תלמידים הסובלים מאלרגיה למוצרי מזון

הוראת קבע מס' 0022 - החלפה

תאריך פרסום: כ"ט בחשון תשע"ז, 30 בנובמבר 2016 | הוראה תקפה מתאריך: 30.11.2016 | תקף ההוראה עד לתאריך: 31.8.2017
בחוזר זה מובא מידע מעודכן על תופעת האלרגיה למוצרי מזון, וכן מובאות הנחיות למוסדות החינוך על דרכי ההתנהלות בשגרת יום הלימודים ובפעילויות מיוחדות (כגון בחגים, בימי הולדת או באירועים מיוחדים) מטעם המוסד החינוכי במוסדות שלומדים בהם תלמידים הרגישים למוצרי מזון ברמה מסכנת חיים. מטרת ההנחיות היא להגיע למצב שבו התלמיד הסובל מאלרגיה ברמה מסכנת חיים משולב בכל הפעילויות של המוסד החינוכי במוסד או מחוצה לו, תוך לקיחה בחשבון שאי אפשר להרחיק את כל האלרגנים מהמסגרות החינוכיות או מפעילות מטעמן. היערכות בהתאם להנחיות תעניק לתלמיד הסובל מאלרגיה רשת ביטחון הן מבחינת מניעה לחשיפה והן מבחינת האפשרות לקבל טיפול במקרה של חשיפה.
בחוזר זה נוסף פירוט של דרכי ההתנהלות הנדרשות ליישום במוסד חינוכי שלומדים בו תלמידים הרגישים למוצרי מזון.

   02 - 5603220
   briut@education.gov.il
כל מוסדות החינוך, בכל המגזרים

 

1.   מבוא: תופעת האלרגיה למוצרי מזון ומאפייניה

האלרגיה למזון היא תופעה ששכיחותה עולה בשנים האחרונות, ועולה הסיכוי שיהיו במוסדות החינוך תלמידים הרגישים למוצרי מזון ברמות השונות.

בהיערכות המוסד החינוכי נדרשת התייחסות לכל ההיבטים בחיי התלמיד הסובל מאלרגיה כדי לאפשר לו סביבה פיזית בטוחה ונקייה מהאלרגן - החומר שהוא רגיש אליו - וכן תנאי לימוד בהכלה רגשית וחברתית.

ילדים הסובלים מאלרגיה למזון ומשפחותיהם מקבלים טיפול רפואי במרפאות אלרגיה, ושם הם מקבלים הדרכה כיצד להימנע ממזון אלרגני וכיצד לפעול במצבי חירום.

 

מאפייני התופעה

תגובה אלרגית למזון היא תגובת יתר חריגה של מערכת החיסון למרכיבים חלבוניים מהמזון על ידי יצירת נוגדנים נגדם. התגובות האלרגיות מתפתחות לרוב מאכילת המזון האלרגני אפילו בכמות מזערית, ולעתים אף ממגע עמו או משאיפתו.

כאשר מופיעה תגובה אלרגית היא יכולה להיות בדרגות שונות, מתגובה קלה המערבת מערכת מסוימת של הגוף ועד לתגובה קשה ומסכנת חיים המערבת את כל מערכות הגוף, מסוג של שוק אנפילקטי, כמפורט להלן:

-בעור ובריריות: מִגרד ופריחה, נפיחות קלה ועקצוץ בפה ועד לפריחה קשה המפושטת בעור ונפיחות ובצקת בשפתיים ובפנים

-במערכת העיכול: דרגות שונות של אי-נוחות בבטן, כאבי בטן, בחילות, הקאה, שלשול

-במערכת הנשימה: גרד באף ובעיניים, עיטושים ונזלת מימית, עיניים דומעות

תחושת מלאות בגרון, קשיי נשימה עד קוצר נשימה, צרידות, שיעול טורדני וצפצופים  

-במערכת הקרדיו-וסקולרית: ירידה בלחץ הדם, עילפון (שוק אנפילקטי), איבוד ההכרה.

