הוראת השפה האנגלית בבית הספר

הוראת קבע מס' 0284 - החלפה

תאריך פרסום: י"ג באדר תשפ"ב, 14 בפברואר 2022 | הוראה תקפה מתאריך: 14.2.2022
מקצוע האנגלית הוא חלק מלימודי הליבה, וחובה ללמדו בכל המגזרים מכיתה ג׳ ועד לסיום התיכון. בבתי הספר במגזר היהודי, האנגלית נלמדת כשפה זרה ראשונה, ובבתי הספר של דוברי הערבית היא נלמדת כשפה זרה שנייה, לאחר העברית. הוראה זו מדגישה את חשיבותו של מקצוע האנגלית, מציגה את מבנה הלימודים ואת היקפם, וכן את תוכנית הלימודים ואת התפיסה העומדת בבסיסהּ. ההוראה עוסקת גם ברמות הלימודים השונות בחטיבה העליונה ובדרכי הערכתן. ההוראה גם מציינת בפני מנהלי בתי הספר והמורים את ההכשרה המקצועית הנדרשת לשם הוראת האנגלית ואת הפיתוח המקצועי המחייב את המורים העוסקים בתחום.
הוראה זו מעדכנת את המידע על תוכניות הלימודים באנגלית ומרכזת את כל המידע המעודכן בחוזר אחד.
>> השוואה לגירסה הקודמת

   073 - 3931392
   tzionale@education.gov.il
כלל מערכת החינוך

 

1.   רקע

אנגלית היא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. היא נלמדת יותר מכל שפה אחרת ונחשבת לשפה הבין־לאומית החשובה ביותר. האנגלית משמשת שפת אם במדינות רבות ובמדינות רבות אחרות היא נלמדת כשפה זרה ראשונה. אנגלית היא השפה השלטת בתקשורת, באקדמיה, במדע, בעסקים, בתחום הדיפלומטיה, בתיירות, בתחום המחשבים ובאינטרנט. האנגלית משמשת בסיס ללימודים גבוהים ובסיס לתקשורת בחלק גדול מארצות העולם וכמובן לצורכי מחקר. מכאן חשיבותו הרבה של לימוד האנגלית לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל, למתן אפשרות לניידות חברתית ולהרחבת האפשרויות לקידומו של כל אחד מבוגרי מערכת החינוך בעתיד.

2.   תחום הדעת אנגלית

2.1.         כללי

הוראת האנגלית בישראל מושתתת על התפיסה שלפיה על כל בוגר במערכת החינוך לשלוט בכל ארבע אופנויות השפה - הקשבה והבנה של השפה המדוברת, דיבור, קריאה וכתיבה -ולהיות מסוגל להשתמש בשפה למטרות מגוונות: אקדמיות, תעסוקתיות, פרטיות וציבוריות.

הוראת האנגלית מתמקדת בהרחבת אוצר המילים, בפיתוח כישורי שיח, בהקניית רצף קריאה וכתיבה הכולל שימוש במבנים תחביריים מגוונים ובחשיפה ליצירות מסוגות שונות מספרות המקור האנגלית. בתהליך ההוראה משולבים פיתוח כישורי לומד עצמאי, שימושים דיגיטליים ופיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה המקדמות הבנה מעמיקה של מהות השפה.

2.2.         מטרות הוראת האנגלית

אלה מטרות הוראת האנגלית במדינת ישראל:

  • הוראת מיומנויות השפה האנגלית באופן שיאפשר לבוגרי מערכת החינוך להשתמש בה לאורך חייהם הבוגרים למטרות שונות.
  • עידוד למידה פעילה, משמעותית ורלוונטית לחיי התלמידים בתחומים המעסיקים אותם.
  • פיתוח כישורי שיח שיאפשרו לבוגרי המערכת להתבטא באנגלית באופן שוטף ומדויק.

2.3.         היקף הלימודים

תחום הדעת אנגלית נלמד בבתי הספר בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים והוא מקצוע חובה החל מכיתה ג׳ ועד לסיום כיתה י"ב.

להלן היקף הלימודים המחייב:

  • בבתי הספר היסודיים: שעתיים שבועיות בכיתה ג' וארבע שעות בכיתות ד' עד ו'.
  • בחטיבות הביניים: ארבע שעות שבועיות בכל שנה, החל מכיתה ז' ועד סיום כיתה ט'.
  • בחטיבה העליונה: תוכנית חובה של הוראת ארבע או חמש שעות שבועיות בכל שנה, החל מכיתה י' ועד לסיום כיתה י"ב, בהתאם לרמת הלימוד של התלמיד.

