגיות. לכן מרבית הילדים להורים שנפרדו זה לא מכבר הם בגיל הגן ובית הספר. תהליך הפרֵדה עלול לגרום לטלטלה קשה לכל בני המשפחה. להתמודדות היום-יומית עם אבדן המשפחה במתכונתה הקודמת יכולות להיות השלכות משמעותיות הן על רמת החיים והן על איכותם, ולעתים היא אף מלווה באבדן קשר של הילדים עם אחד ההורים. בנוסף, בתהליך הפרֵדה עלולות להיות השלכות ארוכות-טווח על התפתחותם של הילדים בכל המישורים: הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי וההתנהגותי-תפקודי.

מעורבותם של שני ההורים בחיי ילדיהם לאחר הפרֵדה היא גורם משמעותי בשמירה על יציבותם של הילדים, ביכולת הסתגלותם למצב החדש ובהתפתחותם התקינה. בשל כך על מערכת החינוך לשאוף במידת האפשר לערב את שני ההורים בהיבטים משמעותיים בחיי הילד במוסד החינוכי, לרבות במקרים שבהם אחד ההורים לא ביקש להיות מעורב. זאת מתוך דאגה לצורכי הילד ולבריאותו הנפשית.

כאשר קיים סכסוך בין ההורים,  על המחנך או על הגננת להימנע ממעורבות בו; עליהם להיות ממוקדים בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית.

1.3.         חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והם מחויבים וזכאים מתוך הסכמה לדאוג לצורכיהם, הכוללים, בין השאר, את לימודיהם ואת חינוכם. גם כאשר הילד גדל אצל הורה אחד אין הדבר מפחית מחובותיהם ומזכויותיהם של שני ההורים, למעט במקרה של החלטה שיפוטית המורה אחרת.

יודגש כי מחויבותו של כל מוסד חינוכי היא לפעול באופן התואם את הוראות החוק ולקיים קשר תקין עם שני ההורים הפרודים או הגרושים באופן המתייחס לטובת הילד, לצרכיו ולרצונותיו.

1.4.         אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד 

1.4.1מתוך סעיף 3 של האמנה

א.בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.

ב.המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, תוך התייחסות לזכויות ולחובות של הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או אישים אחרים האחראים משפטית לו או לה, ולשם כך יינקטו צעדים מתאימים, תחיקתיים או מינהליים.

1.4.2מתוך סעיף 12 של האמנה

האמנה מדגישה את זכותו של הילד לגבש דעות משלו ולהביע אותן בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו. יש לתת משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. אם קיימת סתירה בין זכותו של הילד לבין זכות ההורים או אחד מהם להיות מיודעים, ייוועץ המחנך עם גורמים טיפוליים וייעוציים בבית הספר או עם גורמים מקצועיים במטה המשרד או עם גורמי רווחה באזור המגורים.

עם זאת, תפקידם של הגננת או של המחנך לנסות ולסייע לילד לקבל את המצב המשפחתי שלו כמצב המאפיין משפחות רבות ומשותף לו ולילדים רבים ולהציע לו דרכים שתאפשרנה לו יתר פתיחות בקשר למצבו המשפחתי במסגרת בית הספר וחיי החברה שלו.

2.   הנחיות כלליות

2.1חובת השמירה על קשר עם שני ההורים

2.1.1על המוסד החינוכי לקיים ככל האפשר קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד הילד במוסד החינוכי.

2.1.2טרם פתיחת שנת הלימודים, או מיד עם היוודע על פרֵדה או על גירושין במהלך שנת הלימודים, על הגננת או על מחנך הכיתה לזמן את שני ההורים כדי להסדיר את הקשר עמם ואת אופן העברת המידע לכל אחד מהם בכתב ובעל-פה.

