.1הקדמה

.1.1הרקע

.1.2המשנה החינוכית

.2ארגון הלימודים בחטיבה העליונה

.2.1כללי

.2.2קיבוץ תחומי הדעת באשכולות

.2.3צמצום אירועי הבחינה החיצוניים

.2.4הערכה פנימית ובית-ספרית

.3תעודות הסיום

.3.1כללי

.3.2תעודת בגרות

.3.3תעודות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

.3.4תעודת גמר

.3.5תעודה לסיום 12 שנות לימוד

.4אבני דרך ליישום

.5נספח: מילון מושגים

1.   הקדמה

1.1.         הרקע

בשנת הלימודים התשל"ז פורסם חוזר מנכ"ל שהתווה את התפיסה החינוכית בבית הספר העל-יסודי ואת הבסיס למבנה תעודת הבגרות. במהלך השנים מאז ועד היום נערכו כמה עדכונים לתכניות הלימודים המחייבות במקצועות הלימוד השונים, אולם אלה לא תמיד באו לידי תפיסה כוללת המתייחסת למלוא ההיקף של המהלך החינוכי והלימודי בחטיבה העליונה. תפקיד הוראה זו להציג את מבנה הלימודים בבית הספר העל-יסודי בראייה חינוכית ולימודית כוללת, לשנות את דרכי ההערכה ואת מבנה ההיבחנות שהיו נהוגים עד כה ולעדכן הוראות קודמות שהסדירו היבטים אלה. בהתאם לכך מוצגות להלן התפיסה הערכית המתווה שינויים בתפיסת ההוראה, הלמידה וההערכה ובקווים לדמות הבוגר, וכן התשתית הארגונית המפנה זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית. כל זאת בהתאמה למיומנויות הנדרשות לחיים במאה ה-21 ותוך התייחסות לנטיות שונות של התלמידים, לצרכים המגוונים של החברה בישראל ולאופי הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. ההתארגנות המחודשת המתוארת בהוראה זו, מרחיבה את תחומי האוטונומיה של בתי הספר מצד אחד, ומצד שני מגדירה קריטריונים ברורים למתן תעודות הסיום המחייבים את כלל מוסדות החינוך.

השינויים ייושמו בהדרגה ויחלו לגבי תלמידים שיהיו בשנת הלימודים התשע"ה בכיתה י'.

1.2.         המשנה החינוכית

ארגון הלימודים ומבנה ההערכה בבית הספר העל-יסודי צריכים לשקף תפיסה חינוכית כוללת הנשענת על תשתית ערכית, על גישה ברורה לתהליכי הוראה-למידה ועל דמותם הרצויה של בוגרי המערכת, כמפורט להלן:

1.2.1קווים לדמותם של הבוגרים

-בעלי השקפת עולם ערכית ומוסרית

-מעורבים בחיי החברה הישראלית, ומוכנים לקבל על עצמם תפקידים ולמלא אותם באחריות ובמסירות

-מכירים את שורשיהם ואת זהותם, מודעים להם ומוקירים אותם, ובד בבד מכירים ומכבדים את זהות זולתם

-סקרנים, מתעניינים ואינטלקטואלים, ומסוגלים לאתר בכוחות עצמם את המידע ואת הכלים לסיפוק סקרנותם ולהרחבת ידיעותיהם

-מממשים את הפוטנציאל האישי שלהם כדי להשתלב באופן מיטבי בעולם האקדמי ובעולם העבודה

-יודעים לשתף פעולה עם זולתם למען מטרות ראויות.

1.2.2עקרונות התפיסה החינוכית

-פיתוח אחריות אישית של הלומד כלפי עצמו ואחריות קהילתית לחברה ולמדינה

-שילוב ההיבטים של המעורבות החברתית והקהילתית בתוך תחומי הדעת ובתהליכי הלמידה

-מתן אפשרות לבתי הספר, למורים ולתלמידים לפנות זמן לקיום למידה משמעותית שתהיה רלוונטית ובעלת ערך ללומד ולמלמד, תפעיל את הלומד בתהליך הלמידה ותהפוך אותו לשותף בהבניית הידע

-התאמת הלמידה המשמעותית לגילים השונים, לנטיות ולכישורים אישיים ויצירה של חוויית למידה שתהלום את עולם המושגים והרגשות של הלומד

-מתן יותר אוטונומיה לבתי הספר לגוון את דרכי ההוראה וההערכה

-הגדרת  גרעין ידע ומיומנויות אחיד ומחייב לכלל הבוגרים.

1.2.3מגמות ודגשים

-החינוך למעורבות חברתית יהיה משמעותי בחיי התלמיד, וישמש יסוד ערכי והתנהגותי משותף לכל בוגרי מערכת החינוך.

-ההבנה והחשיבה יטופחו, בין השאר באמצעות פיתוח של מיומנויות למידה עצמית, עבודה קבוצתית, כתיבה עיונית ומדעית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.

-לימודי המדעים יהיו מרכיב בסיסי הנדרש להשכלתו ולפיתוח חשיבתו של הבוגר.

-ההשכלה הכללית מתחומי החברה והרוח, התרבות והמורשת, המדעים והטכנולוגיה, השפות והאמנויות – תחומים החוצים את כל התרבויות והחושפים את המשתתפים לעולם רחב של רגשות ויצירה – תהיה חלק חשוב בחינוך התלמיד.

