בשיעורי החינוך הגופני התלמידים עומדים בפני אתגרים פיזיים שהתמודדות מבוקרת עמם נועדה להביא לחוסן פיזי ונפשי. לעומת זאת, התמודדות בלתי מבוקרת עלולה להביא את התלמידים אל סף הסכנה, אם כתוצאה מחשיפה ישירה לגורמי סיכון (כמו נפילה מגובה, מעידה, חבטה וסיכונים פיזיקאליים ופיזיולוגיים אחרים) ואם כתוצאה מחשיפה עקיפה (כמו איבוד הריכוז והקשב כתוצאה מהתעייפות הגוף). בהוראה זו מפורטות הנחיות שמטרתן להבטיח את שלום התלמידים ואת בטיחותם בשיעורי החינוך הגופני ובמירוצים עירוניים, מחוזיים וארציים.
2.1האחריות לתקינות של מתקני הספורט, מתקני המשחקים למיניהם, האולמות והמגרשים מוטלת על רשות החינוך המקומית או על הבעלות על המוסד, ועליה לדאוג שהם יעמדו בדרישות מכון התקנים הישראלי ובהוראות כל דין.
2.2פעם בשנה ייבדקו מתקני הספורט והמשחק במוסד החינוך על ידי הרשות המקומית/הבעלות על המוסד.
2.3המורה לחינוך גופני יהיה בוגר קורס עזרה ראשונה ויעבור קורס רענון בהגשת עזרה ראשונה ובהחייאה, פעם בשנתיים לפחות. הרענון יתקיים בשעות הבוקר במהלך יום הלימודים. מנהל בית הספר והבעלות חייבים לשחרר את המורה למטרה זו בלי לגרוע משכרו ואף לממן לו את החזר הוצאות הנסיעה.
2.4שיעורי החינוך הגופני יועברו על פי תוכנית שאושרה בידי משרד החינוך.
2.5שיעורי החינוך הגופני יתקיימו במקומות שנמצאו מתאימים לכך ושהם נקיים ממפגעים וממכשולים אחרים. במקרים של ספק ייקבעו מקומות אלו בהתייעצות עם המפקח על החינוך הגופני של מוסד החינוך.
2.6יש לשבץ את שיעורי החינוך הגופני (ובייחוד את אלה הנערכים בחוץ), ככל האפשר, בשעות הבוקר המוקדמות.
2.7לא יתקיים יותר משיעור חינוך גופני אחד ביום לכל כיתה ויישמר פער של יום לפחות בין שיעורי חינוך גופני הניתנים לאותה כיתה.
2.8המורה לחינוך גופני לא יידרש לעבוד עם תלמידים יותר מ-7 שעות הוראה ביום (שעות פרונטלית ופרטניות).
2.9בשיעורי חינוך גופני המתקיימים מחוץ לחצר מוסד החינוך – בפארקים ציבוריים או באולמות מחוץ לבתי ספר – תינתן תשומת לב לתנועה לאורך כבישים ולחצייתם הזהירה. אם מתקיימת במסגרת השיעור פעילות ריצה שאי אפשר לבצעה בשטח בית הספר תתקיים הפעילות בדרכים צדדיות ועל מדרכות ולא בצירים ובכבישים שיש בהם תנועה. אם יש צורך לחצות כביש, ידאג המורה לאמצעי זיהוי ושילוט מתאימים באמצעות שלטי "עצור!" בשני קצות הקטע של החצייה לעצירת כלי הרכב. אם הפעילות תתקיים על מדרכות או בכביש צדדי שהתנועה בו מועטה, יעצרו התלמידים את התנועה באמצעות שלטי "עצור!" בשני קצות הקטע שהתלמידים רצים בו.
2.10בריצות מהירות יש לקבוע את קו הסיום במרחק של 8 מ' לפחות מקיר. אין לקבוע בשום פנים ואופן את הקיר כקו הסיום למירוץ.
2.11אין לקיים שיעורי ריצה לתלמידים לקויי ראייה מחוץ לחצר מוסד החינוך.
2.12באירועי ספורט של בתי ספר בהשתתפות קהל צופים תהיה הפרדה ברורה בין שני בעלי התפקידים האלה: האחראי על האירוע והמורה או המאמן המקצועי שעבר הכשרה לאימון במערכת החינוך. כמו כן, במהלך המשחקים תהיה הפרדה ברורה בין ספסל השחקנים הנוטלים חלק פעיל במשחק לבין קהל הצופים.
2.13המורה לחינוך גופני ישתף בשיעור ובפעילויות השונות רק תלמידים שהגישו טופס הצהרת בריאות.
3.1.1המורה ילמד נושאים מתוך תוכנית הלימודים ומתוכניות העשרה שפורסמו על-ידי משרדנו.
3.1.2בהוראה בחדר כושר על המורה לחינוך גופני להיות מוסמך להדרכת קטינים בחדר כושר.
3.1.3המורה יתכנן את הוראת החינוך הגופני במוסד בהתאם לתוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך. אין ללמד פעילויות שאינן מופיעות בתוכנית זו אלא באישור המפמ"ר והממונה על החינוך הגופני. התוכנית תותאם לכלל התלמידים, לרבות התלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
3.1.4המורה יתאים את הפעילויות לגיל התלמידים, למינם, לכושרם הגופני ולקצב התקדמותם.
3.1.5בבחירת מקום הפעילות יתחשב המורה בתנאי המקום ובמזג האוויר.
3.1.6המורה יופיע לשיעור בנעלי ספורט ובתלבושת ספורטיבית מתאימה.
3.1.7המורה יקבע לתלמידים תלבושת מתאימה לפעילות בשיעורי החינוך הגופני (חולצה, מכנסיים ונעלי ספורט) ויאסור השתתפות בשיעור בגופייה או בגוף חשוף.
3.1.8המורה יוודא שציוד העזרה הראשונה הנמצא באולם ההתעמלות ובאולם הספורט תקין ושלם.
3.1.9המורה יימצא עם תלמידיו במשך כל השיעור. אם חולקה הכיתה לקבוצות הפועלות במקביל במקומות שונים, ימנה המורה ראשי קבוצות מבין התלמידים, והם יהיו אחראים על השיפוט ועל הארגון וישגיחו על התנהגות התלמידים בקבוצה. אם חולקה הכיתה לקבוצות שחלקן באולם, יימצא המורה באולם.
3.1.10המורה עצמו ידריך את הקבוצה המבצעת תרגילים חדשים או תרגילים בעלי דרגת קושי גבוהה ויבדוק מדי פעם את הפעילות המבוצעת בקבוצות האחרות. בחינוך המיוחד יוצבו מלווים מבוגרים המועסקים במוסד החינוכי במקום ראשי הקבוצות.
3.1.11בתחילת כל שיעור יקיים המורה תדריך בטיחות ספציפי לתחום הנלמד וירענן את כללי הבטיחות המקצועיים. המורה אף ידאג ליישום מלא של הוראות הבטיחות הספציפיות המתייחסות לפעילות ולשימוש בציוד ובמתקנים.
3.1.12המורה יקפיד שהשיעורים יתקיימו בסדר ובמשמעת.
3.1.13המורה יזהיר את התלמידים מפני שימוש בציוד או במתקן לא תקינים, ידווח להנהלת המוסד על אי תקינותו של הציוד או של המתקן ויוודא שלא ייעשה שימוש בציוד או במתקן הפגום.
3.1.14המורה יורה לתלמידים להסיר לפני השיעור כל פריט העלול להיתפס במשהו או לגרום חבלה לתלמיד עצמו או לחבריו.
3.1.15המורה יושיט עזרה לתלמידים הזקוקים לכך.
3.1.16המורה ישלח כל תלמיד המתלונן על הרגשה רעה או על כאבים לבדיקה אצל גורם מוסמך, על פי הסידורים הקיימים במוסד החינוכי. המורה לא יקבע אבחנה רפואית. יש לפעול בהתאם להוראות בנושא שירותי העזרה הראשונה לתלמידי בתי הספר המובאות בהוראת הקבע 161, בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), "שירותי עזרה ראשונה ופינוי תלמידים".
3.1.17המורה יפטור מהשתתפות בשיעור לחינוך גופני או בתחרות כל תלמיד שעל גופו סימני פגיעה או פציעה או תלמיד חבוש או נתון בגבס. התלמיד יציג אישור מרופא על בעייתו הרפואית. לצורך השתתפות תלמיד שהחלים בשיעורי החינוך הגופני הורי התלמיד נדרשים להמציא אישור רפואי המעיד שהוא כשיר להשתתף בשיעור.
