.1מבוא - התפיסה החינוכית

.2עקרונות לקידום מערכת חינוך הטרוגנית ומכילה - ההכלה כדרך חיים

.3דרכי הפעולה

.3.1התאמה ארגונית

.3.2התאמה פדגוגית

.3.3התאמה רגשית-חברתית

.3.4התאמה פיזית וסביבתית

.4התאמות ללמידה משולבת וללמידה מרחוק

.5תקציבים ומענים

.6נספחים

1.   מבוא - התפיסה החינוכית

"מדינות שהן צדדים לאמנה מכירות בזכותם של אנשים עם מוגבלויות לחינוך. במטרה לממש זכות זו ללא הפליה ועל בסיס שוויון הזדמנויות תבטחנה מדינות שהן צדדים לאמנה מערכת חינוך מכילה בכל הרמות ובלמידה לאורך החיים".

    (מתוך האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, העצרת הכללית של האומות המאוחדות, 13 בדצמבר 2006)

הצהרת סלמנקה (1994) ביטאה את מחויבותן של 92 מדינות לאימוץ עקרון ההכלה בחינוך. בהמשך להצהרה נכתבו ונחתמו הסכמים ומסמכים בינלאומיים המושתתים על עקרון ההכלה שתכליתם להוביל לכינונן של מערכות חינוך המבוססות על ערכי השוויון וההוגנות, המעניקות חינוך איכותי לכלל התלמידים והחותרות בהתמדה לביטול ההדרה והתיוג ולראיית המגוון כיתרון.

מדינת ישראל, שאשררה את תוכני האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, רואה בהכלה אתגר גדול וחשוב הכרוך בהעמקת התפיסה וערכיה, בביסוס שפה משותפת ובקידום מדיניות מכילה.

חוזר מנכ"ל זה מאגד בתוכו הוראות שונות הנוגעות לנושא ההכלה, חלקן מתייחסות לתיקון 11 לחוק החינוך המיוחד ולפיכך הן מחייבות על-פי חוק,  ואחרות מקורן בהנחיות ובמסמכי מדיניות כמפורט בנספחי החוזר. בחוזר אפשר גם למצוא המלצות לדרכי עבודה המקדמות ומעמיקות את ההכלה.

מטרות מערכת החינוך

• הכלת מגוון התלמידים במוסדות החינוך הכללי, תוך יצירת תשתית במערכת החינוך להשתתפותם של כלל התלמידים ולמתן מענים לימודיים, רגשיים, טיפוליים וחברתיים מגוונים ומותאמים פרטנית וקבוצתית באופן שיתמוך בהתפתחותם ובזכותם לנראות ויאפשר את קידומם ואת מניעת הדרתם ממערכות החינוך, מהקהילה ומהחברה כולה
• גיבוש תרבות, אורחות חיים ושיטות לימוד ועיצוב סביבות  למידה ונהלים המותאמים לכלל האוכלוסייה
• יצירת סביבה חינוכית-לימודית מגוונת, הטרוגנית ומכילה לכלל התלמידים, תוך שימוש בשפה ובפרקטיקות המובילות להטמעת ההכלה כדרך חיים
• הטמעת תפיסה, כלים ופרקטיקות בקרב הצוות החינוכי לניהול כיתה הטרוגנית עם מגוון תלמידים
• הכשרת הצוות החינוכי וחיזוק מסוגלותו לנהל תהליכי הוראה ולמידה בכיתה הטרוגנית, תוך שימוש בכלים פדגוגיים, רגשיים וחברתיים מגוונים ומשמעותיים לצורך הוראה, הערכה וחינוך מכיל
• מתן מענה מותאם לתלמידים הזקוקים למענים ייחודיים, ובכללם תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, תלמידים מחוננים, עולים חדשים, ילדים ונוער בסיכון וכדומה
• יצירה, חיזוק, הרחבה והעמקה של פעולות חינוכיות, חברתיות ורגשיות בחינוך הכללי, במטרה לקדם תקשורת וקשר איכותיים בין מגוון התלמידים
• ביסוס, קידום ושיפור שיתופי הפעולה והדיאלוג של המוסד החינוכי עם ההורים ועם הקהילה.

2.   עקרונות לקידום מערכת חינוך הטרוגנית ומכילה - ההכלה כדרך חיים

2.1הסרת חסמים: חשוב להסיר חסמים בפני נוכחותם והשתתפותם הלימודית והחברתית של תלמידים הזקוקים להתאמות ולמענים ייחודיים לקידום הישגיהם.

2.2הוגנות כערך יסוד מחייב ומוביל: חשוב ביותר לפעול למתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים להתפתח, להשתתף בפעילות הלימודית והחברתית באופן פעיל ומשמעותי, להתקדם ולממש את היכולות הגלומות בהם ללא קשר למוצאם, לתרבותם, למוגבלותם, לגילם, למגדרם,  לנטייתם המינית, לשפתם, ליכולותיהם, לדתם, לאמונתם וכדומה.

2.3"לחגוג את המגוון": הייחודיות והמגוון הם נכס המקדם את שגשוגה של חברה. המגוון הוא נורמה, והוא משקף את פני החברה בכללה.

