התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית תמשיך לפעול במוסדות החינוך בכיתות י'- י"ב כתוכנית חובה, כפי שפעלה ב-3 השנים האחרונות, על כל מרכיביה כפי שנוסחו בחוברת "אבני דרך בלמידה משמעותית", בפרק "התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית".
התוכנית מבוססת על אחת ממטרות החינוך: "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (חוק החינוך הממלכתי התש"ס, 2000, סעיף 9) .
התוכנית נועדה לטפח בוגר בעל ערכים, בעל תחושת ערך ומשמעות ויכולת לניהול עצמי מתוך שיקול דעת, המסוגל לתפקד כהלכה בסביבתו החברתית, מרגיש שייכות ואחריות לקהילה, לחברה ולמדינה ומוכן ליטול חלק בעיצובן ובבנייתן. התוכנית מחנכת להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית במעגלים הולכים ומתרחבים בהתאם לגיל הלומדים, תוך עידוד התלמידים לגלות עירנות לסביבה ולקהילה, השתתפות בחיי הזולת ועשייה למען האחר ולמען הסביבה.
התוכנית מבוססת על הגישה הפדגוגית של למידה מתוך שירות (service learning), המיושמת ברחבי העולם מראשית שנות השמונים של המאה שעברה. הגישה מקדמת תהליך של למידה משמעותית הכולל שלושה מרכיבים: תהליכים מובנים של לימוד עיוני כהכנה להתנסות המעשית וליווי התלמידים במהלכה, עיבוד ההתנסות באמצעות רפלקציה ושירות קהילתי משמעותי. התוכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד כיזם ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית.
בכל בית ספר ימונה רכז שהוא בוגר קורס רכזי מעורבות חברתית בהיקף של 60 שעות.
דרישות התפקיד
- בעל תואר ראשון ותעודת הוראה
- מורה בצוות בית הספר
- בעל 3 שנות ניסיון לפחות בחינוך ובהוראה
- בעל תפיסת עולם חברתית-קהילתית.
הכישורים הנדרשים
- יכולת ניהול צוות וכישורי הנחיה והדרכה
- יכולת ניהול משא ומתן
- כישורי תקשורת בין-אישית עם בני נוער, עם מורים ועם אנשי רשות ומוסדות בקהילה
- יוזמה ופתיחות.
3.1יש למנות רכז בית-ספרי להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית בהלימה לתנאים הנדרשים.
3.2יש לגבש תוכנית הפעלה הכוללת: הקצאת שעות עיוניות להכנה ולליווי של התלמידים, הקצאת שעות פרטניות לשם רפלקציה לקבוצות קטנות הלוקחות חלק בתוכנית המעורבות, תמיכה בתהליכי יזמות שהתלמידים מפעילים ומתן מענה לצורך שזיהו בקהילה ובחברה, גיוס מורים בתחומי הדעת השונים המעוניינים לשלב את תוכנית המעורבות החברתית בשיעוריהם, גיבוש רשימת מקומות התנסות בבית הספר ובקהילה, הכשרת המחנכים והדרכתם וקיום פעולות לשם שיתוף והערכה. התוכנית תאושר על-ידי הוועדה המלווה של המוסד החינוכי הכוללת את מפקח מינהל החברה והנוער.
3.3יש להיערך לפיתוח מקצועי כולל של מחנכים ומורים מקצועיים ושל הכשרתם ללמד באופן משמעותי, תוך התייחסות להיבטים הייחודיים של תוכנית ההתפתחות האישית והמעורבות החברתית.
3.4יש להגדיר מסגרות זמן לשם הפעלת התוכנית:
-זמן מורה-תלמיד: לשם למידה עיונית (לכיתה כולה ולקבוצות קטנות)
-זמן תלמיד: לשם התנסות מעשית (פרטנית וקבוצתית במסגרת הפרויקט)
3.5יש לתפעל הליך הערכה בבית הספר ובמקומות ההתנסות ולתעד אותו.
3.6יש לקבוע מסגרות להצגת הפרויקטים ולפרסומם.
3.7יש לקדם פעולות המעודדות את התלמידים להתנדבות מעבר לחובה.