3.1.18המורה יגיש עזרה ראשונה לתלמיד שנפגע במהלך השיעור לחינוך גופני ויפעל בהתאם להוראות בנושא שירותי העזרה הראשונה לתלמידי בתי הספר המובאות בהוראת הקבע "שירותי עזרה ראשונה ופינוי תלמידים".
3.1.19מורה המלמד במוסד לחינוך מיוחד ישתתף בהשתלמות להוראת חינוך גופני לתלמידי החינוך המיוחד.
3.2.1תוכנית ההוראה
המנהל יוודא שתוכנית ההוראה של המוסד במקצוע החינוך הגופני, המבוססת על תוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך, תתקיים באופן מלא ומקצועי.
3.2.2בריאות התלמידים
לפני תחילת שנת הלימודים ובמהלכה ידאג המנהל לדווח למורה לחינוך גופני על מצב בריאותם של התלמידים ועל מגבלות המונעות מהם להשתתף בשיעורי החינוך הגופני או על מגבלות המאפשרות להם להשתתף בשיעורים באופן חלקי בלבד, אם יש כאלה. המנהל יוודא שהמחנכים, המורים לחינוך גופני והאחות של המוסד (בבתי ספר שיש בהם אחות) משתפים ביניהם פעולה ומחליפים מידע רלוונטי על אודות התלמידים.
3.2.3תקינות הציוד והמתקנים
המנהל יוודא את שלמותם ואת תקינותם של הציוד והמתקנים האמורים לשמש את התלמידים במהלך השיעורים. בדיקה זו לא תכלול אחריות לדברים שאי אפשר לראות בביצוע בדיקה שגרתית ורגילה של מי שאינו בעל מקצוע מומחה.
3.2.4קורס רענון עזרה ראשונה
המנהל יקיים מעקב ויוודא שהמורים לחינוך גופני ישתתפו בקורס רענון להגשת עזרה ראשונה ולהחייאה בהתאם להנחיות המשרד. עליו לשחרר את המורים לחינוך גופני במהלך יום הלימודים כדי שישתתפו בקורס הרענון בלי לגרוע ממשכורתם ואף לדאוג שהמעסיק ישלם להם בעבור הנסיעה.
4.1בהיעדרו של מורה לחינוך גופני יש למנות מורה שימלא את מקומו.
4.2במקרה של היעדרות לתקופה ארוכה (של שבועות/חודשים) –
-יש למנות מורה לחינוך גופני מצוות בית הספר או מחוצה לו כממלא מקום;
-אם לא נמצא מורה לחינוך גופני, אפשר למנות סטז'ר לחינוך גופני או סטודנט לחינוך גופני משנה ב' ומעלה.
4.3במקרה של היעדרות למשך יום או לכמה שעות בתוך יום העבודה
-יש לנהוג על פי ההנחיות בסעיף קטן 4.2 לעיל;
-אם לא נמצא מורה לחינוך גופני או סטז'ר לחינוך גופני או סטודנט לחינוך גופני משנה ב' ומעלה, יש למנות מורה מצוות בית הספר לממלא מקום לשיעור החינוך הגופני. מורה זה יארגן את התלמידים וישגיח עליהם בפעילות משחקית ולא בפעילויות חינוך גופני מקצועיות הדורשות התמחות והכשרה מיוחדות, כמו התעמלות קרקע ומכשירים, אתלטיקה קלה, קפיצות וכד'.
4.4לקבלת פרטים ומספרי טלפון של ממלאי מקום להוראת החינוך הגופני (מורים וסטז'רים) יש לפנות למפקח על החינוך הגופני של בית הספר.
5.1.1כללי
הסכנות העיקריות בשיעורי החינוך הגופני המתקיימים בקיץ הן מכות חום והתייבשות. כדי למנוע את התממשותן של סכנות אלו יתקיימו שיעורי החינוך הגופני בתקופת הקיץ, ובפרט בימים חמים במיוחד (של 30 מעלות ומעלה), בכפיפות להגבלות האלה:
א.המורה ישתדל לקיים את השיעורים במקומות מוצלים שיש בקרבתם ברזיות או סידורי שתייה אחרים.
ב.המורה יתאים את דרגת הקושי של התרגילים למגבלות מזג האוויר.
ג.המורה יעודד את התלמידים לשתות הרבה מים, ללבוש לבוש מתאים (ובכלל זה כיסוי ראש וחולצת "טי") ולהגן על חלקי הגוף החשופים בתכשירים מסנני קרינה.
ד.רצוי לא לקיים שיעורי חינוך גופני מחוץ לאולם ההתעמלות אחרי השעה 12:00 (בעיקר בחודשים מאי, יוני וספטמבר).
5.1.2הגנה מפני השמש באירועי ספורט של בתי הספר המתקיימים במקומות פתוחים
א.באירועי ספורט של בתי הספר המתקיימים במקומות פתוחים, בבית הספר או מחוצה לו (כגון באיצטדיוני כדורגל או אתלטיקה קלה וכד'), יש להימנע, ככל האפשר, מהיחשפות ממושכת לשמש. לפיכך על המורים לחינוך גופני לוודא, לפני היציאה לאירוע ספורט האמור להיערך במקום פתוח, כי כל התלמידים המשתתפים מצוידים בכובע ובתכשיר הגנה מפני השמש.
ב.תלמידים הממתינים לפעילות או צופים בה בשמש חייבים לחבוש כובע ולהשתמש בתכשירי הגנה מפני השמש.
ג.על המורים לחינוך גופני לשמש דוגמה לתלמידיהם בחבישת כובע ובשימוש בתכשירי הגנה מפני השמש.
הסכנות העיקריות בשיעורי החינוך הגופני המתקיימים בחורף הן מכות קור (היפותרמיה העלולה להתפתח משילוב של טמפרטורות נמוכות, רטיבות ורוח) ומחלות הנובעות מהיחלשות מנגנוני ההגנה של הגוף. כדי למנוע את התממשותן של סכנות אלו יתקיימו שיעורי החינוך הגופני בתקופת החורף, ובפרט בימים גשומים וקרים, בכפיפות להגבלות האלה:
5.2.1המורה ישתדל לקיים את השיעורים במקומות יבשים ומוגנים מרוח.
5.2.2המורה יתאים את דרגת הקושי של התרגילים למגבלות מזג האוויר.
5.2.3המורה יוודא כי לבוש התלמידים מותאם לתנאי מזג האוויר.
6.1האחריות להתקנה ולתחזוקה של מתקני החצר ומגרשי הספורט מוטלת על הרשות המקומית/ הבעלות על המוסד החינוכי.
6.2התקנת מתקנים לחינוך גופני בחצר המוסד (ובכלל זה מתקני טיפוס ותלייה) היא באחריות הרשות המקומית/הבעלות. אפשר להיוועץ במפקח על החינוך הגופני במחוז.
6.3לקראת פתיחת שנת הלימודים ייבדקו כלל המתקנים על ידי הרשות המקומית/הבעלות.
6.4המתקנים ימוקמו בצדי החצר, במרחק מתאים מן הגדר, מעצמים בולטים וממתקנים סמוכים (בהתאם לסוג המתקן).
6.5מתקני החצר לא ימוקמו מתחת לחוטי חשמל או בקרבתם.
6.6השטח שמתחת למתקני הטיפוס ייחפר לעומק של 30 ס"מ וימולא באדמה תחוחה או בחול נקי.
6.7רגלי המתקנים יעוגנו בקרקע באמצעות בסיס בטון. בסיס הבטון המחזיק את המתקן יימצא 30 ס"מ מתחת לפני הקרקע.
6.8שערי כדורגל וכדוריד ומתקני סל יהיו מעוגנים בקרקע. על הרשות המקומית/הבעלות לבדוק ולוודא שהשערים והמתקנים קבועים בקרקע ותקינים.
6.9מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים.
6.10גופי התאורה במגרשי הספורט יהיו מוגנים ברשתות.
6.11מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין יגודרו בגדר בגובה של 4 מ' לפחות.
6.12מגרש הספורט יהיה ללא בליטות ושקעים, ויהיה עשוי מחומרים שימנעו החלקה. בורות המיועדים לעמודי הכדורעף או הטניס וכד' יהיו מכוסים היטב.