2.4"חיוני לחלק - טוב לכולם": מתן מענים מותאמים לתלמידים הוא חלק בלתי נפרד ממכלול המענים שכלל התלמידים יכולים להיתרם מהם, וזאת בלי לגרוע מהמענה הייחודי שכל תלמיד זקוק לו.

2.5"שום דבר לא עלינו בלעדינו" (״Nothing about us without us״): יש לבסס  ולהרחיב את השותפות בין הצוות החינוכי והטיפולי לתלמיד ו/או להוריו. התלמיד ו/או הוריו שותפים בקביעת התוכנית האישית, דרכי העבודה והמענים הנדרשים לקידומו. אם התלמיד ו/או הוריו אינם מסכימים לטיפול או לתוכנית מסוימת יש לבחון עימם אפשרויות נוספות, חלופיות.

2.6יישום ערכי ההכלה ועקרונותיה יחול על כל שלבי הגיל, ויותאם להתפתחותם האישית, הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של מגוון התלמידים.

3.   דרכי הפעולה

התאמות להכלה מתייחסות לארבעה תחומים - פדגוגי, רגשי-חברתי, ארגוני ופיזי-סביבתי - תחומים מרכזיים שאינם נפרדים זה מזה אלא שלובים זה בזה ומאפשרים התבוננות מעמיקה המבוססת על תפיסה הוליסטית של התלמיד והרואה במוסד החינוכי ובבאים בשעריו מכלול שלם על מגוון צרכיו. דרכי הפעולה הנוגעות לכלל ההתאמות המפורטות להלן יחולו בעת למידה מקרוב ומרחוק, בשגרה ובחירום. המוסד החינוכי יחתור בהתמדה למתן מענים ולהסרת החסמים בפני הלומדים בהתאם ליכולותיו ולמשאבים העומדים לרשותו ובהלימה לצורכי התלמיד.

3.1.         התאמה ארגונית

ברמת המוסד החינוכי

      מנהל המוסד החינוכי הוא הגורם המרכזי בבית הספר בהובלה, בקידום וביישום של תפיסת ההכלה, הן באמצעות הטמעת המדיניות והן באמצעות מינוי רכז השתלבות. כמו כן באפשרותו למנות צוות קידום הכלה  ולבנות תוכנית מקדמת הכלה.

      מינוי רכז השתלבות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הרשמיים ועיגון תפקידו במסגרת הסדירויות הבית-ספריות (ראה בנספח להלן את הגדרת תפקיד הרכז ב"אוגדן הכלה והשתלבות").

      חשוב להקים צוות לקידום ההכלה שיכול לכלול את מנהל בית הספר, יועץ חינוכי, רכז השתלבות, פסיכולוג, רכז חברתי, מורה שילוב, מאבחן תפקודי למידה - מת"ל -  בחטיבת הביניים (על תפקידי הצוות ראה ב"אוגדן הכלה והשתלבות"), ומומלץ לשתף גם נציגות הורים ונציגות תלמידים.

      יש לכלול בתכניות העבודה והלמידה הבית-ספריות והכיתתיות  יעדים מקדמי הכלה. היעדים יהיו ברורים, בהירים, ישימים וגמישים, כאלה הלוקחים בחשבון את מכלול הצרכים, החוזקות והמענים הפרטניים והקבוצתיים בעבור תלמידים הזקוקים למענים ייחודיים. התוכניות ייבנו בשיתוף הצוות החינוכי, ההורים וגורמי מקצוע רלוונטיים, ויעילותן והתאמתן ייבחנו במהלך השנה, בפרקי זמן קבועים מראש. התוכניות יהיו מבוססות נתונים וזמינות לכלל השותפים לתהליך. חשוב לקיים מדידה והערכה שוטפים של תהליכי התאמה פדגוגיים, רגשיים, חברתיים ופיזיים במוסד החינוכי ומחוצה לו. 

      חיוני לקבוע מדיניות מוסדית הנוגעת לאופן הביצוע של תהליך קליטת התלמיד המבוססת על הרחבת ההיכרות עם יכולותיו, עם תחומי העניין שלו, עם חוזקותיו, עם צרכיו, עם קשייו וכדומה.

      חשוב לתכנן ולבסס שגרות עבודה מובנות בתוך מערכת השעות, המאפשרות קידום הכלה.

      חשוב להגדיל את מרחב הגמישות במערכת שעות הלימוד, בתוכני הלימוד, בקבוצות התלמידים, בגילם ובתחומי העניין שלהם ובסביבות הלמידה.

      יש להבנות סדירויות המאפשרות ומזמנות קיום קשרי עבודה שוטפים, עדכון, היזון חוזר, שיח מקצועי ולמידת עמיתים בין חברי הצוות החינוכי הכללי ובין צוות החינוך המיוחד והצוות הטיפולי.

