התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית - החטיבה העליונה: ארגון הלימודים ותעודות הסיום- עדכון

הוראת קבע מס' 0230 - החלפה

תאריך פרסום: ה' באלול תשע"ט, 05 בספטמבר 2019 | הוראה תקפה מתאריך: 5.9.2019
מטרת הוראה זו היא להתוות את מסגרת ההתנהלות בחטיבה העליונה כדי לאפשר לבתי הספר לקדם למידה משמעותית. במסגרת ארגון הלמידה המתואר להלן מתפנה לבתי הספר זמן לשיח פדגוגי וערכי ולשינוי ולגיוון בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה. במסגרת השינוי לפחות 30% מתוכנית הלימודים בכל תחומי הדעת עומדים לבחירת בתי הספר. בתי הספר מוזמנים לפתח דרכי הוראה והערכה המכוונות למגוון כישורים ונטיות, לחשוף את תלמידיהם למקצועות להשכלה כללית מתחומי דעת מגוונים ולשלב בפעילות הלימודית השגרתית את התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית. בהוראה זו מפורטות גם התעודות השונות שתלמידים יוכלו לקבל עם סיום לימודיהם בבית הספר העל-יסודי. התפוצה: מנהלי מוסדות החינוך העל-יסודיים, המפקחים הכוללים בחינוך העל-יסודי, מנהלי מחלקות החינוך ברשויות ורשתות החינוך.
הוראה זו מתקנת חלק מהנושאים שעודכנו בחוזר המנכ"ל הקודם בנושא התוכנית ללמידה משמעותית בנוגע לארגון הלימודים ותעודות הסיום. במידה ויחולו שינויים נוספים תצא הוראה חדשה בנושא.
>> השוואה לגירסה הקודמת

   02 - 5603259
   agaf_a_alyesodi@education.gov.il
החטיבות העליונות וגורמים המעניקים שירות לנבחנים אקסטרניים.

 

1.   הקדמה

1.1.         הרקע

במהלך השנים נערכו כמה עדכונים לתוכניות הלימודים המחייבות במקצועות הלימוד השונים, אולם אלה לא תמיד באו לידי תפיסה כוללת המתייחסת למלוא ההיקף של המהלך החינוכי והלימודי בחטיבה העליונה.

תפקיד הוראה זו הוא להציג את מבנה הלימודים בבית הספר העל-יסודי בראייה חינוכית ולימודית כוללת, לשנות את דרכי ההערכה ואת מבנה ההיבחנות שהיו נהוגים עד כה ולעדכן הוראות קודמות שהסדירו היבטים אלה.

בהתאם לכך מוצגות להלן התפיסה הערכית המתווה שינויים בתפיסת ההוראה, הלמידה וההערכה ובקווים לדמות הבוגר, וכן התשתית הארגונית המפנה זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית. כל זאת בהתאמה למיומנויות הנדרשות לחיים במאה ה-21 ותוך התייחסות לנטיות שונות של התלמידים, לצרכים המגוונים של החברה בישראל ולאופי הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.

ההתארגנות המחודשת המתוארת בהוראה זו מרחיבה את תחומי האוטונומיה של בתי הספר מצד אחד, ומצד שני מגדירה קריטריונים ברורים למתן תעודות הסיום המחייבים את כלל מוסדות החינוך.

1.2.         המשנה החינוכית

ארגון הלימודים ומבנה ההערכה בבית הספר העל-יסודי צריכים לשקף תפיסה חינוכית כוללת הנשענת על תשתית ערכית, על גישה ברורה לתהליכי הוראה-למידה ועל דמותם הרצויה של בוגרי המערכת, כמפורט להלן:

1.2.1קווים לדמותם של הבוגרים

-בעלי השקפת עולם ערכית ומוסרית

-מעורבים בחיי החברה הישראלית, ומוכנים לקבל על עצמם תפקידים ולמלא אותם באחריות ובמסירות

-מכירים את שורשיהם ואת זהותם, מודעים להם ומוקירים אותם, ובד בבד מכירים ומכבדים את זהות זולתם

-סקרנים, מתעניינים ואינטלקטואלים, ומסוגלים לאתר בכוחות עצמם את המידע ואת הכלים לסיפוק סקרנותם ולהרחבת ידיעותיהם

-מממשים את הפוטנציאל האישי שלהם כדי להשתלב באופן מיטבי בעולם האקדמי ובעולם העבודה

-יודעים לשתף פעולה עם זולתם למען מטרות ראויות.

1.2.2עקרונות התפיסה החינוכית

-פיתוח אחריות אישית של הלומד כלפי עצמו ואחריות קהילתית לחברה ולמדינה

-שילוב ההיבטים של המעורבות החברתית והקהילתית בתוך תחומי הדעת ובתהליכי הלמידה

-מתן אפשרות לבתי הספר, למורים ולתלמידים לפנות זמן לקיום למידה משמעותית שתהיה רלוונטית ובעלת ערך ללומד ולמלמד, תפעיל את הלומד בתהליך הלמידה ותהפוך אותו לשותף בהבניית הידע

-התאמת הלמידה המשמעותית לגילים השונים, לנטיות ולכישורים אישיים ויצירה של חוויית למידה שתהלום את עולם המושגים והרגשות של הלומד

-מתן יותר אוטונומיה לבתי הספר לגוון את דרכי ההוראה וההערכה

-הגדרת גרעין ידע ומיומנויות אחיד ומחייב לכלל הבוגרים.