2.1.3חובה ליידע את ההורה שבית המשפט קבע שהקטין בחזקתו או במשמורתו ואת ההורה האחר בדבר זכויותיהם לפי האמור בחוזר זה, בכל הקשור בקבלת מידע על ילדם במסגרת החינוכית. בנוסף, על ההורים להמציא לידי המוסד החינוכי כל החלטה שיפוטית הנוגעת לחינוך הילד הרלוונטית למוסד החינוכי, וכן ליידע את המוסד החינוכי בדבר הסכמות בכל הנוגע להתנהלות שוטפת שהיא רלוונטית למוסד החינוכי.

2.2מילוי טופס (ראה נספח 2) טרם פתיחת שנת הלימודים או מיד עם היוודע דבר הפרֵדה או הגירושין 

ההורים יעדכנו את היועץ ו/או את המחנך או את הגננת בפרטים האלה: 

2.2.1ההסדרים הקיימים לטיפול בילד, ביניהם הסדרי הראייה

2.2.2 יידוע המוסד החינוכי בדבר החלטות שיפוטיות

2.2.3דרכי ההתקשרות עם כל אחד מההורים, לרבות עדכון הכתובות של שני ההורים במערכת המנב"ס בהתאם להנחיות בס"ק 6 להלן

2.2.4אחריות ההורים ביחד או לחוד בענייני חינוך הנוגעים למוסד החינוכי

2.2.5השתתפות ההורים באספות הורים ובפעילויות המוסד החינוכי.

2.3זימון שני ההורים למפגשים: על המוסד החינוכי לזמן את שני ההורים יחד לאספות הורים, למפגשי היכרות ולימי הורים, אלא אם אחד ההורים סירב או כתובתו אינה ידועה או שניתנה החלטה שיפוטית הקובעת אחרת. אם אין אפשרות לקיים את המפגשים יחד, יש לזמן את ההורים בנפרד.

2.4המפגשים בין המחנך לתלמיד: במסגרת מפגשי ההיכרות או המפגשים האישיים השוטפים של המחנך עם התלמיד יש לאפשר לו להשמיע את עמדותיו, את רצונותיו, את צרכיו, את מחשבותיו ואת רגשותיו ביחס למעורבותו של המוסד החינוכי בקשר לגירושין או לפרֵדה של הוריו, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה. כמו כן יש ליידע אותו לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם המוסד החינוכי. במקרים חריגים אפשר להתייעץ עם הצוות הבין-מקצועי במוסד החינוכי ו/או עם הפיקוח הכולל ועם הפיקוח על הייעוץ במחוז.

2.5יידוע המוסד החינוכי בדבר החלטות שיפוטיות: המוסד החינוכי אינו מקבל לידיו באופן ישיר החלטות שיפוטיות כגון צו הגנה, צו הרחקה וכד', וכן אין ביכולתו לבדוק את אמיתות ההחלטות. היות שהדיונים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות, הורים הרוצים לעדכן את בית הספר על החלטות הנוגעות להתנהלות מול המוסד החינוכי צריכים לעשות זאת ביזמתם. אם הובא לידיעת המוסד החינוכי מידע כאמור עליו לפעול בהתאם להנחיות בסעיף 5 להלן, וכן מומלץ שמנהל המוסד החינוכי יברר מול גורמי הרווחה את תקפות ההחלטות בעניין הילד הנוגעות לענייני חינוך.

2.6איסור העברת מידע: ההורה האחר זכאי לקבל כל מידע שההורה שנקבעה לגביו המשמורת מקבל, אלא אם כן ניתנה החלטה שיפוטית המורה אחרת.