      חשוב ביותר ליצור ולהרחיב מעגלי שותפות לשם העמקה וקידום של הכלתם של מגוון תלמידים ובני משפחותיהם על רצף היממה והמענים. מעגלי השותפות יכללו את הצוות החינוכי והטיפולי, את התלמיד ו/או את הוריו, הדרכה, שירות פסיכולוגי-חינוכי, מרכזי מחוננים, קהילה, רשות מקומית, מגזר שלישי, תנועות וארגוני נוער וכדומה.

      יש ליצור ולהרחיב את מעני ההכלה באופן שיינתן מענה למעגלים מתרחבים: לתלמיד כפרט, לגן/לכיתה, לצוות החינוכי, למוסד החינוכי, להורים ולקהילה.

      חשוב למפות את משאבי ההון האנושי והידע ואת המשאבים הפיזיים ולהתאימם לצורכי התלמידים, הצוות וההורים.

      יש להקפיד על שימוש מושכל ונאות בתקציבים ובתמיכות לקידום ההכלה הניתנים על ידי משרד החינוך, על ידי הרשויות המקומיות ועל ידי הקהילה בהתאם לייעודם ולמטרותיהם.

      יש להתאים ולהנגיש את הפעילות החוץ והפנים-בית-ספרית לכל באי בית הספר, ובכלל זה טיולים, סיורים, פעילויות סל תרבות, מסיבות ואירועים וכיוצ"ב (ראה את חוזר המנכ"ל בנושא "הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוך ולהורה התלמיד").

ברמת הכיתה

      הגננ/ת /מחנכ/ת הכיתה מתכללות הצרכים והמענים של כלל התלמידים מול הצוות החינוכי, הצוות הטיפולי וכלל הגורמים הבאים במגע עם תלמידי הכיתה.

      בעת גיבוש תוכנית העבודה הכיתתית חשוב להתאימה ולהנגישה לכלל התלמידים. צוות הכתה יתייחס בבחירת התוכן להיבטים לימודיים, רגשיים, פיזיים  וחברתיים,  תוך שילוב התוכנית הפרטנית של התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בכיתה (בבניית תוכנית עבודה גנית יש להתייחס גם להיבטים תנועתיים).

      הצוות החינוכי והטיפולי יאתר את התלמידים הזקוקים למענים ייחודיים - לימודיים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים – ויבנה בעבורם מענים מותאמים העומדים לרשות בית הספר בשיתוף איתם ועם הוריהם.

      חשוב לפעול להיכרות מעמיקה עם עולמו של התלמיד במגוון דרכים ובהתאמה לצורך: שיחות עם התלמיד, תצפיות, בחינת  תוצרי עבודה בפעילויות מתוכננות ובמצבים מזדמנים ושיחות עם הוריו.

ברמת הצוות החינוכי

      יש לפעול להרחבה ולהעשרה של הידע הפדגוגי, הרגשי והחברתי של הצוות החינוכי על אוכלוסיות עם צרכים ייחודיים.

      יש לפעול ללמידה רציפה, להתמקצעות ולהעמקה של הצוות החינוכי בנושאים הקשורים להכלה.

      יש לחתור לליווי הדרכתי קבוע ומתמשך של הצוות החינוכי לתמיכה רגשית ולמתן כלים להכלה של מגוון תלמידים על-ידי הפסיכולוג והיועץ.

ברמת התלמיד

      חשוב לבצע תהליך קליטת תלמיד המבוסס על הרחבת ההיכרות עם יכולותיו, עם צרכיו, עם רצונותיו, עם תחומי העניין שלו, עם חוזקותיו, עם קשייו וכדומה.

      חשוב ביותר לפעול להעמקת ההיכרות עם כלל התלמידים תוך איתור תלמידים הזקוקים למענים ייחודיים בהיבטים לימודיים, התנהגותיים, רגשיים וחברתיים.

      לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים יש לבנות תוכנית אישית מבוססת מיפויים ונתונים, שתתייחס להיבטים לימודיים, חברתיים, תפקודיים, רגשיים והתנהגותיים תוך זיהוי חסמים ומתן מענה מותאם אישית. התכנית תיבנה בשיתוף התלמיד, ההורים והגורמים המקצועיים הרלוונטיים, בהתאם להנחיות אגף א' לחינוך מיוחד (ראה להלן בנספח "תל"ם בחנ"מ – מדריך לתכנון למידה והוראה איכותית", אגף א' לחינוך המיוחד וראה גם בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.13 ).

      חשוב לקיים תהליך מוסדר, ממוקד ועקבי של תמיכה בתלמיד הזקוק למענים ייחודיים בכיתה ומחוצה לה, בהתאם לצרכיו ולתוכנית שנבנתה בעבורו ובהתאם למשאבים העומדים לרשות התלמיד והמוסד החינוכי, תוך שיתוף התלמיד ו/או הוריו.

      חשוב לקיים מעקב סדור ושיטתי אחר היעילות ומידת האפקטיביות של המענים והתמיכות שניתנו לתלמיד ולשנותם אם הם לא יסייעו להתקדמותו.