נוסף על כך ישנם מוסדות חינוך הבוחרים להקדים את הוראת האנגלית במתן שתי שעות שבועיות בכיתה א' או ב' ומתמקדים בשפה הדבורה ובמוכנות לקריאה (אין הוראה מחייבת לכך).

3.   תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים הנוכחית באנגלית נבנתה ועודכנה בשנת 2018 ונחתמה ב־2020 בהנחייתה של ועדת המקצוע[1] בהתאמה לסטנדרטים בין־לאומיים של הוראת שפה. את תוכנית הלימודים המפורטת אפשר לראות באתר הפיקוח על האנגלית.

תוכנית הלימודים מבוססת על הקניית מיומנויות שפה על פי יכולות התלמידים (can-do) בדגש על לימוד אוצר מילים, והיא מאפשרת למורים בחירה אישית בנושאי התוכן וגיוון על פי תחומי הידע והעניין שלהם ושל תלמידיהם. המיומנויות נלמדות בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה באופן ספירלי ומדורג בשכבות הגיל השונות.

במהלך שנות הלימודים השפה נלמדת בשלוש רמות - רמת בסיס, רמת ביניים ורמה גבוהה - והשאיפה היא שבכל שלב ישולבו מרב התלמידים ברמת הלימוד הגבוהה. התקדמותם של התלמידים היא אישית, והיא תלויה הן בשכבת הגיל שהתלמיד משתייך אליה הן בהתפתחותו האישית.

בשלב בחינות הבגרות התלמידים מתפצלים לקבוצות לימוד בהתאם לרמת הידע והמיומנות שהם רכשו בשפה. בתוכנית הלימודים לקראת בחינות הבגרות קיימות שלוש רמות: רמת בסיס בת שלוש יחידות לימוד, רמת ביניים בת ארבע יחידות לימוד ורמה גבוהה בת חמש יחידות לימוד.

4.   הערכת הישגי הלומדים

ההערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה. תפקיד ההערכה הוא לתת משוב למורה ולתלמידים לקביעת מטרות לשיפור ההוראה והלמידה (הערכה מעצבת), וכן לקבוע את רמת ההישגים של התלמידים בסוף תהליך הלמידה (הערכה מסכמת).

ההערכה המעצבת משמשת לאורך השנים, בין השאר, כדי לסייע לכל מורה לזהות את החוזקות והחסרים של התלמיד ולסייע לו למצות את יכולותיו ולהשתלב ברמה הגבוהה ביותר התואמת את שליטתו בשפה ואת הישגיו.

הפיקוח על הוראת האנגלית רואה חשיבות רבה בגיוון דרכי ההערכה לצורך שיפור הידע בשפה. במשך כל תקופת הלימודים מתקיימים מגוון תהליכי הערכה בית ספריים. נוסף עליהם מתקיימות הערכות חיצוניות על ידי היחידה למדידה ולהערכה של משרד החינוך (ראמ"ה) והערכות באמצעות בחינות הבגרות הנערכות בסיום התיכון.

30% מהציון בבחינת הבגרות, בכל רמות הלימוד, מתבססים על הערכה בית ספרית בצורה של תלקיט בתחום הוראת הספרות באנגלית וכן ״פרויקט״ חקר הנכתב ומדווח כחלק מהציון הבית ספרי וששאר הציון נקבע באמצעות בחינות חיצוניות (בכתב ובעל פה).

5.   הכשרת המורים ופיתוחם המקצועי

5.1.         ההכשרה הדרושה להוראת השפה האנגלית

על המורים המלמדים אנגלית להיות בוגרי תואר ראשון לפחות ובעלי תעודת הוראה באנגלית.

המכללות להכשרת מורים עובדות בתיאום מלא עם הפיקוח על הוראת האנגלית לשם גיבוש תוכנית הכשרה התואמת את השינויים שחלים בתוכניות הלימודים לבתי הספר.

5.2.         פיתוח מקצועי

לאחר שילובם של המורים בהוראת תחום הדעת, עליהם להשתתף בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי באנגלית כדי להתעדכן בדגשים ובחידושים המתבצעים מעת לעת באופני ההוראה ובתוכנית הלימודים.