2.7פנייה של עובד סוציאלי לסדרי דין: אם הייתה פנייה בכתב אל המוסד החינוכי של עובד סוציאלי לסדרי דין (ראה הגדרת עובד סוציאלי לסדרי דין ב-1.1.9 לעיל) בעניינו של ילד שהוריו גרושים או פרודים או נמצאים בהליכים משפטיים לצורך עריכת תסקיר לפי צו של ערכאה משפטית, המוסד חייב לשתף פעולה עם העובד הסוציאלי לסדרי דין ולתת לו מידע על תפקוד הילד במוסד החינוכי. עובד הוראה שקיבל בקשה בכתב, בצירוף תצלום תעודה מזהה של העובד הסוציאלי לסדרי דין, יפעל בעניין זה בשיתוף פעולה עם מנהל המוסד החינוכי, עם הפסיכולוג או עם היועץ.

2.8איסור יצירת מסמכים חדשים: על המוסד החינוכי חל איסור ליצור מסמכים חדשים לפי בקשת הורים בנוגע לילדם.

2.9הנחיות להתנהלות המוסד החינוכי במצבים שלא התקבלה הסכמת שני ההורים

2.9.1כללי: יובהר כי על פי חוק הכשרות המשפטית "די בהסכמה של הורה אחד לפעולה של קטין, וחזקה כי ההורה האחר הסכים לה". עם זאת, כאשר ההורים פרודים או גרושים, יהיה הכלל שיש לקבל את הסכמת שני ההורים. במקרים שבהם תישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים לא תחול חובה זו על המוסד החינוכי.

2.9.2מצב שבו הורה אחד הסכים וההורה השני לא הגיב: לאחר שהמוסד החינוכי ישלח מידע לשני ההורים, ואחד מההורים לא יגיב אף שניתן לו זמן סביר לעשות כן – חזקה עליו שהוא מסכים לעניין, וזאת בהתאם לסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית.

2.9.3מצב שבו קיימת מחלוקת בין ההורים לעניין ההסכמה: במצב כזה על ההורים לפנות להכרעה שיפוטית בעניין.

2.9.4מקרה של אי-הסכמה: במקרה ששני ההורים לא הסכימו ביניהם, לרבות אי-הסכמה לעניין הפניית המחלוקת להכרעה שיפוטית, יפעל המוסד החינוכי בהתאם לשיקול דעת כדלקמן:

א.במקרה שהמוסד החינוכי יידע את שני ההורים בדבר הפעילות החינוכית – כגון השתתפות בטיולים, בהצגות ובמסיבות וכו', ויתברר שיש מחלוקת ביניהם אשר התגלעה בסמיכות למועד קיום הפעילות החינוכית, יפעל הצוות הבין-מקצועי בהתאם לעיקרון של טובת הילד המעוגן באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שהובאה לעיל.

ב.כאשר מדובר בהחלטות משמעותיות יותר, ובעלות השלכה על הילד לטווח ארוך, כמו אבחון, קבלת טיפול רפואי, וכן במקרה של החלטה על שינוי מגמה  וכד', יש לפעול בכל דרך לקבלת הסכמתם של שני ההורים, או לחלופין לקבל החלטה של בית המשפט, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית ולכל דין אחר.

2.9.5אי-מעורבות בסכסוך: על הצוות החינוכי להיות ממוקד בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית, ועליו להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים סכסוך.

2.10גילוי רגישות לכל מידע, התנהגות או חשש לפגיעה בילד: נקודת המוצא של הצוות החינוכי תהיה שהקשר של הקטין עם שני הוריו הוא קשר מיטבי. אולם לעתים הפרֵדה או הגירושין מתאפיינים במאבק בין ההורים העשוי לגרום לפגיעה בילד, כגון ניכור הורי, חטיפת ילדים, אלימות במשפחה ומאבק סביב הסדרי הראייה והמשמורת. המוסד החינוכי יגלה רגישות לכל מידע או התנהגות או חשש כאמור במקרים שלעיל  ויפעל בהתאם:

2.10.1תתקיים התייעצות של צוות בין-מקצועי במוסד החינוכי אשר תתועד בפרוטוקול.

2.10.2במקרה שהצוות הבין-מקצועי סבור שאכן קיים חשש למצבו של הקטין הוא יתייעץ עם מפקח המוסד החינוכי ועם המפקח על הייעוץ, ובמקרה הצורך גם עם גורמי הרווחה.