-יפונה זמן ללמידה משמעותית: תכנית הלימודים תותאם לשעות הלימוד ותאפשר גמישות פדגוגית, מספר אירועי הבחינה החיצוניים יופחת, ותינתן לבתי הספר אוטונומיה לבחור חלק מתכנית הלימודים וחלק מדרכי ההוראה וההערכה.

2.   ארגון הלימודים בחטיבה העליונה

2.1.         כללי

תכנית הלימודים תותאם לשעות המוקצות להוראה וללמידה בפועל, ותחולק לפרקי חובה ולפרקי הרחבה והעמקה. ההתאמה והחלוקה תאפשרנה לגוון את ההוראה ואת הלמידה ובכך תתאפשר הוראה מעמיקה ומשמעותית. בצד ההוראה הפרונטלית תיועדנה חלק משעות הלימוד לעבודה עצמית ולעבודה שיתופית הכוללות שימוש במאגרי מידע בליווי המורה המלמד ובהנחייתו ובשילוב סגנונות הוראה שונים, המתחשבים בסגנונות הלמידה של התלמידים.

שינוי דרכי ההוראה והלמידה יחייב שינוי בדרכי ההערכה, ויתאים אותן לעולם העיסוקים הנהוג במאה ה-21.

2.2.         קיבוץ תחומי הדעת באשכולות

אחת הדרכים לארגון הלימודים בחטיבה העליונה היא קיבוץ תחומי דעת באשכולות של מקצועות בעלי זיקה של תוכן, מטרות ומיומנויות משותפות. ההנחה היא כי עולם הידע הוא רב-ממדי. מקצועות הלימוד השונים משקפים התבוננות על המציאות מנקודות מבט שונות. כדי לאפשר לתלמידים מבט רחב על העולם וכלים מגוונים לניתוח המציאות יש ללמדם, מחד גיסא, את תחומי הדעת בנפרד – כל מקצוע ומבנה הדעת והתוכן שלו – ומאידך גיסא להציע להם מבט אינטגרטיבי על העולם באמצעות קיבוץ מקצועות שיש זיקה ביניהם לאשכולות לימוד. דרך זו גם מאפשרת את צמצום מספר הבחינות, כפי שיפורט בהמשך, וכן היבחנות בדרך שמאפשרת יישום מקורי של הידע והמיומנויות שנלמדו.

2.3.         צמצום אירועי הבחינה החיצוניים

מבנה הלימודים בחטיבה העליונה יכיל מקצועות שתתקיים בהם היבחנות חיצונית וגם הערכה בית-ספרית ומקצועות שתתקיים בהם הערכה פנימית בלבד. ברוב מקצועות הלימוד שמתקיימת בהם הערכה חיצונית יתקיים אירוע בחינה חיצוני אחד. בנוסף יוגבל מספר הבחינות החיצוניות שהתלמיד רשאי להשתתף בהן. צמצום אירועי הבחינה החיצוניים בחינוך העל-יסודי יסייע בפינוי זמן להוראה וללמידה בדרך מעמיקה ומשמעותית.

2.4.         הערכה פנימית ובית-ספרית

ההערכה היא חלק מתהליך הלמידה. ביסוד תפיסה זו קיימת הנחה מרכזית שמתקיימים יחסי גומלין בין שיטות ההוראה ובין דרכי הלמידה ודרכי הערכת ההישגים. גיוון ההוראה והלמידה יוכל להתבצע רק אם דרכי ההערכה תותאמנה לכך. העברת חלק מתהליכי ההערכה לאחריות בית הספר מאפשרת את הגיוון המתבקש בדרכי ההוראה והלמידה. בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו. הערכת עבודתם של התלמידים תבוא לידי ביטוי בתעודות (ראו להלן).

אופני הפעלת ההערכה הפנימית וההערכה הבית-ספרית יפורטו בחוזר נפרד.

3.   תעודות הסיום

3.1.         כללי

בסיום תכנית הלימודים שתפורט בהמשך יוכל התלמיד לקבל לפחות אחת מ-4 תעודות:

-תעודת בגרות 

-תעודת הסמכה טכנולוגית   

-תעודת גמר

-תעודת סיום 12 שנות לימוד. 

3.2.         תעודת בגרות

3.2.1כללי

תעודת הבגרות מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר חטיבה עליונה או נבחן חיצוני שעמד בהצלחה בכל הדרישות הלימודיות כפי שהוגדרו על ידי משרד החינוך בישראל.

3.2.2מבנה תעודת הבגרות החדשה

א.תעודת הבגרות החדשה תכלול את הנתונים המזהים של התלמיד ואת שם בית הספר שהוא סיים.

ב.בתעודה יופיעו רשימת המקצועות שהתלמיד נבחן בהם בבחינות ממלכתיות חיצוניות באמצעות משרד החינוך או באישורו, היקף כל בחינה ביחידות לימוד ולצדה ציון, וכן רשימת המקצועות שהתלמיד למד והוערך בהם בהערכה פנימית ולצדם הציונים שניתנו לו.

