.1רקע

.2תחום הדעת עברית למגזר הערבי והבדואי

.2.1כללי

.2.2היקף הלימודים

.2.3תוכנית הלימודים

.2.4בחינות הבגרות

.3הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

.4העשרה בשפה העברית

.4.1לימודי השכלה כללית

.4.2ילקוט דיגיטאלי

.4.3התוכנית "שערים"

.4.4מהלך לקידום העברית במזרח ירושלים

.4.5"יוצרים בעברית" - תוכנית לפיתוח היצירתיות בשפה העברית למורים ולתלמידים

1.   רקע

הערבים הם כ- 20% מאזרחי מדינת ישראל. הם חיים בכל אזורי הארץ ולומדים במערכת החינוך של המדינה בבתי ספר רשמיים ששפת ההוראה בהם היא ערבית. תוכנית הלימודים לערביי ישראל משותפת בחלקה לתוכנית הלימודים בכל המגזרים ובחלקה מותאמת לתרבות הערבית.

מדינת ישראל שואפת לקדם הבנה ותקשורת בין כל האזרחים ומעוניינת שאזרחיה הערבים יתערו בכל רובדי החברה, ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל וישתלבו בכל ענפי המשק. ידיעת השפה העברית הדבורה והכתובה היא אחד המפתחות החשובים להשתלבות המצופה.

2.   תחום הדעת עברית למגזר הערבי והבדואי

2.1.         כללי

הקניית העברית כשפה שנייה במגזר הערבי והבדואי חיונית לביסוס תחושת הביטחון והשייכות וליצירת תקשורת יום-יומית, והיא יכולה לשמש בסיס ללמידה ולהצלחה בעתיד. המנהלים והמורים מחויבים לדאוג שבוגרי מערכת החינוך במגזר הערבי והבדואי ישלטו היטב בעברית וירכשו מיומנויות אורייניות - קריאה, הבנת הנשמע ויכולת ביטוי גבוהה בעל-פה ובכתב - וכן ידע לשוני ואוצר מילים רחב. רכישת השפה ברמה מיטבית תאפשר לבוגרים לתקשר בעברית כחלק מהשתלבותם החברתית-ערכית במדינה.

2.2.         היקף הלימודים

העברית נלמדת במגזר הערבי והבדואי בכל שלבי הגיל, החל מגני הילדים ועד לקבלת תעודת הבגרות, כמפורט להלן:

2.2.1בגני הילדים יש לחשוף את הילדים לשפה העברית בשגרת הגן וליישם את תוכנית הלימודים "טעימות בעברית" – מיזם לחשיפת השפה העברית לילדי הגן.

2.2.2בבתי הספר היסודיים קיימת תוכנית חובה, "טעימות בשפה העברית", בהיקף של 2 ש"ש בכל שנה לתלמידי כיתות א'-ב'. לתלמידי כיתות ג'–ו' קיימת תוכנית המשך מחייבת בהיקף של 5 ש"ש בכל שנה. הוראת העברית בכיתות ג'-ו' מתבססת על תוכנית הלימודים הכללית בעברית כשפה שנייה המנחילה ללומדים מיומנויות קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור, ובמסגרתה משולבת התוכנית "נעימות בשפה העברית" המתמקדת במיומנויות האזנה ודיבור.

2.2.3בחטיבת הביניים קיימת תוכנית חובה ללימוד השפה העברית לכל תלמידי המגזר הערבי בהיקף של 15 ש"ש על פני שלוש שנים בכיתות ז'-ט'. בחלק מהחטיבות מתקיימת בנוסף לתוכנית החובה גם תוכנית תוספתית  לשיפור השפה הדבורה הנלמדת בהיקף של 6 ש"ש המתפרסות על פני שלוש שנים.

2.2.4בחטיבה העליונה לימודי השפה העברית הם מקצוע חובה בהיקף של 3 יח"ל לתעודת הבגרות (עם אפשרות הרחבה ל-5 יח"ל, כמפורט בסעיף 2.4 להלן).