תגובה אלרגית יכולה להתחיל בתופעות של גרד בעור או של כאבי בטן ועיטושים. הילדים יכולים להתלונן על עקצוץ, על תחושה של צריבה ושרפה בלשון, על כבדות או על מלאות בפה ובלוע. במקרים קשים של אלרגיה למזון התגובה עלולה להיגרם תוך זמן קצר של כמה דקות ועד שעתיים מהחשיפה נפיחות ובצקת בדרכי הנשימה עם קוצר נשימה קשה המחייב טיפול חירום מיידי של הזרקת אדרנלין (במזרק "אפיפן") טיפול מציל חיים.

בגיל הילדות שכיחות האלרגיה למזון היא בקרב כ-5% מהילדים. המזונות האלרגניים העיקריים בישראל הם חלב פרה ומוצרי חלב, בוטנים, אגוזים, סומסום, ביצים ודגים.

האלרגיה לחלב ולביצה חולפת בדרך כלל עד גיל שלוש, אך כ-15%-10% מהילדים הסובלים מאלרגיה לחלב ממשיכים לסבול מהתופעה לאחר גיל זה. האלרגיה לבוטנים, לאגוזים ולדגים נמשכת תקופות ארוכות ואף יכולה להופיע לראשונה רק בגיל בית הספר.

אבחנה של אלרגיה למזון אינה פשוטה; ייתכן שתגובה אלרגית תופיע לראשונה במוסד החינוכי אצל תלמיד שלא היו לו תופעות אלרגיות בעבר, מצב הדורש משנה עירנות.

נדרשים הכלים והניסיון של רופא מומחה לאלרגיה כדי לקבוע את מידת הסיכון, את אמצעי המניעה ואת הטיפול במקרי החשיפה.

2.   דרכי ההתנהלות  בשגרה ומתן מענה להיבטים השונים

מנהל בית הספר/הגן או מי שהסמיכו לכך יפעלו להעלאת המודעות לאלרגיה למוצרי מזון בקרב הצוות החינוכי  והתלמידים ובהתאם להוראות בחוזר זה, ויוודאו שההוראות מיושמות במלואן במהלך יום הלימודים ובכל פעילות חינוכית מטעמו. זאת תוך מתן מענה להיבטים השונים, כמפורט להלן:

ההיבט הסביבתי

יש להבדיל בין אלרגיה  למזונות ללא היבט סביבתי לבין אלרגיה למזונות המלווה בסכנה לתגובה גם במגע או בשאיפה, וזאת רק על פי המידע במסמך הרפואי שהומצא למוסד החינוכי.

במקרים של היבט סביבתי תוכרז ותשולט הכיתה וגם מרחבים נוספים שיוסכם לגביהם כסביבה בטוחה, ללא אפשרות להכניס את האלרגן. מומלץ כי מערכת השעות תאורגן באופן שמרבית השיעורים יינתנו בכיתת-האם, ושבמידת האפשר האכילה תתקיים לאחר ההפסקה הגדולה, ובכך תתאפשר הקפדה על הניקיון ועל מניעת החשיפה לאלרגנים. בלמידה  במרחבים אחרים יש להיערך מבעוד מועד; לדוגמה: ניגוב השולחן במגבון לפני השיעור. כשמדובר באלרגיה לכמה מוצרי מזון יש לתכנן את ההתנהלות באופן ששגרת בית הספר או הגן לא תיפגע במידת האפשר ובטיחות התלמיד הסובל מאלרגיה תישמר.

ההיבט הרגשי-חברתי

-יש לדאוג לליווי ולתמיכה של התלמיד  על ידי היועץ/הפסיכולוג של המוסד. 

-יש להימנע  מכל אפליה או החרגה על רקע האלרגיה.

-יש לתכנן מראש את התפריט בחגים (כגון במשלוחי מנות), בארוחות בריאות, במכירות של מזון, בטיולים  וכד'.

-יש לאפשר לתלמיד הסובל מאלרגיה להציג בפתיחת שנה בעצמו את עצמו ואת מהות האלרגיה שהוא סובל ממנה בהתאם לגילו ולרצונו ובשיתוף הוריו.

