לימודי היסטוריה בחינוך הממלכתי במגזר היהודי

הוראת קבע מס' 0226 - החלפה

תאריך פרסום: י"ז באב תשע"ט, 18 באוגוסט 2019 | הוראה תקפה מתאריך: 18.8.2019
הוראה זו עוסקת בתחום הדעת היסטוריה בחינוך הממלכתי ומרכזת את המידע על המקצוע. תחום הדעת היסטוריה הוא חלק מתחומי הליבה, והתלמידים לומדים אותו בצורה מסודרת בכיתה ו', בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הוראה זו מציגה את חשיבות המקצוע בהתאם לחוק החינוך הממלכתי, את מבנה הלימודים וההערכה, את נושאי הלימוד, את התפיסה העומדת מאחורי תוכניות הלימודים לחינוך הממלכתי ואת האופן שבו אפשר לבחור במקצוע זה כמקצוע בחירה מוגבר בחטיבה העליונה. ההוראה גם מציגה למנהלי בתי הספר הממלכתיים את הפיתוח המקצועי המחייב כל מורה העוסק בתחום, ומנחה כיצד לשלב את התחום גם בפעילות העשרה ובטיולים.
הוראה זו מרכזת לראשונה את כל המידע המעודכן על תחום הדעת בחינוך הממלכתי בחוזר אחד.

   02 - 5603600
   ornaka@education.gov.il
בתי הספר בחינוך הממלכתי.

 

1.   רקע

תחום הדעת היסטוריה עוסק בתולדות האנושות מראשית התפתחות התרבות, וחושף את הלומדים להבנת תהליכים, מניעים, השפעות וכוחות הפועלים בעולם. למידה רצופה ועקבית של תחום ההיסטוריה מרחיבה דעת, מעשירה ומסייעת לקדם חלק ממטרות חוק החינוך הממלכתי: " .1לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;  .3ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;  .4ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם; .7לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה ולפתח מודעות ועירנות לתמורות ולחידושים". לימוד וידיעה של העבר הם הבסיס לבנייתו של עתיד ערכי ומוסרי.

2.   תחום הדעת היסטוריה

2.1.         כללי

היסטוריה היא ממקצועות הליבה, ולימודי ההיסטוריה מתקיימים בחינוך הממלכתי החל מכיתה ו' וכלה בסיום התיכון. לימודי ההיסטוריה הם חלק מהלימודים ההומניסטיים, המנחילים תרבות וערכים.  תוכנית הלימודים בהיסטוריה בחינוך הממלכתי חושפת את הלומדים לפרקים בהיסטוריה כללית לצד פרקים רבים בהיסטוריה של העם היהודי, של מדינת ישראל ושל ארץ ישראל, תוך ניסיון ליצור שילוב נאות המבוסס על הבנת התהליכים הכלליים והשפעתם על ההיסטוריה של עם ישראל.

להוראת היסטוריה בבית-הספר יש תפקיד מרכזי בבניית השקפת העולם של התלמיד שישתלב בעתיד כאזרח במדינתו ויראה את עצמו חלק מעמו ומהתרבות האנושית. השקפת עולם זו צריכה להיות מבוססת, בין השאר, על ידע היסטורי רחב ועל יכולת העמקה ועיון בו. להוראת ההיסטוריה יש חשיבות רבה במדינת ישראל, המבקשת להנחיל ערכים משותפים לאזרחיה ולחזק את זיקת תלמידי החינוך הממלכתי לעם היהודי ולתרבותו.

2.2.         בחינוך היסודי

לימודי ההיסטוריה מתחילים בכיתה ו' בבית הספר היסודי. התכנים הנלמדים בכיתה ו' הם ההיסטוריה של העולם היווני–רומי והיהודים. במסגרת הלימודים התלמידים נחשפים לראשונה לתפיסה העומדת מאחורי חקר ההיסטוריה, מודגשים ההיבטים הערכיים ומוקנות לתלמידים, בין השאר, מיומנויות השוואה והסקת מסקנות לגבי התרחשויות ואירועים.

2.3.         בחטיבת הביניים

לימודי ההיסטוריה בחטיבת הביניים משלבים היסטוריה כללית עם ההיסטוריה של עם ישראל ומפגישים את התלמידים עם רבגוניותה של האנושות ועם הקשרים והזיקות בין קבוצות שונות. תוכנית הלימודים מדגישה ערכים הומניסטיים, אוניברסליים ולאומיים, מחדדת את יכולתם העיונית של התלמידים ומזמנת פיתוח חשיבה מסתעפת וביקורתית.

התוכנית בחטיבת הביניים ממוקדת בימי הביניים ובעת החדשה. רצוי לפרוס את הוראת המקצוע על פני 3 שנות הלימוד בחטיבה, ובכל מקרה יש ללמד את תחום הדעת בפריסה של שתי שנות לימוד לפחות.

