שילוב מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה במערכת החינוך

הוראת קבע מס' 0154 - החלפה

תאריך פרסום: כ"ה בכסלו תשע"ט, 03 בדצמבר 2018 | הוראה תקפה מתאריך: 3.12.2018
הוראה זו עוסקת בשימור מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה בתחומי הדעת ובפעולות במערכת החינוך, מהחינוך הקדם-יסודי ועד לסיום החטיבה העליונה, וכן בתוכניות הלימודים במכללות להכשרת עובדי הוראה. ההוראה מציעה דרכים לשילוב מורשות אלו בתוכנית הלימודים הבית-ספרית ובתוכניות הפיתוח המקצועי לעובדי ההוראה. נוסף על כך ההוראה מדגישה את החובה המוסרית ואת הצורך לציין במסגרות החינוך את יום היציאה והגירוש מארצות האיסלאם ואת חג הסיגד של יהדות אתיופיה במסגרת טיפוח המורשת היהודית וטיפוח תחושת הזהות והשייכות של כל אחד מתלמידי מערכת החינוך.
הוראה זו מאגדת בתוכה הנחיות קודמות ומחדשת הנחיות רבות בנושא.

    הודעות קודמות שהוראה זו מבטלת:
    - סעיף 0094 בחוזר תשע"ח/10, " תוכנית רב־תחומית בנושא תרבותה ומורשתה של קהילת יוצאי אתיופיה"
    - סעיף 0047 בחוזר תשעח/3, "יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך"


   050 - 6282191
   asmarema@education.gov.il

   050 - 6282186
   ramiel@education.gov.il
כלל מערכת החינוך.

 

1.   רקע

העיסוק בתחומי המורשת בכלל, ובתחומי מורשת יהדות המזרח ומורשת יהדות אתיופיה בפרט, מושתת על תפיסת העולם שעל כל אחד מאזרחי ישראל להרגיש שייכות לקהילתו, לעמו ולמדינתו, בהתאם למטרת החינוך הראשונה בחוק החינוך הממלכתי: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו".

כתוצאה מכך מערכת החינוך מבקשת לתקן עיוות שנוצר כתוצאה מהיעדר תוכניות לימודים ופעילויות חברתיות המדגישות את מורשות יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה.

2.   שילוב מורשת יהדות אתיופיה בפעילויות במערכת החינוך

2.1.         רקע

בשנת 1975 הכירה הרבנות ביהדותם של בני הקהילה האתיופית, ובעקבותיה קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות ארצה את יהודי אתיופיה. כ-8,000 יהודים עלו טיפין-טיפין בין השנים 1983-1975, ובשנת 1984 הצליחה המדינה להעלות בחשאי כ-8,000 יהודים נוספים מאתיופיה שנשקפה להם סכנה קיומית, במבצע שכונה "מבצע משה". מבצע משה דלף לשלטונות אתיופיה ונבלם. בשנת 1991 נערך "מבצע שלמה", מבצע בזק להמשך העלאת יהודים מאתיופיה, ובו הועלו כ-15,000 יהודים ב-35 שעות בלבד.

יהודי אתיופיה היו ברובם יהודים שומרי מסורת ברוח ובסגנון משלהם. רוחם המיוחדת סייעה להם לשמור על הגחלת לאורך שנים רבות.

2.2.         תוכנית לשילובם של יהודי אתיופיה במערכת החינוך

בשנת 2015 גובשה תוכנית חדשה לשילוב מיטבי של יהודי אתיופיה במערכת החינוך. התוכנית נבנתה על בסיס אבני היסוד של המדיניות הממשלתית.

2.2.1אלה עיקרי התוכנית:

א.צמצום פערים בידיעותיהם וברמת השכלתם של בני הקהילה האתיופית ושיפור בכישורי האוריינות ובמיומנויות הלמידה שלהם במסגרת תהליך עבודה פרטני.

ב.העצמת התלמידים, מתן מענה לחוזקותיהם ופיתוח כישוריהם.

ג.העצמת מנהיגות חינוכית בקרב בני הקהילה האתיופית.

ד.חיזוק הקשר עם ההורים, הגדלת מעורבותם בתהליכים החינוכיים ומתן כלים בידם לסייע לילדיהם.

ה.פעילויות חינוכיות להיכרות עם מורשת קהילת יוצאי אתיופיה ולקידום ערכי סובלנות ורב-תרבותיות.

ו.העברת האחריות על תלמידים בני הקהילה האתיופית שהם ילידי הארץ ואינם עולים בעצמם לאגפי הגיל במינהל הפדגוגי.