עבודת גמר שכתב התלמיד בנוסף לשני מקצועות מורחבים תירשם בתעודה בנפרד (בתנאי שהעבודה אושרה מראש על ידי הפיקוח על עבודות הגמר באגף לחינוך העל-יסודי). בתעודה ייכתב נושא העבודה, היקף הפעילות בשעות לימוד (450 שעות לימוד) והציון שהתלמיד קיבל. 

ג.בית הספר יעביר למשרד החינוך בסיום כל שנת לימודים, החל מסיום כיתה י', את הציונים השנתיים של התלמידים במקצועות שנלמדו באותה שנה. ציונים אלה יהיו חלק מהציון הסופי של המקצוע בתעודת הבגרות. חלקם ישוקללו עם הבחינות החיצוניות, וחלקם יופיעו בתעודה בפני עצמם.

3.2.3חובות למידה והיבחנות לזכאות לתעודת בגרות – כללי

א.תעודת הבגרות הבסיסית תכלול הערכות בתחומים האלה:

-מקצועות חובה ללמידה ולהערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מורחב ברמה של 5 יח"ל – חובת למידה והיבחנות חיצונית

-מדעים, חינוך גופני והשכלה כללית – חובות למידה נוספות שאין עליהן חובת היבחנות בבחינות חיצוניות והמוערכות בהערכה פנימית בלבד

-תכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית- קהילתית – חובת עמידה במשימות המוגדרות.

ב.בכל מקצוע שמתקיימת בו הערכה חיצונית – למעט מתמטיקה ואנגלית – יתקיים אירוע בחינה חיצוני אחד, וציון הבחינה ישוקלל עם ציון בית-ספרי שיבוסס על מגוון כלי הערכה. במתמטיקה ובאנגלית יתקיימו שני אירועי בחינה לכל רמת לימודים.

ג.כדי שבוגר יהיה זכאי לתעודת בגרות יהיה עליו לענות על כל הדרישות המצטברות האלה:

-לעמוד בהצלחה בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית בכל אחת משנות הלימוד בחטיבה העליונה

-לעמוד בדרישות הסף בלימודי מדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנת לימודים אחת

-לעמוד בדרישות הסף להשכלה כללית ולחינוך גופני

-ללמוד את מקצועות החובה, להשתתף בתכנית הבית-ספרית במקצועות אלה ולעמוד בהצלחה בבחינות החיצוניות

-ללמוד מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל, להשתתף בתכנית הבית-ספרית במקצוע זה ולעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית

-לצבור סך של 21 יחידות לימוד לפחות במקצועות החובה והבחירה המחייבים היבחנות חיצונית או אישור הציון על ידי משרד החינוך, כנהוג היום.

ד.המקצוע המורחב המחייב לימודים ברמה של 5 יח"ל יוכל להיות אחד ממקצועות החובה (למעט אנגלית), עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל או מקצוע בחירה אחר בהיקף של 5 יח"ל.

הערות

-תלמיד יוכל להיבחן בבחינות חיצוניות לכל היותר בשני מקצועות ברמה של 5 יח"ל (בנוסף למתמטיקה ולאנגלית). כל מקצוע נוסף שהתלמיד יבחר ללמוד ברמה מוגברת, או ברמה שאינה מוגברת, יירשם כמקצוע פנימי.

-עבודת גמר תוכל להיחשב כאחד משני המקצועות  להרחבה, ולצדה יצוינו מספר יחידות הלימוד והציון.

-במקרה שעבודת הגמר תהיה מקצוע מורחב נוסף על שני המקצועות המורחבים היא תירשם בנפרד, בתוספת ציון והיקף הפעילות בשעות לימוד (450 שעות לימוד) וללא אזכור של מספר יחידות הלימוד.

-תלמיד שילמד וייבחן במקצוע מורחב שאינו מקצוע חובה (באחד משני המקצועות שהוא רשאי להרחיב) ברמה של 5 יח"ל ויעמוד בהצלחה בבחינה החיצונית, אך לא ישלים את חובותיו לבית הספר במסגרת ההערכה הבית-ספרית, יוכל לבקש לרשום מקצוע זה בלבד בגיליון הציונים, בהיקף של 3 יח"ל. התלמיד יוכל להשלים את לימודיו במקצוע זה להיקף של 5 יח"ל בבחינה חיצונית, כנבחן משנה, לאחר סיום בית הספר. חשוב לזכור כי ללא מקצוע מורחב אחד לפחות (בנוסף לאנגלית) לא תינתן לתלמיד תעודת בגרות

3.2.4 חובת ההיבחנות החיצונית – פירוט

א.במקצועות הבאים יתקיימו בחינות חיצוניות אחידות לכלל הנבחנים בכל המגזרים:

-מתמטיקה: 3 יח"ל לפחות

-אנגלית: 3 יח"ל לפחות

-מקצוע מורחב בהיקף של 5 יח"ל (ראו פירוט בהמשך).

ב.להלן פירוט על פי מגזרים של יחידות הלימוד המחייבות לבחינות חיצוניות במקצועות שבאשכולות החובה:

הערות

-חלק מן המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מקבלים ללימודים רק נבחנים שתעודתם כוללת אנגלית בהיקף של ‏4 יח"ל לפחות.