1.2.3מגמות ודגשים

-החינוך למעורבות חברתית יהיה משמעותי בחיי התלמיד, וישמש יסוד ערכי והתנהגותי משותף לכל בוגרי מערכת החינוך.

-ההבנה והחשיבה יטופחו, בין השאר באמצעות פיתוח של מיומנויות למידה עצמית, עבודה קבוצתית, כתיבה עיונית ומדעית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

-לימודי המדעים יהיו מרכיב בסיסי הנדרש להשכלתו ולפיתוח חשיבתו של הבוגר.

-ההשכלה הכללית מתחומי החברה והרוח, התרבות והמורשת, המדעים והטכנולוגיה, השפות והאמנויות – תחומים החוצים את כל התרבויות והחושפים את המשתתפים לעולם רחב של רגשות ויצירה – תהיה חלק חשוב בחינוך התלמיד.

-יפונה זמן ללמידה משמעותית: תוכנית הלימודים הותאמה לשעות הלימוד ומאפשרת גמישות פדגוגית, מספר אירועי הבחינה החיצוניים הופחת, ותינתן לבתי הספר אוטונומיה לבחור חלק מתוכנית הלימודים וחלק מדרכי ההוראה וההערכה.

2.   ארגון הלימודים בחטיבה העליונה

2.1.         כללי

תוכניות הלימודים הותאמו לשעות המוקצות להוראה וללמידה בפועל, וחולקו לפרקי חובה ולפרקי הרחבה והעמקה. ההתאמה והחלוקה מאפשרות לגוון את ההוראה ואת הלמידה ולהוביל הוראה מעמיקה ומשמעותית. בצד ההוראה הפרונטלית מיועדות חלק משעות הלימוד לעבודה עצמית ולעבודה שיתופית הכוללות שימוש במאגרי מידע בליווי המורה המלמד ובהנחייתו ובשילוב סגנונות הוראה שונים, המתחשבים בסגנונות הלמידה של התלמידים.

שינוי דרכי ההוראה והלמידה מחייב שינוי בדרכי ההערכה אשר יתאים אותן לעולם העיסוקים הנהוג במאה ה-2 .1

2.2.         קיבוץ תחומי הדעת באשכולות

אחת הדרכים לארגון הלימודים בחטיבה העליונה היא קיבוץ תחומי דעת באשכולות של מקצועות בעלי זיקה של תוכן, מטרות ומיומנויות משותפות. ההנחה היא כי עולם הידע הוא רב-ממדי. מקצועות הלימוד השונים משקפים התבוננות על המציאות מנקודות מבט שונות. כדי לאפשר לתלמידים מבט רחב על העולם וכלים מגוונים לניתוח המציאות יש ללמדם, מחד גיסא, את תחומי הדעת בנפרדכל מקצוע ומבנה הדעת והתוכן שלוומאידך גיסא להציע להם מבט אינטגרטיבי על העולם באמצעות קיבוץ מקצועות שיש זיקה ביניהם לאשכולות לימוד, שייושם בשלב מאוחר יותר.

2.3.         צמצום אירועי הבחינה החיצוניים

מבנה הלימודים בחטיבה העליונה מכיל מקצועות שמתקיימת בהם היבחנות חיצונית וגם הערכה בית-ספרית וכן מקצועות שמתקיימת בהם הערכה פנימית בלבד. ברוב מקצועות הלימוד שמתקיימת בהם הערכה חיצונית מתקיים אירוע בחינה חיצוני אחד.

צמצום אירועי הבחינה החיצוניים בחינוך העל-יסודי מסייע בפינוי זמן להוראה וללמידה בדרך מעמיקה.

2.4.         הערכה פנימית ובית-ספרית

ההערכה היא חלק מתהליך הלמידה. ביסוד תפיסה זו קיימת הנחה מרכזית שמתקיימים יחסי גומלין בין שיטות ההוראה ובין דרכי הלמידה ודרכי הערכת ההישגים. גיוון ההוראה והלמידה יוכל להתבצע רק אם דרכי ההערכה תותאמנה לכך. העברת חלק מתהליכי ההערכה לאחריות בית הספר מאפשרת את הגיוון המתבקש בדרכי ההוראה והלמידה. בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו. הערכת עבודתם של התלמידים תבוא לידי ביטוי בתעודות (ראו להלן).

3.   תעודות הסיום

3.1.         כללי

בסיום תוכנית הלימודים שתפורט בהמשך יוכל התלמיד לקבל לפחות אחת מ-4 תעודות, במידה והוא עומד בתנאים שנקבעו לכך:

-תעודת בגרות

-תעודת הסמכה טכנולוגית

-תעודת גמר

-תעודת סיום 12 שנות לימוד.

3.2.         תעודת בגרות

3.2.1כללי

תעודת הבגרות מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר חטיבה עליונה או נבחן חיצוני שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך בישראל.

3.2.2מבנה תעודת הבגרות החדשה

א.תעודת הבגרות החדשה תכלול את הנתונים המזהים של התלמיד ואת שם בית הספר שהוא השלים בו את לימודיו.

ב.בתעודה יופיעו רשימת המקצועות שהתלמיד נבחן בהם בבחינות ממלכתיות חיצוניות באמצעות משרד החינוך או באישורו, היקף כל בחינה ביחידות לימוד ולצידה ציון מספרי, וכן רשימת המקצועות שהתלמיד למד והוערך בהם בהערכה פנימית ולצידם הציונים שניתנו לו.