להלן פירוט מספר שעות הלימוד המזערי לקראת בחינת הבגרות:

הערה: לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים 3 יח"ל מומלץ להקצות 4 ש"ש בכל שנה.

2.2.5את פירוט מספר שעות הלימוד המדויק לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים המתעדכן מדי שנה אפשר למצוא בערכת מתנ"ה.

2.3.         תוכנית הלימודים

2.3.1כללי

תחום הדעת עברית נלמד במגזר הערבי והבדואי כבר שנים רבות במסגרת לימודי הליבה המחייבים. תיק תוכנית הלימודים לעובדי הוראה מוצג באתר של משרד החינוך ומתייחס לכל אחת משכבות הגיל. תחום הדעת מוערך על ידי משרד החינוך כמה פעמים לאורך שנות הלימודים. מדגמים שונים להערכת ההישגים נערכים על ידי ראמ"ה לשכבת ו' בבתי הספר היסודיים ולשכבת ט' בחטיבות הביניים, וכל תלמידי המגזר נבחנים בבחינות הבגרות בכיתות י"א ו-י"ב.

תוכנית הלימודים נועדה לחזק את הדיבור בעברית כחלק בלתי נפרד מהלימודים בתוך המערכת לאורך כל שנות הלימודים.

2.3.2      מטרות תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים עוסקת בעברית כשפה שנייה, שהתלמידים נחשפים אליה בסביבתם הרחבה.

אלה מטרות התוכנית:

א.     רכישת מיומנויות תקשורתיות בכל ארבע מיומנויות השפה - האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה - כמפורט להלן:

בלשון הדבורה: יכולת להשתתף בשיחות בנושאים שונים ובדיונים ולהביע דעה באינטראקציות חברתיות שונות ובנסיבות שונות; יכולת האזנה להרצאות ולאמצעי התקשורת ויכולת תגובה והבעת דעה גם בדיונים ובשידורים

בלשון הכתובה: הבנה של טקסטים מסוגים ומסוגות שונים בתחומים מגוונים ויכולת הבעה בכתב למטרות שונות, בהקשרים שונים ולנמענים שונים

ב.      הכרת מבחר של ייצוגי התרבות בעברית: שירים ופזמונים, תוכניות משודרות, עיתונות, טקסטים עיוניים ומחקרים, ספרות יפה, טקסטים מן המקורות היהודיים ועוד

ג.       התוודעות לחלקה של השפה העברית בתרבות היהודית לדורותיה ולהתחדשותה בדורות האחרונים ובמדינת ישראל

ד.      מודעות לקרבה ולקשרים בין הלשון הערבית ללשון העברית

ה.     פיתוח היכולת הרפלקטיבית של התלמידים על תהליך הרכישה של השפה העברית

ו.        פיתוח עצמאות, אוטונומיה וניעה (מוטיבציה) להמשך לימוד ושכלול השפה העברית ולהעמקת ההיכרות עם היצירה התרבותית הכתובה

ז.       עידוד הקריאה של ספרות יפה להנאה.

2.3.3הנחות היסוד שתוכנית הלימודים מושתתת עליהן

א.לשפה העברית חשיבות רבה עבור ערביי ישראל והשליטה בה היא מפתח להשתלבותם בכלכלה, בתרבות ובאקדמיה ולחיזוק הזיקה והקשר בין המגזרים.

ב.על הקניית העברית להיעשות בהתאמה לעקרונות של הוראת שפה שנייה ובדגש תקשורתי.

ג.הקניית העברית תכלול טיפוח כשירות לשונית תקנית ותקשורתית במיומנויות השפה: האזנה, דיבור, כתיבה וקריאה.