-השאלון ברמת ‏5 יח"ל באנגלית אינו פוטר מחובת המקצוע המורחב, ועל התלמיד ללמוד מקצוע נוסף ברמה של 5 יח"ל.

-השאלונים ברמה של  5 יח"ל במתמטיקה פוטרים מחובת המקצוע המורחב, בתנאי שהתלמיד יצבור 21 יח"ל של היבחנות חיצונית לפחות.

-מי שמתעתד להיבחן ברמה של 4 או ‏5 יח"ל במתמטיקה, ונבחן בשאלון ‏הראשון ובו 3 יח"ל מתוך 4, או 3 יח"ל מתוך ‏5, יוכל, אם ירצה, להסתפק בשאלון זה ולסיים בכך את חובותיו במתמטיקה לזכאות לתעודת הבגרות.

3.2.5רמות הלימוד

רמות הלימוד של המקצועות המחייבים בחינה חיצונית מוגדרות בהיקפים של 5-1 יח"ל. יחידות הלימוד משמשות מדד הן של היקף החומר ושל מידת ההעמקה במקצוע והן של מספר שעות הלימוד שהוקדשו לו.

מספר שעות ההוראה של כלל החומר הנלמד ביחידת לימוד אחת מוערך בכ‏-90 שעות לימוד בכיתה (3 שעות שבועיות לשנת לימודים). מקצועות ברמה של ‏5 יח"ל נלמדים בהיקף של 450 שעות לימוד לפחות.

3.2.6חובת למידה להערכה פנימית

בנוסף לתנאי ההיבחנות החיצונית לצורך הזכאות לתעודת הבגרות קיימת חובת למידה והערכה במסגרת בית הספר לפי הפירוט הזה:

א.יש ללמוד לפחות מקצוע אחד מתוך אשכול המדעים בהיקף של 3 שעות שבועיות במשך שנה אחת, ללא קשר למקצוע שיבחר התלמיד להרחיב. לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות האלה: מבוא לביולוגיה, מבוא לכימיה, מבוא לפיזיקה, מוט"ב ומדעי הטכנולוגיה.

לתלמידי החינוך הטכנולוגי תיחשב הלמידה כיחידה ראשונה מתוך ההרחבה המחויבת במסלול זה.

אם יבחר התלמיד להרחיב שני מקצועות מתוך ארבעת המקצועות  פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב, הוא יהיה פטור מלימודי המקצוע  המוזכר ב-א' לעיל.

ב.יש ללמוד שני מקצועות להשכלה כללית, בנוסף לחובת הלמידה מאשכול המדעים, מתוך אשכול החברה והרוח, אשכול המורשת והתרבות, אשכול האמנויות, אשכול המדעים והטכנולוגיה או אשכול השפות. שני המקצועות יוכלו להיות מאותו אשכול או מאשכולות שונים. היקף הלימודים בכל אחד מהם לא יפחת מ-30 שעות לימוד שנתיות סך הכול, והם יצוינו בתעודה כ"השכלה כללית מאשכול (שם האשכול)".

בתי ספר שיבחרו ללמד יחידה ראשונה מתוך המקצועות המורחבים בכיתה י' – תוכל יחידה זו להיחשב כמקצוע להשכלה כללית, אם התלמידים לא ימשיכו את לימודיהם במקצוע.

ג.יש ללמוד חינוך גופני בהיקף של 60 שעות לימוד מדי שנה במשך 3 שנים.

ד.יש להשתתף באופן פעיל בתכנית הלימודים התלת-שנתית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית ולעמוד בדרישות המצוינות בה.

ה.הציונים של מקצועות אלו ייכללו בתעודת הבגרות כחלק מהמקצועות להערכה פנימית.

3.2.7הדרישות לתכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית

א.התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית היא תלת-שנתית. רק עם סיום החובות הנדרשות יוכל התלמיד לקבל את ההערכה "עמד במשימה בהצלחה", שהיא תנאי הכרחי לזכאות לתעודת הבגרות.

ב.התכנית מתפרסת על פני 3 שנים של למידה משמעותית ומעורבות פעילה. התכנית תורמת לטיפוח בוגר עצמאי, מעורב, בעל תודעה חברתית, בעל חוסן נפשי, אכפתי  ורואה את המעורבות כדרך חיים.

ג.להלן פירוט התכנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית על פי שכבות הגיל:

ד.תנאי הכרחי להצטיינות מטעם משרד החינוך מחייב השלמת המשימות בהצלחה בכיתות י', י"א ו-י"ב + 30 שעות התנדבות אישית בכיתה י"ב + סיכום יומן מסע רפלקטיבי המשקף את התהליך.

3.2.8מועדי ההיבחנות

א.הבחינות לכל התלמידים שיחלו את לימודיהם בכיתה י' החל משנת הלימודים התשע"ה תתקיימנה ב-3 מועדים: מועד הקיץ בסוף כיתה י"א, מועד החורף בכיתה י"ב ומועד הקיץ בסוף כיתה י"ב.

ב.במועד חורף מתקיימות בחינות בגרות במקצועות החובה בלבד ברמת הלימוד המזערית.