4.1ביצוע הלמידה העיונית ייעשה בדרך המתאימה לבית הספר. להלן מודלים אחדים אפשריים לשכבת י':
אפשרות א': רצף של שיעורים בכיתה במסגרת שיעורי חינוך (עד 6 שיעורים) + 3 ימי מוקד (כ-5 שעות): בתחילת השנה, באמצע השנה ובסופה
אפשרות ב': 6 שיעורי חינוך במהלך השנה + סמינר מכין של יום פעילות בתחילת השנה (7 שעות) וסמינר מסכם בסוף השנה (7 שעות)
אפשרות ג': שילוב בין 6 שיעורי חינוך + 15 שעות שתתקיימנה במהלך השנה, לפחות שעתיים מדי חודש.
4.2רכז המעורבות בבית הספר יבנה תוכנית למידה ויכלול בה את ההפעלות המתאימות על פי שיקול דעתו, תוך התייעצות עם היועץ, עם המחנכים ועם המורים המקצועיים. מומלץ להעשיר את התוכנית בשיעורים בתחומי הדעת בנושאים רלוונטיים.
5.1תהליכי ליווי של התלמידים במהלך ההתנסות במעורבות חברתית ותמיכה בהם חיוניים לתהליך הלמידה של התלמיד. הליווי יתקיים במפגשים שבועיים קבועים במסגרת קבוצות קטנות בהנחיית מורה חונך קבוע (מחנך או מורה מקצועי) או כל גורם חינוכי אחר שבית הספר מזהה כמי שמסוגל לבצע אותו. התלמידים ישתפו את חבריהם גם בהצלחותיהם וגם באתגרים שהם מתמודדים איתם. החונך יסייע להם בעיבוד רפלקטיבי של ההתנסות, ובכך יסייע בידם להתפתח, לעבד את חוויותיהם ולהתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם ויקדם את תהליך הלמידה המשמעותית שלהם.
5.2למורה המעוניין להשתלב כחונך בשעה פרטנית תינתן האפשרות לעשות זאת במסגרת המרה של שעה אחת מהשעות הפרטניות שבאחריותו, בתנאי שהדבר ייעשה בתיאום עם מנהל בית הספר.
5.3מוסד חינוכי שמוכן לפעול להרחבת שילובם של תלמידי י"ב וכוח אדם סמי-מקצועי בליווי של קבוצות תלמידים קטנות במהלך ההתנסויות יקיים, באמצעות הרכז החברתי והיועץ, מפגשים מסודרים עם החונכים הצעירים לשם שיפור ביצועיהם ומתן כלים בידיהם לביצוע המשימה בהצלחה.
החל משנת הלימודים התשע"ז התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית מוצעת גם לתלמידי חטיבת הביניים (כיתות ז'-ט'). בכיתה ט' אפשר לבצע את התוכנית במסגרת השעות העיוניות כהכנה לפעילות בכיתה י'.
7.1.1כללי
פיתוח תחושת שייכות לחברה הישראלית ומעורבות בה הוא מרכיב מרכזי בתהליכי הקליטה של תלמידים עולים, ולכן השתתפות בתוכנית עשויה לתרום רבות לשילובם החברתי ולחיזוק ההיכרות ההדדית בין הקולטים לנקלטים. שילוב מיטבי של תלמידים עולים בתוכנית יכול להעשיר את הסביבה הקולטת בגיוון תרבותי, כגון הכרת שפות, מנהגים, נורמות וקודים התנהגותיים שונים. לשם שילוב העולים בחברה בכלל ולשם שילובם במערך התוכנית בפרט, נדרשת כשירות תרבותית של הקהילה במוסד החינוכי ומחוצה לו. כשירות כזו כוללת, למשל, הכלה, הקשבה, אמפתיה, פתיחות להיכרות עם תרבויות למידה שונות וסובלנות כלפי האחר.
יש חשיבות רבה לשילובם של עולים חדשים בתוכנית בכל סוגי המסגרות שהם לומדים בהן ולשיתופם בכלל הפעילויות הכיתתיות והשכבתיות המתקיימות בבית הספר במסגרת התוכנית. תלמידים עולים שהגיעו לישראל במהלך יישום התוכנית לא יידרשו להשלים את מכסת השעות משנים קודמות.
7.1.2מערך ההתאמות המומלץ לתוכנית
נדרשת התייחסות ייחודית לתלמידים שעלו בשנתיים האחרונות, ולמענם מומלצות התאמות אלו:
א.דיאלוג אישי: חשוב לקיים דיאלוג אישי עם התלמיד העולה לפני שיבוצו במסגרת ההתנדבות בשל שליטתו החלקית בשפה העברית ובשל השונות בין הקודים התרבותיים שהוא רגיל אליהם מארץ המוצא לאלו הנהוגים בישראל.