2.10.3במקרה שקיימת חובת דיווח על פי דין (כגון על תקיפת הקטין או חסר הישע הגורמת לחבלה של ממש, על התעללות בקטין, על עברות זנות ותועבה, על הזנחה( ידווח המוסד החינוכי לעובד הסוציאלי לחוק הנוער ו/או למשטרה.

2.10.4בנוסף, במקרה שלא קיימת חובת דיווח על פי חוק אולם הצוות המקצועי התרשם שקיים חשד לסכנה הוא ייערך לתהליך של ליווי הקטין ומעקב  אחר מצבו על ידי היועץ או הפסיכולוג במוסד החינוכי.

2.11קשר עם בן/בת זוג של ההורים הפרודים ו/או הגרושים: הוראות חוק הכשרות המשפטית וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 חלות על המידע המצוי במוסד החינוכי אודות הילד. אם הורים פרודים ו/או גרושים מבקשים להגיע יחד עם בן/בת זוג שאינו האפוטרופוס הטבעי של הילד לאספות ההורים ו/או בן/בת הזוג מבקש לקבל מידע בנפרד, יהיה אפשר לתת את המידע רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת בכתב של שני ההורים וכן כתב ויתור על סודיות של כל אחד מההורים בנפרד.

2.12איסור השימוש במוסד החינוכי כמקום מפגש: חל איסור שהמוסד החינוכי ישמש מקום מפגש לחלוקת זמני שהות, קרי הסדרי ראייה. אין להפריע למהלך יום הלימודים השוטף בכל דרך שהיא, לרבות בשיחות טלפון.

2.13על המוסד החינוכי לא חלה החובה לדווח לאחד מהורי הקטין על  התנהלותו של ההורה השני מול המוסד החינוכי, למעט מקרים שבהם נשקפת סכנה לקטין ו/או חלה החובה לדווח על פי כל דין או על פי הנחיות משרד החינוך.

3.   העברת מידע בכתב להורים

3.1תיקון חוק הכשרות המשפטית – מסירת מידע בנפרד: על פי תיקון לחוק הכשרות המשפטית שהתקבל בשנת 2010 (תיקון 14) על המוסד החינוכי חלה חובה, בתנאי שלא קיימת מניעה משפטית, למסור מידע בכתב להורה האחר. זאת בתנאי שהוא הודיע מראש בכתב למנהל המוסד החינוכי על רצונו לקבל בנפרד עותק של המידע שנמסר להורה המשמורן של התלמיד.

3.2יידוע: על מנהל המוסד החינוכי ליידע את ההורה האחר על זכותו על פי דין לקבל מידע.

3.3סייג להעברת המידע במקרה של הגבלה או שלילת אפוטרופסות: המוסד החינוכי לא ישלול או יגביל זכויות הורה כל עוד לא הומצאה לידיו החלטה שיפוטית שאומתה על ידי לשכת הרווחה. במקרים שתישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהחלטה שיפוטית, והדבר ייוודע למוסד החינוכי, יהיה על המוסד החינוכי לפעול לפי הנחיות בית המשפט. במקרים שאחד ההורים המציא לבית הספר מסמך משפטי רשמי בנוגע לילד ובו החלטה שיפוטית בעניינו על המוסד החינוכי ליצור קשר עם לשכת הרווחה לאימות המידע.

3.4ערוצי תקשורת חלופיים: אם ההורה האחר לא הגיש בקשה בכתב למוסד החינוכי, ישאף המוסד החינוכי במידת האפשר ליצירת  ערוצי תקשורת חלופיים עמו.