ג.בית הספר יעביר למשרד החינוך בסיום כל שנת לימודים, החל מסיום כיתה י', את הציונים השנתיים של התלמידים במקצועות שנלמדו באותה שנה. ציונים אלה יהיו חלק מהציון הסופי של המקצוע בתעודת הבגרות. חלקם ישוקללו עם הבחינות החיצוניות, וחלקם יופיעו בתעודה בפני עצמם.

3.2.3חובות למידה והיבחנות לזכאות לתעודת בגרות כללי

א.תעודת הבגרות תכלול הערכות בתחומים האלה:

-מקצועות חובה ללמידה ולהערכה באמצעות היבחנות חיצונית (החל ממרס 2017 אין הגבלה על מספר המקצועות המורחבים שהתלמיד יכול להיבחן בהם, וכל המקצועות המורחבים שהוא ייבחן בהם יירשמו כמקצועות חיצוניים)

-מדעים, חינוך גופני והשכלה כללית – חובות למידה נוספות שאין עליהן חובת היבחנות בבחינות חיצוניות והמוערכות בהערכה פנימית בלבד

-תוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית- קהילתית – חובת עמידה במשימות המוגדרות.

ב.ברוב המקצועות שיש בהם הערכה חיצונית מתקיים אירוע בחינה חיצונית אחד וציון הבחינה משוקלל עם הציון הבית-ספרי/ה שנתי. הציון הבית-ספרי מבוסס על מגוון כלי הערכה. עם זאת, במקצועות שלהלן מתקיים יותר מאירוע חיצוני אחד: במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה לכלל האוכלוסייה; בתנ"ך ובתושב"ע לבתי הספר הממ"ד; בעברית לערבים ובעברית לדרוזים.

ברוב המקצועות משקל הבחינה החיצונית הוא 70% ומשקל ההערכה הבית-ספרית הוא 30% מהציון הסופי. עם זאת, יש מקצועות שבהם חלוקת משקל הציונים שונה, כמפורט במסמך חוזר לבעלויות תשע"ט/9, ואפשר להתעדכן גם במסמך "תוכניות לימודים ומבנה ההערכה בבחינות הבגרות".

ג.כדי שבוגר יהיה זכאי לתעודת בגרות יהיה עליו לענות על כל הדרישות המצטברות האלה:

1)     עליו ללמוד את כל מקצועות החובה, להשתתף בתוכנית הבית-ספרית במקצועות אלה ולעמוד בהצלחה בבחינות החיצוניות (להרחבה ר' ב-3.2.4 בהמשך).

2)     עליו ללמוד מקצוע מורחב אחד לפחות, בהיקף של 5 יח"ל, להשתתף בתוכנית הבית-ספרית במקצוע זה ולעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית. המקצוע המורחב המחייב לימודים ברמה של 5 יח"ל יוכל להיות אחד ממקצועות החובה (למעט אנגלית) או עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל או מקצוע בחירה אחר בהיקף של 5 יח"ל. במקרה של הגשת עבודת גמר כמקצוע מורחב יירשם בתעודה "עבודת גמר 5 יח" ויצוין שם המקצוע והציון.

3)     עליו לעמוד בחובת הלמידה וההערכה הפנימית במסגרת בית הספר (להרחבה ר' ב-3.2.6 בהמשך).

4)     עליו לעמוד בדרישות בלימודי המדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנת לימודים אחת (להרחבה ר' ב-3.2.6 בהמשך).

5)     עליו לעמוד בדרישות להשכלה כללית ולחינוך גופני (להרחבה ר' ב-3.2.6 בהמשך).

6)     עליו לעמוד בהצלחה בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית, בכל אחת משנות הלימוד בחטיבה העליונה (להרחבה ר' ב-3.2.7 בהמשך).

7)     עליו לצבור סך של 21 יחידות לימוד לפחות במקצועות החובה והבחירה המחייבים היבחנות חיצונית.

הערות

א)     בית הספר יגיש את הציונים בהערכה בית-ספרית בתום השנה שבה נלמד המקצוע והתבצעה ההערכה. בית הספר רשאי לדחות הגשת ציונים בהערכה בית-ספרית לתלמידים בודדים בלבד, עד סיום לימודיהם בכיתה י"ב, אם הוא מצא שהם לא מיצו את תהליך ההערכה והוא בוחר לאפשר להם לשפר את הישגיהם.

ב)אין אפשרות לשנות ציון בית-ספרי של תלמיד בהערכה בית-ספרית לאחר דיווחו והגשתו למשרד החינוך. אפשר לשנות ציון סופי בהערכה בית-ספרית (30%) על ידי היבחנות בבחינה החיצונית המחליפה  את ההערכה הבית-ספרית, במקצועות שקיימות בהם בחינות חיצוניות עבור רכיב זה. ביתר המקרים יהיה הציון הסופי הציון שדווח על ידי בית הספר.

ג)אם תלמיד נכשל במקצועות הפנימיים (השכלה כללית ומבוא למדעים, חינוך גופני ומעורבות חברתית) על בית הספר לאפשר לו לתקן את הציון הן כתלמיד והן כבוגר.

ד.תלמיד שילמד וייבחן במקצוע מורחב שאינו מקצוע חובה ברמת 5 יח"ל ויעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית ללא השלמת חובותיו לבית הספר במסגרת ההערכה הבית-ספרית - תלמיד כזה יוכל לבקש שמקצוע זה יופיע בגיליון הציונים בהיקף של 3 יח"ל. בהמשך יוכל התלמיד להשלים את לימודיו בהיקף של 5 יח"ל בבחינה החיצונית, כנבחן משנה, לאחר סיום לימודיו.