ב.בחירה מותאמת: חשוב לברר עם התלמיד מה הן העדפותיו בנוגע למקום ההתנדבות ולאופייה ולאפשר לו בחירה בהתאמה ליכולותיו כדי שיחווה הצלחה.
ג.מתן אפשרות פנייה לוועדת חריגים: בית ספר שלומד בו תלמיד עולה שלדעת הצוות החינוכי אינו מסוגל לבצע את התוכנית יעביר בקשה מנומקת בעניין בכתב לוועדת חריגים באגף לקליטת תלמידים עולים.
ד.בחירת מקומות להתנסות מעשית: מומלץ לדאוג לתלמיד לסביבת התנסות מעשית אשר תאפשר לו תפקוד מיטבי ברמה השפתית. מוטב לשלב תלמידים שרמת שליטתם בעברית נמוכה במקום שיש בו צורך בשימוש בשפת המוצא.
ה.ליווי בהתנסות המעשית: מומלץ לצוות דובר עברית (תלמיד עמית או חונך בוגר) לתלמיד עולה שאינו שולט בשפה העברית והמתקשה לתקשר במקום ההתנסות המעשית.
ו.ליווי בממד העיוני: יש ללוות את התלמיד העולה המשתתף בתוכנית ולהסביר לו את התכנים העיוניים לפי הצורך, שכן התכנים העיוניים דורשים שליטה גבוהה בשפה העברית.
ז.ליווי והתאמה של כלי ההערכה: יש ללוות את התלמידים העולים בתהליך התיעוד והסיכום, בכתיבת יומן מסע לתקופת ההתנסות במעורבות חברתית ובכל מטלות הביצוע שייבחרו להערכת התלמידים. כמו כן יש להתאים את כלי ההערכה לצרכיו של התלמיד העולה ולהתחשב במידת שליטתו בשפה העברית. אפשר, למשל, לאפשר לתלמיד הערכות חלופיות נוספות, כגון עריכת ריאיון מונחה, הפקת סרט, הכנת מצגת וכדומה, או כתיבת העבודה המסכמת בשפת-האם, אם יש מעריך דובר השפה בבית הספר, או הצגת הסיכום בעל-פה.
7.1.3דוגמאות להתנסויות ייעודיות עבור תלמידים עולים
להלן דוגמאות להתנסויות ייעודיות לתלמידים עולים. חשוב לעודד את התלמידים העולים להשתלב בהתנסויות מגוונות עם התלמידים האחרים, בהתאם לרצונותיהם וליכולותיהם, ולא להצטמצם רק בדוגמאות האלה:
בבית הספר | בקהילה |
- סיוע לתלמידים עולים אחרים באמצעות שפת-האם
- סיוע לתלמידים ילידי ישראל ברכישת שפות זרות וסיוע במקצועות הלימוד בהתאם לחוזקות של התלמיד העולה
- פעילות בספרייה: ארגון קריאה חופשית בשפת המוצא וטיפוחה
- סיוע לתלמידים אחרים במיומנויות מחשב שהעולה בקיא בהן, סיוע בשפות ובתחומים שבהם יש לו יתרון
- מפגשים בין-תרבותיים: חשיפת קהילת בית הספר וסביבתו לתרבות ארצות המוצא ויצירת מפגשים המקרבים בין התרבויות השונות
- פעילויות במועדים מיוחדים הקשורים לתרבות המוצא, כמו חג הסיגד או יום הניצחון על גרמניה הנאצית
- חונכות חברתית: חונכות בתחומי הספורט, המוזיקה, האומנות וכדומה, בהתאם לכישוריו של התלמיד העולה
| - סיוע לעולים חדשים קשישים
-
- מפגש חברתי פרטני או קבוצתי עם אנשים המעוניינים בשיח בשפת-האם
-
- חונכות לימודית או ליווי של תלמידים צעירים ושל תלמידים מתקשים מבתי ספר אחרים או ממסגרות אחרות, תוך שימוש בשפת המוצא
-
- פעילות בזוגות – ציוות של תלמיד עולה ותלמיד ותיק לשם פעילות משותפת
|
7.2.1כללי
התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" המתקיימת במפתנים מבוססת על התוכנית המתקיימת בחינוך הרגיל וכוללת התאמות שיאפשרו את השתתפותם של תלמידי המפתנים בה. התוכנית מזמנת אפשרות ללמידה משמעותית ומאפשרת לתלמידים להרחיב את מעגלי ההתנסות במעורבות חברתית בקהילה.