6.13עצמים בולטים, כגון ברזיות, הידרנטים (ברזי כיבוי אש), עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב, יהיו במרחק של 2 מ' לפחות מהשוליים של מגרשי הספורט.
6.14לא יותקן בשטח המוסד מתקן קבוע לפעילות "אומגה" (גלישה זוויתית).
6.15העלייה למתקנים גבוהים, כגון מתקני טיפוס או תלייה, תיעשה ללא כיסוי ראש העלול ליפול.
7.1אין להעמיד בכניסה לאולם הספורט מתקנים או חפצים אחרים.
7.2אין לרכז באולם הספורט, ולו גם באופן זמני, מכשירים וציוד שאינם משמשים את החינוך הגופני.
7.3מתקני התעמלות התלויים מהתקרה, כגון טבעות וחבלים, יהיו מקופלים ומוצמדים בסגר אל קיר האולם כשלא יהיו בשימוש.
7.4המורה לחינוך גופני יקדיש תשומת לב מיוחדת למתקנים בעלי סיכון גבוה המיועדים לטיפוס או לקפיצה, כגון סולמות, חבלים, ארגז, "חמור" ו"סוס", וידאג לתקינותם.
7.5הרשות המקומית/הבעלות היא האחראית על תקינותם של מבנה מוסד החינוך, החצרות, המתקנים והציוד, לרבות מתקני ההתעמלות. היא מחויבת לבדוק את תקינות מתקני ההתעמלות במסגרת המצאת אישורי תקינות לבית הספר ולמחוז לקראת תחילת שנת הלימודים. בנוסף ייבדקו מתקני ההתעמלות לאחר כל חופשה בידי המורה לחינוך גופני בבדיקה ויזואלית. אין באמור כדי לפטור את הבעלות או את הרשות המקומית, לפי העניין, מחובתם לבדוק באופן שוטף את תקינות המבנים, הציוד, החצרות והמתקנים.
7.6בתחילת כל יום פעילות יבדוק המורה לחינוך גופני בבדיקה ויזואלית את המתקנים ואת חלקיהם. אין באמור כדי לפטור את הבעלות או את הרשות המקומית, לפי העניין, מחובתן לבדוק באופן שוטף ולאשר את תקינות המבנים, הציוד, החצרות והמתקנים.
7.7כניסת תלמידים לאולם הספורט לפעילות גופנית מותרת רק אם המורה לחינוך גופני נמצא באולם.
לתלמידי י'-י"ב תותר פעילות של משחקי כדור בלבד בנוכחות תלמיד אחראי מטעמו של המורה לחינוך גופני (מכיתה י'-י"ב). זאת בתנאי שניתנו הוראות מתאימות על ידי המורה לחינוך גופני. בחינוך המיוחד יהיה מלווה מבוגר המועסק במוסד במקום תלמיד אחראי.
בתום השיעור יעזבו התלמידים את האולם.
7.8בשעות חופשיות או בזמן ההפסקות התלמידים רשאים להשתמש באולם הספורט למשחקי כדור בלבד (קטרגל, כדוריד, כדורעף או כדורסל) ורק באישורו של המורה לחינוך גופני. המשחקים ייערכו בהשגחתו של מורה מהמוסד או של תלמיד אחראי שמינה המורה לחינוך גופני, וזאת מקרב תלמידי י'-י"ב בלבד, לאחר שיתודרכו על ידי המורה לחינוך גופני של בית הספר.
8.1הסכנות העיקריות הכרוכות בהתעמלות על מכשירים הן נפילה מהמכשיר, חבטה ממנו, פציעה מחלקים חשופים וחדים שלו (כמו ראשי ברגים וצירים) והתמוטטות של המתקן.
8.2השימוש במכשירי ההתעמלות באולם או בחצר בזמן השיעור ייעשה באישורו של המורה לחינוך גופני ובפיקוחו.
8.3ההתעמלות על מכשירים תבוצע בכפיפות לדרישות האלה:
8.3.1ההתעמלות על מכשירים תיעשה במקומות מתאימים מבחינת המבנה, רמת התאורה וסוג המכשירים.
8.3.2מתחת למכשירים שקיימת אפשרות נפילה מהם יונחו מזרנים שירפדו את כל אזורי הנחיתה האפשריים.
8.3.3תרגילי ההתעמלות יבוצעו אך ורק לאחר הכנה וחימום מתאימים ובהתאם לרמתם של התלמידים ולכושרם.
8.3.4במהלך החימום ישים המורה דגש גם על לימוד של ניתורים ונחיתות ועל לימוד של עקרונות השמירה העצמית וידאג לתרגל זאת עם התלמידים.
8.3.5לפני ביצוע תרגילים על מכשירים יבדוק המורה את תקינות המכשיר, את יציבותו ואת חוזקו, ככל שקיימת לו היכולת להבחין בכך ובכפיפות למצוין בס"ק 6.5 לעיל.
8.3.6אין לבצע תרגילים על מכשירים שלא נבדקו או על מכשירים שנבדקו ולא השביעו את רצונו של המורה.
8.3.7לפני הלימוד של תרגיל חדש יסביר המורה הסבר מקיף הכולל את שלבי ביצועו, את כללי הבטיחות השונים שיש להקפיד עליהם ואת הדרכים להגשת עזרה ולשמירה על בטיחותו של התלמיד. במידת האפשר ידאג המורה להדגים את ביצוע התרגיל.
8.3.8בעת ביצועם של תרגילי התעמלות שונים ידאג המורה, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, להצבת עזרה מתאימה ולמינוי משגיחים ועוזרים מבין התלמידים. המורה יימצא בסמוך לקבוצה המבצעת תרגילים בעלי רמת קושי וסיכון גבוהים יותר או בסמוך לקבוצה הלומדת תרגילים חדשים.
8.3.9אם נדרש יותר ממשגיח אחד לביצוע תרגיל מסוים ידאג המורה לחלוקת תפקידים ברורה בין המשגיחים ויסביר לכל משגיח את תפקידו המדויק.
8.3.10בביצוע תרגילים ברמה גבוהה (דרגה ה' ומעלה על פי הדירוג של האיגוד להתעמלות ספורטיבית) ידאג המורה להימצאות אבקת מגנזיום ליד המתקנים שנדרש בהם שימוש באבקה זו.
8.3.11יש להתעמל בביגוד מתאים ובנעלי התעמלות או בנעלי ריקוד. באישור מיוחד של המורה אפשר להתעמל יחפים. בשום אופן אין להתעמל בגרביים.
8.4השימוש במכשירים, בדיקתם ואחזקתם
8.4.1מכשירי ההתעמלות – כללי
א.רצוי לסמן על הקירות (בעזרת לוחיות) את מקומו הקבוע של כל מכשיר.
ב.יש לשמור על ניקיון המכשירים ועל הניקיון של מקום אחסונם.
ג.אין להשתמש במכשירים או בחלקיהם למטרה אחרת, כמו בניית בימות לחגיגות בבית הספר.
ד.יש להשתדל לא לגרור את המכשירים על הרצפה.
ה.אם המכשירים נמצאים בשטח פתוח (בהפסקות) יש לדאוג לכסותם בבד או ביוטה.
ו.לפני השימוש במכשירים יוודא המורה את תקינותם.
ז.אם נתגלה פגם כלשהו במכשיר יש למנוע כל שימוש בו ולפעול מיד לתיקונו על ידי רשות החינוך המקומית/ הבעלות על המוסד.
ח.בסיום כל שיעור יש להחזיר את המכשירים למקומם בצורה מאורגנת ומסודרת.
ט.אחרי כל חופשה ממושכת (מעל שבוע ימים) יערוך המורה בדיקת מכשירים כללית, כאמור בס"ק 6.5 לעיל, וזאת בלי לגרוע מהאחריות המוטלת על רשות החינוך המקומית/ הבעלות על המוסד לתקינות המכשירים.