3.5פירוט העברת המידע – כללי: המידע שיועבר יכלול את הנושאים הבאים, אלא אם קבע בית המשפט אחרת: ציונים ותעודות, נוכחות, ועדת שילוב, ועדת השמה (לעניין זה ראה את חוזר הוראות הקבע עד/5(א), סעיף 1.2-42, "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדות, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר"), קבלה לתכניות ייחודיות (מחוננים), שינוי מגמות, העברה לכיתה אחרת או למוסד אחר, השעיה, טיולים, מסיבות, תשלומים עבור אירועים מיוחדים וחריגים.

3.6שלילה או הגבלה של האפוטרופסות: במקרים שתישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהתאם להחלטה השיפוטית לא תחול החובה ב-3.5 על המוסד החינוכי.

3.7המצאת תעודות הערכה וציונים: מנהל המוסד החינוכי ימציא לבקשת ההורה האחר תעודת הערכה/ציונים זהה למקור. במקרים שיש להורים משמורת משותפת ימציא המוסד החינוכי תעודת הערכה/ציונים זהה לשני ההורים בנפרד, אלא אם קיימת מניעה משפטית הידועה למוסד החינוכי.

3.8הפניה והעברה של מידע לגורמים טיפוליים: במקרים שאין ההורים או הילד מעוניינים בהעברת המידע על הגירושין או הפרֵדה לגורמים נוספים במוסד החינוכי המידע לא יועבר, אולם אם הגננת או המחנך מתרשמים כי קיימים קשיים מיוחדים בתפקוד הילד הקשורים  למצב המשפחתי עליהם לזמן את ההורים לשיחה ולהפנות אותם לגורמים המקצועייםטיפוליים במוסד החינוכי. במקרים אלה על הגננת או על המחנך להתייעץ עם היועץ או עם הפסיכולוג של המוסד החינוכי.

3.9אין לתת או להעביר מידע כלשהו אלא על פי ההנחיות שלעיל.

4.   קשר גננת/מחנך עם ההורים

4.1כללי: על המחנך או על הגננת להיות ממוקדים בחינוכו של הילד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית, ועליהם להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים סכסוך. עליהם לשמור על קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד הילד במוסד החינוכי אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

4.2עדכון ההורים בדבר חובותיהם וזכויותיהם: במסגרת פגישת ההיכרות של הגננת או המחנך עם ההורים (יחד או לחוד) יעודכנו ההורים בדבר זכויותיהם וחובותיהם לפי ההנחיות בחוזר זה.

4.3קיום שיחת היכרות: במסגרת הזמנת הילד לשיחת היכרות עם הגננת או עם המחנך יוזמנו שני ההורים הפרודים או הגרושים יחד לשיחת היכרות. אם הדבר אינו מתאפשר, יוזמן כל אחד מההורים בנפרד. שיתופו של הילד בפגישה זו ייעשה בהתאם לגילו ולרצונות ולצרכים המתפתחים שלו ובהתאם לנסיבות הייחודיות. מטרת המפגש בין הגננת או המחנך לבין שני ההורים היא לפתח ערוצי קשר פתוחים או זמינים ולקבוע את דרכי המעורבות והשיתוף של שני ההורים בחיי הילד במוסד החינוכי.

4.4דרכי שיתוף ויידוע: על הגננת או על המחנך לסכם בכתב עם שני ההורים את דרכי היידוע והשיתוף עם כל אחד מהם לגבי העברת מידע בכתב ובעל-פה.

4.5מסירת פרטי התקשרות: לצורכי תקשורת שוטפת יקבלו הגננת או המחנך משני ההורים את כתובותיהם ואת מספרי הטלפון שלהם ואת כתובות הדוא"ל שלהם, בנוסף לרישום שנעשה במערכות המנב"ס וכן בדפי הקשר הכיתתיים.