מעורבותם של תלמידי המפתנים בחברה ותרומתם לקהילה עשויות להשפיע על תפיסת הקהילה את התלמיד כפרט התורם לחברה והמועיל לה ובדרך זו להשפיע על הדימוי העצמי ועל תחושת המסוגלות של התלמידים התורמים.
בתוכנית מערך של התנסויות חברתיות התורם לפיתוח הכשרים והמיומנויות שהתלמיד יזדקק להם בעתיד כאזרח מהשורה.
יש חשיבות רבה לקיום דיאלוג עם התלמיד לשם הגברת מעורבותו בבניית תהליך ההתנסות ולשם הגברת מודעותו לחוזקותיו, להעדפותיו ולקשייו כדי שיוכל למצות את יכולותיו ויחווה חוויה של הצלחה.
7.2.2מערך ההתאמות המומלץ לתוכנית
להלן הצעה להתאמות לתוכנית, לשם שילובם המיטבי של תלמידי המפתנים בה. בקביעת ההתאמות, יש להתייחס לשונות ברמת התפקוד ובקשיים של התלמידים ועם זאת להקפיד על עמידה בדרישות התוכנית הרגילה:
א. מבנה התוכנית
1)מכסת השעות
(א)לצורך קבלת תעודת בגרות על התלמידים להשלים לפחות 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית בממד העיוני ובהתנסות המעשית. זאת בהתחשב במאפייני התלמידים הלומדים במפתנים.
(ב)תלמידים שאינם ניגשים לבגרות מלאה ישלימו אף הם 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית ויקבלו תעודת מעורבות חברתית (ללא תעודת בגרות). תלמידים אשר על אף מאמציהם לא עמדו בחובה להשלים 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית, אך הם ראויים להערכה על פעילותם החברתית, יקבלו תעודת הערכה מטעם בית הספר.
(ג)ועדת חריגים תדון במקרים חריגים, כגון בתלמידים שאינם מסוגלים לבצע את תוכנית המעורבות החברתית, בחלקה או במלואה, בשל קשיים אישיים ומשפחתיים.
2)חלוקת השעות על פני שנות הלימוד
תלמיד הלומד יותר מ-3 שנים במפתן יוכל להשלים את דרישות התוכנית עד תום לימודיו. אפשר להתחיל בתהליך ההכנה וההיערכות לתוכנית כבר בכיתה ט', הן בהיבט הרגשי והן בהיבט המעשי. לשם כך יש להיעזר בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" ולגזור ממנה תוכני לימוד והתנסות ראשוניים.
אפשר לפרוס את הפעילות על פני השנה כולה, או, לחלופין, לפעול בימים מרוכזים
אפשרות נוספת היא להקדיש את ימי שישי לפעילות בתוכנית במסגרת "יום שישי חברתי". פעולות התלמידים בקהילה ירוכזו ליום זה בתיאום מראש עם הרכז הישובי ועם המקומות שהתלמידים עתידים להשתלב בהם. מטרת הפעילות בימי שישי היא להרחיב את מספר ימי הלימוד (יש מפתנים שלומדים בהם 5 ימים בשבוע בלבד), ובכך למנוע שוטטות בימי שישי העלולה לגרום להתנהגויות מסוכנות.
ב. ההתנסות המעשית
1)כללי
יש לאפשר גמישות בשעות ההפעלה בהתאם למאפייני התלמידים ולפיזור הגיאוגרפי שלהם (תלמידים רבים אינם לומדים בעיר מגוריהם ותלויים בהסעות). יש להתחשב בתלמידים שאינם גרים בקרבת בית ספרם והמגיעים בשעה מאוחרת לביתם ולאפשר להם לקיים חלק מההתנסות המעשית במהלך יום הלימודים. בית הספר ייערך לביצוע התנסות מעשית משמעותית בקהילה באזור מגורי התלמיד או בסמוך לבית הספר במידת האפשר.