8.4.2מכשירי מתח וטבעות
א.בדיקת תקינות המכשיר
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את חוזק השרשרות (הכבלים), את הברגות המתיחה, את העוגנים ברצפה, את מקום חיבור השרשרות לעוגנים, את מוט הפלדה, את החיבורים בין מוט הפלדה ובין העמודים שהוא מחובר אליהם, את הווים המיועדים לכיוון גובה המתח ואת הגומיות שבבסיס העמודים. במכשיר מתח המחובר לקיר יש לבדוק גם את היציבות של לוח הפלדה המחובר לקיר. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
ב.טיפול ואחזקה
-יש להקפיד שמוט הפלדה יהיה תמיד חלק ונקי. את החלודה ואת שכבת הלכלוך המצטברים על המוט יש לנקות בבד שמיר ובמטלית.
-יש לשמור את מוט הפלדה במקום יבש.
-יש לשמן פעם בחודש את הברגות המתיחה.
-לקראת פגרה של יותר מחודש ימים יוודא המורה שמוט הפלדה ינוקה ושתימרח עליו שכבת שמן דקה.
ג.סידור המזרנים
-מתחת למכשיר מתח ולטבעות יש לרפד במזרני גומאוויר שטח שאורכו 4 מ' לפחות, רוחבו מטר אחד לפחות ועוביו 4 ס"מ לפחות.
-בירידות (בעיקר מעל מתח גבוה) יש להניח במקום הנחיתה מזרן גומאוויר הכשיר לנחיתות מסוכנות יותר, שעוביו 20 ס"מ לפחות ושאינו שוקע יותר מ-10 ס"מ לאחר שהמתעמל נוחת עליו. במקרה שהמזרן רך מדיי (כלומר גורם למגע עם הרצפה לאחר שנוחתים עליו), יש להניח עליו מזרן נוסף שעוביו 4 ס"מ כדי למנוע שקיעה מוגזמת של הגומאוויר על הרצפה.
-לאחר הקפיצה יש לוודא שהמזרנים לא זזו ממקומם.
8.4.3קפצית (מיני טרמפ)
א.הנחיות כלליות
-על כל מורה המלמד בעזרת קפצית לעבור הכשרה או השתלמות בסיסית בנושא ולשאת אישור המעיד על כך. ההכשרה או ההשתלמות הנדרשת היא בת 14 שעות בודדות, ויש לבצעה אך ורק במסגרות המאושרות בידי הפיקוח על החינוך הגופני. מורה שבידו תעודת "מאמן" מוכרת בהתעמלות פטור מקורס נוסף.
-יש לבדוק כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).
-השימוש בקפצית ייעשה בהשגחה צמודה של המורה.
-הקפצית לא תהיה בהישג יד של מי שאינו מוסמך/רשאי להשתמש בה.
-להלן תוכנית ההכשרה להוראה באמצעות קפצית:
מספר השיעור | נושאי הלימוד |
1. | כללי בטיחות והכרת המכשיר (פירוק והרכבה, שינוי גובה, ארגון הקפצית והמזרנים והתאמתם לסביבה, שטחי ההרצה, אופן הנחיתה וכיו"ב) |
2. | הכנה גופנית ותרגילי הסתגלות |
3. | הרצה, ניתור ונחיתה בקפיצות יסוד |
5-4. | הוראת מיומנויות יסוד בקרקע ובקפיצות כהכנה לביצוען בעזרת הקפצית |
6. | דרכי עזרה ושמירה במיומנויות היסוד |
8-7. | הוראת מיומנויות מתקדמות בקרקע ובקפיצות כהכנה לביצוען בעזרת הקפצית |
10-9. | הוראת מיומנויות מתקדמות בעזרת קפצית בלבד, ובכלל זה דרכי הוראה ושמירה |
12-11. | הכנת מופעי ראווה בבית הספר בעזרת קפצית |
14-13. | צפייה בסרטים מקצועיים, סיכום ומבחני סיום |
ב.בדיקת תקינות המכשיר
-הקפצית, מכשירי הקפיצה (ארגז, "חמור" וכיו"ב), המזרנים ומכשירי העזר המשמשים להוראה יהיו תקינים ויציבים.
-יש לבדוק את יציבות הקפצית, את הלולאות במסגרת הקפצית ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, אתה הברגות המיועדות לכיוון שיפוע הקפצית, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצית ואת גומיות הבלימה המונעות החלקה ונזק לרצפה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
-יש לוודא כי אזור הנחיתה – 2 מ' לפחות מכל צד – יהיה נקי ממפגעים.
ג.סידור המזרנים
-אין להשתמש בקפצית ללא מזרני נחיתה.
-במיומנויות שמתחילות ומסתיימות על הרגליים ואינן כוללות סיבוב באוויר יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 20 ס"מ לפחות, רוחבו 1.20 מ' לפחות ואורכו 2.5 מ' לפחות.
-במיומנויות הכוללות סיבוב באוויר או נחיתה על הידיים, או כאשר הקפצית משמשת אמצעי עזר, יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 40 ס"מ לפחות, רוחבו 1.20 מ' לפחות ואורכו 5 מ' לפחות. בנוסף יש להניח מזרני נחיתה שעוביים20 ס"מ לפחות משני צדדיו של מכשיר הקפיצה.
-יש לבדוק את יציבות המזרנים ואת מידת שקיעתם כדי למנוע פגיעה בעת הנחיתה עליהם.
ד.טיפול ואחזקה
-יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
-אין להניח על הקפצית ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
-פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במטלית לחה ובמי סבון.
-פעם בכמה חודשים יש לשמן את ההברגות המיועדות לכיוון של שיפוע הקפצית.
-בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוטי הגומי כדי לשמור על קפיציותם.
8.4.4קפצת (טרמפולינה)
א.הנחיות כלליות
-השימוש בקפצת מותר רק בנוכחות מורה לחינוך גופני בעל תעודת "מאמן" או "מדריך" בהתעמלות, או "מאמן" או "מדריך" מוסמך בהתעמלות.
-האימון על המכשיר וכן הרכבתו ופירוקו ייעשו בפיקוחו הישיר של מורה לחינוך גופני בעל תעודת "מאמן" או "מדריך" בהתעמלות, או "מאמן" או "מדריך" מוסמך בהתעמלות.
-לפני תחילת הפעילות יבחן המורה/המאמן/המדריך את יציבות המכשיר, את הלולאות במסגרת הקפצת ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטיה גומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצת ואת הגומיות המונעות החלקה ונזק לרצפה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
-מורה/מאמן/מדריך הנאלץ לעזוב את שטח האימון יוודא שהפעילות תופסק עד שובו.
-הקפצת לא תהיה בהישג ידם של מי שאינם מוסמכים להשתמש בה.
-מכל צדדיה של הקפצת יש להניח מזרנים בעובי של 20 ס"מ לפחות וברוחב של1.50 מ' לפחות. המזרנים הם חלק מהמכשור.
-הקפצת תוצב במרחק של 3 מ' לפחות מהקיר ומכל מכשיר אחר.
-מעל הקפצת חייב להיות חלל בגובה של 7 מ' לפחות, ללא כל מכשיר, אבזר, חבל וכד'.
ב.המשתתפים בפעילות
-המשתתפים יהיו בתלבושת ספורט הולמת (כולל איסוף שיער והסרת אבזרים או תכשיטים העלולים לסכן את המתאמן או את חבריו). יש לאסור שימוש בנעליים בעלות סוליה חלקה או בגרביים ללא נעליים.
-בפעילות על הקפצת ישתתפו רק תלמידים שימציאו אישור הורים להסכמתם להשתתפות בנם/בתם בפעילות זו. המשתתפים יכירו את הנהלים, את כללי המשמעת ואת הוראות הבטיחות הנוגעות לשימוש בקפצת ואת התרגילים שהם עומדים לבצע.
-המורה/המאמן/המדריך יוודא שכל אחד מהמשתתפים מוכן לפעילות הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.
-המשתתפים יתרגלו רק מיומנויות התואמות את רמתם ואת כושרם.
-תרגילים קשים ומורכבים (כמו סלטות) יותרו רק לאחר הכנה מתאימה על-ידי מורה/מאמן/מדריך מוסמך.
-אין להתיר ליותר מילד אחד לקפוץ על הקפצת בו-זמנית, אלא אם יש תרגילים מסוימים המחייבים זאת.
ג.טיפול ואחזקה
-יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
-אין להניח על הקפצת ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
-פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במי סבון.
-בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוט הגומי כדי לשמור על קפיציותם.
-בסיום כל פעולה יש לקפל את הקפצת ולנעול אותה במקום סגור.