      נדרש לקיים שיח משותף עם התלמיד ו/או עם ההורים, לבחון דרכי סיוע נוספות ובמידת הצורך להמליץ על הפניית התלמיד לשירות הפסיכולוגי-חינוכי או לגורמי הערכה וטיפול בקהילה להמשך הערכה ולקביעת תוכנית אבחון וטיפול, במקרה שהתהליכים מעידים על צורך במענים נוספים. ההפניה לאבחון היא המלצה להורים ואין לחייבם בכך. המוסד החינוכי ייתן לתלמיד מענה בהתאם למשאביו ובהתאם לקשיים הנצפים בתפקודו במערכת החינוך.

      יש לבחון את הפניית התלמיד לוועדות מתוקף חוק או המלצה לפנייה לגורמי סיוע נוספים במקביל לתהליכי הערכה והתערבות.

      לפני הפניית התלמיד לוועדת זכאות יש לשקף בפני ההורים את מגוון האפשרויות לשירותי חינוך מיוחדים ולקיים שיח משתף ופתוח.

      לתלמידים חדשים עם מוגבלות בשכיחות גבוהה (לקות למידה, הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגותיות ורגשיות, עיכוב התפתחותי/שפתי), שטרם התקיים בעניינם דיון לבחינת זכאות, וכן לתלמידים המקבלים תמיכה מסל השילוב וההכלה, יש למלא מסמך מיצוי האפשרויות המתייחס לתוכניות התמיכה שיושמו בחינוך הכללי. יש להחתים את המפקח הכולל על המסמך. הגננת/מחנך/ת הכיתה יעבירו לוועדה את הטופס החתום על ידי המפקח הכולל.

      לתלמידים עם מוגבלות בשכיחות נמוכה אין צורך במילוי מסמך זה לפני הוועדה. אפשר להפנות תלמיד לוועדה ולקיים דיון גם אם המפקח אינו ממליץ על הפנייתו לוועדה.

      יש לשמור על חובת מתן מלוא היקף הסל האישי של התלמיד, לרבות הנחיית צוות ומתן מענה מלא לצרכיו הפרטניים, כפי שנקבע בוועדת זכאות ואפיון ועל פי פילוח התמיכות שנקבע על ידי הצוות הרב-מקצועי (ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.12 ).

      יש לבחור את הרכבן  של התמיכות ואת היקפן על ידי הצוות הרב-מקצועי בשיתוף התלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים והוריו המשמשים  חברים בצוות ושיש להם קול בהצבעה - "פילוח תמיכות" (ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.12 ).

      יש לתת מענה לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים, בהתאם לצורך, מכלל משאבי המוסד החינוכי (ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.12 ). במקרה שהתלמיד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים ונמצא כי הוא זקוק למענה נוסף, ייתן בית הספר  מענה במסגרת משאביו ככל האפשר, או יפנה לבקשת תגבור מהסל המחוזי/מסל המטה. במקרה שלתלמיד אין עדיין זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, אך השתנו הנסיבות או נמצא בידיו אבחון חדש המעיד על קושי משמעותי -

     תיבחן אפשרות למתן מענה ממשאבי המוסד החינוכי, ככל שיש בידיו;

     אפשר לפנות באמצעות הפיקוח בבקשה למתן מענה מתוך הסל המחוזי/ סל המטה.

      יש לבחון את התהליך שבוצע, את איכותו ואת מידת השפעתו על התקדמות התלמיד בצומתי הערכה  קבועים מראש במהלך השנה, בשיתוף התלמיד ו/או הוריו, ולקיים מפגשים נוספים, אם הם נדרשים.

3.2.         התאמה פדגוגית

ברמת המוסד החינוכי

      חשוב להבנות מעגל תמיכה פדגוגי ורגשי לצוות החינוכי באמצעות הדרכה של בעלי תפקידים מתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו.

      נדרש לקיים תהליך פיתוח מקצועי לצוות החינוכי בהיבטים של הוראה, למידה והערכה בכיתה ההטרוגנית.

      חשוב לקיים תהליכים רפלקטיביים על עבודתו הפדגוגית של המוסד החינוכי שבהם יבחן הצוות החינוכי  את עשייתו ואת הטיותיו בהתייחסותו לתלמידים הזקוקים למענים ייחודיים.

ברמת הכיתה

      יש לזהות חסמים ולתת מענה לצרכים, לנטיות ולהזדמנויות בלמידה (ראה בנספח להלן, "איגרת לרכזי השתלבות", אגף א' לחינוך היסודי).

      חשוב להתאים תוכניות לימודיות וחומרי לימוד מגוונים לכלל התלמידים על ידי ריבוי אופני ייצוג, דרכי פעולה, דרכי הבעה ופעולות לימודיות.

      חשוב לבנות תוכנית למידה כיתתית ואישית בהתאם למיפוי החוזקות, הקשיים, תחומי העניין וסגנונות הלמידה המגוונים והשונים של כלל תלמידי הכיתה.

ברמת התלמיד

      יש לפעול לתכנון, להתאמה ולהנגשה של החומרים ודרכי ההוראה, הלמידה וההערכה כדי לאפשר לכל תלמיד לממש את יכולותיו במלואן ואת הזכות לנראות תוך התחשבות בכלל צרכיו הפרטניים. (ראה את חוזר המנכ"ל בנושא "הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוך ולהורה התלמיד").

