התכנית הלאומית ללמידה משמעותית - מבחנים פנימיים כחלק מההערכה על פני הרצף החינוכי

הוראת קבע מס' 0073 - החלפה

תאריך פרסום: ל' בניסן תשע"ו, 08 במאי 2016 | הוראה תקפה מתאריך: 8.5.2016
חוזר זה מתווה דרכים לשימוש במבחנים פנימיים כחלק ממתכונת ההערכה בכלל, דהיינו – תוך שילוב כלים חלופיים למבחנים להערכת הישגים ובזיקה למבחנים או לכלי הערכה חיצוניים. החוזר מפרט את ההנחיות לשימוש במבחנים פנימיים ככלי להערכה בכל הנוגע לכמות המבחנים, לאופן השימוש בהם ולאופן שילובם בתהליכי הוראה-למידה והערכה באמצעים מגוונים בכל שכבות הגיל. ההוראות בחוזר מותאמות לעקרונות ההוראה המשמעותית ולדרכי ההערכה הנגזרות ממנה, ובכללן שינויים במתכונת מבחני המיצ"ב ובמתכונת ההיבחנות בחטיבה העליונה.
בחלק המתייחס למבחנים פנימיים בחינוך העל-יסודי הוכנסו הבהרות לאור שיח שנערך עם מנהלים, עם מורים ועם תלמידים.

   03 - 6896009
   preschool@education.gov.il

   02 - 5603284
   yehuditka@educaion.gov.il

   02 - 5603261
   dasibe@education.gov.il
כלל מערכת החינוך

 

1.   כללי

1.1.         רקע

הערכה פנימית משמשת חלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה-למידה השוטף והיום-יומי המתרחש בכיתות. הערכה פנימית במיטבה משולבת בהוראה ובלמידה ומעצבת אותן. היא מאפשרת לקדם אסטרטגיות של הכוונה עצמית בלמידה, כישורי חשיבה, שיקול דעת ופתרון בעיות ולתרום להעלאת ההנעה הפנימית בלמידה. תפקיד ההערכה הפנימית לספק למורים ולגננות מידע לצורך משוב ותכנון התהליכים המתרחשים בכיתה ובגן ולשם קידום הישגי הלומדים וניטורם. עובדי ההוראה  זקוקים לכלים מגוונים שיאפשרו להעריך מטרות הוראה שונות, תהליכים ותוצרים תוך התייחסות להקשר שהלמידה מתרחשת בו. המבחן הוא אמנם כלי אחד בלבד מבין הכלים הללו, אולם בשנים האחרונות חל בו שימוש רווח, לעתים יתר על המידה ולעתים שלא בהתאמה לגיל הלומדים

יודגש כי לשימוש תכוף במבחנים כתחליף לכלי הערכה אחרים, שלא למטרות החינוכיות המתאימות ולא בהתאמה לגיל הלומדים, עלולות להיות גם השלכות שאינן רצויות.

ההנחיות שלהלן באות להסדיר את השימוש במבחנים פנימיים כחלק מתהליכי ההערכה בבית הספר באופן שיאפשר שימוש מושכל במבחנים לקידום הלמידה ויצמצם עד כמה שאפשר השלכות שליליות נלוות. אי לכך יש להקפיד לפעול על פי ההנחיות שלהלן בכל הנוגע לכמות המבחנים, לאופן השימוש בהם ולאופן שילובם בתהליכי הוראה-למידה-הערכה.

ככלל אין לקיים מבחני מיון כתנאי קבלה לבית ספר במעבר מבית ספר אחד לאחר או במעבר משלב לימודים אחד לשלב הלימודים הבא, לרבות במעבר מגן הילדים לכיתה א'. כמו כן אין להשתמש בציוני מבחנים שנערכו בבית ספר אחד כתנאי קבלה לבית ספר אחר.[1]

חריגה מכלל זה, בחינוך העל-יסודי בלבד, מותרת במקרים האלה:

  1. מותר לקיים מבחן למיון מועמדים לבתי ספר לאמנויות בתחום האמנות הרלוונטי, בהתאם להנחיות בסעיף 3.7-62 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "האיסור לחייב תלמידים להשתתף במבחני מיון לבתי ספר על-יסודיים".
  2. במגזר החרדי יתנהל תהליך קבלה למוסדות החינוך ויותרו מבחני קבלה אך ורק על פי "הנחיות הרישום לבתי הספר העל-יסודייםמגזר חרדי" המתפרסמות באתר החינוך המוכר שאינו רשמי באו"ח, בכתובת זו:

EducationCMS/Units/ChinuchMukar/PikuahPedagogi/AlYesodi/NehalimVehanchayot.htm

  1. זאת בכפיפות להנחיות בסעיף 3.10-2 בחוזר "הודעות ומידע" עב/5, "רענון הנחיות בנושא איסור אפליה בקבלת תלמידים לבתי הספר".