ג.אוכלוסיות מיוחדות שתאושרנה מראש על ידי האגף לחינוך על-יסודי תוכלנה להיבחן החל ממועד החורף בכיתה י"א.

ד.ההיבחנות החיצונית על יחידות ההרחבה במקצועות החובה תתקיים במועד ההיבחנות של המקצוע ברמת החובה, ותהיה הפסקה בין שני החלקים.

ה.בבחינות החיצוניות במקצועות המורחבים שאינם חובה תתקיים ההיבחנות בימים מרוכזים לפי קבוצות ההיבחנות המפורטות בטבלה להלן.

החלוקה תעודד תלמידים המעוניינים להרחיב שני מקצועות לבחור אותם מעולמות תוכן שונים. יחד עם זאת, אם ירצה בית הספר לאפשר לתלמידים שני מקצועות בעלי מועד היבחנות אחד, הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הפניית התלמידים להיבחנות החיצונית במקצוע אחד בכיתה י"א ובמקצוע השני בכיתה י"ב.

הערות לטבלה

בטבלה מופיעים מרבית מקצועות הבחינה העיוניים. החלוקה למועדי היבחנות רלוונטית למקצועות שיש בהם בחינה חיצונית בכתב.

מועדי ההיבחנות במקצועות כימיה, פיזיקה וביולוגיה אינם מופיעים בטבלה שכן הם ייקבעו בנפרד ממועדי ההיבחנות בשאר המקצועות, באופן שיאפשר ללמוד כל אחד מהם עם כל אחד מהמקצועות הקיימים

ו.בשלב זה יתקיימו מועדי ב' במתמטיקה ובאנגלית בקיץ י"א ובקיץ י"ב, ובהמשך ייבחן נוהל מועדי ב' מחדש.

ז.נבחנים צעירים יוכלו להמשיך ולהיבחן בהתאם לנאמר בחוזר הוראות הקבע תשע/8(ב), סעיף 1.5-1, "תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן", ס"ק 4.4 "נבחנים צעירים בבחינות הבגרות", וכן בסעיף 4.3-30 בחוזר הוראות הקבע סז/3(א), "נהלים חדשים לנבחנים צעירים בבחינות הבגרות".

3.2.9 תכנית הלמידה וההיבחנות

א.המקצועות שיילמדו ושייבחנו בהם בבחינות חיצוניות יתחלקו לפרקי חובה שתהיה עליהם בחינת בגרות חיצונית לצד פרקי בחירה שיוערכו על ידי מורי בית הספר.

ב.להלן מבנה הלמידה של מקצועות אלו:

הערה: במקצועות בחירה שמתקיימים בהם תהליכים של הערכה בית-ספרית חלופית בהיקף גבוה יוכל משקלה של ההערכה הבית-ספרית לעלות על 30%. הנחיות מפורטות לגבי כל מקצוע תפורסמנה בחוזרי המפמ"ר.

ג.מקצועות שיילמדו ויוערכו על ידי מורי בית הספר יוערכו בדרכי ההערכה המתוארות להלן.

3.2.10הערכה בית-ספרית

א.בתי הספר יעריכו את הישגי תלמידיהם ואת התהליכים שהם עברו בשתי דרכים: הדרך האחת היא זו שהייתה נהוגה עד היום, באמצעות למידה והיבחנות לקראת בחינות הבגרות החיצוניות, והדרך האחרת היא באמצעות הערכות בית-ספריות שעל פיהן יינתן לתלמיד ציון בית-ספרי על מרכיב למידה שלם שלא מתקיים בו מבחן חיצוני.

ב.בית הספר יהיה רשאי לקבוע את דרכי ההערכה המתאימות לו ולתלמידיו, בתנאי שישמור על מסגרת הכללים המובאים כאן:

1)הדרישות מהתלמידים במסגרת ההערכה הבית-ספרית תהיינה מגוונות ותאפשרנה ביטוי למגוון כישורים ונטיות. מטלות אפשריות לדוגמה הן: עבודת חקר יחידנית או קבוצתית, הכנת תלקיט עבודות, מטלת ביצוע קבוצתית, עבודה עיונית, למידה באמצעות פרויקטים, משימות לימודיות במעבדה, קריאה מונחית ועוד, שיובילו את התלמיד להעמיק בנושא מתוך תכנית הלימודים ולהביע את ידיעותיו.

2)במסגרת ההערכה הבית-ספרית יהיה כל תלמיד חייב לכתוב במהלך לימודיו לאורך 3 שנות התיכון עבודת חקר אחת לפחות בהרכב אישי או קבוצתי.

3)בתי הספר יוכלו להגיש בקשה להמיר את ההיבחנות החיצונית באחד ממקצועות החובה (להוציא מתמטיקה ואנגלית) בחלופות הערכה באישור המזכירות הפדגוגית.

כל האמור כאן אינו חל על תכניות שהוגדרו ואושרו כתכניות לימודים ייחודיות.

3.2.11מצטייני משרד החינוך

תלמידים יקבלו תעודת הצטיינות ממשרד החינוך אם יעמדו בכל הדרישות המצטברות האלה:

-הצטיינו בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית.

-למדו ונבחנו באנגלית ברמה של 5 יח"ל.

-למדו ונבחנו במתמטיקה ברמה של 4 יח"ל לפחות.