      חשוב לבנות  תוכניות למידה פרטניות לתלמידים הזקוקים למענים ייחודיים בשיתוף הצוות החינוכי, התלמיד והוריו וגורמי מקצוע רלוונטיים.

      חשוב לפעול להוראה מותאמת פרט - הנגשה והתאמה של דרכים וחומרי הוראה, למידה והערכה מגוונים לתלמיד בדרכים המאפשרות השתתפות פעילה, אוטונומיה, תחושת שייכות, מצוינות אישית, התפתחות ופיתוח תחומי עניין.

      במקרה של תלמיד הזקוק לחומרי למידה מונגשים או לספרי לימוד מותאמים יוכנו החומרים ורשימת הספרים המותאמת  מבעוד מועד ככל האפשר.

3.3.         התאמה רגשית-חברתית

ברמת הצוות החינוכי

      יש לפעול לקידום הרווחה הרגשית ותחושת המסוגלות של הצוות החינוכי באמצעות ליווי, תמיכה ומתן מענה קבוע ומתמשך לצורכיהם, באופן שיסייע להם למלא את תפקידם בצורה מיטבית. אפשר להיעזר לשם כך בשירות הפסיכולוגי-החינוכי או ביועץ החינוכי.

      חשוב לבנות מעגל תמיכה, ליווי והיוועצות עבור הצוות החינוכי שיכלול יועץ חינוכי/פסיכולוג/מומחה תחום מהמתי"א/מנתח התנהגות/מדריכי הכלה/מת"ל וכדומה, להתמודדות עם אתגרים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים של מגוון תלמידים.

ברמת הכיתה והתלמיד

      חשוב לפעול לטיפוח ולקידום של אקלים כיתה תומך צרכים ומקדם הפנמה של ערכים פרו-חברתיים באמצעות שימוש בדרכי עבודה וניהול כיתה המאפשרות חוויות הצלחה לכלל התלמידים, מצמצמות חוויות חוסר יכולת ובושה עקב כישלון, מקדמות תחושות אוטונומיה ועניין בלמידה ויוצרות סביבה חברתית התומכת בתחושת השייכות של כלל התלמידים ומונעות הדרה ודחייה חברתית  (ראה בנספחים להלן, "פיתוח אחריות אישית וחברתית והתמודדות עם בריונות" ו"מיומנויות חברתיות והתמודדות עם דחייה חברתית כחלק מיצירת אקלים מיטבי בגן ובבית הספר" ).

      יש לקדם את רווחתם הרגשית-חברתית של התלמידים באמצעות הבניית סדירויות קבועות ושוטפות עם מליאת הכיתה ובקבוצות קטנות לשיח רגשי-חברתי.

      חשוב לקיים דיאלוג המבוסס על שיתופי פעולה ועל כבוד הדדי בין הצוות החינוכי, התלמידים וההורים באמצעות שיח מתמיד ושוטף וביסוס תוכנית מפגשים סדורה לעבודה עם ההורים ועם התלמידים.

      יש לפעול לפיתוח ולקידום של ההכלה כדרך חיים במוסד החינוכי תוך הפעלת תוכניות רגשיות וחברתיות התומכות בהכלה, בליווי גורמי המקצוע בגן ובבית הספר (יועץ חינוכי, פסיכולוג, רכז השתלבות, רכז חברתי ועוד; ראה בנספח להלן אוגדנים לרכז החברתי בחינוך היסודי והעל יסודי).   

      חשוב לשמור על רצף חינוכי בין מסגרות החינוך השונות - המוסד החינוכי, צוותי הצהרון, המועדוניות - ובין מסגרות החינוך במעברים בין גן-יסודי-חטיבת-ביניים-חטיבה עליונה, במטרה לייצר שיתופי פעולה, מעטפת טיפולית, שיח פדגוגי ורגשי סביב צורכי התלמיד והמענים הנדרשים וכדומה.

      רצוי להבנות ולבסס שיתופי פעולה בין צוות המוסד החינוכי לבין הצוותים החינוכיים-חברתיים (למשל: תנועות הנוער, מתנ"סים וכדומה) בשעות אחר הצהריים והפנאי.

      יש להקפיד על מעורבות ועל השתתפות של כלל התלמידים וההורים בפעילויות חברתיות וקהילתיות בית-ספריות.

3.4.         התאמה פיזית וסביבתית

      באחריות הרשות המקומית/הבעלות להנגיש ולערוך את ההתאמות הנדרשות למוסד החינוכי בהתאם לצרכים של התלמידים הלומדים במוסד והעתידים ללמוד בו בשנת הלימודים העוקבת. כך, למשל, יש להקפיד על הנגשה פיזית וסביבתית לפני פתיחת שנת הלימודים:  יש להנגיש את מרחבי הלמידה בתוך המבנה הפיזי ומחוצה לו, כגון תאורה, חלונות,

      צבע, אקוסטיקה, מעבר לכיסאות גלגלים וכדומה, בהתאם לתקנות הנגישות של מוסדות החינוך השונים כדי לאפשר לכל באי המוסד החינוכי גישה נוחה, תנועה חופשית וביטחון (ראה את חוזר המנכ"ל בנושא “הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוך ולהורה התלמיד”).