1.2.         מטרות החוזר

א.לקבוע נהלים לשם הסדרת השימוש במבחנים באמצעות

-הגבלת השימוש במבחנים לאורך הרצף החינוכיבהתאם לשלבי החינוך ועל-פי גיל  הלומדים;

-הצגת מקומם של המבחנים הפנימיים בתהליכי ההוראה-למידה כחלק מן הכלים להערכת הישגי תלמידים, תפקודם והתקדמותם;

-הצגת תפקידם של המבחנים הפנימיים כחלק ממגוון הכלים העומדים לרשות המורים לבקרה על תהליכי הוראה-למידה;

-הצגת הפעילות החינוכית והלימודית הנלווית שיש לבצע לצד המבחנים, כגון בחינת הטעויות והלמידה מהן (כמפורט ב-4.2 להלן).

ב.להבהיר מה על בעלי התפקידים במערכת החינוך לעשות וממה עליהם להימנע כדי להבטיח שימוש במבחנים באופן שמחד גיסא תושגנה מטרות ההערכה ומאידך גיסא יופחת ככל האפשר נזק אפשרי לתלמידים ולאיכות תהליכי ההוראה-למידה.

1.3.         העקרונות החינוכיים בתשתית החוזר

א.בכל מקרה יהיה השימוש במבחנים פנימיים בנוסף לשימוש בכלים אחרים להערכת הישגי התלמידים (כמפורט ב-2.2 להלן).

ב.הנהלים שיוצגו בחוזר זה יהיו ברורים וידועים לסגלי ההוראה, לתלמידים ולהורים.

ג.השימוש במבחנים ילווה בפעילות חינוכית מתאימה (כמפורט ב-4.2 להלן).

ד.השימוש במבחנים חיצוניים למטרות הערכה פנימית (כגון מיצ"ב פנימי) ייחשב חלק ממערך המבחנים הפנימיים ויחולו עליו הנהלים בחוזר זה.

ה.היקף השימוש במבחנים יהיה מדורג ויותאם לגיל הלומדים ולמאפייניו:

-בגן הילדים לא ייערכו מבחנים פרטניים ו/או קבוצתיים, והילדים לא ידורגו באמצעות ציונים. עם זאת, כחלק מראיית הרצף החינוכי יוצגו ב-3 להלן מטרות ההערכה בגן הילדים, תהליכי ההערכה וכלי ההערכה המתאימים לגן.

-בכיתה א' לא יתקיימו מבחנים, אלא רק מבדק פרטני בקריאה ובכתיבה.

-ככלל, השימוש במבחנים בכיתות בית הספר היסודי יהיה מדורג, כמפורט ב-4 להלן.

-הנהלים לעריכת מבחנים בחינוך העל-יסודי יוצגו בנפרד ב-5 להלן.

2.   ההערכה הפנימית - המשנה החינוכית

2.1.         ההערכה בשירות הלמידה

הנחת היסוד היא שהערכת הלמידה משלימה את תהליכי ההוראה והלמידה. כל הוראה מתוכננת, בעלת מטרות מוגדרות, שיטתית ורצופה, מחייבת בדיקה מתמדת המספקת למורה ולתלמידים מידע לגבי המידה שבה הושגו המטרות הללו. אי לכך חשוב שההערכה הפנימית, בשונה מההערכה החיצונית, תהיה משולבת בתהליך ההוראה ותאופיין בקשר גומלין מתמשך ורצוף בין המורה לתלמיד.

אלה תפקידי ההערכה הפנימית בהתייחס לנמענים השונים

-ברמת התלמיד

ההערכה הפנימית משקפת לתלמיד ולהוריו מידע אודות הכישורים והמיומנויות שהוא שולט בהם ואודות אלה שנדרשת בהם התקדמות, וכן מכוונת את  התלמיד לאסטרטגיות שכדאי לנקוט כדי להתקדם.

-ברמת המורה

ההערכה הפנימית מספקת מידע למורה לגבי מה שהתלמיד יודע ומסוגל לעשות וכן משוב למורה על האפקטיביות של ההוראה.

שימוש נכון בהערכה מאפשר למורים

-לתעד את רצף התקדמות התלמידים משלב של שליטה חלקית עד לשלב של שליטה מתקדמת יותר במיומנויות ובתכנים בתחומי הדעת, באסטרטגיות הלמידה והחשיבה, בתפקודים התוך-אישיים והבין-אישיים ובתפקודים הלשוניים;

-לתעד את  המידע לגבי התנהגויות למידה של התלמידים כפרטים במצבי למידה שונים לצורך אבחון והתאמת ההוראה;

-לתכנן את ההוראה לכיתה, לקבוצות וליחידים על בסיס הנתונים הנאספים תוך כדי תהליכי ההערכה;

-לחדד את מודעותם לגבי דרך ההוראה שלהם ולגבי פעילותם החינוכית.