2)שעות התנסות מעשית קבוצתית ואישית
יש לאפשר גמישות בחלוקת שעות ההתנסות בין התנסות מעשית קבוצתית להתנסות מעשית אישית, תוך הקפדה על קיום 70% לפחות ממכסת השעות הכוללת לשם התנסות מעשית. אפשר לשנות את חלוקת השעות בין התנסות אישית ובין התנסות קבוצתית משנה לשנה. צוות בית הספר יבחן את מאפייני התלמיד ואת רמת תפקודו ובהתאם לזאת יערוך חלוקה הולמת עבורו. היות שמאפייני התלמידים במפתנים מקשים עליהם לפעול עצמאית בשעות ההתנסות המעשית האישית, יוכל התלמיד לפעול בקבוצה המונה עד 3 תלמידים כחלק מההתנסות האישית. במקרים אלו ילווה מורה מבית הספר את התלמידים.
3)בחירת מקומות להתנסות מעשית
יש לפעול על-פי התבחינים להתנסות מעשית המופיעים בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית", וכן על-פי שיקולים ייחודיים לתלמידי המפתנים. יש לקיים קשר עם מנהל ההתנדבות הרשותי. רצוי לחשוף את התלמידים למגוון מקומות התנסות, הן בקרב קבוצת השווים והן מחוצה לה. חשוב לשתף את התלמיד בבחירת מקום ההתנסות.
4)ליווי תלמידים בהתנסות המעשית
יש להקצות משאבים לשם ליווי התלמידים למקומות התנסות שמחוץ לבית הספר במהלך יום הלימודים, וכן להתנסות מעשית לאחר יום הלימודים.
5)הכנת התלמיד להתנסות ותמיכה אישית בו במהלכה
על הצוות החינוכי לקיים הכנה משמעותית של התלמיד לקראת ההתנסות המעשית, וכן לעבד עימו את תוכני הפעילות ואת החוויות הרגשיות שהוא חווה במהלכה. יש להקצות לכך זמן נוסף על השעה הפרטנית השבועית שכל מורה מחויב לה בתוכנית. ההכנה תתקיים בליווי יועץ בית הספר.
6)הכנת מקום ההתנסות
רכז המעורבות הבית-ספרי וצוות בית הספר, בשיתוף מנהל ההתנדבות הרשותי, אחראים על הכנת מקום ההתנסות וצוות העובדים בו לקראת הפעילות.
7)מודל לבניית ההתנסות המעשית – מהסביבה הקרובה לסביבה הרחוקה
מעגל ראשון – מילוי תפקידים משמעותיים בבית הספר: הפעלה בהפסקות, עבודות אחזקה וטיפוח של הסביבה בבית הספר ובסביבתו וכד'
מעגל שני – תרומה לקהילה: התנסות ראשונית בפעילויות מחוץ לבית הספר, כגון פעילות בבתי אבות, פעילויות בגני ילדים, קיום מפגשים עם תלמידי בתי ספר אחרים, הכנת חבילות שי, פעילויות המתקיימות במפתן במסגרת ההתנסות בסדנות המקצועיות או הטכנולוגיות כתרומה לקהילה
מעגל שלישי – פעולות ייצוג עצמי ומעורבות חברתית: פעילות המתקיימת עם תלמידים אחרים, ממסגרות חינוך אחרות, ועם מוסדות הקהילה (בתי אבות, גני ילדים וכד') או פעילויות למען הסביבה (טיפוח סביבתי, אימוץ אתר וכד').
8)דוגמאות למקומות התנסות
בבית הספר | בקהילה |
-חונכות לימודית לתלמידים צעירים -סיוע בפעולות שונות הקשורות במערך התקשוב (נאמני תקשוב) -סיוע בעבודות משרדיות -הכנת תפאורות וטיפול בציוד -טיפוח חזות בית הספר | -השתלבות בתנועת נוער -סיוע בכלבייה -סיוע בצהרון של המתנ"ס -סיוע בבית חולים -סיוע בגן ילדים -סיוע במועדונית לילדים -אריזת חבילות לנזקקים וחלוקת החבילות -הופעות בשירה ובנגינה בבתי אבות ובמקומות נוספים -הכנת מוצרים כתרומה לקהילה (מוצרי נגרות, קונדיטאות וכד') |
דוגמאות נוספות לפעילויות אפשר למצוא באתר מינהל החברה והנוער.
9)הממד העיוני
יישום הממד העיוני של התוכנית יתבצע בהלימה מרבית לתוכני הלימוד ולמכסת השעות העיוניות הנדרשים בתוכנית. עם זאת, יש להפעיל שיקול דעת בנוגע להתאמות ולשינויים נדרשים.
יש להקצות לכל תלמיד המשתתף בתוכנית שעה שבועית לאורך השנה לליווי רפלקטיבי בקבוצה קטנה.