חשוב לזכור כי ללא מקצוע מורחב אחד לפחות (נוסף לאנגלית) תלמיד איננו זכאי לתעודת בגרות.

3.2.4חובת ההיבחנות החיצונית פירוט

א.במקצועות הבאים יתקיימו בחינות חיצוניות אחידות לכלל הנבחנים בכל המגזרים:

-מתמטיקה: 3 יח"ל לפחות

-אנגלית: 3 יח"ל לפחות

-מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל (ראו פירוט בהמשך).

ב.להלן פירוט על פי מגזרים של יחידות הלימוד המחייבות לבחינות חיצוניות במקצועות שבאשכולות החובה:

 

יהודי ממלכתי

יהודי ממ"ד

חרדי

דרוזי

ערבי

אשכול מורשת ותרבות:

תנ"ך 2

אשכול מורשת ותרבות:

תנ"ך 3

תושב"ע 3

אשכול מורשת ותרבות:

תנ"ך 3

יהדות 3

אשכול מורשת ותרבות:

תרבות ומורשת דרוזית 1

אשכול מורשת ותרבות:

תרבות ומורשת האסלאם / תרבות ומורשת הנצרות 1

אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2

אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2

אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2

אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2

אשכול ידע עם, מדינה ועולם: היסטוריה 2 אזרחות 2

אשכול עברית:

ספרות 2

לשון והבעה 2

אשכול עברית:

ספרות 1

מחשבת ישראל 1

לשון והבעה 2

אשכול עברית:

ספרות 2

לשון והבעה 2

אשכול ערבית:

שפה וספרות

ערבית 3

אשכול ערבית:

שפה וספרות

ערבית 3

 

 

 

אשכול עברית:

שפה וספרות

עברית 3

אשכול עברית:

שפה וספרות

עברית 3

 

הערות

א.         חשוב להדגיש שחלק מן המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מקבלים ללימודים רק בוגרים שתעודת הבגרות שלהם כוללת אנגלית בהיקף של 4 יח"ל לפחות.

ב.         היבחנות ברמת 5 יח"ל באנגלית אינה פוטרת מחובת המקצוע המורחב, ועל התלמיד ללמוד מקצוע נוסף ברמה של 5 יח"ל.

ג.         היבחנות ברמה של  5 יח"ל במתמטיקה פוטרת מחובת המקצוע המורחב, בתנאי שהתלמיד יצבור 21 יח"ל של היבחנות חיצונית לפחות.

ד.         מי שמתעתד להיבחן ברמה של 4 או 5 יח"ל במתמטיקה, ונבחן בשאלון הראשון ובו 3 יח"ל מתוך 4, או 3 יח"ל מתוך 5, יוכל, אם ירצה, להסתפק בשאלון זה ולסיים בכך את חובותיו במתמטיקה לזכאות לתעודת הבגרות.

3.2.5רמות הלימוד

רמות הלימוד של המקצועות המחייבים בחינה חיצונית מוגדרות בהיקפים של 5-1 יח"ל. יחידות הלימוד משמשות מדד הן של היקף החומר ושל מידת ההעמקה במקצוע והן של מספר שעות הלימוד שהוקדשו לו.

מספר שעות ההוראה של כלל החומר הנלמד ביחידת לימוד אחת מוערך בכ-90 שעות לימוד בכיתה (3 שעות שבועיות לשנת לימודים). מקצועות ברמה של 5 יח"ל נלמדים בהיקף של 450 שעות לימוד לפחות.

3.2.6חובת למידה להערכה פנימית

נוסף לתנאי ההיבחנות החיצונית לצורך הזכאות לתעודת הבגרות קיימת חובת למידה והערכה במסגרת בית הספר לפי הפירוט הזה:

א.         יש ללמוד לפחות מקצוע אחד מתוך אשכול המדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנה אחת (ללא קשר למקצוע שיבחר התלמיד להרחיב). לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות האלה: מבוא לביולוגיה, מבוא לכימיה, מבוא לפיזיקה, מבוא למדעי הסביבה ומבוא לטכנולוגיה לכול (מוט"ל).

ב.         לתלמידי החינוך הטכנולוגי תיחשב הלמידה של היחידה הראשונה כפוטרת ממבוא למדעים.

ג.         אם יבחר התלמיד להרחיב שני מקצועות מתוך ארבעת המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב, הוא יהיה פטור מלימודי המקצוע המוזכר ב-א' לעיל.

ד.יש ללמוד שני מקצועות להשכלה כללית, בנוסף לחובת הלמידה מאשכול המדעים, מתוך אשכול החברה והרוח, אשכול המורשת והתרבות, אשכול האומנויות, אשכול המדעים והטכנולוגיה או אשכול השפות. שני המקצועות יוכלו להיות מאותו אשכול או מאשכולות שונים. היקף הלימודים בכל אחד מהם לא יפחת מ-30 שעות לימוד שנתיות סך הכול, והם יצוינו בתעודה כ"השכלה כללית מאשכול (שם האשכול)".

בתי ספר שיבחרו ללמד יחידה ראשונה מתוך המקצועות המורחבים בכיתה י' תוכל יחידה זו להיחשב כמקצוע להשכלה כללית, אם התלמידים לא ימשיכו את לימודיהם במקצוע.

ה.יש ללמוד חינוך גופני בהיקף של 60 שעות לימוד מדי שנה במשך 3 שנים.

ו.יש להשתתף באופן פעיל בתוכנית הלימודים התלת-שנתית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית ולעמוד בדרישות המצוינות בה.