2.3.         חשיפת כלל תלמידי המערכת למורשת יהודי אתיופיה

לשם חשיפתם של התלמידים לתרבותה ולמורשתה רבת-השנים של קהילת יוצאי אתיופיה וללימוד תולדותיה גובשה תוכנית רב-תחומית, בשיתוף עם בני הקהילה יוצאי אתיופיה, המבוססת על העקרונות האלה:

א.     שילוב הנושא בתחומי הדעת השונים והטמעתו בתוכניות הלימודים הקיימות.

ב.      פריסת הלמידה על פני כל הרצף הגילי וחשיפה לנושא בהתאם לגיל הלומדים בשלושה צירים: ציר המשפחה, ציר הקהילה וציר העם והמדינה.

ג.       הדגשת החוזקות של הקהילה ושל מנהיגיה.

על מנהלי בתי הספר בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי להבטיח לימוד של שתי יחידות הוראה ולא פחות משני שיעורים בנושא יהדות אתיופיה בכל כיתה בכל שנה.

מומלץ כי בתי הספר יבנו תוכנית מערכתית רב-שנתית ויטמיעו את הנושא בתחומי הדעת השונים, תוך יצירת מערך מובנה ומתפתח המותאם לגיל הלומדים בכל שכבה.

2.4.         ציון חג הסיגד

חג הסיגד חל, על פי מורשת יהדות אתיופיה, ב-כ"ט במרחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני, ומנהלים אותו כוהני הקהילה האתיופית. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון.

בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה שבו נהוג לערוך את טקס הסיגד בטיילת ארמון הנציב, המשקיפה אל הר הבית בירושלים, בנוכחות בני העדה ואישי ציבור. חשוב לציין חג זה גם במערכת החינוך.

3.   שילוב מורשת יהדות ארצות ערב בתוכניות הלימוד ובפעילויות

3.1.         רקע כללי

במהלך השנים נוצר, כאמור לעיל, עיוות מסוים בבחירת התכנים שנלמדו, ששיקפו בהרחבה קהילות מסוימות, בעוד שמורשתם של יהודי ארצות ערב והמזרח נלמדה בצמצום רב ובאופן שלא שיקף את אוצרותיה ההיסטוריים, התרבותיים והאומנותיים. בשנים האחרונות מערכת החינוך שוקדת על תיקון העיוות שנוצר ומבקשת לשלב את העיסוק במורשת יהדות ארצות ערב במסגרות החינוך השונות לאורך כל שכבות הגיל ובמסגרות להכשרת מורים וגננות.

3.2.         מטרות

יש לשלב בתוכניות הלימודים ובפעילויות את מורשת יהדות ארצות ערב כדי להשיג את המטרות האלה:

3.2.1הקניית נכסי התרבות של מגוון הקהילות והעדות והכרה ברב-גוניותן התרבותית.

3.2.2יצירת הבנה וקירוב בין העדות, תוך הגברת הסובלנות, הכבוד ההדדי וההכרה בערכיה של מורשת יהדות המזרח.

3.2.3מציאת המשותף במסורות, במנהגים ובערכים של כל עדות ישראל, תוך הבלטת הייחוד שבכל עדה.

3.2.4חיזוק הדימוי העצמי של בני העדות השונות וחתירה שיטתית להעשרה תרבותית הדדית, המבוססת על הפנמת מושגים, ערכים, רגשות וגישות.

3.2.5הגברת המודעות של מוסדות החינוך לחשיבות הרקע החברתי-תרבותי של כל תלמיד.

3.2.6יצירת הזדהות של התלמיד עם החברה שהוא מתחנך בה, תוך העמקת רגש ההשתייכות לעם ישראל ולמדינת ישראל.

3.3.         עקרונות

3.3.1הנושא מיועד לכל תלמידי ישראל,  בכל מוסדות החינוך.

3.3.2השונים, כחלק מהעשייה החינוכית.

3.3.3יש לשלב את הנושא בפעילויות ההעשרה החינוכיות, ובהן האזנה למוזיקה, ביקור בתיאטרון, ביקור במוזיאון, יציאה לטיולים שנתיים וכל פעילות רלוונטית נוספת.

3.3.4יש להתייחס לנושא במטרה להעמיק את האינטגרציה התרבותית ולהדגיש את המאחד ואת המשותף במסורות של העדות השונות.

3.4.         ועדת ביטון

בפברואר 2016 מינה שר החינוך, חה"כ נפתלי בנט, את המשורר ארז ביטון, חתן פרס ישראל, לעמוד בראש ועדה שתפקידה "לבדוק את ביטויי הזהות של יהדות ספרד וארצות המזרח בתוכניות הלימודים במערכת החינוך ולהמליץ כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי- פורמליות, בתכנים שיביאו לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם".

הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש יולי באותה שנה ובין השאר המליצה להגדיר את נושא העצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח כמשימה לאומית בתוכנית האסטרטגית של משרד החינוך ולחולל שינויים מערכתיים במשרד החינוך שיבטיחו את ההשמה ואת ההטמעה של המלצות אלה לאורך שנים.

כתוצאה מכך אימץ משרד החינוך את מרבית ההמלצות של ועדת ביטון, ובתוכניות הלימודים ובתוכניות ההעשרה בתחומי הדעת הרלוונטיים ניתן ביטוי להיסטוריה ולמורשת של היהודים מארצות ערב.

3.5.         יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך

3.5.1כללי

על פי החוק שהתקבל בכנסת ביום כ"ה בסיוון התשע"ד, 23 ביוני 2014, יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מצוין ב-30 בנובמבר בכל שנה.

ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מזמן הזדמנות להעמקת ההיכרות עם עולם יהודי עשיר זה ועם מורשתו המפוארת, שאינה מוכרת דייה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך. מורשת זו מקיפה את כל תחומי החיים היהודיים: עולם רבני עשיר בפסיקות הלכתיות מיוחדות ועולם של מוזיקה, שירה וספרות.

קהילות יהודי המזרח הן מהעתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית. חלקן היו קיימות כ-2700 שנה, ולמעלה ממיליון יהודים חיו בהן. היהודים בעיראק, בסוריה, במצרים, במרוקו, באלג'יריה, בתוניסיה, בלבנון, בלוב, בתימן ובאיראן היו מעורים בכל תחומי החיים במדינות השונות וניהלו חיי קהילה עשירים.

ומשגשגים. הם שמרו על קשרים עם הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם והושפעו מההתפתחויות שחלו בעולם היהודי, כמו צמיחתה של התנועה הציונית, שפעילים רבים בארצות אלה הצטרפו אל שורותיה.

מסוף המאה ה-19 החל מסע התנכלויות בקהילות היהודיות במדינות הערביות. בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, בעקבות החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה ולאחר הקמת מדינת ישראל, הטילו השלטונות במדינות ערב ובאיראן הגבלות ואיסורים על הקהילות היהודיות שהקשו על חיי היום-יום שלהן. בחלק מן הארצות - בעיראק, בלוב, בתימן ועוד - נאלצו היהודים לעזוב את המדינה ורובם עלו למדינת ישראל שהוקמה זה מכבר. מארצות האסלאם האחרות הגיעו כמחצית מהיהודים שחיו בהן והשאירו את עברם ואת רכושם בארצות מוצאם.

בבואם לישראל שוכנו העולים במעברות ובמושבים בכל רחבי הארץ, מקריית שמונה בגליל ועד ירוחם בנגב. העולים תרמו להקמת שכונות חדשות בערים הגדולות ויישובים רבים לאורך גבולות המדינה, מהגליל העליון ועד לנגב. על אף קשיי הקליטה הרבים התערו רובם בחברה הישראלית והפכו לחלק מן הפסיפס הייחודי של מדינת ישראל.

3.5.2ציון היום במערכת החינוך

מומלץ לציין במוסדות החינוך את הנושא באחת או ביותר מהפעילויות האלה:

א.טקס שבו יילמד נושא הגירוש ובמהלכו יושמעו קטעי שירה וספרות של יוצאי ארצות המזרח וסיפורים הנוגעים לחוויות הגירוש והקליטה בארץ

ב.מפגש עם מנציחי מורשת יהדות המזרח וספרד מכל רחבי הארץ שישתפו את התלמידים  בסיפור יציאתם מהמדינות שחיו בהן ובקורות עלייתם ארצה. מומלץ להזמין סבים וסבתות של התלמידים

ג.צפייה בקטעי סרטים העוסקים בחיי היהודים לפני הגירוש ובחוויית הגירוש, ובעקבותיה דיון על הדילמות שעמדו בפני היהודים בארצות אלו, כגון השאלה אם לעזוב את ארצם או להישאר בה

ד.שיעורי חינוך שיעסקו בגירוש היהודים מארצות ערב ומאיראן ובעלייתם ארצה.

4.   שילוב מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה בפעילות בגנים ובבתי הספר

4.1.         כללי

למידה מתרחשת הן על ידי חשיפה לידע והן על ידי חוויה. משום כך רצוי לשלב את הנושא בתוכניות הלימודים, בסביבה הלימודית, בפעילויות החברתיות, בתוכניות לפיתוח אישי ולמעורבות חברתית קהילתית, בשיעורי החינוך ובטיולים.

