תלמידים תושבים חוזרים או אזרחים ילידי חו"ל (בהתאם להגדרות בסעיף 2 להלן) מתמודדים עם אתגרים רבים:
-ביסוס השפה העברית או הערבית
-השלמת פערים לימודיים במקצועות הלימוד השונים
-התמודדות עם קשיים הנובעים מהמעבר הבין-תרבותי
-התמודדות עם הבדלים בין מערכת החינוך ואופן הלמידה בארצות שמהן הגיעו לבין מערכת החינוך ואופן הלמידה בישראל.
כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים הללו התלמידים העונים על אחד מסעיפי ההגדרות בסעיף 2 זכאים להתאמות בבחינות הבגרות על-פי המפורט בסעיף 4 להלן.
מתן ההתאמות נובע מההכרה בזכותם של התלמידים להזדמנות שווה ומההבנה שבאמצעות ההתאמות הם יוכלו לגשר על הפערים ולממש את יכולותיהם במערכת החינוך ובחברה הישראלית.
על צוות בית הספר לאפשר לתלמיד התושב החוזר להתנסות בתנאי ההיבחנות שלהם הוא זכאי בבחינות הבגרות ברמות השונות במהלך תהליך הלמידה וההערכה. את רמת ההיבחנות של התלמידים יש לוודא באמצעות הפקת דו"ח עולים שמצוי באתר אגף קליטת תלמידים עולים ובפורטל הבחינות של אגף הבחינות. דו"ח העולים הוא האישור הרשמי של בית הספר לגבי רמת ההיבחנות של תלמידיו התושבים החוזרים.
בתיאום עם המפמ"רים במקצועות החובה הותאם חומר הלימוד של שאלוני העולים לתוכנית הלימודים של כלל התלמידים כדי שאפשר יהיה לשלב את התלמידים העולים בכיתת האם.
תלמיד תושב חוזר: תלמיד שנולד בישראל ושהה מחוץ לישראל במהלך 4 שנות לימוד מלאות לפחות.
אזרח יליד חו"ל: תלמיד שנולד בחו"ל להורים ישראלים, היגר לישראל והשתלב במערכת החינוך מכיתה א' ואילך.
תלמיד תושב ארעי, בת או בן של נתין זר, תייר: מי שנולד בחו"ל והוגדר על ידי משרד הפנים כתושב ארעי או תייר או שהוא בת או בן של נתין זר והגיע לישראל מכיתה א' ואילך.
משך ההיעדרות מהארץ מחושב ביחידות של שנות לימוד, החל מכיתה א' ועד לחזרה לארץ. המועד הקובע הוא תאריך הכניסה לארץ, הנקבע על פי "תעודת בירור פרטים על נוסע" ממשרד הפנים.
4.1לצורך הגדרת הזכאות להתאמות בבחינות הבגרות נקבעו שלוש רמות המאפיינות כל קבוצה של תלמידים, כמפורט בחלוקה בטבלה שלהלן:
הרמות | אזרח יליד חו"ל** תושבים ארעיים תיירים ילדים של נתין זר | תלמידים תושבים חוזרים |
רמה א' | תלמיד שהגיע לישראל והחל ללמוד באחת מהכיתות א'-ג' | תלמיד שלא למד בישראל לפחות 4 שנות לימוד מלאות[*], גם אם לא רצופות (הספירה היא החל מכיתה א') |
רמה ב' | תלמיד שהגיע לישראל והחל ללמוד באחת מהכיתות ד'-ח' | תלמיד שלא למד בישראל לפחות 6 שנות לימוד מלאות*, גם אם לא רצופות (הספירה היא החל מכיתה א') |
רמה ג' | תלמיד שהגיע לישראל והחל ללמוד באחת מהכיתות ט'-י"ב | תלמיד שלא למד בישראל לפחות 6 שנות לימוד מלאות*, גם אם לא רצופות, ושב למערכת החינוך בישראל לאחר שמלאו לו 15 שנים או בכיתה י', לפי המוקדם מהם, או תלמיד שלא למד בישראל לפחות 4 שנות לימוד מלאות ורצופות ושב למערכת החינוך בישראל לאחר שמלאו לו 15 שנים או בכיתה י', לפי המוקדם מהם. |