4.6התנגדות הורה לקשר המוסד עם ההורה האחר: במקרים שבהם אחד ההורים מביע התנגדות לקשרים בין המוסד החינוכי להורה השני יבהירו הגננת או המחנך או מנהל המוסד החינוכי או היועץ את מחויבותם לקשר עם שני ההורים בתנאי שאין החלטה שיפוטית מפורשת השוללת את הקשר עם אחד ההורים. אם קיימת החלטה שיפוטית כזו על מנהל המוסד החינוכי לבקש שהיא תוצג בפניו בכתב.

4.7מצבי עימות או התלבטות בבקשות חד-צדדיות: במצבים של עימות קשה בין ההורים או של בקשות חד-צדדיות על המחנך להתייעץ עם הגורם המקצועי הרלוונטי במוסד החינוכי.

5.   קבלת המידע על גירושין או על פרֵדה של הורי התלמיד

5.1הזנת המידע בטופס רישום פנימי: המידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יוזן בטופס הרישום הפנימי של המוסד החינוכי שבו מופיע סעיף הנוגע לסטטוס המשפחתי. אם אין סעיף כזה בטופס הרישום הפנימי, על המוסד החינוכי להוסיפו.

5.2יידוע הגננת או המחנך: חשוב שהמידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יובא לידיעתם של הגננת או מחנך הכיתה, שכן המידע מסייע להם ולצוות החינוכי להיות קשובים לצורכי הילד ויכול לתרום להסתגלותו ולתפקודו התקין במוסד החינוכי, וכל זאת תוך התייחסות לשלב שהמשפחה נמצאת בו בתהליך הפרֵדה או הגירושין.

5.3התרחשות הגירושין או הפרֵדה במהלך שנת הלימודים: אם פרֵדה או גירושין מתרחשים במהלך השנה, מידע זה עשוי להגיע למחנך או לגננת מההורים, מהילד עצמו או מגורמים חיצוניים למערכת. במקרה זה יש ליישם את ההוראות המפורטות בחוזר זה עם קבלת המידע.

5.4פעולות המחנך במקרה של הגעת מידע כי הורי התלמיד פרודים או גרושים במהלך השנה

5.4.1הגננת או המחנך יזמינו את התלמיד לשיחה אישית ובה ישוחחו על עמדותיו ועל רצונותיו ביחס למעורבותו של המוסד החינוכי בקשר לגירושין או לפרֵדה של הוריו, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.

5.4.2הגננת או המחנך יזמינו את הורי התלמיד ביחד או בנפרד במטרה לבדוק אתם את רצונותיהם לגבי התנהלות המוסד החינוכי ביחס לפרֵדה או לגירושין.

5.4.3הגננת או המחנך יידעו את התלמיד לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם המוסד החינוכי, וזאת בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.

5.4.4הגננת או המחנך יעבירו מסר לתלמיד ולמשפחתו שהמוסד החינוכי משמש כתובת לתמיכה ולהיוועצות עבורו.

6.   נוהל רישום תלמידים במערכת המנב"ס הבית-ספרית

6.1המחנך יקבל משני ההורים את כתובותיהם ואת מספרי הטלפון ואת כתובות הדוא"ל שלהם.

6.2לצורך עדכון פרטי התקשרות נפרדים  של שני ההורים ייעזר המוסד החינוכי באתר האינטרנט של מינהלת יישומי המנב"ס, בכתובת זו:

www.education.gov.il/manbas >> "מידע בנושא תלמידים" >> "תלמיד עם מספר כתובות" >> "עדכון כתובות נפרדות להורים".

אם המוסד החינוכי מתקשה להפיק פלטים באמצעות המנב"ס או זקוק להדרכה או לסיוע בנוגע לשימוש בכלים הללו, עליו לפנות למוקד התמיכה של מינהלת יישומי המנב"ס, טל' 03-9298111, פקס' 03-9240655.

6.3כמו-כן, חומרי ההדרכה הקשורים לתקשורת עם הורים פרודים הובלטו באתר האינטרנט של מינהלת יישומי המנב"ס, בכתובת זו: www.education.gov.il/manbas.