4.2.         רעיונות אחדים לשילוב הנושא

א.דיון ציבורי או חקר על פרשת ילדי תימן

בכיתות הגבוהות של בתי הספר חשוב לעסוק באחת הסוגיות האקטואליות בחברה הישראלית, פרשת ילדי תימן. אפשר לעסוק בנושא על ידי הזמנת מרצים, עידוד הכנת עבודות חקר ועוד.

ב.שילוב ביקור בעיירות פיתוח במסגרת הטיולים של בתי הספר

אחת מתופעות העיור רבות-המשמעות שאירעו במדינת ישראל היא הקמתן של עיירות הפיתוח, במספר רב ותוך זמן קצר. ההחלטה להקים עיירות חדשות הייתה פתרון של המוסדות המיישבים בעקבות לחץ ההגירה וצורכי קליטת העלייה עם קום המדינה. ביקור בעיירות הפיתוח מזמן לתלמידים היכרות עם אזורים מתוירים פחות, עם סיפורי העלייה והקליטה ועם השלכותיהם של החיים בעיירת פיתוח עד היום.

ג.צפייה בסרטים

סרטים תיעודיים רבים וסרטים עלילתיים העוסקים ביהדות אתיופיה וביהדות ארצות האיסלאם בוימו והוקרנו במהלך השנים. צפייה קבוצתית באחד הסרטים, בליווי דיון על סגנון החיים של הדמויות בסרט ועל התרבות המאפיינת את המקום ואת התקופה, מאפשרים לתלמידים להכיר טוב יותר את התרבות שאפיינה את היהודים שהגיעו ממקומות אלו.

ד.הזמנת אנשי עדות

אנשים מבוגרים יוצאי מדינות ערב או יוצאי אתיופיה חיים בתוכנו ויכולים לספר את סיפור עלייתם. סיפור אישי במפגש פנים אל פנים מעורר אמפתיה והזדהות לצד הענקת מידע ממקור מהימן ואותנטי.

ה.מפגש עם אומן

בקרב יהודי ארצות האסלאם הייתה מפותחת מאוד התרבות המוזיקלית, ובפרט המוזיקה שליוותה פיוטים וקטעי תפילה. בארצות אלה נעשה גם שימוש בכלי נגינה מיוחדים. מומלץ להזמין לבית הספר נגן או פייטן שיחשוף בפני התלמידים את עולם המוזיקה המיוחד לארצות המזרח.

ו.טקסים ומופעים בית-ספריים

בהכנת טקסים ומופעים של בית הספר יש לתת מקום להקראת טקסטים ולהשמעת שירים ממגוון התרבויות של החברה הישראלית, ובכלל זה יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה.

5.   הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

המכללות להכשרת עובדי הוראה התבקשו לשלב תכנים ממורשת יהדות ארצות המזרח וממורשת יהדות אתיופיה בתוכניות הלימודים הרלוונטיות.

גם בתהליכי הפיתוח המקצועי של המורים על מנהלי בתי הספר ועל מנהלי מרכזי הפסג"ה לשלב את הנושא במסגרת השתלמויות המורים הרלוונטיות.

6.   פעולות מיוחדות

6.1.         תיעוד יהדות ארצות ערב

המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף עם משרד החינוך, החל במהלך לתיעוד יהדות ארצות ערב שחלקו נעשה על ידי אנשי מקצוע וחלקו באמצעות כלים דיגיטאליים מובנים ועממיים.

מומלץ לעודד את תלמידי בית הספר לראיין קרובים ומכרים תוך שימוש באפליקציית התיעוד "רואים את הקולות".

6.2.         אתר הסיפור השלם

"הסיפור השלם" הוא תוכנית מערכתית, שנועדה להשלים את הפרקים החסרים בסיפור של כולנו כדי לאפשר את העצמת מורשת יהדות המזרח וספרד.

התוכנית כוללת למידה במישור הקוגניטיבי, החברתי-ערכי והרגשי, ברצף מגן הילדים, דרך בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון. התוכנית שמה דגש על שיח מתמשך, שבמהלכו הלומדים והצוותים מוזמנים להכיר, לכבד ולהעריך את תרומת הסיפור השלם לחברה בריאה יותר, המכירה ומוקירה את האחר. כדי שהנושא יהיה רלוונטי לכלל הלומדים, יחלחל לחברה וישפיע על הפרט, הוקם אתר הסיפור השלם, ובו רעיונות ללמידה ולהעשרה.

6.3.         סדרת סרטי תעודה

תאגיד השידור הציבורי שוקד בימים אלו על הכנת סדרת סרטים המספרים את סיפורן של קהילות יהודי ארצות האסלאם. הסרטים יועמדו לרשות הקהל הרחב, ואפשר יהיה ליהנות מהם במסגרות של פעילויות חינוכיות.