4.2ההתאמות הניתנות בבחינות הבגרות לתלמידים בכל הרמות
א.היבחנות בשאלון לעולה החדש בשפה העברית בכתב במקצועות החובה האלה בלבד (כפי שפורסם בקובץ השאלונים והבחינות העיוני): עברית: הבנה, הבעה ולשון (כללי, דתי, עצמאי), ספרות (כללי, דתי, עצמאי), אזרחות (כללי, דתי, עצמאי), תנ"ך (כללי, דתי, עצמאי), היסטוריה (כללי, דתי, עצמאי), תושב"ע (דתי), תלמוד, מחשבת ישראל (דתי) ויהדות
ב.תוספת זמן של 25% בעת היבחנות בכתב
ג.התעלמות משגיאות כתיב בהיבחנות בכתב בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית, למעט תלמידים ברמה א' במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון
ד.הקראת שאלון הבחינה בעת היבחנות בכתב בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית, למעט במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון
ה.שימוש במילון (כולל מילון אלקטרוני) עברית-שפת-אם/שפת-אם-עברית בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית בעת היבחנות בכתב, למעט תלמידים ברמה א' במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון
ו.באנגלית בבחינות בכתב: שימוש במילון אלקטרוני אנגלית-שפת-אם/שפת-אם-אנגלית. לנבחנים באנגלית ברמת 3 ו-4 יח"ל תינתן ההתאמה של התעלמות משגיאות כתיב. לתלמידים ברמת 3, 4, ו-5 יח"ל תתאפשר הקראת שאלון הבחינה.
ז.שימוש בספר תנ"ך מלא ומתורגם לשפות שונות ללא פירושים לנבחנים בבחינת הבגרות בתנ"ך.
ההתאמות המצוינות בסעיפים ב'-ה' ובסעיף ז' ניתנות גם בשאלון רגיל וגם בשאלון לעולים, אם קיים שאלון עולים.
4.3התאמות במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון
רמה א' | רמה ב' | רמה ג' |
ראה ס"ק א'-ה' בסעיף 4.2 | זכאים להשתמש במילון (או במילונית) עברית-שפת אם התעלמות משגיאות כתיב במשימות הכתיבה ההתאמות ניתנות גם בשאלון רגיל וגם בשאלון לעולים. | זכאים להשתמש במילון (או במילונית) עברית-שפת אם התעלמות משגיאות כתיב במשימות הכתיבה ההתאמות הכתובות מעלה ניתנות גם בשאלון רגיל וגם בשאלון לעולים. תוספת של 10 נקודות לציון השנתי ולציון בחינת הבגרות בשאלוני עולים בלבד. |
בבחינת הבגרות בעברית: הבנה, הבעה ולשון אין מבחן דו-לשוני, אין הקראה ואין מבחן בעל פה.
4.4תוספת ניקוד
4.4.1תוספת ניקוד לציון השנתי על ידי בית הספר
לכלל התלמידים המוגדרים בסעיף 2, הנבחנים בשאלוני בגרות רגילים, חיצוניים, בכתב בשפה העברית בכל המקצועות, כולל מתמטיקה ומקצועות מדעיים (לא כולל שאלוני עולה חדש, דו-לשוניים, שאלונים בעל פה ובאנגלית( תינתן תוספת נקודות לציון השנתי על-ידי בית הספר בשנת ההיבחנות בבחינת הבגרות (עם הגשת הציון למשרד), בתנאי שבמהלך ההערכה לקראת בחינת הבגרות התלמיד למד ונבחן בבחינות בשאלון הרגיל.