3.   הנחיות להורי התלמיד הסובל מאלרגיה למוצרי מזון

3.1באחריות ההורים של התלמיד הסובל מאלרגיה למוצרי מזון לחתום על הצהרת בריאות מדי שנה, כנדרש בסעיף 2.2-77 של חוזר הוראות הקבע עג/1(א), "הצהרת הורים על בריאות ילדם", ולצרף להצהרה מסמך רפואי מהאלרגולוג המטפל המתאר את האלרגיה שהתלמיד סובל ממנה ואת הפעולות שיש לנקוט במקרה של חשיפה.

3.2באחריות הורי התלמיד הסובל מאלרגיה להפקיד בבית הספר  או בגן הילדים מזרק בר תוקף בקופסת התרופות לשעת חירום, וכן את פרטי התלמיד ותצלום של כרטיס קופת החולים שהוא מבוטח בה, וכמו כן באחריותם לחתום על הטפסים למתן טיפול תרופתי לתלמיד  על פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע עב/1 (ב), סעיף 2.2-74, "מתן טיפול תרופתי במוסדר החינוך".

3.3הורי התלמיד הסובל מאלרגיה למוצרי מזון, בתאום עם מחנך הכיתה/הגננת, יידעו את כל הורי הכיתה לקראת פתיחת שנת הלימודים, וגם באספת ההורים הראשונה, על המגבלות התזונתיות החלות על תלמידי הכיתה ועל האיסור להכניס את האלרגן למרחבי השהייה שיוגדרו.

4.   הנחיות כלליות

4.1יש להקפיד לנקוט את כל האמצעים הנדרשים, לרבות הרחקת אלרגנים נפוצים, כדי למנוע חשיפה של ילד הסובל מאלרגיה לאלרגנים, ובמקרה של חשיפה יש לפעול במדויק על פי ההנחיות הרפואיות ועל פי הנהלים שנקבעו.

4.2כללי ההתנהגות חייבים להיות מיושמים בשגרת הפעילויות השונות במוסד החינוכי ובכל פעילות חוץ-בית-ספרית.

4.3בגן הילדים מומלץ לקיים ארוחות משותפות ולהימנע מלכלול בהיצע המזון את מרכיב המזון שהילד אלרגי אליו.

4.4המורה הנוכח בכיתה יוודא שהתלמידים לא יחליפו ביניהם ארוחות או כלי אוכל.

4.5המורה הנוכח בכיתה במהלך הארוחה יוודא כי  שתורני הכיתה ינקו את השולחנות ואת משטחי האכילה לאחר הארוחות ושהתלמידים ישטפו ידיים לאחר הארוחה.

4.6אם נעשה שימוש במוצרי מזון בפעילות חינוכית שלא לצורך אכילה יוודא המורה הנוכח בפעילות שהמזון אינו מכיל אלרגנים. 

4.7בהתעורר חשד או סימנים ראשונים המעידים על שינוי במצב יש לתת טיפול ראשוני, להזעיק עזרה וליידע את ההורים.

4.8מצב של אלרגיה למזון מסכנת חיים נכלל בקריטריונים לקבלת סיוע ממוקד מהוועדה הבין-משרדית למלווה אישי (סייעת רפואית) בחינוך הרגיל (ראו בסעיף 2.2-91 בחוזר הוראות הקבע עז/3 (א), "סייעות רפואיות בחינוך הרגיל"). עם זאת, אין לחייב הורים להגיש בקשה לסיוע באמצעות הרשות המקומית ואין למנוע מתלמיד השתתפות בפעילות חינוכית במוסד החינוכי או מטעמו בהעדר סייעת, אף שהוא נמצא זכאי לסיוע. מכל מקום, בין אם יש סייעת ובין אם אין, האחריות של המוסד החינוכי לנקוט את אמצעי המניעה חיונית, בכל שטחי הפעילות של התלמידים ובכל שעות שהייתם במסגרת החינוכית או בפעילות מטעמה.

5.   הנחיות מפורטות להיערכות באחריות מנהל המוסד החינוכי או מי מטעמו

5.1המנהל יקבל הצהרת בריאות מההורים שבה ההורה מדווח את המידע המלא אודות האלרגיה לפני תחילת שנת הלימודים, בצירוף מסמך הכולל הנחיות טיפוליות מאלרגולוג, כדי לאפשר למוסד החינוך להיערך לקליטה בטוחה של התלמיד.