-ממוצע ציוניהם בתעודת הבגרות הוא 90 ומעלה.

3.2.12הבהרות

א.מקצוע מורחב יכול להיות אחד ממקצועות החובה, עבודת גמר או מקצוע בחירה. למשל, מקצוע המתמטיקה בהיקף ‏5 יח"ל עונה על הדרישה של מקצוע חובה ועל הדרישה של מקצוע מורחב, משום שהוא בהיקף של ‏2 יח"ל מעבר למינימום הנדרש במקצוע זה. כך גם המקצוע תנ"ך בהיקף של 5 יח"ל וכדומה, בתנאי שהתלמיד צבר 21 יח"ל לפחות בהיבחנות חיצונית.

ב.באשכולות "עברית", "ערבית, ו"ידע עם, מדינה ועולם" יינתן לתלמיד גם ציון משוקלל של הציונים שקיבל באותו אשכול ולידם יצוין מספר יחידות הלימוד באשכול.

ג.באשכול "עברית" יהיה אפשר להרחיב את הספרות לרמת 5 יח"ל. במקרה כזה לא יקבל התלמיד בתעודה ציון אחד בעברית בהיקף של 4 יח"ל, אלא הציונים יירשמו בתעודה באופן הזה:

-ספרות, 5 יח"ל

-לשון והבעה, 2 יח"ל

ד.באשכול "ידע עם, מדינה ועולם" יהיה אפשר להרחיב את לימודי ההיסטוריה או האזרחות לרמה של 5 יח"ל.

במקרה כזה לא יקבל התלמיד בתעודה ציון במקצוע "ידע עם, מדינה ועולם" בהיקף של 4 יח"ל, אלא הציונים יירשמו בתעודה באופן הזה:

-אזרחות, 5 יח"ל

-היסטוריה, 2 יח"ל

או כך:

-היסטוריה, 5 יח"ל

-אזרחות, 2 יח"ל

ה.בנוסף, תלמיד שבחר להרחיב מקצוע חובה לרמה של 5 יח"ל ייבחן באירוע חיצוני על 70% מחלק החובה ובאירוע חיצוני נוסף על 70% מחובת ההרחבה.

3.3.         תעודות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי

3.3.1כללי

א.תעודת הסמכה טכנולוגית מוענקת במדינת ישראל לכל בוגר בית ספר על-יסודי שעמד בהצלחה ב-3 מקצועות מתוך אחד המסלולים של החינוך הטכנולוגי על פי המבנה המתואר בטבלה ב-3.3.2 להלן.

ב.בתכנית החדשה שתחל בשנת הלימודים התשע"ה, תודגש חובת הלמידה של 3 מקצועות הבחירה, ותודגש במיוחד חשיבותו של מקצוע ההתמחות (בחירה ג'), התומך בלמידה המשמעותית.

ג.תכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידים להגיע לקבלת תעודות הסמכה משמעותיות לשוק העבודה.

ד. התכנית מאפשרת לתלמידי תכנית טו"ב – טכנאי ובגרות – לסיים 14 יח"ל עד סוף כיתה י"א ולזכות בסוף כיתה י"ב בתעודת בגרות ובתעודת טכנאי.

ה. תכנית הלימודים הטכנולוגית מאפשרת לתלמידי החינוך ההנדסי ללמוד מקצוע מדעי מורחב + מקצוע מוביל + מקצוע התמחות בהיקף של 5 יח"ל כל אחד ולהיבחן בהם על פי הפירוט בטבלה להלן.

ו. הוראת קבע מיוחדת בעניין החינוך הטכנולוגי מפרטת את תעודות ההסמכה ואת התנאים לקבלתם (חוזר הוראות הקבע עד/12(א), סעיף 3.1-48).

3.3.2 מבנה המקצועות הטכנולוגיים ואופני הערכתם

3.3.3חובות הלמידה וההיבחנות המזעריות לזכאות לתעודת הסמכה טכנולוגית (7 יח"ל לפחות) – פירוט

-מקצועות בחירה – שניים בהיבחנות חיצונית ואחד בהערכה פנימית

-מקצוע התמחות (בחירה ג') ברמה של 3 יח"ל לפחות – למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מוביל (בחירה ב') ברמה של 3 יח"ל לפחות – למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית.

-מדעי הטכנולוגיה או מבוא לפיזיקה, או מבוא לכימיה או מבוא לביולוגיה – למידה בהיקף 3 שעות שבועיות במשך שנה אחת באמצעות הערכה פנימית.

הערה

תלמיד שירצה להמשיך את לימודיו לקראת תעודת "טכנאי" או "הנדסאי" יצטרך לפחות 14 יח"ל (שהן תנאי קבלה ללימודי ההמשך), 7 יח"ל טכנולוגיות כפי שמתוארות לעיל + 7 יח"ל עיוניות על פי הפירוט להלן.

-מתמטיקה ברמה של 3 יח"ל לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-אנגלית ברמה של 3 יח"ל לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית

-מקצוע מתוך אשכול שפת-האם, עברית או ערבית, ברמה של יח"ל אחת לפחות - למידה והערכה באמצעות היבחנות חיצונית או הערכה פנימית באשכול שפת האם.