2.4.         בחטיבה העליונה

תוכנית הלימודים בחטיבה העליונה מתייחסת לתקופות שונות של העם היהודי ולהשתלבותו בהיסטוריה הכללית מימי בית שני, דרך ימי הביניים ועד לעת החדשה, לציונות ולהקמת המדינה ולשנותיה הראשונות.

התוכנית בנויה מפרקי חובה ומפרקי בחירה ויש להקדיש להוראתה בכיתות הרגילות לפחות  6 ש"ש (אך מומלץ 7 ש"ש) לאורך התיכון, ב-4 סמסטרים לפחות.

3.   עקרונות להוראת ההיסטוריה

תוכנית הלימודים בהיסטוריה נבנתה כרצף על פי התקופות, והיא מבוססת על העקרונות האלה:

  • התמקדות בתופעות מרכזיות בהיסטוריה של העולם המערבי - בשל ההשפעה המכרעת של התרבות המערבית על החברה היהודית והישראלית
  • בחירת נושאי הלימוד מתחום ההיסטוריה הפוליטית והחברתית ומתחום ההיסטוריה של התרבות - כדי שהתלמידים יכירו את תולדות האנושות על גווניה השונים
  • רציפות והמשכיות, שילוב תמה וכרונולוגיה - כדי להעמיק בקרב התלמידים את המודעות לקיום המשכיות והתפתחות בתולדות האנושות לאורך הדורות
  • רלוונטיות בבחירת נושאי הלימוד המביאה בחשבון את משמעותו של הנושא ללומדים.
  • שילוב בין היסטוריה כללית להיסטוריה של עם ישראל - לימוד תולדות עם ישראל הן כסיפור ההיסטורי המיוחד של העם היהודי והן בתוך ההקשר של ההיסטוריה הכללית, תוך בחינת קשרי הגומלין ביניהם
  • הצגת נושאי הלימוד מנקודות מבט שונות - כדי שלימוד המקצוע בבית הספר ישקף את ההיסטוריה על כל מורכבותה
  • ארגון התכנים סביב סוגיות ורעיונות מרכזיים- כדי שיזמנו שיח לימודי בכיתה
  • שימוש באסטרטגיות הוראה מגוונות כדי לעודד את התלמידים לקחת חלק פעיל בתהליך הלמידה ולאפשר להם הבניית ידע וטיפוח כישורי חשיבה מסדר גבוה לצד לימוד חווייתי.

4.   הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

4.1.         ההכשרה הדרושה להוראת היסטוריה

הוראת ההיסטוריה בחינוך העל-יסודי תיעשה על ידי מורים שהוכשרו להוראת התחום במסגרת לימודי תואר אקדמי בהיסטוריה, בנוסף ללימודי הוראה, ובחינוך היסודי המורים לעברית המלמדים היסטוריה נדרשים להשתלם בהוראת התחום לפחות פעם ב-3 שנים במהלך עבודתם.

4.2.         פיתוח מקצועי

לאחר שילובם של המורים בהוראת ההיסטוריה עליהם להשתתף בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי בתחום הדעת כדי להתעדכן בהדגשים ובהתחדשות של תוכנית הלימודים.

במהלך כל שנת לימודים מתקיימות מגוון השתלמויות, ובהן השתלמויות במחוזות, השתלמויות מקוונות והשתלמויות ארציות. רשימת ההשתלמויות מתפרסמת מדי שנה באתר הפיקוח על הוראת ההיסטוריה

במקביל להשתלמויות עומדים לרשות המורים מדריכים בכל הארץ, ואפשר לפנות אליהם בסוגיות של תוכן ושל הוראת התחום. המורים המלמדים מוזמנים לקחת חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי ולהיעזר גם בצוות ההדרכה.

5.   ארגון הוראת ההיסטוריה

5.1ארגון לימוד ההיסטוריה והוראתה בשכבות הגיל יהיה בהתאם לתוכנית הלימודים המחייבת בתחום הדעת. מספר שעות ההוראה בכל שכבת גיל הוזכר בסעיף 2 לעיל, ובנוסף עליו להיות מותאם לפרסומים שמשרד החינוך מפרסם מדי שנה באמצעות מסמך המתנ"ה.

5.2נוסף לתוכניות החובה ולשעות החובה עומדות לרשות בתי הספר אפשרויות שילוב של תחום הדעת בדרכים מגוונות, כגון במסגרת לימודי ההעשרה, במסגרת הטיולים והפעילויות החוץ-בית-ספריות בימים מיוחדים וכן במסגרת הוראה רב-תחומית. 