ז.הציונים של מקצועות אלו ייכללו בתעודת הבגרות כחלק מהמקצועות להערכה פנימית.

3.2.7הדרישות לתוכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית

א.התוכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית היא תלת-שנתית והיא תוכנית חובה לכיתות י'-י"ב. רק עם סיום החובות הנדרשות וקבלת הערכה על מילוי החובות (מהערכה 2 ועד הערכה 4) ובכפיפות לעמידה בכל יתר הדרישות - יהיה התלמיד זכאי לתעודת הבגרות.

ב.התוכנית מתפרסת על פני 3 שנים של למידה משמעותית ומעורבות פעילה, והיא תורמת לטיפוח בוגר עצמאי, מעורב, בעל תודעה חברתית, בעל חוסן נפשי, אכפתי ורואה את המעורבות כדרך חיים.

ג.להלן פירוט התוכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית על פי שכבות הגיל:

 

נושאי התוכנית

דגשים

דרישות התוכנית

כיתה י':

אני והקהילה

להיות אזרח המודע לעצמו, מפעיל שיקולי דעת ערכיים בבחירותיו, פעיל ומעורב בקהילה

60 שעות התנסות מעשית פרטנית + 30 שעות התנסות מעשית קבוצתית (פרויקט) עד תום חופשת הקיץ

כיתה י"א:

אני והחברה הישראלית

להיות אדם  המודע לזהותו האישית, מנהל ומכוון את עצמו, מפתח שייכות קהילתית על ידי מעורבות והשפעה בקהילה ובחברה הישראלית

השלמת  המשימות בכיתה י' + 30 שעות התנסות מעשית פרטנית + 30 שעות התנסות מעשית קבוצתית (פרויקט) עד תום חופשת הקיץ

כיתה י"ב:

אני ומדינת ישראל

להיות בוגר המכיר ומכבד את תרבות עמו ואת תרבות זולתו, הנכון לשרת שירות משמעותי צבאי, לאומי ואזרחי ולנהל חיי אזרחות פעילה ויצרנית ובעל מסוגלות לזהות צרכים בחברה וליזום מענים.

השלמת המשימות בכיתה י' ובכיתה י"א + 30 שעות (פרויקט) התנסות מעשית פרטנית או קבוצתית

 

ד.        תנאי הכרחי לתעודת בגרות מצטיינת מטעם משרד החינוך הוא השלמת המשימות במסגרת התוכנית "בהצלחה" או "בהצטיינות" בכיתות י', י"א ו-י"ב.

3.2.8מועדי ההיבחנות בבחינות הבגרות

א.         הבחינות לכל התלמידים מתקיימות ב-3 מועדים: מועד הקיץ בסוף כיתה י"א, מועד החורף בכיתה י"ב ומועד הקיץ בסוף כיתה י"ב.

ב.         במועד החורף מתקיימות בחינות בגרות במקצועות החובה בלבד, ברמת הלימוד המינימלית, למעט אנגלית ומתמטיקה.

ג.         אוכלוסיות מיוחדות שתאושרנה מראש על ידי האגף לחינוך על-יסודי תוכלנה להיבחן החל ממועד החורף בכיתה י"א.

ד.         למרות האמור ב-א' לעיל, יוכלו כלל הלומדים להיבחן במועד החורף בכיתה י"א במקצועות היסטוריה, שפת-אם ואנגלית ברמת 3 יח.

ה.         ההיבחנות החיצונית ביחידות ההרחבה במקצועות החובה תתקיים במועד הקיץ בלבד של המקצוע ברמת החובה, ותהיה הפסקה בין שאלון החובה לשאלון ההרחבה.

ו.          בבחינות החיצוניות במקצועות המורחבים שאינם מקצועות חובה תתקיים ההיבחנות בימים מרוכזים כדי לעודד תלמידים המעוניינים להרחיב שני מקצועות לבחור אותם מעולמות תוכן שונים. יחד עם זאת, אם ירצה בית הספר לאפשר לתלמידים שני מקצועות בעלי מועד היבחנות אחד, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הפניית התלמידים להיבחנות החיצונית במקצוע אחד בכיתה י"א ובמקצוע השני בכיתה י"ב.

ז.          מועדי ב' מתקיימים לאחר מועד הקיץ במקצועות מתמטיקה ואנגלית בלבד, בקיץ י"א ובקיץ י"ב.

ח.         נבחנים צעירים, מחוננים ומצטיינים מאותרים יוכלו להיבחן בהתאם לנאמר בחוזר הוראות הקבע עז/8(א), '"נהלים חדשים לנבחנים צעירים, מחוננים ומצטיינים מאותרים".

ט.         תלמידים שאושרה להם תוכנית האצה יוכלו להיבחן בהתאם לנאמר בחוזר הוראות הקבע עו/12(א), "אישור תכניות האצה לתלמידים מחוננים ומצטיינים ולתלמידי החינוך הטכנולוגי הלומדים לקראת הסמכה על-תיכונית של טכנאים והנדסאים במהלך לימודי התיכון".

3.2.9תוכנית הלמידה וההיבחנות

א.המקצועות שנלמדים ונבחנים בהם בבחינות חיצוניות מתחלקים לפרקי חובה, שיש עליהם בחינת בגרות חיצונית, לצד פרקי בחירה המוערכים על ידי מורי בית הספר.