8.4.5ריבועית
א.יש לבדוק את יציבות המכשיר, את הברגים המחברים את המכשיר לקיר ולרצפה, את שלבי הריבועית (אם אינם סדוקים או מחוספסים) ואת נעילת המכשיר לרצפה לאחר הזזתו קדימה על המסילה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
ב.יש לרפד במזרני גומאוויר את המשטחים שלפני המכשיר ואחריו לפי הצורך.
ג.יש לנקות את הריבועית מאבק ומלכלוך לפי הצורך.
ד.פעם בשלושה חודשים יש לשמן את גלגלי המסילה של המכשיר ולנקות את השקעים ברצפה שבהם מוכנסים הפינים לחיזוק המכשיר.
8.4.6מתקן אנגלי (סולמת מורחבת)
א.יש לבדוק את יציבות המתקן, את מוטות הנשיאה, את הגומיות (גלגל הגומי) של ידיות הנשיאה, את נעילת המתקן לרצפה, את הכבלים המייצבים את המתקן, את הברגות המתיחה של הכבלים, את המכשירים התלויים על המתקן עצמו ואת פרטי הציוד המיועדים להרכבה על המתקן. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
ב.בגלל המבנה המיוחד של המתקן וצורתו המשתנה בעקבות הרכבת פריטים שונים עליו יש לשים לב לגודל המזרנים שמתחתיו ולסוגם ולרפד במזרנים מתאימים את כל המקומות המיועדים לנחיתה.
ג.יש לשמור על המתקן מפני אבק ולכלוך.
ד.פעם בחודשיים יש לשמן את ההברגות.
ה.יש לנקות לפי הצורך את עוגני הנעילה שברצפה כדי להבטיח נעילה מלאה ובטוחה.
8.4.7ארגז קפיצות
א.הנחיות כלליות
-על המורה לוודא, קודם הפעילות, שהארגז תקין ושהרכבת הדיוטות שלו נכונה ויציבה.
-תרגילים על ארגז קפיצות יתבצעו רק בנוכחותו ובהשגחתו של המורה לחינוך גופני.
-ארגז הקפיצות יונח באופן שקצה אזור הנחיתה (סוף המזרנים) יהיה במרחק של 5 מ' לפחות מקירות, מעמודים או מכל מפגע אחר שהתלמידים עלולים להיתקל בו בסיום הנחיתה.
-יש לוודא כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).
ב.סידור המזרנים
-חובה להניח מזרנים באזור הנחיתה בכל פעילות עם ארגז קפיצות.
-על המורה לוודא הצמדה מוחלטת של המזרנים זה לזה לפני כל ניסיון קפיצה.
-על המורה לוודא שהמזרנים יונחו באופן שלא תתאפשר החלקתם ממקומם בעת נחיתה. מומלץ להשתמש במזרנים בעלי "נוגד החלקה" ("אנטי סליפ") בתחתיתם או להציב תלמידים שיתמכו במזרנים בדופנותיהם.
-בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של עד 3 דיוטות על משטח המזרנים באזור הנחיתה להיות ברוחב 2 מ' לפחות, באורך של 4 מ' לפחות ובעובי של 4 ס"מ לפחות. בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של 4 דיוטות ויותר יונח באזור הנחיתה גם מזרן בגודל 0.04x2x1 מ' לפחות. מזרן זה יונח באזור נחיתת התלמידים, מעל משטח המזרנים ובניצב לו.
-בביצוע קפיצות מורכבות (קפיצות שעוברות דרך עמידת ידיים) יונח באזור הנחיתה גם מזרן נחיתה מיוחד מסוג "גבינה" בגודל 0.2x2x1.5 מ'.
-אין להשתמש במזרנים אישיים בעת ביצוע קפיצות על ארגז.
ג.מקפצה.
-יש לוודא קודם הפעילות שהמקפצה תקינה ויציבה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק6.5 לעיל.
-יש להציב את המקפצה במרחק המאפשר מעוף אל ארגז הקפיצות. בקביעת המרחק יש להתחשב בגובה הארגז, בגיל הלומדים וברמתם.
-מומלץ להציב מזרן בעובי של 4 ס"מ בין המקפצה לארגז הקפיצות. אפשר "לקפל" את המזרן בין הארגז למקפצה באופן שירפד את המרחב שביניהם.
9.1עניין הבטיחות באתלטיקה קלה מורכב מאוד. משום כך חשוב שהמורה יחדיר לתלמידיו את תודעת הבטיחות מיד עם תחילת הלימוד של מקצוע האתלטיקה הקלה ובנוסף לכך יסביר להם את השלבים של ביצוע הפעולות הנכונות בכל פעילות של אתלטיקה קלה.
9.2שיעורי האתלטיקה הקלה ייערכו בכפיפות לדרישות האלה:
9.2.1המורה יכין את התלמידים בצורה נכונה והדרגתית למאמצים הנדרשים. הכנה גופנית נכונה כוללת עבודה הדרגתית, פיתוח מרכיבי הכושר הגופני ופיתוח המיומנויות.
9.2.2המורה יתאים את רמת המאמץ לגיל התלמיד, לכושרו הגופני ולרמת המיומנות שלו. חוסר התאמה בין דרישות המורה לרמת התלמיד עלול לגרום לפציעות מיותרות.
9.2.3על המורה לערוך תרגילי חימום לפני הלימוד והביצוע של תרגילים באתלטיקה קלה. חלק מהחימום יהיה ספציפי.
9.2.4יש להתאים את הביגוד לתרגילים המתוכננים. ביגוד לא מתאים עלול לגרום לפציעות. בגד עליון חם בחורף ישמור על חום הגוף.
9.2.5המורה יארגן את הכיתה באופן שיקל על העברה בטוחה של השיעור. אם יש אפשרות לחלק את הכיתה לשניים, יעבוד המורה עם חצי הכיתה הלומדת נושא חדש או נושא מורכב (ראה בס"ק 2.1.9 לעיל).
9.2.6המורה יתאים את המתקנים ואת הציוד לגיל התלמידים ולרמת המיומנות שלהם.
9.3אמצעי זהירות בזריקות ובהדיפות
9.3.1המורה יקיים קשר עין עם כל קבוצת תלמידים הודפת או זורקת במשך כל השיעור.
9.3.2השלבים הראשונים של הזריקה או של ההדיפה יהיו הדרגתיים וייעשו תחת עינו הפקוחה של המורה.
9.3.3המורה ירכז את התלמידים המשתמשים ביד שמאל בקבוצה נפרדת.
9.3.4זריקה והדיפה תבוצענה רק בכיוון אחד. אין לזרוק או להדוף בזוגות, זה מול זה.
9.3.5לפני הזריקה או ההדיפה יש לוודא כי אף תלמיד אינו נמצא באזור המעוף והנחיתה של החפץ הנהדף או הנזרק.
9.3.6המורה יוודא שאף תלמיד לא יחצה את קו הזריקה ולא ייגש להחזיר את החפץ הנהדף או הנזרק ללא הוראה מפורשת.
9.3.7ביום גשום יזהיר המורה את התלמידים מפני החלקת החפץ הנהדף או הנזרק מידם וכן מפני החלקה על משטח הזריקה/ ההדיפה.
9.4אמצעי זהירות בקפיצה למרחק ובקפיצה משולשת
9.4.1בעת קביעת מקום הניתור ייקח המורה בחשבון את גיל התלמידים (שאם לא כן חלק מהתלמידים עלולים לא להגיע לבור הנחיתה ולנחות על משטח קשה העלול לגרום לפציעתם). בקפיצה משולשת אין להתחיל לקפוץ קפיצות מלאות לפני כיתה ט' אלא באישור מיוחד של מנהל בית הספר והמפקח על החינוך הגופני.
9.4.2המורה יבדוק את מסלול ההרצה ואת משטח הנחיתה לפני השיעור כדי לוודא שהם נקיים מאבנים, מזכוכיות וממפגעים אחרים.
9.4.3החול בבור הנחיתה חייב להיות תחוח ועמוק דיו כדי להבטיח נחיתה רכה ובטוחה. יש לעדור את החול מדי פעם בפעם. אם נעשה שימוש במגרפה או במעדר יש להניחם מחוץ לבור באופן שהחלק החד (העלול להיות מונף, כמו שיני המגרפה) יהיה כלפי מטה.
9.4.4המורה יוודא שבור הקפיצה פנוי מכל עבריו ואיש אינו יושב או עומד בשפתו.