במהלך כל שנת לימודים מתקיימות מגוון השתלמויות בכל המחוזות, השתלמויות מקוונות למורים בתחילת דרכם ולמורים ותיקים, השתלמויות להטמעת תהליכים דידקטיים בהוראת האנגלית בסביבה דיגיטלית, וכן השתלמויות בהוראת השפה הדבורה לשם חיזוק ופיתוח יכולות השיח של התלמידים.

רשימת ההשתלמויות המקצועיות במחוזות השונים מתפרסמת מדי שנה באתר הפיקוח על הוראת האנגלית וכוללת גם את ההשתלמות הארצית המרוכזת של האגודה של מורי האנגלית בישראל (ETAI) המתקיימת מדי שנה במהלך החופשות.

5.3.         קהילות לומדות של מורים לאנגלית

המורים לאנגלית המלמדים בפועל מתבקשים להשתייך גם לקהילת מורים לומדת. הקהילות הן קבוצות של מורים החולקים עניין בתחום הידע ומתקשרים ביניהם במטרה לקיים תהליך חשיבה משותף, ללמוד איש מרעהו ולחקור את תהליך ההוראה והלמידה של השפה האנגלית. את קהילות האנגלית ברחבי הארץ מובילים מורים מובילים במטרה לסייע בהשבחת ההוראה והלמידה של השפה האנגלית בתוך המערך החינוכי.

לקהילת המורים תפקיד חשוב בפיתוח המקצועי, והיא עוסקת בתחומים מגוונים: בניית תוכניות לימודים אישיות, קידום השפה הדבורה, רכישת אוצר מילים רחב, תצפיות עמיתים ורפלקציה, סימולציות וניתוח מקרים (case studies). הדגש בקהילות האלה הוא על למידת תכנים ודרכי יישום להשבחת דרכי ההוראה ולהעלאת רמת הידע והמיומנויות של המורים בתחום התמחותם.

6.   ספרי לימוד וחומרי למידה

באנגלית קיים מבחר רחב מאוד של חומרי למידה והוראה מאושרים לכל שכבות הגיל. החומרים כוללים קטעי קריאה ומשימות בתחומים אלה: ספרות אנגלית, הבנת הנקרא, כתיבה, דקדוק ומיומנויות השיח. בתי הספר יכולים לבחור מתוך המגוון את חומרי הלמידה המועדפים עליהם. חומרי הלמידה כוללים גם קורסים דיגיטליים עבור מורים ותלמידים.

7.   תוכניות מיוחדות

הפיקוח על הוראת האנגלית יוזם ומפתח תוכניות העשרה ותוכניות לחיזוק לימודי השפה. להלן תיאור של חלק מהן:

  • תוכנית לימודים בדיפלומטיה "תקשורת בין־לאומית בשפה האנגלית": זוהי תוכנית לימודים שאפשר לשלב במסגרת מקצועות הבחירה בחטיבה העליונה. התוכנית מיועדת לתלמידים הלומדים אנגלית ברמה של חמש יחידות לימוד ומטרתה לפתח כישורי מנהיגות, יכולת ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים. תוכנית הלימודים כוללת גם לימודי תרגום.
  • קיימות תוכניות ללמידה בין־תחומית לחטיבת הביניים, לדוגמה: GO ENGLISH גאוגרפיה באנגלית. בנוסף, קיימת תוכנית של חינוך פיננסי באנגלית, המיועדת לתלמידי כיתות ט'-י' במסגרת שיעורי אנגלית או במסגרת השכלה כללית בכיתות י'.
  • קידום האנגלית הדבורה: זוהי תוכנית הכוללת מגוון התנסויות שמטרתן לשפר את כישורי השפה הדבורה של הלומדים בכל הגילים על פני כל הרצף הלימודי. לדוגמה:

          SPEAK UP תוכנית לעידוד ולחיזוק של מיומנויות השיח בכיתות בית הספר היסודי.

          Let’s Talk - תוכנית לעידוד ולחיזוק של מיומנויות השיח בחטיבת הביניים (כיתות ז').

          Debate Club - תוכנית לעידוד ולחיזוק של מיומנויות השיח בכיתות ט'.

          Keep Talking - תוכנית לעידוד ולחיזוק של מיומנויות השיח בתיכון (כיתה י').

פרטים על אופן שילוב התוכניות בבתי הספר אפשר למצוא באתר הפיקוח על האנגלית.

 

[1] ועדת המקצוע מורכבת מאנשי אקדמיה, מאנשי משרד החינוך וממורים המלמדים את המקצוע הלכה למעשה, ותפקידה לדון במדיניות הוראת המקצוע בארץ, ובכלל זה בתוכניות הלימודים.