10)הערכת תלמידים
יש לאפשר לתלמידים ליווי משמעותי בתהליך התיעוד והסיכום ובכתיבת יומן המסע, שהם חלק מדרישות התוכנית, וכן בביצוע עבודת חקר ומטלת ביצוע אם הן ייבחרו ככלי הערכה. בהתאם להנחיות התוכנית יש לאפשר הערכות חלופיות נוספות, כגון ריאיון מונחה, סרט, מצגת וכד'.
אפשר לציין תלמידים המבצעים את ההתנסות מעבר לנדרש באמצעות תעודה מיוחדת.
11)המערך הארגוני
יש לפעול על-פי המערך הארגוני להפעלת התוכנית בבית הספר, במחוז וברשות המקומית כפי שהוא מוצג בתוכנית ולעבוד בשיתוף עם רכז ההתנדבות ברשות. יש למנות רכז מעורבות חברתית כמחויב מהנחיות המשרד. הרכז יתוגמל בגמול ריכוז בהתאם להוראות משרד החינוך. תוכניות המתקיימות במפתן שעשויות לתרום תרומה משמעותית לקהילה, כגון יזמות עסקית, נפט"י וכו', יהיו חלק מהתוכנית עבור התלמידים המשתתפים בתוכניות אלה.
7.3.1כללי
התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" המתקיימת בחינוך המיוחד מבוססת על התוכנית המתקיימת בחינוך הרגיל וכוללת התאמות שיאפשרו את השתתפותם של תלמידי החינוך המיוחד בה. התוכנית מזמנת אפשרות ללמידה משמעותית לתלמידים שלהם צרכים מיוחדים ומאפשרת להם להרחיב את מעגלי ההתנסות במעורבות חברתית בקהילה ולתרום לזולת גם מחוץ לכותלי בית הספר.
מעורבותם של תלמידים שלהם צרכים מיוחדים בחברה ותרומתם לקהילה עשויות להשפיע על תפיסת הקהילה הנורמטיבית את האדם שלו צרכים מיוחדים כפרט תורם ומועיל לחברה ולהשפיע על הדימוי העצמי ועל תחושת המסוגלות של התלמידים התורמים.
תלמידים שלהם צרכים מיוחדים לומדים במגוון מסגרות חינוכיות: שילוב בכיתה רגילה, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, בתי ספר לחינוך מיוחד ומרכזים חינוכיים בבתי חולים. יש ליישם את התוכנית בכל המסגרות האלה בהתייחסות למאפייניהן הייחודיים.
תלמידים שלהם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות או לומדים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ישתתפו בכלל הפעילויות הכיתתיות והשכבתיות המתקיימות בבית הספר במסגרת התוכנית. בתכנון פעילויות התוכנית לכלל תלמידי בית הספר יש לראות בתלמידים שלהם צרכים מיוחדים חלק בלתי נפרד מתלמידי בית הספר ולהיערך בהתאם.
יש חשיבות רבה בקיום דיאלוג עם התלמיד שלו צרכים מיוחדים לשם הגברת מעורבותו בבניית תהליך ההתנסות וכן במטרה להגביר את מודעותו לחזקותיו, להעדפותיו ולקשייו. זאת כדי שימצה את יכולותיו ויחווה חוויה של הצלחה. לשם שיבוץ מושכל של התלמיד במקום התנסות מתאים חשוב לאפשר לו בחירה מבין מגוון אפשרויות.
7.3.2מערך ההתאמות המומלץ לתוכנית
להלן מתווה התאמות לתוכנית לשם שילובם המיטבי של תלמידים שלהם צרכים מיוחדים.
בקביעת ההתאמות יש להתייחס לשונות ברמת התפקוד של התלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד ועם זאת להקפיד על עמידה בדרישות התוכנית הרגילה:
א.מבנה התוכנית
1)מכסת השעות לצורך קבלת תעודת בגרות
(א)על התלמידים להשלים לפחות 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית בממד העיוני ובהתנסות המעשית.
(ב)תלמידים שאינם ניגשים לבגרות מלאה ישלימו אף הם 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית ויקבלו תעודת מעורבות חברתית )ללא תעודת בגרות).
(ג)תלמידים אשר על אף מאמציהם לא עמדו בחובה להשלים 70% מהשעות הנדרשות בתוכנית, אך הם ראויים להערכה על פעילותם החברתית, יקבלו תעודת הערכה מטעם בית הספר.