ב.להלן מבנה הלמידה של מקצועות אלו:

 

המרכיב

חלק החובה

חלק הבחירה

היקף החומר

כ-70% לפחות

כ-30%

תוכנית הלימודים

מוגדרת מראש

בחירה מתוך תוכניות שיציע מפמ"ר המקצוע או שיפותחו בביה"ס

דרך ההערכה

שקלול של בחינת בגרות חיצונית + ציון בית-ספרי

הערכה מגוונת ציון בית-ספרי בלבד

הרכב הציון בכל חלק

70% ציון בחינה + 30% ציון בית-ספרי ("ציון מגן"/"ציון הגשה"/ "ציון מסכם")

100% ציון בית-ספרי

הרכב הציון הסופי

70%

30%

 

הערה

במקצועות שמתקיימים בהם תהליכים של הערכה בית-ספרית חלופית בהיקף גבוה יוכל משקלה של ההערכה הבית-ספרית לעלות על 30%, כמפורט במסמך "תוכניות לימודים ומבנה ההערכה בבחינות הבגרות".

3.2.10הערכה בית-ספרית

א.בתי הספר יעריכו את הישגי תלמידיהם ואת התהליכים שהם עברו בשתי דרכים: הדרך האחת באמצעות למידה והיבחנות לקראת בחינות הבגרות החיצוניות, והדרך האחרת היא באמצעות הערכות בית-ספריות שעל פיהן יינתן לתלמיד ציון בית-ספרי על מרכיב למידה שלם שלא מתקיים בו מבחן חיצוני.

ב.בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו, בתנאי שישמור על מסגרת הכללים המובאים כאן:

1)הדרישות מהתלמידים במסגרת ההערכה הבית-ספרית תהיינה מגוונות ותאפשרנה ביטוי למגוון כישורים ונטיות. מטלות אפשריות לדוגמה הן: עבודת חקר יחידנית או קבוצתית, הכנת תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודה עיונית, למידה באמצעות פרויקטים, משימות לימודיות במעבדה, קריאה מונחית ועוד, שיובילו את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תוכנית הלימודים ולהביע את ידיעותיו.

2)במסגרת ההערכה הבית-ספרית יהיה כל תלמיד חייב לכתוב במהלך לימודיו לאורך 3 שנות התיכון עבודת חקר אחת לפחות בהרכב אישי או קבוצתי.

3)בתי הספר יוכלו להגיש בקשה להמיר את ההיבחנות החיצונית באחד ממקצועות החובה (להוציא מתמטיקה ואנגלית) בחלופות הערכה באישור המזכירות הפדגוגית.

כל האמור כאן אינו חל על תוכניות שהוגדרו ואושרו כתוכניות לימודים ייחודיות.

3.2.11מצטייני משרד החינוך

תלמידים יקבלו תעודת הצטיינות ממשרד החינוך אם יעמדו בכל הדרישות המצטברות האלה:

-עמדו "בהצלחה" ו/או "בהצטיינות" בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית

-למדו ונבחנו באנגלית ברמה של 5 יח"ל

-למדו ונבחנו במתמטיקה ברמה של 4 יח"ל לפחות

-ממוצע ציוניהם בתעודת הבגרות הוא 90 ומעלה.

3.2.12הבהרה

מקצוע מורחב יכול להיות אחד ממקצועות החובה, עבודת גמר או מקצוע בחירה. למשל, מקצוע המתמטיקה בהיקף 5 יח"ל עונה על הדרישה של מקצוע חובה ועל הדרישה של מקצוע מורחב, משום שהוא בהיקף של 2 יח"ל מעבר למינימום הנדרש במקצוע זה. כך גם המקצוע תנ"ך בהיקף של 5 יח"ל וכדומה, בתנאי שהתלמיד צבר 21 יח"ל לפחות בהיבחנות חיצונית. עם זאת, המקצוע אנגלית ברמת 5 יח"ל איננו עונה על הדרישה בהיבחנות במקצוע מורחב.

3.3.         תעודות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

3.3.1כללי

א.תעודת הסמכה טכנולוגית מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר בית ספר על-יסודי שעמד בהצלחה ב-3 מקצועות מתוך אחד המסלולים של החינוך הטכנולוגי על פי המבנה המתואר בטבלה ב-3.3.2 להלן.

ב.בתוכנית החדשה שהחלה בשנת הלימודים התשע"ה, מודגשת חובת הלמידה של 3 מקצועות הבחירה, ותודגש במיוחד חשיבותו של מקצוע ההתמחות (בחירה ג'), התומך בלמידה המשמעותית.

ג.תוכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידים להגיע לקבלת תעודות הסמכה משמעותיות לשוק העבודה.

ד.התוכנית מאפשרת לתלמידי תוכנית טו"ב טכנאי ובגרות לסיים 14 יח"ל עד סוף כיתה י"א ולזכות בסוף כיתה י"ב בתעודת בגרות ובתעודת טכנאי.

ה.תוכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידי החינוך ההנדסי ללמוד מקצוע מדעי מורחב + מקצוע מוביל + מקצוע התמחות בהיקף של 5 יח"ל כל אחד ולהיבחן בהם על פי הפירוט בטבלה להלן.

ו.בהוראת הקבע 210 בחוזר עט/9, "התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית- החטיבה העליונה: מבנה הלימודים, ההיבחנות ותעודות הסיום בחינוך הטכנולוגי", פורטו תעודות ההסמכה והתנאים לקבלתן.

3.3.2מבנה המקצועות הטכנולוגיים ואופני הערכתם

 

הבחירה

שם המקצוע

רמת הלימוד

היבחנות/ הערכה

א'

מדעי הטכנולוגיה

5-1 יח"ל

יוערך בהערכה פנימית (במקרה של יח"ל אחת) או חיצונית (במקרה של 5 יח"ל).