2.3.4יחידות הלימוד וחומרי ההוראה והלמידה

א.יחידות הלימוד כתובות בעברית במשלב בינוני עד גבוה סביב נושא מרכזי המתפתח להיבטים רחבים. בשכבות הגיל השונות נבחרים נושאים מותאמים לגיל ולתחומי העניין, המאפשרים עיסוק בהיבטים אישיים הקשורים לעולמם של התלמידים. התלמידים נחשפים לטקסטים במגוון סוגות, בדגש על טקסטים מידעיים וספרותיים, חזותיים וממוחשבים. בחטיבה העליונה נלמדות סוגות שונות ברמה גבוהה ומושם דגש על טקסט עיוני וטיעוני.

ב.בחירת חומרי ההוראה והלמידה נתונה בידי צוות המורים בכל בית ספר על פי רצונו ושיקול דעתו, בתנאי שהבחירה נעשתה מתוך ספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך, ובתנאי שהצוות קיבל את ההחלטה בישיבה מיוחדת תוך התחשבות במטרות בית הספר ואוכלוסיית תלמידיו, והכול מתועד בפרוטוקול. השימוש בספר מסוים הוא לתקופה של 5 שנים לפחות.

ג.אפשר ללמד עברית באמצעות כל ספר או חוברת ללימוד השפה העברית, בתנאי שהם יהיו מאושרים על ידי משרד החינוך. רשימת ספרי הלימוד המאושרים מצויה בחוזר המנהל הכללי, והיא מתעדכנת באופן שוטף. אפשר למצוא אותה בקישור "ספרי לימוד מאושרים", בדף רשימת ספרי הלימוד המאושרים למגזר דוברי הערבית באגף ספרי הלימוד.

2.3.5      עקרונות בתהליך ההוראה

א.         יצירת חוויה בלמידה באמצעות עיסוק בטקסטים רלוונטיים ואותנטיים

ב.         שילוב של מיומנויות השפה: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה

ג.         התנסות רבה של התלמידים בדיבור ובכתיבה במגוון סוגות

ד.         הרחבת אוצר המילים בהתאם לרשימות מחייבות לבתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות

ה.         לימוד היבטים לשוניים נוספים הנובעים מהטקסט

ו.          פיתוח שיח דבור - שיחה ודיבור של התלמידים, במיוחד כפעילות ראשונית לפני הפגישה עם הטקסט

ז.          תרגול וחזרות מגוונות כדרך לזכירה ולהפנמה

ח.         אוטונומיה של המורה בבחירת התכנים, בסדר הוראתם ובמידת ההעמקה בהם.

2.4.         בחינות הבגרות

2.4.1בחינת החובה

א.         התוכנית להוראת עברית במגזר הערבי והבדואי בחינוך העל-יסודי מבוססת על עיקרון הרצף המחייב את כל תלמידי המגזר בלימודים לאורך כל שנות הלימוד, עד להיבחנות בבחינת הבגרות בהיקף של 3 יח"ל כתנאי מחייב לתעודת הבגרות.

ב.         במסגרת לימודי החובה מתקיימת בחינת בגרות בכתב על 70% מהתכנים, בשאלון 014381 (או בשאלון מתוקשב 014387), והערכה חלופית בית-ספרית מגוונת הכוללת גם הבעה בעל-פה על 30% נוספים מתוכני הלימוד, בשאלון 01438 .5

ג.         נבחנים אקסטרניים ייבחנו, נוסף לשאלון 014381, בבחינה חיצונית על 30% מתוכנית הלימודים המיועדת בדרך כלל להערכה בית-ספרית. בחינה זו נערכת בכתב ומאפשרת גם לתקן את הציון הבית-ספרי, לתלמיד שחפץ בכך, בשאלון 014382.

ד.         תלמידים ערבים ובדואים הלומדים במסגרת בתי ספר שאינם ערביים נבחנים לרוב על פי חוקת הזכאות שכל תלמידי בית הספר שהם לומדים בו נבחנים על פיה, ועל כן הם לומדים עברית של החינוך הממלכתי הרגיל. תלמידים אלה אינם נדרשים להיבחן גם בבחינות בעברית לערבים.

ה.         מנהלים שתלמידים ערבים או בדואים בודדים לומדים בבית ספרם יביאו בחשבון את פערי השפה בין התלמידים דוברי העברית כשפת-אם לבין התלמידים הערבים, ויסייעו להם ככל האפשר לקראת בחינות הבגרות.