(ד)ועדת חריגים תדון במקרים חריגים ומיוחדים, כגון בתלמידים הלומדים לתעודת בגרות מלאה אך בשל הלקות שלהם הם אינם מסוגלים לבצע את תוכנית המעורבות החברתית בחלקה או במלואה.
2)חלוקת השעות על פני שנות הלימוד
תלמיד הלומד יותר מ-3 שנים בחטיבה העליונה יוכל להשלים את דרישות התוכנית עד תום לימודיו. אפשר להתחיל עם התלמיד תהליך הכנה והיערכות לתוכנית כבר בכיתה ט', הן בהיבט הרגשי והן בהיבט המעשי. לשם כך יש להיעזר בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" ולגזור ממנה תוכני לימוד והתנסות ראשוניים.
3)חלוקת הזמן במהלך השנה
(א)אפשר לפרוס את הפעילות על פני השנה כולה, ובכלל זה פעילות במהלך חופשות הנוהגות בחינוך המיוחד.
(ב)עבור תלמידים חולים, הנמצאים בבית או המאושפזים בבתי חולים, מהחינוך הרגיל או מהחינוך המיוחד, תגובש דרך ליישום התוכנית כחלק מהתוכנית החינוכית האישית )תח"א) הנבנית לכל תלמיד מאושפז או חולה, בתיאום עם בית ספרו בקהילה. יש להתאים לכל תלמיד את מקום ההתנסות, בתוך המרכז הרפואי או מחוצה לו, בהתאם למצבו ולאופי האשפוז.
ועדת החריגים תכלול, על פי הצורך, נציגות של החינוך המיוחד, ובסמכותה להציע חלופות לתוכנית, לצמצם את היקפה ואף לתת פטור מיישומה במקרים שבהם השלמת התוכנית נדרשת לצורך קבלת תעודת בגרות.
ב.ההתנסות המעשית
1)כללי
יש לאפשר גמישות בשעות ההפעלה של התוכנית בהתאם למאפייני התלמידים ולפיזור הגיאוגרפי שלהם (תלמידים רבים אינם לומדים בעיר מגוריהם ותלויים בהסעות). יש לעודד את יישום ההתנסות המעשית לאחר שעות הלימודים, בעיקר בהתייחס לתלמידי שילוב ולתלמידים המסיימים את לימודיהם לפני השעה שתיים בצהריים. עם זאת, יש להתחשב בתלמידים שאינם גרים בקרבת בית ספרם והמגיעים בשעה מאוחרת לביתם ולאפשר להם לקיים חלק מההתנסות המעשית במהלך יום הלימודים. בית הספר ייערך לביצוע התנסות מעשית משמעותית בקהילה באזור מגורי התלמיד או בסמוך לבית הספר.
2)שעות התנסות מעשית קבוצתית ואישית
יש לאפשר גמישות בחלוקת שעות ההתנסות בין התנסות מעשית קבוצתית להתנסות מעשית אישית, תוך הקפדה על קיום 70% לפחות ממכסת השעות הכוללת להתנסות מעשית. אפשר לשנות את חלוקת השעות להתנסות אישית וקבוצתית משנה לשנה. צוות בית הספר יבחן את מאפייני התלמיד ואת רמת תפקודו ובהתאם לזאת יערוך חלוקה הולמת עבורו. תלמיד המתקשה לפעול עצמאית בשעות ההתנסות המעשית האישית יוכל לפעול בקבוצה המונה עד 3 תלמידים כחלק מההתנסות האישית. במקרים אלו רצוי לעודד שילוב של תלמיד מהחינוך המיוחד עם תלמידי החינוך הרגיל בקבוצת ההתנסות האישית.
3)בחירת מקומות להתנסות מעשית
יש לפעול על פי התבחינים להתנסות מעשית המופיעים בתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" וכן על פי שיקולים ייחודיים לתלמידי החינוך המיוחד (רמת התפקוד, סוג הלקות, הצרכים המיוחדים). יש לקיים קשר עם מנהל ההתנדבות הרשותי.
רצוי לעודד ולחשוף את התלמידים למגוון מקומות התנסות, הן בקרב קבוצת השווים והן מחוצה לה. יש לחשוב על מקומות התנסות מעבר לקיים בתוכניות ההכנה לחיים ולתת הזדמנות ליציאה מהמסגרות הקיימות תוך שיתוף מרבי של התלמיד בבחירת מקום ההתנסות.