א. ברמה א' – תינתן תוספת של 10 נקודות
ב. ברמות ב' ו-ג' – תינתן תוספת של 15 נקודות.
4.4.2תוספת ניקוד לציון בבחינת הבגרות – על ידי אגף הבחינות
לתלמידים המוגדרים בסעיף 2, הנבחנים בשאלוני בגרות רגילים, חיצוניים, בכתב בשפה העברית בכל המקצועות, כולל מתמטיקה ומקצועות מדעיים (לא כולל שאלוני עולה חדש, דו-לשוניים, שאלונים בעל פה ובאנגלית( תינתן תוספת נקודות אוטומטית ע"י המשרד לציון בחינת הבגרות.
א. ברמה א' – תינתן תוספת של 10 נקודות.
ב. ברמות ב' ו-ג' – תינתן תוספת של 15 נקודות.
4.4.3תוספת ניקוד בבחינת הבגרות החיצונית באנגלית
בבחינת הבגרות החיצונית באנגלית בכתב בכל הרמות: א', ב' ו-ג' תינתן תוספת של 10 נקודות לציון הסופי המשוקלל על ידי המשרד, למעט לתלמידים שהגיעו מארצות שבהן השפה הרשמית במדינה היא אנגלית. התוספת תינתן רק לציון המשוקלל, וזאת בשונה מסעיפים 4.4.1 וכן 4.4.2.
תוספות הניקוד אינן חלות בהערכה חלופית, בהערכה הפנימית ובחלק של שלושים האחוזים, (ראה סעיף 6 בחוזר זה).
4.5היבחנות בבחינות דו-לשוניות ברמות ב' ו-ג'
4.5.1לתלמידים המוגדרים בסעיף 2 ברמות ב' ו-ג' תתאפשר היבחנות בבחינות בגרות דו-לשוניות בכתב במקצועות החובה בבחינות לעולה: ספרות (כללי, דתי), אזרחות, תנ"ך (כללי, דתי), היסטוריה (כללי, דתי), תושב"ע (דתי) ומתמטיקה (במבחן רגיל) – וכן במבחנים רגילים במקצועות הבחירה האלה: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומחשבים, מדע וטכנולוגיה לכול ומדעי החברה – סוציולוגיה, פסיכולוגיה ושיטות מחקר.
4.5.2הבחינות הדו-לשוניות יתורגמו ל-5 שפות: רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
לדוברי השפות האלה תינתן האפשרות למענה בשפת האם או בעברית או בערבית. כל הבחינות הדו-לשוניות יתקיימו במועדי הקיץ, ובחורף יתקיימו רק במקצועות החובה.
4.5.3תלמידים העונים על אחת מההגדרות שבסעיף 2, הנבחנים בשאלון של בחינת בגרות דו-לשונית, אינם זכאים לתוספת נקודות בציון הבחינה (לפי סעיף 4.4) וכן אינם זכאים להקראת שאלון או לשימוש במילון.
4.6היבחנות בעל פה ברמה ג'
4.6.1תלמידים הנבחנים ברמה ג' זכאים להיבחן בעל פה בשפה העברית או הערבית בכל המקצועות בשאלונים רגילים ובשאלונים לעולה, למעט במקצועות האלה: עברית: הבנה, הבעה ולשון ושפות.
ישנם מקצועות שבהם אי אפשר להיבחן בעל פה בגלל מהותו של המקצוע (לדוגמה בפיזיקה). על רכז המקצוע לבדוק עם המפמ"ר אם קיימת אפשרות להיבחן בעל פה במסגרת תחום הדעת.
4.6.2תלמיד ברמה ג' הנבחן בעל פה זכאי להיבחן שאלון דו-לשוני במקצועות המפורטים בסעיף 4.5. נבחנים אלו אינם זכאים לתוספת נקודות בציון הבחינה, להקראת שאלון ולשימוש במילון.