3.4.         תעודת גמר

תעודת גמר היא תעודה המעידה על סיום 12 שנות לימוד והיא תונפק לבוגרים שאינם זכאים לתעודת בגרות מלאה או לתעודה טכנולוגית אשר נכחו ב-80% מתכנית הלימודים בחטיבה העליונה ועמדו בהצלחה בהיבחנות חיצונית במקצוע אחד לפחות.

3.5.         תעודה לסיום 12 שנות לימוד

תעודה לסיום 12 שנות לימוד במדינת ישראל היא תעודה המוענקת לכל בוגר בית ספר תיכון שלקח חלק בפעילות בית ספרו ונכח ב-80% מתכנית הלימודים בחטיבה העליונה בכל אחת משנות הלימודים עד סוף כיתה י"ב לפחות. 

התעודה תונפק על ידי משרד החינוך לכל תלמיד שיעמוד בדרישות ולא יהיה זכאי לתעודת בגרות או לתעודת גמר.

4.   אבני דרך ליישום

4.1כדי לאפשר למערכת החינוך להתארגן ולעבור את השינוי הדרוש להפעלת התכנית וכדי ללמוד באופן יסודי את היתרונות ואת החסרונות בחלק מהמהלכים שנקבעו הוחלט להפעיל את התכנית באופן מדורג. להלן נתייחס למועדי היישום השונים.

4.2בשני המחזורים הראשונים ליישום התכנית, דהיינו בשנים התשע"ו, התשע"ז והתשע"ח, כאשר תלמידים שהחלו את לימודיהם בחטיבה העליונה בכיתה י' בשנים התשע"ה והתשע"ו יגיעו לכיתות י"א ו-י"ב, יוכל בית הספר להעריך את תלמידיו במספר לא מוגבל של מקצועות באמצעות מבחנים בית-ספריים בכתב על פרקי הלמידה המיועדים לחלופות בהערכה במקצועות השונים. תקופה זו תשמש להטמעה ולהקניית כלים להוראה ולחלופות בהערכה.

4.3החל מהמחזור השלישי ליישום התכנית (לתלמידים שיחלו את לימודיהם בכיתה י' בשנת הלימודים התשע"ז ואילך) יוכלו בתי הספר להשתמש בבחינות בכתב ככלי הערכה יחיד במסגרת ההערכה הבית-ספרית ב-3 מקצועות לכל היותר.

4.4בנוסף, החל מהמחזור השני ליישום התכנית יהיה אירוע בחינה אחד בלבד באשכול "עברית", אירוע אחד באשכול "ערבית" ואירוע בחינה אחד באשכול "ידע עם, מדינה ועולם". במהלך השנים תיקבע הדרך המועדפת לקיום אירוע בחינה אחד בכל אחד מהאשכולות האלה.

5.   נספח: מילון מושגים

-נבחן חיצוני (נבחן אקסטרני): נבחן בבחינות בגרות אשר אינו משויך לבית ספר בעל סמל מוסד, כגון תלמיד בתכנית היל"ה להשלמת השכלה, תלמיד שלמד בחינוך ביתי וכדומה.

-נבחן משנה: בוגר בית ספר המבקש לחזור על בחינה לשיפור ציון או להשלים מקצוע או בחינה חסרה.

-מקצוע חובה: מקצוע שחובה ללמוד אותו ולהיבחן בו בבחינה חיצונית כתנאי לקבלת תעודת הבגרות. מקצועות החובה מופיעים בסעיף הקטן 3.2.4 לעיל, ויש לשים לב כי למגזרים השונים יש מקצועות חובה שונים.

-מקצוע מורחב: מקצוע הנלמד ברמה של 5 יח"ל. מקצוע מורחב יכול להיות אחד ממקצועות החובה או אחד ממקצועות הבחירה.

-מקצוע בחירה: מקצוע שאינו אחד ממקצועות החובה. התלמיד יכול לבחור במקצוע בחירה ולהגביר אותו לרמה של 5 יח"ל כדי לענות על דרישות המקצוע המורחב.

-מקצוע להשכלה כללית: מבוא לתחום דעת או תכנית לימודים קצרה שבית הספר בוחר ללמד להעשרה בלבד. המקצוע מוערך בהערכה פנימית בלבד. לכל תלמיד יופיעו שני מקצועות להעשרה כללית בתעודת הבגרות.

-חובת למידה: מקצועות לימוד שהתלמיד חייב ללמוד במסגרת לימודיו בחטיבה העליונה, והוא יוערך על הישגיו בהם במסגרת פנימית. ציונים במקצועות שחלה עליהם חובת למידה יופיעו ללא אזכור יחידות הלימוד.

-חלופות בהערכה: שיטות הערכה מעבר למבחן בגרות חיצוני בכתב, כגון מטלות לימודיות במעבדה, מבחן בית-ספרי בכתב, מתן הרצאה, הצגת תוצר מעשי והגנה עליו, לימוד מבוסס-פרויקטים, עבודות בהיקפים ובסגנונות שונים, מטלת ביצוע, תלקיט עבודות ועוד.

-הערכה חיצונית: ציון שניתן לתלמיד במקצוע שמתקיימת בו גם היבחנות חיצונית. הציון משוקלל בין בחינת הבגרות, ציון ההגשה והציון בהערכה בית ספרית.