4)ליווי תלמידים בהתנסות המעשית
יש להקצות משאבים לליווי התלמידים למקומות ההתנסות שמחוץ לבית הספר במהלך יום הלימודים. במקרה שהפעילות המעשית מתבצעת לאחר יום הלימודים יש לקיים קשר עם מנהל ההתנדבות הרשותי לצורך ליווי התלמיד.
5)הכנת התלמיד להתנסות ותמיכה אישית בו במהלכה
על הצוות החינוכי לקיים הכנה משמעותית של התלמיד לקראת ההתנסות המעשית וכן לעבד עימו את תוכני הפעילות ואת החוויות הרגשיות שהוא חווה במהלכה. יש להקצות לכך זמן נוסף על השעה הפרטנית השבועית שכל מורה מחויב לה בתוכנית.
6)הכנת מקום ההתנסות
רכז המעורבות הבית-ספרי וצוות בית הספר, בשיתוף מנהל ההתנדבות הרשותי, אחראים על הכנת מקום ההתנסות וצוות העובדים בו לקראת פעילותו של תלמיד שלו צרכים מיוחדים במקום.
7)מודל לבניית ההתנסות המעשית מהסביבה הקרובה לרחוקה
מעגל ראשון - מילוי תפקידים משמעותיים בבית הספר: הפעלה בהפסקות, טיפול בפינת החי ובגינת בית הספר, עבודות אחזקה וטיפוח הסביבה בבית הספר ובסביבתו וכד'
מעגל שני - תרומה לקהילה: התנסות ראשונית בפעילויות מחוץ לבית הספר, כגון פעילות בבתי אבות, פעילויות בגני ילדים, קיום מפגשים עם בתי ספר אחרים, הכנת חבילות שי וכד'
מעגל שלישי - פעולות ייצוג עצמי ומעורבות חברתית: פעילויות מול תלמידים אחרים במסגרות חינוך נוספות ומול מוסדות הקהילה (בתי אבות, בסיסי צה"ל וכדומה) או פעילויות למען הסביבה )טיפוח, השקיה, אימוץ אתר וכדומה).
8)דוגמאות למקומות התנסות עבור תלמידי החינוך המיוחד בבית הספר ובקהילה
-חונכות לימודית לתלמידים צעירים או לתלמידים שלהם צרכים מיוחדים
-פעילות בספריית בית הספר או בספרייה העירונית
-סיוע בפעולות שונות הקשורות במערך התקשוב (נאמני תקשוב)
-סיוע בעבודות משרדיות
-הכנת תפאורות וטיפול בציוד
-טיפוח חזות בית הספר
-ייצוג עצמי מול הכיתות הרגילות
-חונכות לימודית או ליווי של תלמידים צעירים ושל תלמידים מתקשים מבתי ספר אחרים או בכיתות אחרות באותו בית ספר
-הדרכה או השתלבות בתנועת נוער
-עבודה בכלבייה
-פעילות בצהרון של המתנ"ס
-עבודה בבית חולים
-פעילות בגן ילדים
-סיוע במועדונית לילדים שלהם לקויות (כגון מועדונית לילדים שעל רצף האוטיזם, תגי"ל לתלמידים שלהם לקויות ראייה(
-סיוע בהעברת חוגים במסגרת מתנ"ס או במסגרות אחרות בהתאם לכישרונות של התלמיד (נגינה, ספורט וכדומה)
-פעילות בעמותות שונות, כגון במרכז הייעוץ לנוער של עמותת "לתת"
-אריזת חבילות לנזקקים וחלוקתן
-הופעות בשירה ובנגינה בבתי אבות ובמקומות נוספים.
דוגמאות נוספות לפעילויות מצויות באתר מינהל החברה והנוער.
ג.הממד העיוני
יישום הממד העיוני של התוכנית יתבצע בהלימה מרבית לתוכני הלימוד ולמכסת השעות העיוניות הנדרשים בתוכנית בחינוך הרגיל, תוך הפעלת שיקול דעת בנוגע להתאמות ולשינויים הנדרשים.
יש להקצות לכל תלמיד המשתתף בתוכנית שעה שבועית לשם ליווי ההתנסות המעשית בקבוצה קטנה במהלך השנה.
יש להתבסס על העקרונות ועל התכנים שבתכנית ההכנה לחיים של החינוך המיוחד הכיתתית (תל"ך).