יש חשיבות רבה בביסוס מיומנויות הכתיבה של תלמידים הזכאים לרמה ג' במסגרת תהליך הלמידה וההערכה, למרות שהם נבחנים בעל פה.
4.7התאמות לתלמיד תושב חוזר או אזרח יליד חו"ל ששפת אמו היא ערבית
-תוספת זמן של 25% בעת ההיבחנות בכתב בערבית
-התעלמות משגיאות כתיב בעת ההיבחנות בכתב בשפה הערבית
-הקראת שאלון הבחינה בעת ההיבחנות בכתב בערבית בכל המקצועות והשאלונים בכתב בשפה הערבית. שימוש במילון ערבית-שפת-אם/שפת-אם-ערבית בכל המקצועות והשאלונים בשפה הערבית בעת היבחנות בכתב, למעט במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון
-בעת היבחנות בשאלונים בשפה הערבית בכתב במקצועות החובה: ערבית, עברית, אזרחות, היסטוריה, מורשת ודת האסלאם, מורשת דת נוצרית ומורשת דרוזית ייבחן התלמיד בשאלון ייחודי בשפה קלה שיחובר עבורו באישור מפמ"ר המקצוע.
-במתמטיקה ובמקצועות הבחירה: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומחשבים תתאפשר היבחנות בבחינות בגרות דו-לשוניות, בכפיפות ליתר הוראות חוזר זה.
-זכאות לקבלת כל תוספות הניקוד המפורטות בחוזר זה בשאלונים רגילים בשפה הערבית (מלבד בשאלוני מפמ"ר, בשאלונים בעל פה ובבחינות בגרות דו-לשוניות) בכפיפות להנחיות חוזר זה
-היבחנות בעל פה ברמה ג' בשפה הערבית בכל המקצועות בכפיפות ליתר ההנחיות בחוזר זה (סעיף 4.6).
ועדה מיוחדת במסגרת בית הספר תבדוק את התעודות והאישורים של התלמידים התושבים החוזרים שהגיעו לישראל החל מכיתה י' כדי לבחון אפשרות של הכרה מלאה או חלקית בלימודיהם בחו"ל במקום השלמת לימודים בתחום של השכלה כללית ומבוא למדעים. יש להתייעץ עם המפמ"רים במקצועות אלה לאישור ההכרה בלימודים מחו"ל.
יש לדווח על ציון המקצוע המופיע בתעודה מחו"ל ובהתאם לצורך לתרגם אותו לסולם הציונים המקובל במערכת החינוך הישראלית.
לתלמידים הנבחנים במתכונת הבחינות החדשה לפי סעיף 3.1-47 בחוזר הוראות הקבע עד/7(ד), "התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית – החטיבה העליונה: ארגון הלימודים ותעודות הסיום", אשר יוערכו בהערכה חלופית במקצועות החובה והבחירה לזכאות לבגרות, יקבע בית הספר את הציון הבית-ספרי המדווח כמו לכלל התלמידים, ללא תוספת ניקוד לציון.
הצוות החינוכי יסדיר סביבה פדגוגית מתאימה לקידום התלמידים ויוודא את הכוונתם בתהליך הלמידה. חשוב לקבוע מראש את המסלול שבו ייבחן התלמיד (שאלון עולה או שאלון רגיל) על פי יכולתו השפתית, כך שכל חלקי ההערכה (חלק ההערכה החלופית וגם חלק המבחן החיצוני( יהיו בהתאמה לרמתו של התלמיד מבחינת שפתית ומבחינת התכנים ויאפשרו לו הצלחה מרבית. יש להיוועץ עם מדריכי העולים של המפמ"רים.
המלצות נוספות אפשר לראות במסמך הערכה חלופית לתלמידים עולים ולתלמידים תושבים חוזרים בחטיבה העליונה.