9.4.5המורה ינחה את הקופץ לצאת מהבור לאחר הקפיצה בכיוון הקפיצה או הצידה ולא לחזור לאחור.
9.5אמצעי זהירות בקפיצה לרוחק מהמקום
9.5.1הקפיצה תתבצע על משטח ישר ונקי ממכשולים באורך של 6 מ' לפחות וברוחב של 4 מ' לפחות.
9.5.2אזור הנחיתה יהיה עשוי מחומר גמיש מסוג כלשהו, כגון חול ים, דשא, מזרן מעוגן בעובי של 4 ס"מ לפחות (שלא יזוז עם הנחיתה) וכיו"ב חומרים גמישים. אין לבצע את הקפיצה על משטח העשוי מחומר קשיח מכל סוג שהוא, כגון מרצפות, אריחים, רצפת פרקט וכל חיפוי אחר שאינו גמיש.
9.5.3הקופץ לרוחק מהמקום יעמוד לפני קו מסומן, ואצבעות רגליו לא תיגענה בקו.
9.5.4לאחר ביצוע תנופה בעזרת גופו וידיו (כפות הרגליים לא יזוזו) ינתר הקופץ למרחק בשתי רגליו בבת אחת.
9.5.5המדידה תיעשה לפי כללי הקפיצה לרוחק: מקו הניתור ועד לנקודה הקרובה ביותר לקו שבו נגע גופו של הקופץ בקרקע.
9.6אמצעי זהירות בקפיצה לגובה
9.6.1מזרן נחיתה בעובי 20 ס"מ ו/או משטח נחיתה מחול מתאימים רק לסגנון המספרת (נחיתה על הרגליים) בקפיצה עד גובה 1.30 מ'. בקפיצה בסגנון גלילת בטן, צד, פוסברי או מספרת מעל גובה 1.30 מ' תיעשה הנחיתה על מזרן בלבד, בעובי של 60 ס"מ לפחות. על המזרן לבלוט 50 ס"מ לפחות משני צדי העמודים ו-2 מ' לפניהם. אם משתמשים בשני מזרנים יש לוודא שהם צמודים וללא רווחים. יש להצמיד למזרן הנחיתה מזרן נוסף המצוי בכל בית ספר (כגון אלו הנמצאים בחדר ההתעמלות), כדי שישמש להגנה במקרה שהקופץ מתגלגל ממזרן הנחיתה.
9.6.2אפשר להשתמש בגומי או ברף. במקרה של שימוש בגומי יש להציב תלמיד ליד כל עמוד כדי למנוע את נפילת העמוד.
9.7אמצעי זהירות בריצת משוכות
9.7.1המשוכה תותקן באופן שנגיעה קלה בה תגרום לנפילתה כדי למנוע את נפילת התלמיד ואת פציעתו.
9.7.2גובה המשוכה יותאם לגיל התלמיד.
9.7.3בתחילת השיעור יסביר המורה לתלמידים כיצד להימנע מנפילה העלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה במשוכה.
9.8אמצעי זהירות בריצת הלוך ושוב
9.8.1התלמיד ירוץ במלוא המהירות מקו מסומן וממצב עמידה לעבר קו נוסף, ירים בידיו חפץ (מומלץ בקבוק מפלסטיק), ירוץ בחזרה אל קו הזינוק, ושם יניח את החפץ (לא יזרוק אותו) מעברו השני של הקו ויחזור על התרגיל פעם נוספת. בסיום הריצה לא יניח התלמיד את החפץ אלא יעבור את קו הזינוק (שהוא כעת קו הסיום) במלוא המהירות.
9.8.2המורה יבדוק את שטח הריצה לפני הפעילות ויוודא שהוא ישר, יבש, ללא חול ונקי מאבנים, מזכוכיות ומעצמים זרים אחרים.
9.8.3המורה יוודא שבסיום הריצה יהיה מרחק מינימאלי של 8 מ' מקו הסיום עד קיר, גדר או כל מפגע אחר כדי לאפשר לתלמידים טווח בלימה בטיחותי.
9.8.4צדי מסלול הריצה יהיו נקיים מעצמים, ממכשולים, מתלמידים וכד' במרחק של 3 מ' לפחות מכל צד.
נוהל זה מפרט את כללי הבטיחות במשחקי כדור המתקיימים במסגרת תוכנית הלימודים והפעילויות של משרד החינוך. משחקי הכדור יתקיימו בכפיפות לדרישות האלה:
10.1.1המשטח שמשחקים עליו יהיה ישר, נקי מעצמים זרים ולא חלק.
10.1.2במשטחים קשיחים יוודא המורה לפני פתיחת יום הלימודים שהם יבשים, נקיים מעצמים זרים, ללא חול ולא חלקים, וכן שהפתחים המיועדים לעמודי הכדורעף, הטניס וכד' מכוסים היטב ואינם בולטים.
10.1.3המתקנים יהיו מעוגנים לקרקע.
10.1.4המתקנים יהיו צבועים כהלכה, לא חלודים וללא מסמרים או חלקי מתכת בולטים.
10.1.5במגרש הקרוב לכביש מומלץ להתקין גדר גבוהה או רשת למניעת יציאת כדורים לכביש.
10.1.6המורה ידאג לנטרל עצמים זרים הבולטים מהקרקע ומהקירות.
10.1.7המורה יקפיד שלא יהיו במגרש כדורים שאינם שייכים לפעילות.
10.1.8המורה יקפיד שהתלמידים לא יענדו כל פריט העלול להיתפס במשהו או לגרום לפגיעה בתלמיד עצמו או באדם אחר.
10.1.9לפני תחילת הפעילות הגופנית יקיים המורה חימום כללי וכן חימום ספציפי לכל ענף בנפרד שבו יתורגלו אלמנטים מהמשחק. החימום יותאם לגיל התלמידים, למינם ולרמתם וכן לעונת השנה.
10.1.10המורה ילמד את כללי המשחק כדי למנוע משחק אלים.
10.1.11המורה ילמד את התלמידים תפיסה נכונה, המונעת פגיעה באצבעות, וידגיש את חשיבותה.
10.1.12גודל הכדור יותאם לגילו ולמינו של התלמיד. הכדור יהיה מנופח בהתאם לחוקי המשחק (ולא יותר מדיי).
10.1.13זמן המשחק יותאם ליכולתם של התלמידים.
10.1.14בתחרויות בתי הספר המאורגנות על-ידי משרדנו יש לפעול בהתאם לתקנון אירועי החינוך הגופני ולהנחיות בחוזרי המנכ"ל הרלוונטיים.
10.2.1יש לרפד במזרנים או ברשת קירות קרובים (עד 2 מ') משני צדי השערים.
10.2.2המורה יתריע בפני התלמידים שלא לפגוע בפניו של השוער.
10.3.1שטח הדשא או החול יהיה ללא בורות, ומתקני הממטרות יהיו מכוסים.
10.3.2במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) חובה שקורות השערים יהיו עגולות.
10.3.3בשיעורים ובימי ספורט של בתי הספר יש לשחק בנעלי התעמלות.
10.3.4במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) אסור לנעול נעלי כדורגל עם בולמים ממתכת.
10.3.5במשחקים רשמיים (בין בתי ספר) חובה ללבוש מגני עצם.
10.3.6השיפוט במשחק יהיה תקיף כדי למנוע פגיעות יתר.
10.4.1שטח המשחק יהיה דשא, חול, מגרש מרוצף, מגרש אספלט, פרקט או אולם. המשטח יהיה ישר, ללא בורות, מהמורות או מרצפות בולטות העלולים לגרום להיתקלות, לנפילה או לפגיעה.
10.4.2מספר השחקנים יותאם לגודל המשטח של המשחק.
10.4.3יש לשחק בנעלי התעמלות.
11.1.1יש לתכנן את חדר הכושר באופן שיספק למתאמן את מרב האפשרויות לאימון במאמץ.
11.1.2בחדר הכושר יימצא תמיד תיק עזרה ראשונה.
11.1.3התקנת המכשירים היא באחריות רשות החינוך המקומית/ הבעלות. רשות החינוך המקומית/הבעלות תוודא כי בהתקנתם של כל האבזרים והמכשירים נעשו סידורי בטיחות ברמה גבוהה, שבכוחם למנוע נפילת משקולות, קריעת כבלים, השתחררות קפיצים וכד'.