א'

פיזיקה

או כימיה

או ביולוגיה

5-1 יח"ל

יוערך בהערכה פנימית, (במקרה של יח"ל אחת) או חיצונית (במקרה של 5 יח"ל).

ב'

מקצוע מוביל

5-1 יח"ל

יוערך בהערכה פנימית (במקרה של יח"ל אחת)

או בהערכה חיצונית (במקרה של 5 יח"ל).

ג'

מקצוע התמחות

3 או 5 יח"ל

יוערך בהיבחנות חיצונית.

 

3.3.3חובות הלמידה וההיבחנות המזעריות לזכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית (7 יח"ל לפחות) פירוט

-מקצועות בחירה שניים בהיבחנות חיצונית ואחד בהערכה פנימית

-מקצוע התמחות (בחירה ג') ברמה של 3 יח"ל

לפחות למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מוביל (בחירה ב') ברמה של 3 יח"ל לפחות למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית.

-מדעי הטכנולוגיה לכול (מוט"ל) או מבוא לפיזיקה או מבוא לכימיה או מבוא לביולוגיה או מבוא למדעי הסביבה למידה בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנה אחת באמצעות הערכה פנימית.

הערה

תלמיד שירצה להמשיך את לימודיו לקראת תעודת "טכנאי" או "הנדסאי" יצטרך לפחות 14 יח"ל (שהן תנאי קבלה ללימודי ההמשך), 7 יח"ל טכנולוגיות כפי שמתוארות לעיל + 7 יח"ל עיוניות על פי הפירוט להלן:

-מתמטיקה ברמה של 3 יח"ל לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-אנגלית ברמה של 3 יח"ל לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מתוך אשכול שפת-האם, עברית או ערבית, ברמה של יח"ל אחת לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית או הערכה פנימית באשכול שפת האם.

3.4.         תעודת גמר

תעודת גמר היא תעודה המעידה על סיום 12 שנות לימוד, והיא תונפק לבוגרים שאינם זכאים לתעודת בגרות מלאה או לתעודה טכנולוגית אשר נכחו ב-80% מתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה ועמדו בהצלחה בהיבחנות חיצונית במקצוע אחד לפחות.

3.5.         תעודה לסיום 12 שנות לימוד

תעודה לסיום 12 שנות לימוד במדינת ישראל היא תעודה המוענקת לכל בוגר בית ספר תיכון שלקח חלק בפעילות בית ספרו ונכח ב-80% מתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה בכל אחת משנות הלימודים עד סוף כיתה י"ב לפחות, כמפורט בחוזר הוראות הקבע עו/4(א), "תעודות הסיום - דירוג ומיפוי".


4.   נספח

מילון מושגים

-          נבחן חיצוני (נבחן אקסטרני): נבחן בבחינות בגרות אשר פתח תיק בשלוחה האקסטרנית ואינו משויך לבית ספר בעל סמל מוסד, כגון נבחן שאינו לומד בבית ספר כיוון שקיבל פטור מחוק לימוד חובה, בתנאי שמלאו לו 16 שנים וחודשיים לפחות, או נבחן מעל גיל 18 שלא סיים 12 שנות לימוד, ר' לעניין זה את התקנון לנבחן האקסטרני.

-          נבחן משנה: בוגר בית ספר המבקש לחזור על בחינת בגרות לשיפור ציון או להשלים מקצוע או בחינה חסרה לצורך זכאות לבגרות.

-          מקצוע חובה: מקצוע שחובה ללמוד אותו ולהיבחן בו בבחינה חיצונית כתנאי לקבלת תעודת הבגרות. מקצועות החובה מופיעים בסעיף הקטן 3.2.4 לעיל, ויש לשים לב כי למגזרים השונים יש מקצועות חובה שונים.

-          מקצוע מורחב: מקצוע הנלמד ברמה של 5 יח"ל. מקצוע מורחב יכול להיות אחד ממקצועות החובה או אחד ממקצועות הבחירה.

-          מקצוע בחירה: מקצוע שאינו אחד ממקצועות החובה. התלמיד יכול לבחור במקצוע בחירה ולהגביר אותו לרמה של 5 יח"ל כדי לענות על דרישות המקצוע המורחב.

-          מקצוע להשכלה כללית: מבוא לתחום דעת או תוכנית לימודים קצרה שבית הספר בוחר ללמד להעשרה בלבד. המקצוע מוערך בהערכה פנימית בלבד. לכל תלמיד יופיעו שני מקצועות להעשרה כללית בתעודת הבגרות.

-          חובת למידה: מקצועות לימוד שהתלמיד חייב ללמוד במסגרת לימודיו בחטיבה העליונה, והוא יוערך על הישגיו בהם במסגרת פנימית. ציונים במקצועות שחלה עליהם חובת למידה יופיעו ללא אזכור יחידות הלימוד.

-          חלופות בהערכה: שיטות הערכה שאינן למבחן בגרות חיצוני בכתב, כגון מטלות לימודיות במעבדה, מבחן בית-ספרי בכתב, מתן הרצאה, הצגת תוצר מעשי והגנה עליו, לימוד מבוסס-פרויקטים, עבודות בהיקפים ובסגנונות שונים, מטלת ביצוע, תלקיט עבודות ועוד.

-          הערכה חיצונית: ציון שניתן לתלמיד במקצוע שמתקיימת בו גם היבחנות חיצונית. הציון הסופי משוקלל בין בחינת הבגרות, ציון ההגשה והציון בהערכה בית-ספרית.