ו.          בשאלון 014381, השאלון הבסיסי בבחינת הבגרות (הבנה, הבעה ולשון), משולבות שאלות בנוסח בחינות יע"ל (בחינת ידע בעברית, המיועדת לנרשמים לאוניברסיטה ששפת אימם אינה עברית) וגם שאלות דעה אישית (וחלק הדקדוק, ובמיוחד תורת ההגה, מצומצם).

כמו כן מתאפשרת בשאלון זה בחירה בין שאלות בספרות לבין כתיבת חיבור. קטעי הספרות שהתלמידים נשאלים עליהם במסגרת הבחירה אינם קבועים והם מתפרסמים (כשבוע לאחר הבחינה החולפת) באתר "אצטבא" לקראת המועד הקרוב של בחינת הבגרות.

2.4.2      בחינה ברמה מוגברת

א.         תלמידי המגזר הערבי והבדואי יכולים לבחור להגביר את לימודי השפה העברית לרמה של 5 יח"ל. בחינת הבגרות ברמה המורחבת תכלול את הבחינה ברמה של 3 יח"ל ובנוסף בחינה חיצונית בהיקף של 70% מתוכנית הלימודים התוספתית (שאלון 014281) והערכה בית-ספרית נוספת על 30% מתוכנית הלימודים התוספתית (שאלון 014283).

ב.         נבחנים אקסטרניים שירחיבו את לימודי העברית ייבחנו בכתב על בחינה הכוללת 100% מהחומר המיועד להשלמה מ-3 יח"ל ל-5 יח"ל (שאלון 014282).

2.4.3.חלופות בהערכה במסגרת ההערכה הבית-ספרית

במסגרת הלימודים לבחינות הבגרות מוערכים 30% מהתכנים בהערכה בית-ספרית. תהליך ההוראה-למידה של תכנים אלה זוכה לגיוון משמעותי בדרכי ההערכה. לרשות בתי הספר עומדות שלוש חלופות להערכה בית-ספרית: עבודת חקר, מטלת ביצוע או תלקיט.

ההערכה הבית-ספרית מתקיימת לרוב גם בחינה במסגרת בעל-פה שבה  התלמידים מציגים פרויקט חקר שעבדו עליו, הרצאה או דיון, וכן מנהלים שיחה חופשית עם המורה שליווה את התלמיד בביצוע הפרויקט.

כדי שחדוות הלמידה לא תפגע במהימנותו של הציון, וכדי למנוע זילות בציונים, על הצוות החינוכי להקפיד על תבחינים אחידים בפרק למידה זה ולבנות לו מחוון. מומלץ להיעזר במחוונים המפורסמים באתר הוראת המקצוע ובמדריכים הבית-ספריים.

2.4.4תוכנית מיוחדת: עברית לבית הספר הערבי והבדואי ברמת יח"ל אחת

תלמידים הלומדים לקראת תעודה טכנולוגית, אך אינם מצליחים לעמוד בבחינת החובה בעברית בהיקף 3 יח"ל, חייבים ביח"ל אחת לפחות בשפה העברית לקבלת התעודה הטכנולוגית.

לשם כך מתקיימת מדי שנה בקיץ בחינת מפמ"ר בעברית לתלמידי המגזר הערבי והבדואי בהיקף של יח"ל אחת. סמל השאלון של הבחינה הוא 014182, והוא אינו קביל לתעודת בגרות. הציון של התלמיד יירשם לו רק בתעודה הטכנולוגית.

2.4.5המרת שאלונים מ"העולם הישן"

בוגרי בתי הספר, נבחני משנה, שנבחנו בעבר בשאלונים שאינם קיימים היום ומעוניינים להשלים ציון או לתקנו, ייבחנו בשאלונים חלופיים על פי טבלת ההמרה שלהלן:

3.   הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

המורים המלמדים עברית במגזר הערבי צריכים לעבור הכשרה להוראת התחום. עליהם להיות בעלי תואר אקדמי בתחום השפה העברית או הספרות העברית. לאחר סיום הלימודים והעמידה בתבחינים, המעוניינים להשתלב בהוראה נדרשים לעמוד גם בבחינת בקיאות ממוחשבת בשפה העברית.