11.1.4יש לשאוף להשגת תנאי טמפרטורה, לחות ותחלופת אוויר מתאימים (מומלץ להסתייע במומחים בנושא).
11.1.5אם אפשר לספק לחדר הכושר תאורת יום יש לתכנן את שטח החלונות בשיעור של כ-12% מרצפת החדר. אם האור מסופק באמצעות תאורה מלאכותית, יש לשאוף לעוצמת תאורה של 220 לוקס. רצוי להשיג עוצמת תאורה זו בצורה מאוזנת וסבירה, על ידי התקנת מנורות פלורסנט שקועות ומוגנות באמצעות שבכה או באמצעות "ארמטורה".
11.1.6אם חדר הכושר נמצא במקלט יש לתכנן בו מערכת אוורור מאולץ אשר תספק אוויר טרי לחלל החדר. יש להביא בחשבון שהמתאמנים צורכים חמצן רב, ועל כן יש לדאוג לתחלופת אוויר מתאימה.
11.1.7קירות חדר הכושר יהיו חלקים. כל הקירות יהיו חזקים דיים כדי לשאת עומס מכני רב ולעמוד בקידוחים ובהברגות.
11.1.8רצפת חדר הכושר תהיה עמידה בפני חבטות ושחיקה. מומלצת רצפת P.V.C בעלת שכבת ספוג.
11.1.9רצוי לבצע בתקרה טיפול אקוסטי כדי להקטין את משך ההדהוד באולם (מומלץ להקטין את ההדהוד עד למינימום של 1.8 שניות, על פי תקן אירופי מקובל).
11.2.1הפעילות הגופנית בחדר הכושר מותרת לתלמידים מכיתה ז' ומעלה בלבד.
11.2.2המורה ישתף בפעילות רק את התלמידים שהחזירו את "טופס ההצהרה על מצב בריאותו של התלמיד" המאשר כי התלמיד כשיר לפעילות, חתום בידי ההורים.
11.2.3הפעילות תתקיים אך ורק בפיקוחו ובהדרכתו של מורה לחינוך גופני שהוסמך להדרכת קטינים בחדר כושר. התלמידים לא יורשו להיכנס לחדר הכושר בגפם.
11.2.4בכניסה לחדר הכושר יוצב שלט ובו הוראות כלליות לשימוש בחדר הכושר. ליד המכשירים השונים יוצבו שלטים ובהם כללי הבטיחות, ההתנהגות וההיגיינה הרלוונטיים לאותם מכשירים.
11.2.5הכניסה לחדר הכושר תהיה בתלבושת ספורט ובנעלי ספורט.
11.2.6המורה יתאים את הפעילות לגודלו של חדר הכושר ויארגן את הלמידה בו באופן שימנע בעיות בטיחותיות.
11.2.7בתחילת האימון יקיים המורה סדרת תרגילי חימום בסיסיים.
11.2.8המורה ידגים בפני התלמידים כל תרגיל לפני שיאפשר להם לבצעו.
11.2.9הפעילות תיעשה בהדרגה ובהתאם ליכולתו האישית של התלמיד.
11.2.10המורה יחזור וידגיש לתלמידים את הצורך בנשיפה בעת מאמץ כדי למנוע תופעות של "ולסלווה".
11.2.11המורה ישים דגש רב על הרמה ועל נשיאה נכונות כדי למנוע נזקים אפשריים לעמוד השדרה.
11.2.12בגמר הפעילות יקיים המורה תרגילי שחרור והרפיה לתלמידים.
11.2.13מומלץ לאפשר לתלמידים מקלחת בגמר השיעור.
12.1"קרב מגע" הוא פעילות שבה התלמידים מתורגלים להתגוננות נכונה מפני תקיפה פיזית. אפשר ללמד קרב מגע החל מכיתה ה'.
12.2הוראת "הגנה עצמית" תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני שהוכשר להורות תחום זה.
12.3קבוצת התלמידים הלומדת לא תעלה על 26 משתתפים.
12.4הפעילות תתבצע באולמות סגורים (באולם ספורט, באולם התעמלות, בחדר כיתה גדול, במקלט וכו'). אם אין אולם ספורט זמין, יש לקחת בחשבון את מספר התלמידים המשתתפים ולוודא שהחדר גדול דיו לביצוע תנועות ותרגולים בשיעור.
12.5יש להבטיח כי מקום הפעילות בשיעור קרב מגע יהיה נקי מכל חפץ העלול לגרום חבלה למשתתפים.
12.6תרגולים הכוללים קפיצות או נפילות יבוצעו אך ורק על גבי מזרנים בעובי של 4 ס"מ לפחות ומעט קשים. בהעדר מזרנים אין לבצע תרגילי קפיצות או נפילות.
12.7המשתתפים ילבשו בגדים המתאימים לפעילות גופנית (אימונית או בגדי ספורט) וינעלו נעלי ספורט. יש להקפיד שבעת הפעילות לא יימצאו בכיסי התלמידים או על גופם חפצים קשים וחדים וכל פריט העלול להיתפס במשהו או לגרום לחבלה לתלמיד עצמו או לאדם אחר.
12.8התרגילים יבוצעו רק לאחר הכנה וחימום מתאימים.
12.9בתחילת כל שיעור ינחה המורה את תלמידיו באשר לנוהלי הבטיחות הנוגעים לשיעורי קרב מגע בכלל ולתרגול הספציפי בפרט.
12.10לפני כל תרגיל חדש יש לתת למשתתפים הסבר כללי של שלבי הביצוע ושל כללי הבטיחות הייחודיים לאותו תרגיל.
12.11תלמיד הנבחר על-ידי המורה לצורך הדגמה יתודרך באופן ברור ומפורט, תוך מתן דגש לנקודות האלה:
-חניקה, התקפה, שימוש בחפצים, פציעה וכו'
-קביעת סימנים מוסכמים בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם המסמנים מצב חירום הדורש הפסקה מיידית של ביצוע התרגיל (במקרה שהסימנים המוסכמים לא הובנו כראוי על ידי התלמיד, והמורה חש כי נשקפת לו סכנה, של חנק למשל, תופסק הפעילות מיד).
13.1הפעילות בג'ודו מותרת לתלמידים מכיתה ד' ומעלה בלבד.
13.2הוראת הג'ודו תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני שהוכשר להורות תחום זה.
13.3השיעור יתקיים באולמות סגורים (באולם ספורט, באולם התעמלות, בחדר כיתה גדול, במקלט וכיו"ב). על המורה לקחת בחשבון את מספר התלמידים המשתתפים ולוודא שהחדר גדול דיו לביצוע הפעילות. כמו-כן עליו לארגן את הלמידה באופן שיימנעו בעיות בטיחותיות.
13.4בתחילת כל שיעור ינחה המורה את תלמידיו באשר לנוהלי הבטיחות ולכללי ההתנהגות.
13.5הפעילות תתבצע רק לאחר הכנה וחימום מתאימים.
13.6לפני כל תרגיל חדש יש לתת למשתתפים הסבר כללי של שלבי הביצוע ושל כללי הבטיחות.
13.7במסגרת ההוראה בבית הספר אסור בהחלט ללמד ולבצע תרגילי "בריח" ו"חניקה".
13.8קבוצת התלמידים הלומדת לא תעלה על 26 משתתפים.
13.9בחינוך המיוחד לא יעלה מספר התלמידים המשתתפים על 12, וסייע/ת יתלווה/תתלווה אל המורה.
13.10יש להבטיח כי מקום הפעילות בשיעור יהיה נקי מכל חפץ העלול לגרום חבלה למשתתפים.
13.11השיעור יתקיים על גבי מזרני התעמלות קשים בעובי של 4 ס"מ (או על מזרני ג'ודו).
13.12המזרנים חייבים להיות צמודים היטב זה לזה.
13.13הפעילות תיעשה במרכז המזרנים. חייב להיות רווח של 2 מ' לפחות בין מקום הפעילות לקיר או לכל חפץ העלול לסכן את התלמידים.
13.14הפעילות תיעשה בתלבושת ספורט מלאה, ובכלל זה נעלי התעמלות. אפשר לבצע את הפעילות כשכל התלמידים יחפים, אך אין לקיים אותה כשחלק מהתלמידים יחפים וחלקם נועלים נעלי התעמלות.
13.15אין לקיים את הפעילות בגרביים.