      חשוב לעצב מרחב כיתתי המאפשר דרכי הוראה-למידה מגוונות המתאפיינות במתן אפשרויות ביטוי וחשיבה שונות, מעודדות סקרנות, בחירה ועשייה ומותאמות לצורכיהם הפרטניים של התלמידים ומאפשרות  גמישות ושינויים כדי לתת מענה לקבוצות וליחידים.

      חשוב להקים מרחב מכיל המעניק תחושת ביטחון ושייכות לכלל באי בית הספר.

      בגני הילדים  חשוב לעצב מרחב פיזי במסגרת חלל הגן  המסייע לוויסות רגשי ותחושתי.

4.   התאמות ללמידה משולבת וללמידה מרחוק

      בעת למידה מרחוק חשוב להתאים את הדרכים ואת חומרי ההוראה-למידה וההערכה לתלמידי הכיתה, ובכלל זה לתלמידים הזקוקים למענים ייחודיים  (ראה בנספח להלן את הכלי "הוראה ולמידה מרחוק בכיתה ההטרוגנית" ואת המסמך "כשלקות למידה והפרעת קשב פוגשות את הלמידה המקוונת מרחוק").

      יש להקפיד על מתן התמיכות וההנגשות[1] בהתאם לתוכנית האישית של התלמיד, תוך שמירה על רצף מתן המענה:

• הוראה מותאמת: שמירה על התאמות בדרכי ההוראה, הלמידה וההיבחנות גם מרחוק
• שעות שילוב
• טיפולים ממקצועות הבריאות (פרא-רפואיים)
• סיוע: המשך עבודה לפי תוכנית הלימודים האישית והכיתתית, בהתאם להנחיית מחנך הכיתה.

      במקרים שאין אפשרות להשתמש באמצעים טכנולוגיים יש להכין ערכות למידה פיזיות מבעוד מועד ולהעבירן לבתי התלמידים.

      בפעילות חברתית המתקיימת מרחוק יש להקפיד על השתתפותו של  כל תלמיד. במידת הצורך ובתנאי שהדבר אינו פוגע בפרטיותם של יתר תלמידי הכיתה, חשוב לאפשר נוכחות של מבוגר משמעותי.

      חשוב להעניק ליווי ותמיכה לתלמיד ולהוריו לגבי השימוש באמצעים הטכנולוגיים.

      בעת למידה מרחוק יש להשתמש ככל הנדרש בעזרי שמע  כגון הקלטות, שירים והקראה ולהסתייע בחומרי עזר מותאמים.

5.   תקציבים ומענים

סל שילוב והכלה -  סל בית-ספרי המנוהל על ידי המוסד החינוכי

      התקציב בסל זה מיועד למתן מענה לתלמידים עם מוגבלות בשכיחות גבוהה באוכלוסייה, לתלמידים שנדרשת להם תמיכה בהתאם להחלטת הצוות הרב-מקצועי (בכללם תלמידים שקיבלו בעבר תקציב מהסל הסטטיסטי) ולתלמידים שיש להם קשיים ושאינם זכאים לשירותי חינוך מיוחדים.

      ניהול המענים ייקבע על ידי מנהל בית הספר והצוות הרב-מקצועי  בהתאם לצורכי התלמידים.

      ככלל יש לוודא שעובדי ההוראה בעלי הכשרה לחינוך מיוחד ילמדו את תלמידי השילוב שעברו ועדות מתוקף חוק ויקבלו את מלוא היקף משרתם.

      במידת הצורך יוכלו מורים מקצועיים או מחנכי הכיתות  לתת מענה לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים הנכללים בסל שילוב והכלה. אפשר לשבץ עובדי הוראה מצוות בית הספר (מהחינוך הרגיל) לטיפול בתלמידים שאינם זכאים לשירותי חינוך מיוחדים המקבלים מענה מסל זה. יש לוודא כי השיבוץ בשעות אלו לא יפחית את היקף המחויבות כלפי עובד הוראה קבוע. במקרה שיש הפחתה תיעשה ההשלמה  על ידי תוספת שעות פרונטליות, בתיאום עם עובד ההוראה.

תקציב שקלי להכלה

משרד החינוך מקצה תקציב שקלי לבתי הספר המאפשר  מתן מעטפת תומכת ומענים ייחודיים לתלמידים שאותרו על-ידי הצוות החינוכי כזקוקים לתמיכה התנהגותית, רגשית, לימודית או חברתית, לצוותי החינוך ולהורי התלמידים. התקציב נקבע בהתאם לגודל בית הספר ולעשירון הטיפוח (ראה "תקציב שקלי הכלה והשתלבות" - פורטל מוסדות חינוך).