לאחר שילובם של המורים בהוראת השפה העברית עליהם להשתתף בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי. הפיקוח על השפה העברית במגזר הערבי פורס מדי שנה רשת השתלמויות מקוונות ואחרות באזורים גיאוגרפיים רחבים וכן ימי עיון ארציים או אזוריים.

ההשתתפות בתהליכי הפיתוח המקצועי הם תנאי להצלחתם של התלמידים ולקידומו של המורה. על כן הם חלק מדרישות הסף להצגת מועמדות כמעריכים ובוחנים בבחינות בגרות.

כמו כן, בעת מינוי רכז מקצוע, וכן בשיבוץ מורה להוראה ברמה מורחבת, רצוי לתת עדיפות למורים המקפידים להתפתח מקצועית בתחום הדעת באופן שוטף.

4.   העשרה בשפה העברית

4.1.         לימודי השכלה כללית

תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות בסך הכול בכל תחום. בעברית למגזר הערבי והבדואי נכתבו ארבע תוכניות מגוונות להשכלה כללית. בתי הספר יכולים להיעזר בתוכניות אלה ולבחור ללמד אותן.

4.2.         ילקוט דיגיטאלי

הילקוט הדיגיטאלי הוא סביבת למידה עשירה בפעילויות אינטראקטיביות ובסרטונים ובהפעלות בהתאם לתוכנית הלימודים להערכה בית-ספרית בעברית לערבים ולבדואים לחטיבה העליונה. הילקוט מאפשר למורה להפעיל את תלמידיו, לנהל את המשימות ולעקוב אחריהן וכן לבצע הערכה ולקבל מידע באמצעות מגוון דוחות.

4.3.         התוכנית "שערים"

התוכנית "שערים" נועדה לחיזוק השפה העברית הדבורה ויכולת הביטוי של תלמידים מכיתות י'-י"ב. התוכנית מפגישה את התלמיד עם סביבה אקדמית דוברת עברית, ומטרתה להסיר חסמי ידע וחסמים מנטליים של התלמיד הערבי מול אתגרי ההשכלה הגבוהה והתעסוקה בישראל. התוכנית מתקיימת בשעות אחר הצוהריים ובימי שישי. לכל קבוצה יש מורה מוביל ושני סטודנטים דוברי עברית, והלימודים מתקיימים במוסדות אקדמיים דוברי עברית ברחבי הארץ.

4.4.         מהלך לקידום העברית במזרח ירושלים

משרד החינוך מנסה לעודד ולטפח את השליטה בשפה העברית בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. תהליכי הקניית העברית לאוכלוסייה זו מתקיימים במסגרת החינוך הפורמלי ובמסגרות החינוך הבלתי-פורמלי לקהלי יעד שונים ומגוונים: לתלמידים, לצוותי הוראה, למנהלים ולהורים. ההשקעה מתחילה בגיל הרך, בתוכנית "טעימות" בגני החובה, ונמשכת לאורך כל חתכי הגיל ועד לסיום תהליכי הלימוד באקדמיה.

4.5.         "יוצרים בעברית" - תוכנית לפיתוח היצירתיות בשפה העברית למורים ולתלמידים

במסגרת התוכנית "יוצרים בעברית" מתפרסמים באתר "אצטבא" ובעלון החודשי רעיונות יצירתיים של מורים ותלמידים, כמו שירים שנכתבו בעברית, כרזות שעוצבו, דוגמאות מיוחדות לקישוט הכיתה, מערכי שיעור יצירתיים וכדומה. המעוניינים לפרסם חומרים יכולים לשלוח מידע ותמונות לדוא"ל etz@etz.tzafonet.org.il .