6.4בקישור הבא אפשר לקרוא הסבר מפורט על תהליך הפקת  מדבקות במערכת המנב"ס: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/

Units/Manbas/maarechet/Madbekot.htm 

6.5פרטים אלה יש להזין במערכת המנב"ס מהמסך "עדכון פרטי התלמיד".

6.6חתימה על הצהרות רושם

6.6.1לאחר מילוי הטופס, לרבות פרטי התלמיד ופרטי הרושם (ההורה המשמורן או הלא משמורן) יודפס הטופס והרושם יחתום עליו בחלק של "הצהרת הרושם".

6.6.2בנוסף, בטרם הזנת הנתונים למערכת המנב"ס, על איש צוות של המוסד החינוכי לחתום על הטופס בחלק של "הצהרת הרשום". ללא חתימה על שתי הצהרות אלה לא יעודכנו הנתונים במערכת המנב"ס ולא תתאפשר העברת מידע לרושם.

7.   צמתים ומצבים מיוחדים בחיי הילדים בבית הספר

7.1כללי: במהלך הלימודים של הילד יש צמתים ומצבים מיוחדים הדורשים את שיתוף ההורים בתהליך קבלת ההחלטות באופן ההולם את צורכי הילד ואת רצונו; למשל: מעבר ממסגרת לימודית אחת לשנייה (מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים וממנה לחטיבה העליונה), בחירת מגמת לימוד, סוג כיתה ורמת כיתה, וכן החלטות לגבי רמה לימודית במקצועות ספציפיים כגון מתמטיקה ואנגלית, החלטות לגבי הרכב בחינות הבגרות, המלצות לגבי תגבורים בשעות הלימודים ולאחריהם, המלצות לגבי אבחונים, המלצות בדבר קיום שיחות עם פסיכולוג בית הספר ועם גורם מקצועי-טיפולי מוסמך מחוץ לבית הספר וכד'.

7.2פעילויות חוץ-בית-ספריות: חשוב ששני ההורים יקבלו מידע לגבי אפשרות השתתפותו של ילדם בפעילויות חוץ-בית-ספריות כגון טיולים, משלחות בארץ ובחו"ל ופעילויות במסגרת ייחודית וחברתית, וזאת בכפוף להנחיות ב-2 לעיל.

7.3עבודת שורשים: כתיבת עבודות "שורשים" בשנת בת/בר מצווה עלולה לזמן קשיים לילדים להורים גרושים או פרודים. הרחבת מושג המשפחה תוך מתן לגיטימציה לקיומם של הרכבים שונים של משפחות והצעת פתרונות יצירתיים לדרכי הצגת המשפחה יכולות לעזור לתלמיד בהתמודדות עם הסיפור המשפחתי שלו בגבולות הרצויים לו.

7.4תלמידים מחוננים ומצטיינים: מנהל המוסד החינוכי יפעל על פי הנחיות האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים המתפרסמות בתחילת שנת הלימודים בחוזר המנכ"ל הרלוונטי לאותה שנה, בנוסף להנחיות הכלליות האלה:

7.4.1על מנהל המוסד החינוכי להביא את המידע על קיום מבחני הקבלה ועל החלטת בית הספר להפנות או לא להפנות את התלמיד למבחן שלב ב' לשני ההורים.

7.4.2האגף למחוננים ולמצטיינים ינחה את מנהלי מוסדות החינוך כיצד לדווח לגופים הבוחנים על שתי כתובות במקרה של הורים פרודים או גרושים. זאת בתנאי שכתובות שני ההורים ידועות למוסד החינוכי.


8.   נספחים

נספח 1: קטעים מתוך החוק, האמנה ופסקי הדין הנוגעים לנושא

 

[1] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ס' 14, 15, 18 (ראו נספח להלן)

 

סעיף 14

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

 

סעיף 15

אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

 

סעיף 18

(א)  בכל עניין הנתון לאפוטרופסות חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

(ב)  (1)גוף המנוי הן בתוספת לחוק זה והן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (בסעיף זה – חוק עדכון כתובת), ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת;

(2)גוף המנוי בתוספת לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש.