מענה במרחבי ההכלה

מרחב ההכלה הוא מרחב בית-ספרי המאפשר הנגשת מענים  לימודיים, חברתיים ורגשיים בסביבה מכילה ומוגנת ככל האפשר ( ראה קישור לקול קורא מרחבי הכלה בפורטל רשויות ובעלויות חינוך)

תכנון המרחב ייעשה על ידי הרשות המקומית, בהתאם לעקרונות האלה:

• מרחב נגיש, המאפשר גישה נוחה ותנועה חופשית ומעניק תחושת ביטחון ושייכות לכלל באי בית הספר - תלמידים, מורים והורים
• מרחב המחולק לפינות שונות המאפשרות דרכי הוראה ולמידה מגוונות, המעניקות אפשרויות ביטוי וחשיבה שונות ומעודדות סקרנות, בחירה ועשייה
• מרחב המאפשר גמישות ושינויים בעיצובו כדי לתת מענה לקבוצות וליחידים בהתאם לצרכים ולתהליכים המתרחשים בו
• מרחב המאפשר קיום של יותר מפעילות אחת בו-זמנית.

סל אישי

      שעות ייעודיות לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים: (ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיפים 2.12  ו-3.10).

      טיפול ממקצועות הבריאות וכן טיפול באמצעות אומנויות כמפורט להלן: הטיפולים ניתנים על ידי מטפלים בעלי תעודה במקצועות הבריאות - פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק - וכן על ידי מטפלים באמצעות אומנויות. המטפלים עובדים על המיומנויות ועל התשתיות הגופניות, התקשורתיות, השפתיות, החברתיות, הרגשיות והתפקודיות של תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים. בידי המטפלים כלים להעריך ולהסביר מקצועית את המקור לחלק מקשיי התלמידים ומהחסמים המקשים עליהם את ההשתתפות בפעילויות בית-ספריות  לימודיות וחברתיות, וכן ידע וכלים להתאמות של הסביבה ושל המטלות המסייעים אף הם לקידום ההשתתפות של התלמיד.

המטפל שותף לצוות הרב-מקצועי העובד עם התלמיד, הכולל מחנך/ת/גננת, מטפלים ממקצועות שונים, מורים מקצועיים, יועץ ופסיכולוג. ביחד עם צוות זה ועם התלמיד ועם הוריו המטפל בונה תוכנית אישית לתלמיד – תוכנית חינוכית יחידנית (תח"י) - מטפל בתלמיד על פי התוכנית, עוקב אחר התקדמותו  בהשגת מטרות התוכנית ומקיים הערכה מעצבת באמצע השנה והערכה מסכמת בסוף  השנה, תוך עדכון התוכנית לפי הצורך.

יש חשיבות רבה לקשר השוטף של המטפל עם מחנך/ת הכיתה ועם ההורים לאורך השנה ליצירת רצף והשפעה הדדית בין הטיפול לתפקוד הלימודי, הפיזי, החברתי והרגשי של התלמיד בבית הספר.

מודלים לטיפול

הטיפול בתלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים במערכת החינוך הרגילה מתקיים בכמה מודלים המשלימים זה את זה ומתקיימים תוך שמירה על כללי האתיקה של כל מקצוע ובהתאם להנחיות משרד החינוך, כמפורט להלן:

• טיפול ישיר, הנעשה באמצעות טיפול יחידני, טיפול בצמד, טיפול בקבוצה קטנה של ארבעה תלמידים לכל היותר וטיפול במודל "הכיתה/הגן כקבוצה", עם כלל התלמידים בגן או בכיתה.
• טיפול עקיף, הנעשה באמצעות מודל ניטור, היוועצות והדרכה לצוות:

• מודל ניטור: המטפל בונה תוכנית המיושמת על ידי אנשי צוות אחרים ועוקב אחר יעילותה לאורך שנת הלימודים.
• היוועצות בנושא הכלה במוסד החינוכי: הטיפול כולל מיסוד של דרכי עבודה משותפות למטפלים ולצוות העובד עם תלמידים זכאי סל אישי במוסד החינוכי, ובכלל זה היוועצות קבועה של הצוות וההורים לפי הצורך. מפגשים מתקיימים פעם בחודש לפחות, ונדונות בהם סוגיות הקשורות לכלל התלמידים זכאי סל אישי וסוגיות מקצועיות. 
• מעקב והיוועצות בנושא ההכלה של התלמיד המטופל: פעם בחודש מתקיים מפגש של הצוות החינוכי-טיפולי העובד עם התלמיד למטרות דיון ביישום התוכנית האישית. המפגש יכול להתקיים פנים-אל-פנים או כמפגש מקוון. למפגש יוזמנו התלמיד וההורים במידת הצורך.
• הדרכה של המטפל לצוות: ההדרכה לצוות ניתנת באופן שוטף בגין התלמיד.

• עבודה בשותפות של מטפל והורים: המטפל עובד בשותפות עם הורים באמצעות מפגשים פנים-אל-פנים או מקוונים, בנוכחות התלמיד או בלעדיו, וכן בשמירה על קשר שוטף. העבודה כוללת תיווך ושיתוף במידע ובידע, גיבוש הבנות והסכמות לגבי מטרות הטיפול ואופניו ודרכי עבודה עם התלמיד.