5.2המנהל יפעל עוד לפני תחילת שנת הלימודים לקיים מפגש שבו ישתתפו צוות הניהול, אחות נציגת שירותי הבריאות, התלמיד וההורים לקביעת דרכי ההתנהלות במהלך ימי הלימודים. במפגש תסוכם ההיערכות וייקבע האחראי במוסד להיות איש הקשר עם ההורים.

5.3יש להגדיר את מרחבי השהייה של התלמיד שיש צורך לנקוט בהם את כל האמצעים הנדרשים למרחב בטוח: כיתה, מעבדה, אולם ספורט וכל חדר אחר או מרחב שמתנהלת בו פעילות בהתאם למערכת השעות של התלמיד הסובל מאלרגיה ובמרחבים משותפים וכד'.

5.4המנהל יידע את כלל צוות המוסד החינוכי על האלרגיה ועל הסימנים המחשידים לחשיפה ויוודא שמתקיימת מדי שנה הדרכה  למליאת הצוות בבית הספר או בגן הילדים.

5.5הרשות המקומית תקפיד לקלוט ולשבץ את התלמיד למסגרת החינוכית יחד עם קבוצת חברים מוכרים כתמיכה. 

5.6כדאי להמליץ להורי התלמיד להתייעץ עם דיאטנית קלינית מומחית לילדים בקופת החולים שהם מבוטחים בה לגבי הרכב המזון שבו הם יכולים לצייד את ילדם לבית הספר או לגן הילדים.

5.7אם נקבעו מגבלות בנוגע לרכיבי המזון שמותר להכניס למרחבי השהייה, יש להגדיר אזור בבית הספר שבו יהיה אפשר לאכול מוצרי מזון המכילים אלרגנים, לטובת התלמידים האחרים בכיתה.

5.8מומלץ לתת לכלל ההורים תפריטים והצעות מגוונות לארוחות בבית הספר ובגן ולאירועים מיוחדים.

5.9אם יש במוסד החינוכי מכונות אוטומטיות לכריכים או קפיטריה, יש לחייב את המוסד לכלול בהיצע המזון מזונות ללא האלרגן, תוך וידוא כי המוצרים השונים נמכרים באריזות המונעות מגע של מוצרי מזון הכוללים אלרגן כזה או אחר עם כאלה שאינם כוללים אלרגן כאמור.

5.10יש להציג במקום ידוע ובולט את נוהל הטיפול בהתקף ואת מספרי הטלפון של בני המשפחה. אם קיים צורך בטיפול במזרק, יוחזק המזרק בתיקו של התלמיד, או, לחלופין, במקום גלוי וברור בכיתת-האם של התלמיד.

5.11אין למנוע מתלמיד להשתתף בכל פעילות לימודית, חינוכית או חברתית בשל האלרגיה למזון שהוא סובל ממנה.

5.12במקרה של אירוע שבמהלכו התפתחה תגובה אלרגית למזון אשר הצריכה פינוי חירום מהמוסד החינוכי או שימוש במזרק יש לדווח  על האירוע כחריג במערכות הקיימות בהן בית הספר מדווח על אירועים חריגים.

5.13דרכי ההתנהלות בפעילות חוץ-בית-ספרית או באירועים מיוחדים:

א.כל יציאה מחוץ לבית הספר היא עזיבת מקום בטוח, ויש להתייחס אליה ככזו.

ב.לפני יציאה לפעילות יש לשוחח עם התלמיד ולתכנן אתו ועם התלמידים האחרים את המהלך כדי להבטיח את בטיחותו.

ג.יש לתת להורים את פרטי הקשר של גורם ההסעדה לצורך אישור הרכב המזון שיקבל ילדם במהלך הפעילות או לאפשר להם לספק מטעמם את המזון  המותאם.

ד.יש לאפשר להורי התלמיד לצאת לפעילות כמלווים או כהורים נלווים עם רכב פינוי.

ה.יש להקפיד למלא דוח תאונה בכל אירוע חריג שבו היה צורך בהזרקה או בפינוי חירום.