-הערכה בית-ספרית: ציון הניתן לתלמיד על ידי בית הספר בדרך ובשיטה שבית הספר בחר להעריך את ידיעותיו, ובכלל זה מבחן. ציון זה יהיה בדרך כלל  30% מהציון במקצוע המוערך בהיבחנות חיצונית.

-הערכה פנימית: ציון הניתן לתלמיד על ידי בית הספר בדרך ובשיטה שבית הספר בחר להעריך את ידיעותיו, ובכלל זה מבחן. הערכה פנימית ניתנת על ידי בית הספר במקצוע שלא מתקיימת בו הערכה חיצונית.

-עבודת חקר: עבודה המנסה להשיב על שאלה פתוחה, שאי אפשר לתת עליה תשובה אחת מוחלטת. על כותב העבודה לשאול את השאלה ולנסות לתת לה תשובה מבוססת. שאלת החקר בעבודה תהיה אופרטיבית ומותאמת להיקף העבודה שהוגדר. עבודת חקר איננה עומדת בפני עצמה בתעודת הבגרות והיא חלק מציון כולל במקצוע שבו היא נכתבה.

-עבודת גמר: עבודת הגמר היא משימה לימודית  המאפשרת לתלמיד לימוד נושא וחקירתו על-פי בחירה ועניין אישיים. העבודה מאפשרת התמודדות עם משימה לימודית מעמיקה ומאתגרת ועיסוק בסוגיה שהיא מעבר לנלמד בבית הספר ומעבר לתכנית הלימודים ולתכנית הבחינות הרגילה. עבודת הגמר היא בת 5 יח"ל. הכנתה היא על-פי כללים ודרישות מקצועיות שנקבעו על ידי הפיקוח במשרד החינוך, בליווי של מנחה אקדמי מומחה  לנושא  ובליווי ובהכוונה של מורה בית-ספרי. הכנת העבודה מתפרסת על פני שתי שנות לימודים, בכיתות י"א-י"ב. העבודה היא ביטוי ליכולתו המצוינת של התלמיד, לידע ולכלים שהוא רכש ולהתנסויותיו הלימודיות המגוונות.

-פרויקט גמר בחינוך הטכנולוגי: פרויקט שנלמד במסגרת מקצוע ההתמחות (מקצוע בחירה ג') בחינוך הטכנולוגי המשמש יישום של הלמידה. היקף הפרויקט 3 יח"ל  (270 שעות) או 5 יח"ל (450 שעות).

-פרויקט אישי או פרויקט קבוצתי: פעילות שהתלמיד יזם בעצמו, או בשיתוף עם קבוצת תלמידים שהוא משתף אתם פעולה במסגרת התכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית-קהילתית, כדי לטפל בנושא משמעותי לטובת החברה. היקף הפעילות יהיה כ-30 שעות לכל אחד מהמשתתפים.

-תיעוד יומן מסע: תיעוד פעילות המחויבות האישית, המעורבות האישית והמעורבות הקבוצתית לאורך 3 שנות הלימודים בתכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית, באופן שיתאר את הפעילות ויצביע על התפתחות אישית משמעותית ועל תהליכים רפלקטיביים שעבר התלמיד. הנחיה לתיעוד תינתן בבתי הספר.

-עבודה עיונית: עבודה הדורשת העמקה באחד הנושאים של תכנית הלימודים. העבודה איננה חוקרת, אלא מבנה ומסכמת ידע בנושא ממוקד, והיא אחת החלופות האפשריות להערכת התלמידים.

-למידה מבוססת פרויקטים (P.B.L): למידה המתבצעת בקבוצות, ונקודת המוצא שלה היא פרויקט יישומי בתחום הדעת שעל הקבוצה לבצע. לשם כך כל אחד מחברי הקבוצה אוסף מידע, מעריך אותו וממזג אותו עם המידע שהעלו בחכתם יתר חברי הקבוצה.

-תלקיט (פורטפוליו) – תיק עבודות: אוסף מכוון של מטלות התלמיד, ובכלל זה בחינות הנמצאות בתהליך עבודה או שהכנתן הסתיימה. האוסף מציג את מאמציו, את התקדמותו ואת הישגיו של התלמיד בתחום מסוים. ברוב המקרים ישולבו הכנת התלקיט ותוכנו עם העדפותיו של התלמיד בבחירת התוכן.

-מטלת ביצוע: מטלה לימודית המציגה בעיה מהחיים הדורשת פתרון או מטלה הדורשת ביצוע של משימה. במטלת ביצוע התלמיד מדמה תפקוד כפי שהיה מתפקד בחיי היום-יום. בהכנת מטלת הביצוע יש כמה תשובות אפשריות, והתלמיד נדרש למצוא אחת מהן תוך שימוש בידע  קיים ונרכש. מטרת מטלת הביצוע היא הערכת יכולתו של התלמיד ליישם תוכני למידה תוך כדי הפעלת שיקול דעת, תכנון, פתרון בעיות, ארגון ומיזוג מידע, הסקת מסקנות וביקורתיות. מטלת ביצוע מסתיימת כאשר התלמיד מפיק תוצר חשיבה ומציג אותו.