המפגשים ייערכו בתחילת השנה, באמצע השנה  ובסיומה ולפי הצורך גם במהלך השנה, בתדירות מוסכמת על הצוות ועל ההורים.

אלה התנאים הבסיסיים החיוניים לטיפול בתלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים במוסד חינוכי כללי:

• הגדרת דרכי עבודה משותפות: יש לבנות לוח זמנים למפגשים במהלך השנה ולהגדיר את אופן הקיום של מפגשי הצוות העובד עם התלמיד.
• הצגת המקצוע והיכרות עם המטפל: עם כניסת איש טיפול למוסד החינוכי יש להקצות זמן שיוקדש להיכרות איתו ולהסבר לצוות על סוג הטיפול בכל מקצוע ועל משמעות טיפול זה עבור התלמיד. חשוב שהיכרות זו תתקיים בימי היערכות או בתחילת השנה. מנהל המסגרת החינוכית יוודא קיום מפגש היכרות של המטפל עם כל תלמיד שהוא אמור לטפל בו ועם הוריו.
• קיומו של מרחב טיפולי: הטיפול ייעשה בחלל מותאם לטיפול המאפשר לשמור על פרטיות ועל חיסיון של פרטי הטיפול ועל בטיחות התלמיד, וכן אחסון של ציוד טיפולי, של תוצרי הטיפול ושל רשומות. טיפול יכול להתקיים גם במרחבים אחרים, ובכלל זה במרחבים הפתוחים של בית הספר, אם הדבר הוא חלק מהתוכנית הטיפולית ובהתאם לשיקול הדעת המקצועי של המטפל.
• קיומו של ציוד טיפולי מתאים: על הציוד להיות בטיחותי, מאיכות ובכמות מתאימים למטרות הטיפול ולמאפייניו. בחירת הציוד תיעשה על פי שיקול דעתו המקצועית של המטפל ובתיאום עם מנהל המוסד החינוכי, בהתאם למשאבים הקיימים. באחריות מנהל המוסד החינוכי לדאוג לציוד מתכלה ולמתן אפשרות שימוש בציוד הנמצא במוסד החינוכי לצורכי הטיפול (פירוט נוסף ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.12 ונספח 15).

תמיכת סייע/ת שילוב

תפקיד הסייע/ת לאפשר את השתלבותו המיטבית של התלמיד בכל הסביבות החינוכיות בהיבט הלימודי, הפיזי, הרגשי, החברתי וההתנהגותי ואת התקדמותו לתפקוד עצמאי ואוטונומי ככל האפשר, תוך מתן סיוע בתחומים שבהם אינו יכול לתפקד באופן עצמאי.  עבודת הסייע/ת תתבצע בהתאם לתוכנית שנקבעה לתלמיד על ידי הצוות הרב-מקצועי העובד עמו, בשיתוף התלמיד והוריו (ראה בחוזר המנכ"ל "יישום חוק החינוך המיוחד, ועדות מתוקף חוק", סעיף 2.12.2).

6.   נספחים

      תהליך קליטת תלמיד עם צרכים ייחודים בבית הספר - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      תהליך קליטת ילד עם צרכים ייחודיים בגן הילדים - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      אוגדן הכלה והשתלבות בחינוך הקדם יסודי - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      אוגדן הכלה והשתלבות בחינוך היסודי - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      אוגדן הכלה והשתלבות בחינוך העל יסודי - משרד החינוך, אגף בכיר יישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      הנגשה פרטנית לתלמיד ולהורה התלמיד

      תל"ם בחנ"מ – מדריך לתכנון למידה והוראה איכותית - משרד החינוך, אגף א' לחינוך המיוחד

      מסמך מיצוי אפשרויות בבית הספר ובגני הילדים - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      איגרת לרכזי השתלבות מספר 2 - הוראה חכמה - דצמבר 2017 - משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, אגף א' לחינוך יסודי

      איגרות לרכזי השתלבות - משרד החינוך, אגף א' לחינוך היסודי

      פיתוח אחריות אישית וחברתית והתמודדות עם בריונות - משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, אגף תוכניות סיוע ומניעה, היחידה לקידום אקלים בטוח ולמניעת אלימות

      מיומנויות חברתיות והתמודדות עם דחייה חברתית כחלק מיצירת אקלים מיטבי בגן ובבית הספר - משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי

      אוגדן הכלה והשתלבות חברתית ערכית - משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, אגף א' לחינוך היסודי

      אוגדן הכלה חברתית,- מינהל החברה והנוער

      כלי הוראה ולמידה מרחוק בכיתה ההטרוגנית ולתלמידים עם מוגבלויות המשולבים בחינוך הרגיל - משרד החינוך, האגף הבכיר ליישום חוק החינוך המיוחד, הכלה והשתלבות

      הכלי "כשלקות למידה והפרעת קשב פוגשות את הלמידה המקוונת מרחוק" - משרד החינוך, האגף הבכיר לשירות פסיכולוגי-ייעוצי ואגף לקויות למידה והפרעות קשב

      מודל התגובה להתערבות - RTI - Response to Intervention – משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, אגף לקויות למידה ולקויות קשב.