5.3בחטיבות העליונות של בתי הספר העל-יסודיים מתקיימת תוכנית החובה בלימודי היסטוריה בהיקף של 2 יח"ל, המפורטת בסעיף 6 להלן. נוסף על כך עומדים לרשות בתי הספר גם השילובים המובנים המפורטים להלן:

א.         לימוד היסטוריה כמקצוע בחירה מורחב: במסגרת תעודת הבגרות כל תלמיד מחויב ללמוד מקצוע מורחב אחד לפחות ברמה של 5 יח"ל. אחת האפשרויות המוצעות לבחירה במסגרת זו היא "היסטוריה מורחב". הרחבת תחום הדעת היסטוריה מבוססת על 2 יח"ל שהן חובה לתעודת בגרות לכל תלמידי החינוך הממלכתי ועל עוד 3 יח"ל להרחבה. פירוט נוסף מובא בס"ק 6.2 להלן.

ב.         לימוד קורס בהיסטוריה במסגרת לימודי השכלה כללית או לימודי העשרה: תוכנית הלימודים לתעודת הבגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות סך הכול בכל תחום. בהיסטוריה נכתבה תוכנית לימודים אופציונאלית להעשרה ולהשכלה כללית. בתי הספר מוזמנים לשלב בלימודי ההשכלה הכללית את התוכנית שנבנתה או תכנים אחרים בתוכניות הנבנות בבית הספר ולהתאים את דרכי ההוראה וההערכה לאופיים ולאופי התלמידים והקהילה.

ג.          כתיבת עבודת גמר אישית בהיסטוריה: ביצוע עבודת גמר הוא זכות הניתנת לתלמידים סקרנים ובעלי מוטיבציה. עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה או בנוסף להם.               תלמיד הבוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא שמעניין אותו ורלוונטי לחייו. ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו, תוך שילוב עבודה עצמית ושותפות עם המורה ועם המנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו. תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בהיסטוריה בין אם הם לומדים "היסטוריה מורחב" בבית הספר ובין אם לא.

6.   מבנה הלימודים וההערכה בבחינות הבגרות

6.1.         תוכנית החובה בהיקף של 2 יח"ל

הלימודים בהיסטוריה לקראת תעודת הבגרות מורכבים מ-2 יח"ל חובה. תוכנית הלימודים מחולקת ל-70% המיועדים להערכה על ידי בחינת בגרות חיצונית ול- 30% המיועדים להערכה בית-ספרית.

בחינות הבגרות בהיסטוריה מתקיימות בדרכים מגוונות, בהתאמה לתוכנית שהמורה מלמד על פיה: בחינה "רגילה"; בחינה מתוקשבת הכוללת קטעי סרטים, אינפוגרפיקה ומגוון אמצעים נוספים; בחינה עם חומר פתוח (ללומדים בתוכנית סחל"ב); בחינה בית-ספרית ייחודית (ללומדים בתוכנית תמ"ר/"חלוצי הערכה").

החל מהתש"ף נושאי ההערכה הבית-ספרית (חלק ה-30%) הם תקופת בית שני או ערים וקהילות בימי הביניים. בפרק העוסק בשואה ובמלחמת העולם השנייה ייבחנו התלמידים בבחינת הבגרות החיצונית עם ספר פתוח (כל אחד מהספרים המאושרים על ידי משרד החינוך).

6.2.         תוכנית מורחבת בהיקף של 5 יח"ל

הלימוד ברמה המורחבת בהיסטוריה כולל את בחינת החובה בהיקף של 2 יח"ל וכן 3 יח"ל נוספות. בחינת הבגרות על פרקי ההרחבה כוללת פרקים להערכה חיצונית בהיקף של 70% מתוכנית הלימודים וכן עבודת חקר אישית, בהיקף של יח"ל אחת שהיא 30% מציון הבגרות של התלמיד.

6.3.         תוכניות מיוחדות

6.3.1בבסיס התוכניות המיוחדות עומדות ארבע תפיסות חינוכיות:

  • מתן אוטונומיה לבית הספר: האוטונומיה ניתנת תוך ליווי, הדרכה ובקרה של המערכת.
  • הערכה מעצבת למידה: התוכניות מסיטות את הדגש מהערכה חיצונית בבחינות הבגרות הארציות להערכה בית-ספרית, ורואות בה אמצעי בלבד, והמטרה המרכזית היא הלמידה היום-יומית בכיתה המשקמת את הסקרנות של התלמיד. השאיפה היא להחזיר לשיעורי ההיסטוריה את הסקרנות הטבעית. כדי להשיג מטרות אלה המורים נדרשים לבסס את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה על למידה פעילה ועל פיתוח החשיבה.
  • הפחתת ההיקף של החומר הנלמד: מטרת ההפחתה היא לאפשר העמקה בתכנים ובמיומנויות הלמידה. בכל אחד מהפרקים הנלמדים במסגרת ההערכה הבית-ספרית צוות בית הספר בוחר יסוד מארגן שהנושא יילמד לאורו. בכל בית ספר נבחרים 4-5 פרקי העמקה, ושאר הפרקים נלמדים כגישור או לא אינם נלמדים כלל.
  • תוכנית לכל התלמידים (ולא רק לתלמידים נבחרים): הניסיון מלמד כי המפתח להצלחת התוכניות הוא בזהות המורים ולא בזהות התלמידים. התוכניות עשויות להצליח מאוד בכל אוכלוסיית תלמידים, אם המורים הם בעלי נכונות להתחדשות בהוראה ובהערכה, יצירתיות, יוזמה ואומץ להתנסות ובעלי נכונות ללמידה ולהתפתחות.

6.3.2פירוט התוכניות המיוחדות

א.תמ"ר - תוכנית הערכה ממירה בגרות / "חלוצי הערכה"

התוכניות תמ"ר ו"חלוצי הערכה" מיועדות לבתי ספר מובילים בתחום דרכי הלמידה וההערכה בהיסטוריה המלמדים היסטוריה בחטיבה העליונה בהיקף של 7 ש"ש לפחות. התוכניות ממירות את בחינת הבגרות של תוכנית הלימודים הנדרשת בתחום הדעת בדרכים ייחודיות ומגוונות של חלופות הערכה. הן מבוססות על תפיסת עולם חינוכית ייחודית המקדמת למידה משמעותית והן מותאמת לצורכי בית הספר ונבנות על ידו.

ההצטרפות לתוכניות תמ"ר/"חלוצי הערכה" בהיסטוריה מותנית בעמידה בתנאי הסף המינהליים שקבע האגף לחינוך על-יסודי לכל אחת מהתוכניות ובאישור פדגוגי של המפמ"ר של תחום הדעת. בתי ספר המעוניינים בהערכה מגוונת בהיסטוריה והעומדים בתבחיני ההצטרפות יכולים להגיש בקשה להצטרפות ולהמיר את ההיבחנות בבחינת הבגרות בכמה אירועי הערכה חלופית. הציון הנרשם בתעודת הבגרות בתחום הדעת של תלמיד אשר למד בתוכנית הוא הציון המסכם של אירועי הערכה אלו.

ב.סחל"ב - סקרנות, חשיבה, למידה בהנאה

התוכנית סחל"ב מיועדת גם היא לבתי ספר מובילים בתחום דרכי הלמידה וההערכה בהיסטוריה המלמדים היסטוריה בחטיבה העליונה בהיקף של 7 ש"ש לפחות ואשר קיבלו את אישור המפמ"ר להצטרפות באותה שנה. הבחירה היא בבתי ספר שיוכלו לסמן דרך וכיווני פעולה לכלל המערכת בהטמעת למידה משמעותית.

ציונו של התלמיד בתוכנית סחל"ב יורכב משני מרכיבי הערכה: הערכה בית-ספרית בהיקף של 60% (סמל שאלון 022273 ) ובחינת בגרות עם חומר פתוח בהיקף של 40% (סמל שאלון 022271).

ג.כיתות "שאר רוח"

כיתות "שאר רוח" ו"עתודה לשאר רוח" (עש"ר) הן חלק ממהלך רחב לחיזוק לימודי הרוח במערכת החינוך, והן ומופעלות בחטיבות הביניים. הכיתות הוקמו ביוזמת המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית והמזכירות הפדגוגית. ביסודן של התוכניות עומדת התפיסה כי לימודי רוח ברמה גבוהה הכרחיים לבניית חברה ישראלית בעלת עומק תרבותי וכי השקעה בלימודים במקצועות הרוח בחטיבת הביניים תצמיח תלמידים בעלי מיומנויות קריאה, כתיבה, שיחה וחשיבה מתקדמות שיגדלו להיות אזרחים משכילים, מעורבים ובעלי עולם פנימי עשיר.

אלה העקרונות הפדגוגיים של התוכניות:

  • הכשרה לקריאה פעילה של טקסטים עיוניים וספרותיים ברמה גבוהה
  • שכלול מיומנויות כתיבה וחקר
  • פיתוח יכולות דיון מעמיק ומכבד.

ההצטרפות לתוכניות היא באמצעות מענה לקול קורא המתפרסם מדי שנה על ידי המזכירות הפדגוגית.

6.4.         התאמת תוכנית הלימודים בהיסטוריה לעולים ולבוגרי המערכת

בתוכניות הלימודים בהיסטוריה קיימת התייחסות מיוחדת לבחינת הבגרות בהיסטוריה לעולים חדשים, לנבחני משנה ולנבחנים אקסטרניים.