(ג)    עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה – בקשה), ישלח גוף המנוי בתוספת או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין.

(ד)   לא יישלח ולא יימסר מידע בעניין קטין על ידי גוף המנוי בתוספת או על ידי פקיד רישום כהגדרתו בחוק עדכון כתובת, אם הורה או גורם אחר המציא להם החלטה של בית משפט שלפיה נשללה או הוגבלה לעניין זה האפוטרופסות של ההורה שהגיש את הבקשה, או החלטה של בית משפט המונעת את מסירת המידע כאמור לאותו הורה.

(ה)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

[2] במקרה של ספק אפשר להתייעץ עם הפסיכולוג החינוכי או היועץ במוסד החינוכי, המפקח על הייעוץ, מנהל השפ"ח או הפסיכולוג המחוזי.

[3] תיקון מספר 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, 2010-התש"ע

 

תיקון סעיף 18

1.בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1] (להלן: "החוק העיקרי"), בסעיף 18, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, וקיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה; ואולם, נודע לגוף המנוי בתוספת, כי נשללה או הוגבלה האפוטרופסות של אחד ההורים בהחלטת בית משפט, לא יחול האמור בסעיף קטן זה אלא לגבי עניינים אשר נותרו נתונים לאפוטרופסותו של אותו הורה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת."

 

הוספת תוספת

2.אחרי סעיף 84 לחוק העיקרי יבוא:

  "תוספת

(סעיף 18(ב))

 

  1. מוסד פיננסי שהוא אחד מאלה:

(1)תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;[2]

(2)מנהל קרן, כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;[3]

(3)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005;[4]

  1. המוסד לביטוח לאומי;
  2. מוסד חינוך, כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;[5]
  3. רשות מקומית ומועצה אזורית;
  4. מוסד רפואי שהוא אחד מאלה:

(1)בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;[6]

(2)מרפאה כמשמעותה בסעיף 34 לפקודה האמורה בפסקה (1);

(3)קופת חולים כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.[7]

 

תחילה

3.תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.


נספח 2: דוגמה לטופס עדכון הקשר והעברת מידע לשני ההורים

 

התאריך ___________________

שם התלמיד/ה ______________

הכיתה____________________

דרכי התקשרות עם ההורים

שם ההורה אשר הילד נמצא בחזקתו___________________

הכתובת _____________הדוא"ל _______________הטלפון________

שם ההורה האחר_____________________________

הכתובת ______________הדוא"ל ______________הטלפון________

 

פירוט החלטות שיפוטיות בעניין הילד הנוגעות לענייני חינוך, לרבות הסדרי ראייה (במידת האפשר יש לצרף מסמכים רלוונטיים)

_____________________________________________________

_____________________________________________________

_____________________________________________________

הסדרת הקשר והעברת המידע (כגון העברת מידע שוטף, דיווחי התנהגות, ציונים, תעודות, תאונות שהיו לתלמיד במוסד החינוכי או בפעילות מטעמו  וכדומה

_____________________________________________________

_____________________________________________________

_____________________________________________________

פירוט השתתפות ההורים באספות ובפעילות של המוסד החינוכי (כגון טיולים, טקסים וכדומה)

_____________________________________________________

_____________________________________________________

_____________________________________________________

חתימת הורה____________________

חתימת הורה____________________

חתימת מחנך או יועץ ______________

[1] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120; התשס"ה, עמ' 274.

[2] ס"ח התשמ"א, עמ' 232.

 

 

[3] ס"ח התשנ"ד, עמ' 308.

[4] ס"ח התשס"ה, עמ' 889.

[5] ס"ח התש"ט, עמ' 287

[6] ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' (ע) 191, (א) 239.

[7] ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.