-ברמה הבית-ספרית

ההערכה הפנימית מספקת מידע לנמענים נוספים בקהילת בית הספר, כמו ההנהלה, רכזי המקצוע, מורים נוספים בצוות ובעלי תפקידים אחרים. מידע כזה נחוץ לקידום תהליכים בית-ספריים כגון תכנון פעולות התערבות ברמת שכבת הגיל, ברמת תחום הדעת וכד', וכן לצורך מתן דין וחשבון לגורמים בתוך בית הספר ומחוצה לו. כמו כן הערכה פנימית מאפשרת לשאול שאלות בעקבות נתוני ההערכה המתקבלים, לעשות רפלקציה המבוססת על ראיות ועל התנסויות קודמות, לנהל דיאלוג עם הערכה חיצונית, לאסוף מידע חסר ולהפיק משמעויות חדשות המסייעות להבנה טובה יותר של התהליכים הבית-ספריים.

יש לפעול להשגת איזון בין התפקידים השונים של ההערכה הפנים-בית-ספרית בשלוש הרמותברמת התלמיד, ברמת המורה וברמה הבית-ספרית. מידע רחב ומגוון יושג טוב יותר באמצעות שימוש בכלי הערכה מגוונים.

2.2.         שימוש בכלי הערכה מגוונים

כל מפגש בין מורה לתלמידיו מספק למורה מידע העשוי לתרום לקבלת ההחלטות שלו באשר להוראה וללמידה ולדרכים לקידומם של התלמידים. בבחירת  הכלי  להערכה ואופן השימוש בו יש לוודא שהכלי יתאים למטרות ההערכה ולמטרות הלמידה וכן למאפייני התלמידים, לגילם ולצורכיהם. את הישגי התלמידים אפשר להעריך הן באמצעות שיח בעל-פה עם תלמיד/ים, הן באמצעות פעולות לימודיות שוטפות והן באמצעות כלי הערכה מובנים, ביניהם מבחנים.

להלן דוגמאות לפעולות לימודיות שגרתיות שיכולות לספק מידע לשם הערכה שוטפת:

-תגובות תלמידים לשאלות המורה או לשאלות ולתגובות של עמיתים תוך כדי השיעור במסגרות הלמידה השונות (מפגש פרטני  מורה-תלמיד, קבוצה קטנה, מליאת הכיתה)

-עבודות שונות שהתלמיד מבצע במהלך לימודיו השוטפים, כגון שיעורי בית, דפי עבודה שנעשו על ידי התלמיד באופן פרטני ובקבוצה, עבודות ארוכות טווח כגון נושא אישי או פרויקט לימודי  (עבודות אלה יכולות לשמש גם כלי הערכה מובנה כאשר נערך תיעוד מסודר באמצעות פורטפוליו ומחוונים להערכה)

-יומן למידה רפלקטיבי שהתלמיד כותב

-תהליך של למידה בדרך החקר, בהיקפים שונים, שבמהלכו המורה מנחה את התלמידים במיומנויות החקר ושהתוצר שלו  יכול להיות עבודה כתובה, מצגת, תוצר יצירתי ועוד, וההערכה תינתן על התהליך ועל התוצר (ראו סעיף 3.1-39 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "התחדשות תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בבית הספר העל-יסודי")

-מטלות שבהן התלמיד מוזמן להציג את ידיעותיו ואת תובנותיו באמצעים מיוחדים כגון אמצעים גרפיים (תרשים, מפה, ציור, דגם) או באמצעי ביטוי אחרים כגון המחזה ועוד

-פעילות עצמאית של התלמיד, בנפרד ו/או עם עמיתים, המלווה בהתבוננות המורה, כגון מעקב אחר השתתפות התלמיד בדיון כיתתי או קבוצתי

-שיחה במפגש הערכה פרטני מורה-תלמיד

לצד ההערכה השוטפת מורים משתמשים בכלי הערכה מובנים באופן מתוכנן ומוגדר. אף שחוזר זה עוסק בעיקר במבחנים פנימיים, מתוארים בו גם חלק מכלי ההערכה העומדים לרשות הגננות והמורים, וזאת  בהקשר של שלב הגיל שהם מיועדים אליו (ראו ב-3.4, ב-4.1 וב-5.1).

כאמור, מבחנים הם כלי הערכה אחד מבין הכלים המובנים הללו. להלן יתואר כלי זה, על  יתרונותיו ועל מגבלותיו.

2.3.         שימוש במבחנים כחלק מכלי הערכה פנימיים

מבחן הוא כלי הערכה שיטתי, המכיל בדרך כלל מקבץ שאלות המועברות לרוב לכל התלמידים בכיתה בפרק זמן קצוב ובתנאים אחידים, ובודק ידע והבנה בחומר הנלמד, מיומנויות למידה ויכולות חשיבה. 

אלה יתרונותיו של המבחן ככלי הערכה:

-המבחן מאפשר לבדוק בזמן קצר היקף רחב יחסית של תכנים ומיומנויות למידה וחשיבה בקרב מספר גדול של תלמידים.

-המבחן מאפשר להעריך את טיב הביצוע של הפרט, בין ביחס לחומר הלימוד ובין ביחס לתלמידים אחרים.

-המבחן מעודד לסיכום הלמידה, לחזרה ולבירור של סוגיות ושאלות שלא הובנו כהלכה.

-מבחן סטנדרטי, המועבר באורח פנימי (כדוגמת מבחן המיצ"ב הפנימי), מאפשר