ועדה בית ספרית תבדוק את מקצועות הלימוד שלמדו בחו"ל התלמידים התושבים החוזרים שהגיעו לישראל מכיתה י"א ואילך, ועל סמך האישורים והתעודות ובהתאם לרמתו של התלמיד במקצוע, תחליט באלו חלקים מלימודיהם בחו"ל אפשר להכיר באופן מלא או חלקי ומה עליהם להשלים. על בית הספר להיוועץ עם מדריכי העולים של המפמ"רים.
פיתוח תחושת שייכות לחברה הישראלית ומעורבות בה הוא גורם מרכזי בתהליכי קליטה של תלמידים עולים, כמו גם של תלמידים תושבים חוזרים, ועל כן השתתפותם של התלמידים הללו בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" עשויה לתרום רבות לשילובם החברתי ולחיזוק ההיכרות שלהם עם החברה הישראלית. יחד עם זאת נדרשת התייחסות ייחודית לתלמידים תושבים חוזרים ועבורם אנו ממליצים על התאמות נוספות.
א.תלמידים תושבים חוזרים שהגיעו לישראל במהלך יישום התוכנית לא יידרשו להשלים את מכסת השעות משנים קודמות.
ב.התלמידים התושבים החוזרים נדרשים להשקיע מאמצים וזמן ברכישת השפה העברית ובהשלמת פערים במקצועות הלימוד, ולכן על בית הספר לבחון אפשרות להפחית את מספר השעות הנדרשות מהם במסגרת ההתנסות המעשית האישית.
המלצות נוספות מצויות במסמך "התפתחות אישית ומעורבות חברתית לתלמידים עולים".
עבור תלמידים העונים על ההגדרות בסעיף 2 המאובחנים כבעלי לקויות למידה, אשר ההתאמות שהם מקבלים מתוקף היותם תושבים חוזרים אינן נותנות מענה מספק להבעת ידיעותיהם, יש להגיש בקשה להתאמות ברמה גבוהה יותר לוועדה המחוזית שדנה במתן התאמות לתלמידים בעלי לקויות למידה.
ההנחיות מפורסמות בהרחבה באתר אגף קליטת תלמידים עולים.
ההתאמות תינתנה גם בבחינות רגילות וגם בבחינות לעולים.
תלמידים בעלי לקות למידה אשר קיבלו אישור להיבחנות בעל פה לא יקבלו תוספות ניקוד.
תלמידים תושבים חוזרים העונים על אחת מההגדרות שבסעיף 2 ואשר מאובחנים כתלמידי החינוך המיוחד יקבלו את כל ההתאמות המגיעות להם בשל היותם תלמידי החינוך המיוחד.
אם יש התאמה שאינה ניתנת להם במסגרת היותם תלמידי החינוך המיוחד, יקבלו אותה במסגרת הנחיות חוזר זה.
תלמידים העונים על ההגדרה בסעיף 2 יוכלו להיבחן על פי הזכויות שהיו זכאים להן בחטיבה העליונה בבחינות הבגרות במשך 10 שנים או עד גיל 23, לפי המאוחר מהם.
תנאי היבחנותם של נבחנים במבחנים חיצוניים (אקסטרניים) העונים על ההגדרות בסעיף 2 לעיל זהים לאלו של הנבחנים במבחנים האינטרניים באותו מעמד.
נבחנים אלו, העונים על ההגדרות בסעיף 2, זכאים להתאמות המפורטות בסעיף 4 לעיל.
נבחנים אלו, העונים על ההגדרות בסעיף 2, זכאים להתאמות המפורטות בסעיף 4 לעיל.
נבחני משנה בוגרים, שסיימו 12 שנות לימוד ונבחנו בבחינת בגרות אחת לפחות בשנות הלימוד בחטיבה העליונה, ימשיכו להיבחן עד תום הזכאות כפי שנקבע להם במהלך לימודיהם בחטיבה העליונה.
[*]* שנת לימודים מלאה נחשבת 180 ימים, החל מה-1 בספטמבר ועד ה-30 ביוני בכל שנה.
** עבור תלמידים ששפת אמם ערבית, ראו סעיף 4.7.