-          הערכה בית-ספרית: ציון הניתן לתלמיד על ידי בית הספר בדרך ובשיטה שבית הספר בחר להעריך את ידיעותיו, ובכלל זה מבחן. ציון זה יהיה בדרך כלל 30% מהציון במקצוע המוערך בהיבחנות חיצונית.

-          הערכה פנימית: ציון הניתן לתלמיד על ידי בית הספר בדרך ובשיטה שבית הספר בחר להעריך את ידיעותיו, ובכלל זה מבחן. הערכה פנימית ניתנת על ידי בית הספר במקצוע שלא מתקיימת בו הערכה חיצונית.

-          עבודת חקר: עבודה המנסה להשיב על שאלה פתוחה, שאי אפשר לתת עליה תשובה אחת מוחלטת. על כותב העבודה לשאול את השאלה ולנסות לתת לה תשובה מבוססת. שאלת החקר בעבודה תהיה אופרטיבית ומותאמת להיקף העבודה שהוגדר. עבודת חקר איננה עומדת בפני עצמה בתעודת הבגרות, והיא חלק מציון כולל במקצוע שבו היא נכתבה.

-          עבודת גמר: עבודת הגמר היא משימה לימודית המאפשרת לתלמיד לימוד נושא וחקירתו על-פי בחירה ועניין אישיים. העבודה מאפשרת התמודדות עם משימה לימודית מעמיקה ומאתגרת ועיסוק בסוגיה שהיא מעבר לנלמד בבית הספר ומעבר לתוכנית הלימודים ולתוכנית הבחינות הרגילה. עבודת הגמר היא בת 5 יח"ל. הכנתה היא על-פי כללים ודרישות מקצועיות שנקבעו על ידי הפיקוח במשרד החינוך, בליווי של מנחה אקדמי מומחה  לנושא  ובליווי ובהכוונה של מורה בית-ספרי. הכנת העבודה מתפרסת על פני שתי שנות לימודים, בכיתות י"א-י"ב. העבודה היא ביטוי ליכולתו המצוינת של התלמיד, לידע ולכלים שהוא רכש ולהתנסויותיו הלימודיות המגוונות. העבודה יכולה להחליף היבחנות במקצוע מורחב בהיקף של 5 יחידות לימוד.

-          פרויקט גמר בחינוך הטכנולוגי: פרויקט שנלמד במסגרת מקצוע ההתמחות (מקצוע בחירה ג') בחינוך הטכנולוגי המשמש יישום של הלמידה. היקף הפרויקט 3 יח"ל  (270 שעות) או 5 יח"ל (450 שעות).

-          פרויקט אישי או פרויקט קבוצתי: פעילות שהתלמיד יזם בעצמו, או בשיתוף עם קבוצת תלמידים שהוא משתף אתם פעולה במסגרת התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית, כדי לטפל בנושא משמעותי לטובת החברה. היקף הפעילות יהיה כ-30 שעות לכל אחד מהמשתתפים.

-          תיעוד יומן מסע: תיעוד פעילות המחויבות האישית, המעורבות האישית והמעורבות הקבוצתית לאורך 3 שנות הלימודים בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית, באופן שיתאר את הפעילות ויצביע על התפתחות אישית משמעותית ועל תהליכים רפלקטיביים שעבר התלמיד. הנחיה לתיעוד תינתן בבתי הספר.

-          עבודה עיונית: עבודה הדורשת העמקה באחד הנושאים של תוכנית הלימודים. העבודה איננה חוקרת, אלא מבנה ומסכמת ידע בנושא ממוקד, והיא אחת החלופות האפשריות להערכת התלמידים.

-          למידה מבוססת פרויקטים (P.B.L): למידה המתבססת על "למידת חקר" ועל למידה "מבוססת בעיות". התלמידים מעצבים ומתכננים מיזם מורחב המוביל ליצירת תוצר, והוא מוצג לפני קהל (התוצר יכול להיות מוצר, הצגת נייר עמדה ועוד). זוהי למידה המתבצעת בקבוצות, ונקודת המוצא שלה היא פרויקט יישומי בתחום הדעת שעל הקבוצה לבצע. לשם כך כל אחד מחברי הקבוצה אוסף מידע, מעריך אותו וממזג אותו עם המידע שהעלו בחכתם יתר חברי הקבוצה.

-          תלקיט (פורטפוליו) – תיק עבודות: אוסף מכוון של מטלות התלמיד, ובכלל זה בחינות הנמצאות בתהליך עבודה או שהכנתן הסתיימה. האוסף מציג את מאמציו, את התקדמותו ואת הישגיו של התלמיד בתחום מסוים. ברוב המקרים ישולבו הכנת התלקיט ותוכנו עם העדפותיו של התלמיד בבחירת התוכן.

-          מטלת ביצוע: מטלה לימודית המציגה בעיה מהחיים הדורשת פתרון, או מטלה הדורשת ביצוע של משימה. במטלת ביצוע התלמיד מדמה תפקוד כפי שהיה מתפקד בחיי היום-יום. בהכנת המטלה התלמיד נדרש לבחון פתרונות אפשריים ולבחור באחד מהם תוך שימוש בידע  קיים ונרכש. מטרת מטלת הביצוע היא הערכת יכולתו של התלמיד ליישם תוכני למידה תוך כדי הפעלת שיקול דעת, תכנון, פתרון בעיות, ארגון ומיזוג מידע, הסקת מסקנות וביקורתיות. מטלת ביצוע מסתיימת כאשר התלמיד מפיק תוצר חשיבה ומציג אותו.