א. שיעורי הגלגיליות במסגרת שיעורי החינוך הגופני יתבצעו באותם התנאים שהם מתבצעים בחוגי הגלגליות.
ב. הוראת שיעורי הגלגיליות תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני בעל תעודת מדריך בתחום, שהוכשר להורות תחום זה.
ג. שיעורי הגלגיליות יבוצעו באולמות שהותאמו לתנאי מגרש החלקה, כלומר: המשטח יהיה פנוי ממתקני ספורט, ותחומי המשטח יהיו קירות או גדר שגובהם לא פחות מ-110 ס"מ. אם תחום המשטח הוא גדר, עובי הצינור העליון, המקיף את המגרש, יהיה בקוטר 1.5 אינטש. אם תחומי המשטח יהיו קירות האולם, יש להקפיד שהם יהיו חלקים (לא צבועים בצבע "שפריץ", ולא יהיו עליהם שעונים, סולמות ומתקנים אחרים).
15.1.1על המורה לחינוך גופני לבצע חימום כללי וחימום ספציפי לפני הפעילות של משיכת חבל.
15.1.2משיכה תתבצע אך ורק בנוכחותו ובהשגחתו של המורה לחינוך גופני.
15.1.3פעילות משיכת החבל מותרת מכיתות ז' ומעלה.
15.1.4על המורה לוודא, לפני הפעילות, שחבל המשיכה תקין (אין בלאי, קשרים, ריקבון, קריעה וכיו"ב).
15.1.5המורה יקיים תדריך בטיחות לתלמידים לפני השיעור וידגיש, בין היתר, נקודות אלה:
א.יש לאחוז את החבל בשתי הידיים לאורך כל המשיכה.
ב.אין לעזוב את החבל בשום שלב של המשיכה.
ג.כל קבוצת מושכים תאחז את החבל באותו צד: בצד ימין.
ד.אסור בתכלית האיסור ללפף את החבל סביב היד, סביב הרגל, סביב הגוף או סביב כל איבר אחר בגוף (כולל התלמיד האחרון בקבוצה).
15.1.6בכל קבוצת משיכה יהיה תלמיד המשמש "קוצב", כלומר תלמיד הנותן קצב לקבוצתו ("משוך", "עצור", "1", "2" וכיו"ב). ה"קוצב" הוא היחיד המקשר בין המושכים ובין המורה לחינוך גופני.
15.2.1החבל יהיה עשוי מחומר טבעי – מסיזל (סיבי דקל או אגבה).
15.2.2אורך החבל המזערי יהיה 26 מ'.
15.2.3אורך החבל המרבי יהיה 33.5 מ'.
15.2.4עובי החבל המזערי יהיה 32 מ"מ.
15.2.5עובי החבל המרבי יהיה 38 מ"מ.
15.2.6על החבל יהיו 3 סימונים: סימון אחד במרכז החבל ושני סימונים, במרחק 4-3 מ' כל אחד, מהסימון שבמרכז החבל (סימונים אלה יהיו במרחק זהה לשני הצדדים).
15.3.1המשיכה תתבצע על חול, על דשא, על דשא סינטטי, על אדמה רכה, על פרקט, על p.v.c. ועל פוליאטילן יצוק.
15.3.2המשטח יהיה ישר, ללא בורות או מהמורות, נקי מעצמים זרים ולא חלק.
15.3.3המספר המרבי של התלמידים המשתתפים בכל קבוצת משיכה יהיה 8 ועוד תלמיד נוסף שישמש "קוצב".
15.3.4חובה לנעול נעלי התעמלות רכוסות היטב בפעילות.
15.3.5אין לקיים משיכה בחבל רטוב.
15.3.6החבל יוצב באופן שבצדדיו יישמר מרחק בטיחות של 5 מ' לפחות לכל צד מעצמים, ממפגעים, ממתקנים, מקירות, מתלמידים וכד', ובמרחק של 8 מ' לפחות מהמושך האחרון לאחור משני הצדדים.
15.3.7המרחק בין תלמיד לתלמיד באותה קבוצה יהיה באורך של יד ישרה לפנים.
15.3.8המושך הראשון מכל קבוצה יעמוד מעבר לסימון המסומן על הקרקע, שיהיה במרחק של 4-3 מ' מהסימון המרכזי על החבל (לכל כיוון).
הנחיות הבטיחות בנושאים ניווט תחרותי, תחרויות רכיבה על אופני הרים והחלקה על קרח מובאות בהוראת הקבע 108 בחוזר עה/4(ב), בפרק ב': "פעילויות חוץ-בית-ספריות – פעילויות אתגר, ספורט וחוויה – הנחיות ביצוע מפורטות", בס"ק 5 (ניווט תחרותי), 8 (תחרויות רכיבה על אופני הרים) ו-13 (החלקה על קרח).
הנחיות הבטיחות בנושא שיעורים ופעילויות של שחייה מובאות בהוראת הקבע מס' 108 בחוזר הוראות הקבע עה/4(ב) "פעילויות חוץ-בית ספריות - הבטחת הבטיחות בפעילויות המתקיימות מחוץ למוסד החינוכי: סיורים, פעילויות שדה ופעילויות מים", בפרק ג' בס"ק 6 "פעילויות מים – הנחיות ביצוע מפורטות".
18.1בכל מקרה שבו מנהל המחוז או המפקח על החינוך הגופני מאשר השתתפות של תלמידי בתי הספר במירוצים עירוניים/מחוזיים/ארציים תהיה ההשתתפות אך ורק בריצה העממית.
18.2להלן מרחקי הריצה העממיים המאושרים:
-בבתי הספר היסודיים, לכיתות ה'-ו': עד 1,200 מטרים
-בחטיבות הביניים לכיתות ז'-ט': עד 2,000 מטרים
-בבתי הספר התיכוניים, לכיתות י'-י"ב: עד 3,000 מטרים.
18.3השתתפות התלמידים מותרת אך ורק עד למרחקים אלה ואך ורק לתלמידים ללא מגבלות/בעיות רפואיות על-פי טופס הצהרת ההורים על בריאות ילדם ובאישור המורים לחינוך גופני בלבד. (ראו בהוראה מס' 83 בחוזר עח/6, "הצהרת הורים על בריאות ילדם ועל הסכמתם למתן שירותי בריאות לתלמיד".
18.4במקרה של נבחרות ריצה של בתי ספר על-יסודיים, שמשתתפיהן מאומנים על ידי המורים לחינוך גופני ושהם בעלי כושר גופני גבוה וכשירים מבחינה בריאותית– המפקח על החינוך הגופני רשאי לאשר את השתתפותן של הנבחרות בריצה תחרותית כמפורט להלן:
-כיתות ז'-ט': עד 3,000 מ'
-כיתות י'-י"ב: עד 5,000 מ'.
הנחיות הבטיחות בנושא פעילות חוץ-בית-ספרית ימית בבתי הספר לחינוך ולספורט ימי מובאות בחוזר "פעילויות חוץ-בית ספריות- הבטחת הבטיחות בפעילויות המתקיימות מחוץ למוסד החינוכי: סיורים, פעילויות שדה ופעילויות מים" בהוראת הקבע 108 בחוזר עה/4(ב), בפרק ג', ס"ק 24, "פעילויות מים – הנחיות ביצוע מפורטות".
20.1.1מגיש עזרה ראשונה: בעל הסמכה רשמית להגשת עזרה ראשונה, אשר עבר קורס של 44 שעות בנושא והמשתתף בקורס רענון בהגשת עזרה ראשונה והחייאה בהתאם להנחיות המשרד.
20.1.2חובש: בוגר קורס חובשים קרבי בצה"ל המשרת בצבא או במילואים בתפקיד חובש או בעל תעודת הסמכה בתוקף לתפקיד חובש שהונפקה על ידי מגן דוד אדום או על ידי כל גוף אחר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.
20.2.1באירועי ספורט שמשתתפים בהם 400 איש לכל היותר (כולל קהל) יהיה נוכח במקום מגיש עזרה ראשונה. כמו כן יימצאו במקום ערכה לעזרה ראשונה ורכב שיסומן כרכב פינוי.
20.2.2באירועי ספורט שמשתתפים בהם מעל 400 איש (כולל קהל) יהיה נוכח במקום חובש. כמו כן יימצאו במקום ערכת חובש ורכב שיסומן כרכב פינוי.